ערר זה הוגש על ידי מבקש הבקשה להרחבת דירת מגורים במקרקעין הידועים כחלקה 297 גוש 3698, רחוב טרומפלדור 1 ברחובות (להלן: "המקרקעין"). מדובר בהרחבת דירת מגורים בבית משותף המונה 8 דיירים. המשיבה 2 היא המתנגדת לבקשה . בין הצדדים שרויות מחלוקות בתחומים רבים,ועניין נושא השימוש ברכוש המשותף כבר נדון בפני המפקחת על הבתים המשותפים, אשר החליטה לדחות את תביעתו של העורר בנוגע לשימושה של שכנתו בחצר. נושא שימושו של העורר בגג לעומת זאת טרם הוסדר. הועדה המקומית ביקשה לפשר בין הצדדים, הציעה להם חלופה מגשרת וקיבלה החלטה כדלקמן: "המבקש יוותר על התביעה שתהיה גישה לחצר, תמורת הסרת התנגדותה של הגב' אתי יעקב-חי לבניה המבוקשת, ובתנאי העתקת דוד השמש ע"ח המבקש לגג חדר המדרגות, כאשר הגישה לדוד תתבצע דרך הפתח הקיים בחדר המדרגות. לטענה כי המדרגות המבוקשות יכולות לפגום ביציבות המבנה, לדחות את ההתנגדות, הבקשה חתומה ע"י מהנדס קונסטרוקציה. לטענה להשתתפות בעלויות השלד, אין הועדה מתערבת בעניינים קנייניים, יש להסדיר הדרישה בין הצדדים. לטענה להעתקת מיקום המדחסים של המזגנים, לקבל את הטענה, יש להציב המדחסים ע"ג המרפסת. לטענה לגוון המוצע לגמר ע"ג החזית, לקבל את הטענה, יש להתאים לגוון הקיים. לטענה לגבי המרפסת המבוקשת בחזית הצפונית, במסגרת ההבנות, המרפסת תועתק לחזית המערבית בנישה הקיימת. ביום 10/2/2011 התקבל מכתב מהמתנגדת כי היא חוזרת מהסכמתה לחלופה המגשרת. ביום 13/2/2011 שבה המתנגדת וביקשה למשוך את המכתב מיום 10/2/2011. לאור האמור לעיל אין מניעה תכנונית לאשר הבקשה ובכפוף להמלצות המפורטות ולאשר הבקשה בתנאים: תיקון התוכנית בתיאום עם מינהל ההנדסה. חתימה על כתב שיפוי לעירייה. אישור מינהל מקרקעי ישראל. אישור הג"א. מתן ערבות בנקאית לתוספת הבניה עפ"י החוק. המצאת האישורים הנדרשים." העורר טוען כי מדובר בהסכמה שנכפתה עליו, הוא אינו מקבל את עקרונותיה לעניין ההתערבות בנושא הקנייני, ומבקש להותיר את המרפסת במקומה המקורי כפי שהתבקש (בחזית הצפונית). המשיבה מצידה הבהירה כי עומדת על התנגדותה אם לא מדובר בהסכמה. בין לבין, התקבל פסק דינה של המפקחת על המקרקעין בנוגע לחצר כאמור, ולפיה נדחתה תביעתו של העורר, אולם הוא טרם החליט אם לערער עליה. פירוק ההצעה לגורמים מעלה כי למעשה מדובר כיום בקביעות שהינן תכנוניות בעיקרן, וכוללות העתקת המזגנים על גבי המרפסת, התאמת הגוון המוצע על גבי החזית לגוון החדש, ושינוי מיקומה של המרפסת לחזית המערבית בנישה הקיימת. ספק אם מוסדות התכנון (ובכלל זה הועדה המקומית וועדת הערר) רשאים לאשר הסכמות קנייניות, ומצריך עיון תוקפן של הסכמות כאלה. יחד עם זאת, עיקרה של ההסכמה במקרה דנן הינו תכנוני באשר לקביעות התכנוניות אנו סבורים כי הן נתקבלו כדין תוך הפעלת השיקולים הנכונים, שכן מדובר במיקום המרפסת בנישה קיימת, תוך מניעה חריגה לחזית הבניין באופן המאפשר גישה אליה משני חדרים ולאו דווקא מחדר אחד, וכמו כן ברי כי יש ליתן מענה הולם למתקנים טכניים, דוגמת מזגנים ודוד שמש הממוקמים כיום על גג ביתו של העורר ויש למקמם מחדש לאחר הבניה על אותו גג. במצב הדברים הנוכחי בו המשיבה מהווה מתנגדת בודדת איננו סבורים כי יש בהתנגדותה כדי למנוע הרחבת דיור באספקלריית רשויות התכנון. לעניין זה יוזכר כי מקום בו ברי כי אין למבקש הרוב הנדרש עשויים מוסדות התכנון לבקש כי העניין ידון תחילה במוסדות הקניין, אולם אין זה המצב שתואר בפנינו כאן. אשר על כן ולאור כל האמור אנו רואים לנכון כדלקמן: טענות העורר בדבר קביעותיה התכנוניות של הועדה המקומית כמפורט לעיל, נדחות, במסגרת הבקשה יש להסדיר המרפסת בנישה המערבית, והמתקנים הטכניים השייכים למשיבה על הגג החדש. הצגת פתרון כזה צריך להוות תנאי להיתר. כמו כן, ההיתר יעוכב למשך 60 יום מיום קבלת החלטה זו, על מנת לאפשר למשיבה לפנות ככל שתמצא לנכון לרשות המוסמכת לעניין בירור טענותיה הקנייניות בדבר השימוש בגג הבניין. לפיכך הערר מתקבל בחלקו. מקרקעין