עתירה לתיקון או ביטול החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות

עתירה לתיקון או ביטול החלטת עוזר רשם האגודות השיתופיות מיום 18.7.2012, בגדרה דחה כמעט במלואה את השגת העותרים נגד פסק בוררות מיום 28.12.2011, שניתן בהליכי בוררות שבין העותרים לבין כפר אדומים- אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (להלן: האגודה או האגודה השיתופית). 1. האגודה השיתופית הגישה תביעה בהליך בוררות, לפי סעיף 52(2) לפקודת האגודות השיתופיות, למתן צו לפינוי העותרים ממושכר ולחיובם בתשלומים שונים בסך של למעלה מ-129,000 ש"ח שמקורם בספרי החשבונות של האגודה. תשלומים אלו כללו, בין היתר, השתתפות בתשלום דמי שכירות בגין דירת מגורים ומושכר (ששימש את העותרים כסדנה), "דמי הקמה" ומיסי יישוב. פסק הבורר מיום 28.12.2011 קיבל את תביעת האגודה, הורה לעותרים לפנות את המושכר וחייב אותם בתשלומים שונים, לרבות הוצאות בוררות ושכ"ט עו"ד. העותרים השיגו על פסק הבורר ועל אף שהשגתם הוגשה בחלוף המועד הקבוע להגשת השגה על פסק בורר (שהינו עשרה ימים, ראו סעיף 52(4)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 19 לתקנות האגודות השיתופיות (בוררות בסכסוכים), תשל"ב-1972), היא הובאה, לפנים משורת הדין, בפני עוזר הרשם. ביום 18.7.2012 ניתנה החלטת עוזר הרשם. בתמצית, מצא עוזר הרשם כי יש לאשר את התשלומים השונים שקבע הבורר למעט התשלום בגין מיסי יישוב, ממנו החליט להפחית סך של 5,500 ₪. בנוסף, לאור מצבם הכלכלי של העותרים ובשל כך שקיבל את ההשגה באופן חלקי, פטר עוזר הרשם את העותרים מהוצאות ההליך שהתקיים לפניו. מכאן העתירה שלפנינו בה מבוקש לתקן או לבטל את החלטת הרשם. 2. דין העתירה להידחות על הסף. אקדים ואומר כי העותרים נתבקשו להגיש כתב עתירה מתוקן לאחר שעתירתם המקורית נוסחה באריכות ובסרבול באופן שלא ניתן היה להבין את טענותיהם (החלטת כב' השופטת ארבל מיום 7.6.2013). ברם, גם העתירה המתוקנת והמקוצרת שהגישו העותרים (שבעה עמודים לעומת 35 עמודים של כתב העתירה המקורי), אינה מובנת ודי בטעם זה כשלעצמו, כדי לדחות העתירה על הסף. 3. ככל שירדתי לסוף דעתם של העותרים הם מלינים כנגד התנהלות האגודה בכלל והתנהלותה החשבונאית בפרט; נגד הבורר ונגד עוזר הרשם שלטענתם אך אישרו את מה שהציגה בפניהם האגודה מבלי לבדוק את הדברים לאשורם; וכן טוענים העותרים ל"עיוותים ליקויים וכשלים, הפרת סדרי דין קבועים ועקרונות צדק בסיסיים בהיקף נרחב ביותר החורג משמעותית הן מרמת השגיאה האנושית הסבילה והן מתחום ההיגיון והסבירות". הלכה ידועה היא כי לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות בסכסוכים. עילות ההתערבות מצומצמות ל"מקרים חריגים, כאשר פסק הדין לוקה בטעות משפטית מהותית או כאשר מתקיימות נסיבות יוצאות דופן אחרות, בהן שיקולי הצדק מחייבים את תיקון ההחלטה" (ראו, לדוגמה, בג"ץ 776/14 שושנה בן צור נ' עוזרת רשם האגודות השיתופיות פסקה 16 והאסמכתאות שם (16.6.2014)). לא נראה כי קיימת בענייננו עילה להתערבות בהחלטת עוזר הרשם. מלבד טענות כלליות שנטענו בעלמא, לא הצביעו העותרים על טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות של בית משפט זה. החלטת עוזר הרשם מנומקת כדבעי ומתייחסת באופן נפרד ומקיף לכל אחד מהחיובים אותם נדרשו העותרים לשלם. טענות העותרים כאילו לא ניתנה להם זכות טיעון וכי מדובר ב"משחק מכור" אינן מבוססות, ולא ברור כיצד מהינים העותרים לזרוק טענות אלו לחלל האוויר, באשר הן מפסק הבורר והן מהחלטת עוזר הרשם עולה שנעשו מאמצים רבים על מנת שזכויותיהם של העותרים לא ייפגעו בשל היותם בלתי מיוצגים. לכך יש להוסיף שהומלץ לעותרים יותר מפעם אחת להיעזר בייצוג מתאים ואין לנו אלא להצר שהעותרים לא השכילו לאמץ המלצה זו. 4. ואם לא די בכך, הרי שהעתירה הוגשה בחלוף כמעט חמישה חודשים מיום שניתנה החלטת עוזר הרשם. בהתחשב בכך שגם את השגתם על פסק הבורר הגישו העותרים לעוזר הרשם בחלוף המועד, נראה כי יש גם בשיהוי זה להביא לדחיית העתירה. 5. לפני נעילת שער, עיינו בתשובת העותר לתגובת המשיבים, אך לא מצאנו כי יש באמור בה כדי לשנות ממסקנתנו. 6. אשר על כן העתירה נדחית. לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.אגודה שיתופיתרשם