1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר בבקע המפשעתי בו לקה ביום 6/2/11 כתאונת עבודה. 2. בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן: "ג. התובע יליד 07.07.1975. התובע משמש כסבל ומפעיל ציוד מכני בחברת נמל אילת. כשבוע וחצי לפני יום 06.02.2011 שיחק התובע משחק קט-רגל במסגרת משחקי הליגה למקומות עבודה. בסיום המשחק חש התובע כאב בבטן התחתונה משמאל. בהמשך, הכאב חלף. התובע חזר לעבודתו הרגילה למחרת האירוע, ולא פנה לטיפול רפואי. ביום 06.02.2011 בשעה 10:00, תוך כדי ביצוע עבודה פיזית מאומצת של הכנסת מוטות - מנשא במשקל של 100 קילו כל אחד, אותם הרים התובע יחד עם עובד נוסף, הרגיש התובע דקירות בשרירי הבטן ולאחריהן דקירות קלות. יצויין, כי עבודת הכנסת המוטות מתבצעת בלחץ ובכוח, והושקע מאמץ פיזי על מנת להרימם בידיים ולהכניסם ל"פנדר". מדובר במשקל חריג, ובדרך כלל העובד לא מתבקש להרים משקל כזה, ולמעשה מדובר בעבודה חריגה. התובע המשיך את עבודתו עם כאב. בהמשך יום העבודה, בעת הרמת ומשיכת שרשרת ברזל במשקל 40 קילו, שוב חש התובע כאבים בבטן התחתונה. התובע הניח את השרשרת במחסן, וסיים את המטלה בשעה 11:00. הכאבים מהם סבל התובע התגברו בלילה, ולמחרת בבוקר התובע פנה לטיפול רפואי. התובע לא חזר לעבודתו." 3. לצורך הכרעה בסוגייה מונה פרופ' אריאל הלוי, כמומחה רפואי מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות: ממה סובל התובע בכל הקשור לנושא בקע ככל שהתובע סובל מבקע מפשעתי - מה מועד הופעת הבקע האם הליקוי הקיים, ככל שקיים, נובע מתנאי עבודתו של התובע כפי שפורטו להלן 4. ככל שהתשובה חיובית, האם ישנם גורמים נוספים שגרמו לליקוי אם כן, האם השפעת תנאי עבודתו של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים 4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 20/8/12, במסגרתה סקר את החומר שהיה בפניו וציין: "לסיכום, אינני מסוגל לחוות דעתי בתיק זה לאור הנתונים הסותרים שהועמדו לרשותי". 5. לאור הודעת המומחה, התבקש כל צד להודיע עמדתו. התובע ביקש לצרף מסמכים רפואיים נוספים, וביום 17/10/12 הועבר מסמך רפואי נוסף לעיונו של המומחה. 6. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 12/12/12, במסגרתה ציין בהאי לישנא: "הבקע קרוב לוודאי קשור למאמץ הגופני החריג אותו ביצע ביום 6/2/11". 7. בהחלטה מיום 12/12/12 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה. 8. בהחלטה מיום 13/2/13 אישר בית הדין לנתבע להציג למומחה את שאלת ההבהרה היחידה אותה ביקש להציג, בזו הלשון: "1. תשומת ליבו של כב' המומחה מופנית לרישום רפואי מיום 7.02.11, לפיו הכאבים במפשעה החלו כ-10 ימים לפני כן. בעובדות שנקבעו ע"י כב' בית הדין נרשם: כשבוע וחצי לפני יום 6.02.11 התובע שיחק משחק קט-רגל במסגרת משחקי הליגה למקומות העבודה ובתום המשחק חש בכאבי בטן התחתונה מצד שמאל לראשונה" (החלטה למינוי מומחה מיום 31/8/12). 2. האם ניתן לקבוע כי התפתחות הבקע המפשעתי אצל התובע החלה לאחר המשחק הנ"ל שבוע וחצי לפני יום 6.2.11 נא נמק." 9. ביום 25/2/13, ועוד בטרם מתן תשובתו של המומחה, הגיש התובע את סיכומיו. 10. ביום 25/4/13, ענה המומחה וציין את הדברים הבאים: "...אני יכול להתייחס אך ורק למה שרשום בתיק. לא פנה לבדיקה או טיפול לאחר משחק כדורגל, אלא רק לאחר המאמץ הגופני שלדבריו גרם לו לכאבים במפשעה. לא ניתן בדיעבד לעשות ספקולציה האם המשחק גרם או תרם להתפתחות הבקע. התייחסתי להשתלשלות העניינים: מאמץ גופני חריג - כאב - פנייה לרופא ופתיחת תיק תאונה בעבודה - אובחן בקע - ניתוח. לצערי - אינני יכול לענות על שאלת כבודו בצורה חד משמעית." 11. ביום 27/5/13, הגיש הנתבע בקשה לפסילת המומחה ומינוי מומחה אחר. בית הדין העביר את הבקשה לתגובת התובע, וביום 29/5/13 הגיש התובע סיכומים משלימים מטעמו. לפיכך, ביום 25/6/13 הוארך המועד להגשת תגובה מצד התובע, אשר הוגשה ביום 26/6/13. 12. ביום 8/7/13, ניתנה החלטת בית הדין, לפיה נדחתה בקשת הנתבע, והנתבע הגיש סיכומיו. טענות התובע 13. לטענת התובע, התקיימו כל התנאים לקיומה של תאונת עבודה שתוצאתה בקע מפשעתי כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי. חוות דעתו של המומחה תומכת באופן חד משמעי בגירסת התובע, וקושרת את הקשר הסיבתי בין הופעת הבקע לבין המאמץ בעבודה. התובע הוכיח כי מחלתו הייתה בקע מפשעתי, וזאת באמצעות דו"ח הניתוח שם תואר גם אופן הניתוח. לפיכך, בית הדין מתבקש לקבל את חוות דעתו של המומחה, אשר לפיה אין כל גורמים נוספים שגרמו לליקוי, והשפעת התאונה מתאריך 6/2/11 היא הגורם היחיד לליקוי של הבקע המפשעתי. טענות הנתבע 14. לטענת הנתבע, התובע לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח כי הפגיעה בו נגרמה כתוצאה מהאירוע בעבודה. חוות הדעת של המומחה אינן בהירות וחד משמעיות, אלא מסתמכות על השערות בלבד. גם המומחה עצמו ציין כי תשובתו אינה חד-משמעית. המומחה נעול בדעתו ומסרב בפירוש להתייחס לקביעתו של בית הדין ולרישום הרפואי אליו הופנה. לסיכום, טען הנתבע כי אין כל מקום לבסס את פסק הדין על חוות הדעת הלא מנומקת, ולזכות את התובע בגימלה שיתכן ואינה מגיעה לו. לחלופין, יש מקום למינוי מומחה אחר, וזאת בהתאם להנחיות בדבר מומחים היועצים הרפואיים. דיון והכרעה 15. לאחר לימוד טענות הצדדים, הגענו למסקנה כי דין התובענה להתקבל בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה ובתשובתו לשאלת ההבהרה, והכל מהנימוקים המפורטים להלן. 16. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית". ראה: עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.99, פסקה 4 לפסק הדין) . סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212. יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2004, פרק 12 עמ' 45. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". ראה: דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי (29.3.95, פסקה 13 לפסק הדין). ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא: " ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה". ראה : עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין)[] . לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע (ארצי) 37 - 0 המוסד לביטוח לאומי - נתנאל, פד"ע יח 78, 82. ע"ע (ארצי) 1274/02 אואקנין - מדינת ישראל, פד"ע לח 370. יצחק לובוצקי, שם, עמ' 46. עסקינן בחוות דעת מפורטת ומנומקת, הנסמכת על ספרות רפואית מחד, ועל העובדות דנן מאידך, ולא ראינו סיבה שלא לאמצה. 17. במקרה שלפנינו, קבע המומחה קיומו של קשר סיבתי בין האירוע בעבודה מיום 6/2/11 לבקע שנגרם לתובע. 18. מדובר בקביעה רפואית אשר הובאה במסגרת חוות דעת מנומקת ומפורטת, וראוי לקבלה. המומחה ביסס מסקנותיו על החומר אשר הונח בפניו, תוך שהוא קושר היטב בין זה לבין זה. בין השאר, קבע המומחה כי הקשר בין המאמץ הגופני להתפתחות הכאב המיידי והפנייה לרופא מצדיקים לדעתו לקשור בין האירוע לנזק שנגרם בדמות בקע מפשעתי. 19. המומחה אמנם ציין, כי הסיבות להתפתחות בקעים מפשעתיים הן רבות ומגוונות, אך לדעתו, בנסיבות המקרה דנן, יש קשר סיבתי בין המאמץ החריג להתפתחות הבקע. 20. גם בתשובתו לשאלת ההבהרה, חזר המומחה על מסקנתו החד משמעית והברורה בדבר קיומו של קשר סיבתי. כפי שפורט בהחלטת בית הדין מיום 8/7/13, המומחה השיב לשאלת ההבהרה עליה נשאל, תוך שהוא מתייחס לרישום הרפואי אליו הופנה. 21. מהאמור לעיל עולה, כי המומחה התייחס לרישום המצוין בתיק, דהיינו להערה שנרשמה בדיעבד, ולפיה החלו כאביו של התובע שבוע וחצי עובר לקרות האירוע החריג לאחר משחק קט-רגל. אך לדידו, מאחר והתובע לא פנה לבדיקה בזמן אמת או לטיפול, המומחה לא יכול לקבוע בדיעבד ביחס לשאלה - האם משחק הקט-רגל גרם או תרם להתפתחות הבקע. מכאן עולה, כי מדובר בקביעה רפואית ברורה וחד משמעית בה בית הדין אינו נוהג להתערב. 22. המדובר בחוות דעת שנסמכת על עובדות המקרה, ולא ראינו סיבה שלא לאמצה. המומחה אמנם ציין, כי איננו יכול לענות על שאלת ההבהרה בצורה חד משמעית, אך אין בכך כדי לשנות מסקנתנו, זאת לאור שפורט לעיל, ובשים לב כי גם אם מתקיים ספק במקרה דנן, הרי שהוא לטובת המבוטח. כל שציין המומחה, כי הוא אינו יכול לקבוע באופן ספקולטיבי האם משחק הקט-רגל שבוע וחצי עובר ליום האירוע החריג גרם להופעת הבקע, תוך שהוא מפרט מדוע, מפנה לרישומים רפואיים ולהשתלשלות האירועים, ואינו משנה קביעתו ביחס לקיומו של קשר סיבתי בנסיבות העניין. אחרית דבר 23. דין התובענה להתקבל. 24. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ₪ תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין. 25. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.בקע מפשעתיהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה