בניית מחסן בחצר בית מגורים משותף

בניית מחסן בחצר בית מגורים משותף ענייננו בהחלטת הועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ת (להלן: הועדה המקומית") לדחות בקשה לאישור מחסן בשטח של 9 מ"ר בחצר בית מגורים (להלן: "המקרקעין"). הועדה המקומית החליטה לסרב לבקשה לאור התנגדות שכן "מה גם שהבקשה הינה באזור מגורים רווי שבו לא ניתן לאשר מחסנים בחצר"). להחלטה זו קדמה החלטה קודמת של הועדה המקומית, במסגרתה אף התקיים סיור במקום ובו נמצא כי "בצד האחורי של המגרש נבנו מספר מחסנים ע"י השכנים לפני שנים רבות. המחסן המבוקש נראה הינו אסתטי מכל המחסנים הקיימים במקום". בהתאם אושר המחסן לפי המותר (6 מ"ר). טענות העורר: התנגדות השכן הובאה בפני הועדה המקומית קודם לקבלת ההחלטה הראשונה. מדובר במחסן שחודש במקום מחסן שהיה במקום במשך 20 שנה. הובטח ע"י העירייה כי אם ינקטו הליכי אישור יעוכבו ההליכים המשפטיים שננקטו, ובהתאם הושקעו כספים רבים ומאמצים בהכנת החומר לרבות אישור עמידר. למתנגד בניה לא חוקית בחלקו/בחצר. בחצר יש מקום לשתי מחסנים נוספים למתנגד. תשובת הועדה המקומית: על המקרקעין חלה תכנית פת / מק / 431 / 9 שאפשרה הגדלת מספר יח"ד ל - 25 יח"ד מ - 24 יח"ד שהותרו קודם, לפיה הוצא היתר ב - 4.4.00. משכך נוצר צורך ליתן מענה תכנוני לכל יח"ד הקיימות בנוגע למחסנים, אלא שהבקשה להיתר אינה כוללת פתרון כולל כזה. ההיתר נשוא הערר התבקש רק לאחר נקיטת הליכים משפטיים נגד המחסן, הערר הוגש באיחור הואיל וההחלטה ניתנה בסוף חודש אוגוסט והוא הוצא בנובמבר. בפני הועדה המקומית לא הונחה טענת המתנגד בנוגע להעדר אפשרות ליתן מענה תכנוני למחסנים לכל הדירות שעה שקיבלה ההחלטה בנושא במסגרת הדיון הראשון. רק לאחר מכן התברר כי במקרקעין קיימת בעיה לתכנון כולל. דיון והכרעה בהתאם להערתנו במהלך הדיון אנו סבורים כי עצם קיום דיון חוזר בבקשה מחייב שמיעת טענות הצדדים בפני הועדה המקומית ובמיוחד שמיעתו של העלול להיפגע מעצם קיומו של הדיון החוזר. הרציונאל העומד בבסיס החובה לאפשר לנפגע הפוטנציאלי להביע עמדתו, קבוע בתקנות התכנון והבניה (סדרי הדין בקיום דיון חוזר במוסד תכנון),התשס"ג - 2003 אשר בבסיסו עקרון השקיפות וזכות הטיעון, אינו משתנה בין אם נערך דיון חוזר על פי אותן תקנות בפני מליאת הוועדה ובין אם ענייננו בדיון חוזר מסוג אחר. יחד עם זאת הואיל והדברים נדונו בפני ועדת הערר בנוכחות הצדדים על פי עקרון הבטלות היחסית יש בכך כדי לרפא פגם זה. לגופם של דברים , בהעדר הוראה תכנונית המתירה בניית מחסנים באזור מגורים ב' המיועד לבניה רוויה, הרי שהוראות תכנית פת / 2000 / א' אינן חלות במקרקעין ולא מצאנו תשתית תכנונית להתרת מחסנים כלל. בהעדר תשתית כזו עשויה הועדה המקומית לנקוט באחת משתי דרכי פעולה: קידום תב"ע נקודתית או נושאית שתסדיר קיומם של מחסנים. נקיטת אמצעים חוקיים כנגד מכלול הבניה שבוצעה שלא כדין. נטען בפנינו כי לאחד המחסנים במקרקעין הוצא היתר. היתר זה לא הוצג בפנינו ולא ברור לנו מכוח איזו תכנית בניין עיר הוצא. מכל מקום, אין חולק כי מרביתם של המחסנים לא הותרו מלכתחילה ונוספו במהלך השנים כ"טלאי על טלאי" באופן היוצר תוצאה לא אסטטית, וזאת בשונה מהמחסן נשוא הערר. כך שאם בדעתה של הוועדה המקומית להימנע מנקיטת הליכים כנ"ל עליה לקדם תכנית שתסדיר קיומם של מחסנים באורח שיאפשר תכנון מושכל וחזות אסטטית דוגמת המחסן נשוא הערר. בתכנית זו יש להביא בחשבון הדברים, השימוש המותר על פי התכניות התקפות לרבות מספר היחידות המאושר במקרקעין. בהעדר תשתית תכנונית ליתרת מחסנים אין מנוס אלא לדחות הערר . לפיכך הערר נדחה. מחסןחצרבתים משותפיםבניה