פתיחת גן ילדים בבית מגורים (התנגדות השכנים)

פתיחת גן ילדים בבית מגורים (התנגדות השכנים) העוררים מתגוררים בבית הבנוי במגרש הצמוד לנכס בו מבוקש השימוש החורג, והם טוענים כי פעילות הגן הצמוד לביתם גורמת רעש מטריד בכל שעות היום ופוגעת בבריאותם ובאיכות החיים בביתם. העוררים אף טוענים כנגד האישור לתוספות הבניה הסמוכות לחלקתם, דהיינו סככה מבד הגובלת בחלקתם, וזאת אף כי בהחלטת הועדה המקומית לא אושרה סככה ונקבע כי על המשיבה 2 לתקן את התכנית כך שהתכנית תעמוד בהנחיות תקנות היתר לעבודה מצומצמת בדבר מצללה ותנאי רצ / 1 / 1 / 30. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ולאחר שהוצגו בפנינו מסמכי הבקשה להיתר, תשריטים, מסמכי התכניות הרלוונטיות תמונות ומסמכים שונים נוספים, יצאה ועדת הערר לביקור במקום על מנת להתרשם באופן בלתי אמצעי מגן הילדים, המבנים השונים, בית העוררים והיחס בין הנכסים, ומאופי הסביבה כולה. לאחר ששקלנו את כל אלה סבורים אנו כי בכפוף לאמור בהחלטה זו יש לדחות את הערר. אין חולק כי הקמת גני ילדים ופעוטונים לילדים רכים בשנים מהווה אינטרס ציבורי ראשון במעלה במציאות החיים המודרנית. אין גם חולק כי בגילאים האמורים אין פתרון או מסגרת לילדים אשר ניתן על ידי הרשות המקומית ו/או משרד החינוך, ובדרך כלל טיפול בילדים בגילאים אלה הוא במסגרת מעונות, משפחתונים או מטפלות, ואינו טיפול ממוסד במבני ציבור אשר נבנו מלכתחילה ליעוד זה. מטבע הדברים, נמצאים אותם פעוטונים באזורי מגורים ובסמיכות לבתי המשפחות הזקוקות לשירות זה. בבואנו לבחון המקרה נשוא ערר זה לגופו, עלינו לבדוק איזון האינטרסים של הצדדים, דהיינו - אינטרס העוררים לאיכות חיים סבירה ושמירה על קניינם, מחד, ואינטרס הציבור במתן תשובה הולמת לצורך של משפחות צעירות רבות ביישוב במסגרות לילדים בגיל הרך, מאידך. על רקע האמור, סבורים אנו כי בדרך כלל יש מקום להקל במתן היתרים לשימושים חורגים בכל הקשור לגני ילדים ופעוטונים, בהשוואה לשימושים חורגים אחרים, ובלבד שוועדות התכנון ישקלו ויבדקו היטב כל מקרה לגופו, תוך שימת לב לגודל הנכס, מיקומו, מס' הילדים, שימוש בחצר,בטיחות, חנייה ונגישות וכיוב', וכן תוך מתן הזדמנות נאותה למי שעלול להיפגע, להשמיע טענותיו. גישת הוועדה בעניין זה, באופן כללי, היא מתוך הכרה בצורך האמיתי הקיים במציאות החיים, שאין לו פתרון מרכזי מסודר, וכן לאור גישת המחוקק ובתי המשפט בעניין זה. במקרה אחר אשר נדון בעבר בפני ועדה זו, ואשר נדון אח"כ בעת"מ 14/98 - אוסקר ואח' נגד הוועדה המקומית לתו"ב ראשל"צ ואח', קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק לעניין איזון האינטרסים השונים: "תפעול פעוטונים הינו שירות קהילתי חשוב, החייב מטבע ברייתו להימצא בקרבה לסביבות מגורים, העותרים לא הראו מדוע המיקום הספציפי שנדחה מתאים פחות מאזורי מגורים אחרים...". עוד מביא כב' השופט מודריק מדבריו של כב' הנשיא וינוגרד בת"א 1965/94 (ת"א מלון גני שלמה המלך רע"מ נגד עיריית נתניה) דברים היפים אף לענייננו: "כולם מסכימים שיש צורך לציבור במתקני שעשועים או בתי ספר או בגני ילדים. גם המבקשים מסכימים לכך, אך למה שהם יהיו דווקא ליד בתיהם של המבקשים? בוודאי מוטב שיהיו ליד בתיהם של אחרים. כולם מסכימים שקשישים, חולי נפש, מפגרים - ראויים לדיור מוגן או למוסד שיטפל בהם. הרי לכל אחד יש במשפחתו קשיש ויכול ח"ו להיות חולה נפש או מפגר או נזקק אחר. אבל למה שבית זה יוקם דווקא במגרש שליד ביתו או מולו? מוטב שיקימו אותו ליד בתיהם של אחרים ושאני אוכל להביא את אבי הקשיש לבית אבות זה או למוסד זה כשהוא מרוחק מביתי. כמובן שגם לאחרים - שלמגרש הסמוך שלהם אנו שולחים את היזמים לבניית בית האבות וכו' - יש מה לומר. הם יעדיפו שבית האבות, המוסד הדיור המוגן יוקמו דווקא ליד הבית שלנו והרחק מהבית שלהם. וכן הדבר לגבי בתי ספר וגנים ומוסדות ממוסדות שונים". בהחלטה מאוחרת יותר, בעת"מ 1155/00 משולם צעירי נ' ועדת ערר ואח', אף היא עתירה על החלטת ועדת הערר במקרה שהיה בפנינו, קובע כב' השופט הד"ר עודד מודריק: "מנגד, בשכונת מגורים, במיוחד שכונה שחתך הגילים של יושביה צעיר, עשוי להתהוות צורך של ממש לקיים פעוטון באחד הבתים (לפעמים יותר מאחד). כל כך מפני שתחום הגילים הצריך לשירותי פעוטון אינו נתון לאחריות גורמי החינוך הממלכתיים או המוניציפליים. לכן, לא יימצאו מבנים יעודיים לפעוטונים ויש הכרח לשכנם - על דרך היתר לשימוש חורג - בבתים פרטיים. צורך הרבים הוא וצורך הפרט נדחה מפניו עד גבול מסויים. מדברים שאמרתי עד הנה יוצא ששיכונו של פעוטון בבניין מגורים פרטי הוא הכרח לא יגונה, אך ברור שבכל מקום שבו ימצא פעוטון כזה את משכנו, שם תהיה הפרעה סביבתית מסויימת. לכן, טענתו של צעירי היא מן הסוג המכונה בלעזNIMBY (NOT IN MY BACK YARD), ובשפת עבר אולי לבא"ש' (לא בחצר האחורית שלי). טענה כזאת, בדרך כלל לא תצלח (ראה למשל: בג"צ 458/98 עיריית ב"ש נ' ממשלת ישראל)". בעניין צעירי הנזכר לעיל, אושר שימוש חורג לפעוטון בבית צמוד קרקע הכולל קיר משותף עם ביתו של העותר (דו-משפחתי), אשר התנגד לבקשה. במקרה שבפנינו מדובר באזור מגורים דליל יחסית שאינו בנוי בצפיפות גבוהה, מדובר במגרשים גדולים כאשר במגרש המשיבה 2 קיימת חצר גדולה ומשתלה. לדעת ועדת הערר, המרחק בין בית העוררים למוקד הפעילות של גן הילדים הוא סביר וניתן בתנאים שונים לדאוג כי המטרדים יהיו מינימליים באופן שיהיה איזון נכון בין האינטרסים של הצדדים. לאור כל האמור לעיל, החלטנו לדחות את הערר ולאשר את החלטת הועדה המקומית ליתן היתר לשימוש חורג לתקופה של שנתיים, בתנאים שקבעה הועדה המקומית ובכפוף לתנאים שלהלן: מס' הילדים בגן לא יעלה על 20 ילדים, או מספר שיקבע בהתאם לתקני משרד החינוך ומשרד הבריאות לפי הנמוך. הפעילות של גן הילדים תחל לכל המוקדם בשעה 7:00, ותסתיים לכל המאוחר בשעה 16:00 בימי שישי עד השעה 13:00. הפעילות בחצר תתקיים בין השעות 9:00 עד 12:30. מיקום חלק החצר בו תתקיים הפעילות יקבע על ידי הועדה המקומית, באזור המרוחק מגבול הנכס של העוררים. כל תנאי הוועדה המקומית בהחלטתה נשוא ערר זה וכן כל תנאי בטיחות, כיבוי אש וכל אישור אחר על פי כל דין שייקבעו על ידי הוועדה המקומית, וכן הקמת קיר אקוסטי דקורטיבי בגובה 2.20 מ', בהתאם להנחיות הועדה המקומית, בגבול עם חלקת העוררים. עמידה והקפדה על התנאים בהחלטה זו תהווה שיקול מהותי אם בעתיד תתבקש הארכה של השימוש החורג. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי כל חברי הוועדה. גן ילדים / פעוטון / משפחתוןקטינים