מיהו ארגון מעבידים ? האם ארגון סוחרי ירושלים הינו ארגון מעבידים ?

מיהו ארגון מעבידים ? האם ארגון סוחרי ירושלים הינו ארגון מעבידים ? זוהי למעשה השאלה בה עלינו להכריע בתובענה זו. 2. הנתבע אולם שמחות, באזור התעשיה רוממה בירושלים . התובעת הינה ארגון מעבידים בתחום בעלי האולמות (להלן התובעת) . 3. התובעת חתמה בשנת 2006 עם ארגון העובדים היציג, על הסכם קיבוצי שחל על אולמות שמחה. התובעת דרשה לקבל מהנתבע דמי טיפול וארגון, בהיותה ארגון המעבידים, שחתם על ההסכם הקיבוצי, עליו הוצא צו ההרחבה, החל על הנתבע. 4. לטענת הנתבע, בהתאם לסעיף 11 לתקנות הסכמים קיבוצים (תשלום דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים) תשל"ז - 1977 (להלן התקנות) היא פטורה מתשלום דמי טיפול וארגון לתובעת, הואיל והיא משלמת דמי חבר לארגון סוחרי ירושלים (להלן: ארגון סוחרי ירושלים), שמסונף לארגוני הסוחרים בישראל. 5. לטענת התובעת ארגון סוחרי ירושלים אינו ארגון מעבידים ואינו מקיים את הסימנים הנדרשים כדי שיוכר כארגון מעבידים, למצער הוא אינו עוסק למעשה בטיפול ביחסי עבודה. ההליך 6. לפנינו העידו מר יהודה כהן מטעם התובעת ומנגד העידו מר גברא יוסף, הבעלים של הנתבע ומר אברהם בירנבאום מזכ"ל ארגון סוחרי ירושלים (להלן בירנבאום). זה האחרון ייצג את הנתבע והשמיע את קולו של ארגון סוחרי ירושלים, בהליך זה (כעולה מהפרוטוקול עמ' 6 ש' 11-17 ומהחלטת ביה"ד באותו מעמד לאפשר למר בירנבאום לייצג את הנתבע). מעיון בסיכומים שהוגשו מטעם הנתבע עולה שאלה נכתבו על ידי מר בירנבאום או למצער בסיועו, כשקולו של ארגון הסוחרים נשמע בהם. נעיר כאן כי ברור האינטרס של ארגון סוחרי ירושלים - כמי שמבקש לקבל את דמי החבר ומנגד עומד לו האינטרס של התובעת לקבל את דמי הטיפול. 7. הואיל והנתבע לא היה מיוצג על ידי עו"ד אזי לא ניתנו קודם לדיון החלטות אודות תצהירים, אף שניתנה החלטה המחייבת את הצדדים להגיש מסמכים, קודם לדיון. במהלך הדיון נמצא שלא הוגש תקנון ארגון הסוחרים וניתנה החלטה להגיש תוך 24 שעות וכך נעשה. כאמור שני הצדדים הגישו מסמכים רבים קודם לדיון והם היפנו אליהם בדיון כמו גם בסיכומים. אף אנו נסמוך עליהם את מסקנותינו כפי שנפרט להלן. עוד נעיר כאן כי בין ארגון סוחרי ירושלים לבין התובעת התנהלו הליכים קודמים אף בבית דין זה, כאשר כב' השופטת שדיאור, מחקה תביעה קודמת בתיק עב 2994/03 בשל כך שהתובעת, לא פעלה כפי שנדרשה לפעול באותו הליך. בין ארגון סוחרי ירושלים לבין התובעת יריבות ארוכה כפי שהעיד מר יהודה כהן (פרוט' עמ' 8 ש' 14) שהיה קשור בעבר לארגון הסוחרים. הכרעה 8. השאלה אפוא האם ארגון סוחרי ירושלים הינו ארגון מעבידים שבין מטרותיו טיפול ביחסי עבודה לגבי חבריו ושהוא עוסק למעשה בטיפול ביחסי עבודה. המסגרת הנורמטיבית 9. חובת תשלום דמי טיפול ארגוני נובעת מההוראות סעיף 33ז לחוק הסכמים קיבוציים התשי"ז - 1957 שזה לשונו: "דמי טיפול ארגוני מקצועי לארגון מעבידים. "(א) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, הוראות בדבר חובת מעביד שחל עליו צו הרחבה לשלם דמי טיפול ארגוני - בשיעור ובתנאים שנקבעו כאמור; התקנות יחולו לגבי סוגי מעבידים, ענפי עבודה, ענפי משק, אזורים גיאוגרפיים או מעבידים מסויימים, למעט מפעל או מעביד שהוא חבר בארגון של מפעלים או מעבידים אשר נקבע בתקנות כאמור." שר העבודה עשה שימוש בסמכות שהוענקה לו והתקין את התקנות שבהן נקבע כדלקמן: "1. חובת תשלום דמי טיפול (א) מעביד שחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי המסדיר את שכר העבודה למעט תוספות יוקר או שכר מינימום, ישלם לארגון המעבידים שהוא צד להסכם הקיבוצי דמי טיפול ארגוני מקצועי... (ב) מעביד שתקנת משנה (א) לא חלה עליו וחל עליו וחל עליו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום, ומפעלו עוסק בענף שקיים בו צו הרחבה של הסכם קיבוצי כללי ענפי ישלם דמי טיפול לארגון המעבידים שהוא צד לאותו הסכם קיבוצי כללי ענפי, ובלבד שאותו ארגון מעבידים הוא גם צד להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תוספת יוקר או שכר מינימום שהורחב כאמור..." 10. בתקנה 3 נקבע שחובת התשלום לא תחול על רשימת מעבידים הנקובה שם ובעניינו רלבנטית תקנה 3 (11) בה נאמר כי חובת התשלום לא תחול על מעביד שהוא: (11) חבר בארגון מעבידים שבין מטרותיו טיפול ביחסי עבודה לגבי חבריו; זולת אם הוכיח ארגון המעבידים הזכאי לדמי הטיפול שארגון המעבידים שהמעביד חבר בו אינו עוסק למעשה בטיפול ביחסי עבודה כאמור". מיהו ארגון מעבידים 11. אין בחקיקה בישראל הגדרה למונח "ארגון מעבידים". הנשיא (בדימ') מנחם גולדברג ז"ל, במאמר "מאפייני ארגון מעסיקים במשפט העבודה" הפרקליט מ חוברת ג' 372 עמ' 378, מפרט את סימני ההיכר של ארגון מעבידים, כדלקמן: "א. מרכיביו של ארגון מעבידים צריכים להיות מעבידים . ב. על הארגון להתקיים זמן ממושך, לתקופה בלתי מוגדרת מראש או לפחות לפרק זמן ממושך דיו, להבטחת היחסים הקיבוציים העולים מההסכם. ג. הארגון צריך להיות בעל תקנות משלו, אשר ייקבע על ידיו הוא. ד. בתקנון חייבת להיות הוראה מפורשת, על פיה הוא מוסמך לדון בהסכמי עבודה ובקביעת תנאי העבודה של עובדי חבריו. ה. אין כל חובה כי הארגון יירשם כ"תאגיד" שהוכר כאישיות משפטית לכל דבר. האמור מתייחס למעמדו של התאגיד לצורך חתימה על הסכמי עבודה קיבוציים כלליים, ועל הזכות להתייצב בפני בית הדין לעבודה כצד לסכסוך. עם זאת, אין פירוש הדברים כי למטרות אחרות אין הארגון חייב להתאגד כדין" סימני היכר אלה יסודם בהלכה הפסוקה כפי שהותוותה על ידי בית הדין הארצי (וראה ת"א (ארצי) 1002/04 שלמה אביטן נ' התאחדות הקבלנים והבונים בישראל). עלינו לבחון אפוא האם ארגון ארגון סוחרי ירושלים מקיים את סימני ההיכר הנדרשים מארגון מעבידים, כפי שאלה נקבעו בפסיקה. 12. מן הכלל אל הפרט. להלן נתמקד באותם עניינים ותבחינים אליהם הפנתה התובעת ושבהם טענה כי לא מתקיימים בארגון הסוחרים, התנאים הנדרשים להכרה בו כארגון מעבידים. במקרה דנן טענה התובעת כי ארגון סוחרי ירושלים אינו ארגון מעבידים לנוכח אופי החברים בו הואיל ולא ידוע האם עיקרם הינו מעבידים אם לאו. טענה זו מתבססת על תקנון ארגון סוחרי ירושלים בו נרשם בסעיף 4 כי המטרה היא "לאגד את כל הסוחרים בעלי העסקים ואנשי המעמד הבינוני בירושלים על כל ענפיהם בארגון אחד". בענין זה טען הנתבע, מפיו של מר בירנבאום, כי לרוב חברי ארגון סוחרי ירושלים היו עובדים והם שימשו מעבידים (סיכומי הנתבע עמ' 15). עוד טען מר בירנבאום בסיכומיו כי רוב (85 אחוז) הסוחרים בישראל ובפרט בירושלים הינם מעבידים. בעדותו בפנינו (פרוט' עמ' 11 ש' 4-8) אמר דברים דומים, אף שלא נקב בשיעורים הנ"ל. דבריו אלו של מר בירנבאום, לפיהם שיעור נכבד מהסוחרים המאוגדים בארגון סוחרי ירושלים הינם מעסיקים נשמעים סבירים ומקובלים עלינו. 13. התובעת טענה כי לא ברור מספר החברים בארגון .טענה זו אינה ברורה לנו. אכן נכון כי מר בירנבאום לא נקב במספרים מדוייקים אך מעדותו עלה כי מדובר באלפי חברים (פרוט' עמ' 13 ש' 15-16). נעיר כבר כאן כי מר בירנבאום העיד שמידי כמה שנים, יש בחירות שבהם משתתפים - החברים - הסוחרים (פרוט' עמ' 13 ש' 15-16, עמ' 11 ' 27-31), ומר גברא יכול היה לבחור ולהיבחר. 14. עוד טענה התובעת כי קיומו של ארגון סוחרי ירושלים אינו מובטח. על ארגון מעבידים (כמו ארגון עובדים) להיות בעל קיום והמשכיות כדי להבטיח חתימה על הסכמים קיבוצים וליווי ההסכמים בין הצדדים ליחסי עבודה. ענין זה נועד למנוע הקמת ארגון קקיוני ("שבין לילה היה ובין לילה אבד" יונה פרק ד' פס' י) שיעלם אחרי שההסכם יחתם. התובעת טענה כי מר בירנבאום עצמו הודה, שהוא מבקש להשתחרר מתפקידו ולא נמצא לו מחליף. טענה זו אינה מקובלת עלינו. ארגון סוחרי ירושלים כעולה מהראיות הינו ארגון ותיק שקיים עשרות שנים. בארגון חברים רבים והוא פועל כאמור בתחומים רבים. העובדה שאדם מסוים, יהיה תפקידו תפקיד משמעותי ככל שיהיה, מבקש לפרוש ואין לו מחליף לעת הזו אינה מגלה על כי הארגון אין לו קיום והמשכיות. פעילותו רבת השנים של הארגון, קיומם של מוסדות קבועים ומסגרת יציבה, מהווה ראיה להמשכיותו וקיימותו. 15. הטענה המרכזית לדידנו של התובעת, שצריכה בחינה מעמיקה, הינה שארגון סוחרי ירושלים לא כלל בתקנונו כמטרה עיקרית, את קידום ענייני חבריו כמעבידים. בענין זה הפנה ב"כ התובעת לפסק הדין דב"ע לז 3-103 המועצה המקומית נחלת יהודה נ' בנדורי, פד"ע ט 295, 302 נקבע בהאי לישנא: "בתקנון חייבת להיות הוראה מפורשת, על פיה הוא מוסמך לדון בהסכמי עבודה ובקביעת תנאי העבודה של עובדי חבריו". 16. אכן התקנון של ארגון סוחרי ירושלים נכתב בקצרה ובתמציתיות. מטרות הארגון מופיעות בסעיף 4. בס"ק 4(ח) נרשמו המטרות הבאות: "לשפר את תנאי העבודה ואת היחסים בין בעלי עסקים ועובדיהם בהתאם לעקרונות הקידמה, הצדק והיושר". דברים אלה הינם כללים ונכון היה לכתוב דברים באופן מפורש ומפורט יותר. יחד עם זאת יש לזכור כי מדובר בתקנות שנכתב לפני שנים רבות בהתאם לצורה ולניסוח שהיו מקובלים אז. כפי שנראה להלן הלכה למעשה ארגון סוחרי ירושלים פעל רבות בתחום יחסי העבודה, וכאמור בתקנונו מופיע ענין זה. 17. לטענת התובעת ארגון סוחרי ירושלים לא חתם מעולם על הסכם קיבוצי החל על החברים בו, חרף פעילותו רבת השנים. ענין זה הוסבר על ידי מר בירנבאום, בעדותו כמו גם בסיכומיו . מר בירנבאום הסביר כי האינטרס של חברי הארגון היה להמנע מחתימה על הסכמים קיבוצים והוא סירב לחתום על הסכם קיבוצי בתנאים שהוצעו לו (פרוט' עמ' 11 ' 15-16 , עמ' 12 ש' 21). יתר על כן הענותו להצעה לחתום על הסכם קיבוצי - תסייע לעובדים להתארגן בניגוד לאינטרס של חברי ארגון המעבידים שהוא נציגם (פרוט' עמ' 11 ' 18). ניתן לחלוק על תפיסתו זו. יחד עם זאת, זו תפיסה שיש לה אחיזה, בקרב חלק מהמעסיקים. טיפול ביחסי עבודה ועיסוק ביחסי עבודה, אף אם מדובר ביחסים קיבוצים, אינו מחייב בהכרח חתימה על הסכמים קיבוצים. מר בירנבאום אמר ובצדק כי אין דרישה לחתימה על הסכם קיבוצי כתנאי להכרה בארגון כארגון עובדים. די בפעילותו כפי שנעשתה, בתחום יחסי העבודה (פרוט' עמ' 11' 26). 18. מעדותו של מר גברא, עולה כי קיבל סיוע בתחום יחסי העבודה מארגון סוחרי ירושלים (פרוט' עמ' 5 ש' 14), סיוע זה כלל יעוץ ודרכי פעולה שונות. 19. מהמסמכים שהגיש מר בירנבאום קודם לדיון (ביום 31.7.12, להלן מסמכי בירנבאום) עולה כי הארגון פנה פעמים רבות בקשר לעניינים שונים בתחום יחסי העבודה. בפרט הביע הארגון את התנגדותו, להוצאת צווי הרחבה בתחומים שונים. נציין כי במסמכי בירנבאום, יש ערר משלהי שנת 2007, בענין צו ההרחבה בנושא ביטוח פנסיוני מקיף, במשק כאשר הממונה הראשי על יחסי העבודה משיב לו במכתב מפורט ונדמה שחלק מההשגותיו התקבלו (מסמכי בירנבאום 4-6). ערר נוסף הוגש לממונה על יחסי עבודה וזה הזמין את ארגון סוחרי ירושלים לקיים בוררות עם הארגונים האחרים. 20. נציין כי ארגון סוחרי ירושלים הוכר למעשה אף על ידי ההסתדרות כארגון מעבידים ו/או כמי שנכון להיות צד להסכם קיבוצי. כך למשל, ההסתדרות הכללית פנתה אל מר בירנבאום בהצעה לחתום על הסכם קיבוצי כפי שעולה ממכתב מר אורנשטיין מיום 6.7.00 (נספח 8 למסמכי בירנבאום) וכן עדותו אודות מספר פניות לחתום על הסכם קיבוצי (פרוט' עמ' 11 ש' 16-20 עמ' 12 ש' 21). 21. אף בפסיקה, אומנם באוביטר, הוזכר שמו של ארגון סוחרי ירושלים והתאחדות הסוחרים כארגון עובדים ע"ב 11/06 הסתדרות עובדים לאומית נ' מד"י ואח' כב' הנשיא בדימ' ס. אדלר שם סעיף 3 לפסק הדין. 22. ארגון סוחרי ירושלים, אף הוזמן לדיון בוועדות הכנסת, יחד עם גופים אחרים שעוסקים ביחסי עבודה כפי שעולה מההזמנה (נ/3) שהוגשה לנו. 23. שר האוצר מר אהוד אולמרט (כתוארו אז) משיב במכתב מיום 4.1.06, לארגון סוחרי ירושלים בנושא יחסי עבודה וזכויות עובדים בפרט בהתייחסו להתנגדות ארגון הסוחרים להעלאת שכר המינימום. מכתב של מזכיר הממשלה ישראל מימון, מיום 25.1.05, עונה לארגון סוחרי ירושלים, בקשר לחוק שעות עבודה ומנוחה, ולפנייתם שהיתה בשלהי שנת 2004 (מסמך 11 למסמכי בירנבאום). פנייה נוספת של מר בירנבאום מיום 16.2.06 למר אולמרט כשר האוצר והתמ"ת (צורפה כמסמך 13 למסמכי בירנבאום). כך גם נציג היועץ המשפטי לממשלה עו"ד נועם סולברג (כתוארו אז) שולח לארגון סוחרי ירושלים חוות דעת שניתנה בענין חיוב מעסיקים בדמי טיפול וארגון (ראה מסמכי בירנבאום מסמך מס' 14 ). 24. לסיכום נאמר כי ברשימת מסמכי בירנבאום מסמכים רבים כאמור, המגלים על עיסוק נרחב של ארגון סוחרי ירושלים ביחסי העבודה. נכון אומנם כי במסמכים אלה מבקש ארגון סוחרי ירושלים להכשיל הענקת זכויות לעובדים. יחד עם זאת זה היה הטיפול שנעשה מטעם הארגון לטובת חבריו, שכאמור היו בעיקרם מעסיקים. עוד עולה ממסמכים אלה כי הגורמים השונים (כולל הרשויות המתאימות) העוסקים ביחסי עבודה, ראו את ארגון סוחרי ירושלים כארגון עובדים ולהכרה זו יש נפקות אף לעניננו. 25. כאמור בתקנה 3(11) הנ"ל יש להראות כי המעביד, הינו חבר בארגון מעבידים, שבין מטרותיו טיפול בפועל ביחסי עבודה. במקרה זה כאמור התקנון, על אף לשונו הלקונית מצביע על כי בין המטרות, מופיע הטיפול ביחסי עבודה. במקרה זה אף הוכח הלכה למעשה, ממסמכי בירנבאום ומעדותו כאמור, כי ארגון סוחרי ירושלים עוסק רבות בטיפול ביחסי עבודה. נכון אומנם כי אין זו מטרה יחידה אך מהתכתובת שצורפה, נראה כי מדובר בעיסוק נכבד. בנסיבות אלה נראה כי חלה במקרה דנן ההוראה הקבועה בתקנה 3(11) לתקנות, הפוטרת את הנתבעת מהחובה לשלם דמי טיפול וארגון במקרה זה. 26. לסיכום יש לומר כי ארגון סוחרי ירושלים הינו ארגון מעבידים, שפועל בתחום יחסי העבודה והנתבעת בחרה להיות חברה בו ולשלם לו דמי חבר בסך 720 ₪ בתקופה הרלבנטית (ראה פרוט' עמ' 11 ש' 9, עמ' 12 ש' 13-15). בחירת הנתבעת בחברות בארגון סוחרי ירושלים, הינה לגיטימית והיא חלק מחופש ההתאגדות המוגן בדין. הנתבעת ביכרה את ארגון סוחרי ירושלים על פני התובעת בשל נסיונה המוצלח ואין כל פגם בבחירה זו. סוף דבר 27. התביעה נדחית. הואיל והנתבעת יוצגה על ידי ארגון סוחרי ירושלים אין מקום לפסוק לה הוצאות. עוד נאמר כי מר בירנבאום הגיש סיכומים ארוכים, בניגוד לאמור בהחלטה מיום 18.3.13. סיכומיו מנוסחים באופן שיש בו זילות, כלפי בית הדין ובנסיבות אלה אין מקום לפסוק הוצאות לזכות ארגון סוחרי ירושלים . ניתן להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. שאלות משפטיותירושליםדמי טיפול ארגוני