סעיף 1 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל- 1970 מגדיר כ"כניסה קובעת לבניין: "כניסה קובעת לבנין" - הכניסה הראשית לגזרת הבנין שבה היא נמצאת, אשר מפלס רצפתה אינו עולה על 1.20 מטר מעל פני הקרקע והגישה אליה היא באמצעות מדרגות או גשר כניסה ישיר ממפלס הרחוב, בהתאם לתקן ישראלי ת"י 166; העורר מבקש לחשב את הגובה הממוצע של המקרקעין (לפי הוראות תוכנית רש/210) לפי שתי נקודות: לפי הנקודה הגבוהה ביותר בחלקה ולפי הנקודה הנמוכה ביותר הגובלת במדרכה בחזית. לפי שיטה זו, כאשר לטענת העורר הנקודה הגבוהה ביותר בחלקה היא 58.57 מ' והנקודה הנמוכה הגובלת בפני המדרכה בחזית הינה 57.25 מ', הרי שגובה פני הקרקע הממוצע הוא לטענת העורר 57.91 מ'. לגובה זה מבקש העורר להוסיף 1.20 מ', וכך מגיע הוא למפלס 0.00 של 59.11 מ', ולא 58.52 מ' כפי שקבעה הועדה המקומית. לפיכך מבקש העורר כי נקבע את גובה מפלס ה 0.00 המותר במגרש כ 59.11 מ'. אין אנו מקבלים שיטת חישוב זו של העורר. אם נלך לפי שיטת העורר, כי חישוב הממוצע של גובה פני הקרקע צריך להתבצע לפי כל החלקה, הרי שהנקודה הנמוכה ביותר בחלקה היא 56.20 מ'. לפיכך, ממוצע הגובה הוא 57.38 מ' ובתוספת 1.20 מתקבל גובה של 58.58 מ' - גובה הזהה למעשה לזה שנקבע על ידי הועדה המקומית. אלא שלדעתנו, שיטת החישוב של העורר שגויה ביסודה. את גובה פני הקרקע, לשם קביעת מפלס ה- 0.00, מקובל ונהוג לקבוע לפי פני הקרקע בחזית המגרש, אשר בו מצויה הכניסה הקובעת לבניין. כאשר חזית זו משופעת, נהוג לקבוע את הגובה לפי מרכז המגרש. ההגיון בשיטה זו נעוץ בכך, כי מטרת הגבלת גובה מפלס ה- 0.00 של בניין נועדה בעיקר לשם שמירת יחסי גובה סבירים בין הבניין לבין הרחוב. במקרה הנדון קובעת תוכנית רש/210 כי גובה פני הקרקע ייקבע לפי "הגובה הממוצע של הקרקע" ולפיכך, הגובה לעניין קביעת מפלס ה- 0.00 יהיה ממוצע גובה הקרקע בחזית המגרש בו מצויה הכניסה הקובעת. קיימות ועדות מקומיות אשר נוהגות למדוד את גובה הקרקע הגובלת במרכז המגרש לשם קביעת מפלס ה- 0.00 לפי גובה פני הקרקע הטבעיים, ויש כאלה הנוהגות להקל, ולמדוד את הגובה לפי מפלס המדרכה הגובלת- שיטה אשר יש גם בה הגיון רב. שיטה זו מיטיבה בדרך כלל עם בעל המגרש שכן היא מוסיפה כ- 15 ס"מ לגובה הבסיס. במקרה דנן ניתן לחשב את ממוצע הגובה בחזית המגרש בשתי שיטות: לפי אורך כל החלקה , או לפי אורך מחצית המגרש המערבי בלבד- מגרש העורר. השיטה השנייה נראית לנו נכונה וסבירה שכן, האף שמדובר בחלקה אחת, יש בו למעשה שני מגרשי בנייה עצמאיים לעניין חישוב מפלס ה- 0.00. אם נחשב את מפלס ה- 0.00 לפי השיטה דלעיל דהיינו, לפי הגובה הממוצע של מגרש העורר בחזית לרחוב עצמון (הממוצע בין 57.25 מ' ו- 56.41 מ') ונוסיף לכך 1.20 מ', נקבל מפלס 0.00 שהינו 58.03 מ', ולא 58.52 מ' כפי שקבעה הועדה המקומית או 59.11 כפי שטוען העורר. מאחר שתוכנית רש/210 קובעת כי במקרה של חילוקי דעות יקבע מהנדס העיר את מפלס ה- 0.00, אנו מותירים במקרה זה את קביעת הועדה כי גובה ה 0.00 יהיה 58.52 מ' על כנה, אף שכאמור לו היינו הולכים לפי חישוב ממוצע הגובה בחזית המגרש הגובה היה צריך להיות נמוך בכחצי מטר. לאור האמור אנו דוחים את הערר שכן, אין אנו מקבלים את שיטת החישוב לקביעת מפלס ה- 0.00 אותו לו טוען העורר. בניהחוק התכנון והבניהבניין