תקנה 16 לתקנות התכנון והבניה

תקנה 16 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) מאפשרת ואף מחייבת את הועדה המקומית, בנותנה היתר ליתן דעתה למראהו החיצוני של הבניין המוצע, והתאמתו לבניינים בסביבתו ועוד. אין באמור כדי לחייב כמובן זהות או דמיון משמעותי לבית המשיבים 2 ואולם תאימות ברמה סבירה לטעמנו, הינה תנאי סביר ואף הכרחי. לעניין הפילרים, כפי שפרטנו לעיל במהלך הדיון התברר לנו כי עיקר המחלוקת בעניין זה נטושה בנוגע לעיצוב וסוגיה זו עשויה להיפתר כחלק מהתאימות הכללית הנדרשת (ר' לעיל). לפיכך, במידה ולהנחת דעת מהנדס העיר יותאם הבית לבית המשיבים באופן מספק, ניתן להתיר כאמור במסגרת פתרון כולל הסרת הפילר והכל לפי שיקול דעת הגורמים המקצועיים של הועדה המקומית. אשר לעניין הבריכה - ועדה זו קבעה לא מכבר כדלקמן: "ועדות הערר כולן לרבות ועדה זו הבהירו כי השימוש בחצר בית פרטי לבריכה בגודל סביר לצרכים פרטיים של בעלי המקרקעין, הינו שימוש לגיטימי ואינו עולה במטרדיותו על שימושים אלטרנטיביים בחצר כזו גם ללא היתר. הדברים מקבלים משנה תוקף מקום בו המצב התכנוני כולל מלכתחילה אפשרות להקים בריכה בתנאים מסוימים קל וחומר מקום בו סמוך למקרקעין נשוא הערר הוקמו ואושרו בריכות אחרות, אם כי יש לציין כי הבריכה במגרש 304 למשל אושרה במגרש בשטח של כ - 600 מ"ר, ולא 250 מ"ר כמבוקש בענייננו. לא בכדי לטעמנו נטענו הטענות בדבר מטרד לא כל שכן ירידת ערך בשפה רפה וללא כל תימוכין, שכן אלה להערכתנו אינם כלל בנמצא. מטעמים אלה איננו רואים להתערב בהחלטת הועדה המקומית במקרה שלפנינו, אך יחד עם זאת קוראים לה לפעול במרץ לעדכון תכנית הבריכות לטובת כלל תושביה והגברת הוודאות בתחומה." (ר' ערר כך גם קבענו בעניין 156/08 ד"ר בנטוב ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה כ"ס ואח' לעניין בריכות השחייה והמטרדיות הטמונה בהן - נחה דעתנו כי שימוש זה עליו נפסק לא אחת לרבות ע"י ועדה ז כי הינו אינהרנטי לייעוד למגורים עפ"י תב"ע תקפה, טופל כיאות במסגרת התכנית, שכוללת התייחסות לכל ההיבטים הסביבתיים והבריאותיים הטמונים בו לרבות מטרדי רעש/ריחות וחומרים וכיו"ב. בריכת שחייה לא מקורה מטבע הדברים משמשת את בעליה שימוש עונתי בלבד חלף שימושים אחרים אפשרית בחצר (דוגמת משטח עץ המשמש אף הוא לאירוח, רחבת משחקי כדור העלולה להוות מטרד קשה אף הוא ואח' ) ועל כן אינו חורג בראייתנו מכל שימוש אפשרי אחר במסגרת ייעוד למגורים. לעניין זה אנו מפנים להחלטותינו בעררים 485/06 92/07, 15/08 315 וכך אף קבענו בעניין ערר 92/07 הוץ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה כדלקמן: וועדות הערר (לרבות וועדה זו) קבעו בעבר כי בריכת שחיה הינה חלק מהשימושים הלגיטימיים האפשריים בחצר מגורים, ובלבד שאינה יוצרת מטרד יוצא דופן. מטרד כזה יש להוכיח בהשוואה לשימושים האפשריים בחצר מגורים, ועל כגון דא קבעה וועדת הערר (ת"א) לא מכבר: "עם עליית רמת החיים בארץ, גובר הרצון של בעלי בתים צמודי קרקע להקים בריכות שחייה בחצרות בתיהם. לעיתים תכופות, לאור גודל או צורת המגרש, לא ניתן להקים את הבריכה בקווי הבנייה שנקבעו בתוכנית, ויש צורך באישור הקלה בקו הבנין של הבריכה באופן שהבריכה תיבנה בקרבת גבול המגרש... בריכת שחייה נבנית בדרך כלל כתחליף לשטח מגונן בחצר בית מבקש ההיתר. גם גינה עלולה להוות מקור למפגעי רעש, ולעיתים לכאלה אשר אינם נופלים מאלה הצפויים מבריכת שחייה: ילדים המשחקים בגינה, קיום שיחה קולנית בגינה, קיום אירועים חברתיים בהיקפים שונים וכיוב'. מטרדי רעש אלה עלולים להשתוות ולעיתים אף לעלות על מטרדי הרעש הצפויים מקיומה של בריכת שחייה. לפיכך הדעה הרווחת כי בריכת שחייה ביתית מהווה פוטנציאל למטרדי רעש העולים על אלה של חצר/גינת הבית- אינה בהכרח נכונה . ניתן לאמר כי יש בחשש מהמטרדים הצפויים מבריכת שחייה מידה לא מעטה של דעה קדומה .אנו בדעה כי יש לבסס את הטענה כי צפויים מטרדי רעש מהקמת בריכת שחייה בחצר הבית השכן, בקרבת גבול המגרש, בנימוקים של ממש, ואין להסתפק בטענה כללית וסתמית כי בניית הבריכה בקרבת גבול המגרש תגרום למטרדי רעש." לפיכך, כאשר נטענת בפני ועדה מקומית הטענה כי בניית בריכת שחייה בכלל, ובנייתה בתוך מרווחי הבנייה בפרט- תוך אישור הקלה, תפגע בשכנים בשל מטרדי רעש הצפויים מהבריכה, על המתנגד להקמת הבריכה לבסס חשש זה, תוך השוואת המטרד הצפוי מהבריכה - אם בכלל- עם המטרד אשר עלול להיגרם משימוש רגיל בגינת הבית. ר' ערר (הר) 5339/07 קאהן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה בענייננו כאמור לא נטענה כל טענה כנגד אותה בריכה שהתבקשה, הבריכה אינה מהווה תקדים באזור זה הואיל ותקדימים כאלה קיימים ממילא, וגודלה כאמור הינו מינורי ביותר (לשם השוואה על פי תכנית הבריכות ניתן לבנות בריכה עד 10% משטח המגרש או 50 מ"ר לפי הנמוך ובענייננו מבוקש שטח של כ- 7% בלבד. בנסיבות העניין, בהן הובאו בפנינו ראיות לאישורן של בריכות שחיה באזור מגורים ב', לרבות לאחר אישור תכנית הבריכות של רעננה, נוכח גודל הבריכה המבוקש. בהתחשב בהעדר התנגדויות והצגת ראיה להסכמה פוזיטיבית מצד הנפגע הפוטנציאלי העיקרי, אנו רואים לנכון לקבל את הערר." במקרה דנן הטיעון העיקרי הינו הסתמכותם של המשיבים על הוראות תכנית בניין עיר כדין המחייב, הואיל ואינם מעוניינים בבריכה בקרבתם. לעניין זה יש להשיב כדלקמן: ראשית - הדין המחייב הינו תכניות בניין עיר בצירוף חוק התכנון והבניה, אשר קובע בין היתר את מכשיר ההקלה ותקנותיו, (תקנות התכנון והבניה, סטייה ניכרת מתכנית) התשס"ב - 2002 מאפשרות מפורשות מכשיר של הקלה בשטח מגרש. יש לציין כי מכשיר ההקלה נותר בחוק התכנון והבניה חרף למעלה מ - 90 תיקוניו וזאת לאפשר גמישות תכנונית במקרים ראויים. כפי שפרטנו בהחלטתנו בעניין ערר 22/09 רוזנבאום נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה שרונים קיימות תכניות רבות המסדירות הקמתן של בריכות ואינן קובעות כלל שטח מגרש מינימאלי מתוך הבנה כי מדובר בשימוש אחד מיני רבים האפשרי בחצרות בתים ואינו עולה במטרדיותו על שימושים אלטרנטיביים אחרים. לעניין זה נתכבד להפנות לתכנית מאא / 221 באזור, לתכנית 08 / 02 / 101 / 59 בבאר טוביה, תכנית הר / 2000 בהרצליה, תכנית נת / 400 / 7 / 93 בנתניה, תמ"מ / מק / 6 בקריית אונו, רש/679 ברמת השרון, תכנית / 2754 בת"א, כל אלה אינן מחייבות מגרש מינמאלי בשטח מסוים, רובן מתירות בריכות שחיה בכל סוגי צמודי הקרקע ומקצתן (נתניה, קריית אונו), גם בבניה רוויה. שנית - במקרה דנן אם קיימת הסתמכות ספציפית הרי שזו צריכה להביא בחשבון הדברים את הסכם השיתוף הרשום במקרקעין אשר קובע כי זכותו של כל אחד מהשותפים לנצל את מלוא זכויות הבניה לרבות הקלות, מבלי ששותפיו יתנגדו לאותן בקשות; ושלישית - פרקטית מדובר בבריכה מינורית ביותר כ - 20 מ"ר, שטח הנופל מזה הקובע בתכנית הבריכות המגיע כדי 50 מ"ר או 10% על פי הנמוך, המרוחקת כדי כ -7מ' לפחות מגבול המגרש של העוררים, בגבול אותו מגרש קיימת לדברי המשיבים גדר בנויה ומעליה גדר קלה באופן שאינו מאפשר מבטים חופשיים בין החצרות, ובנוסף בעל המגרש השלישי הקרוב יותר לבריכה לא התנגד ומצד מזרח גובל מגרש חניה עירוני. אשר על כן ולאור כל האמור לעניין הבריכה מוצע לקבל את הערר. תכנון ובניהחוק התכנון והבניהבניה