תביעה כספית לתשלום שכ"ט עורך דין בגין שירותים משפטיים: עילת התביעה נסמכת על הסכם שכותרתו "הסכם ייצוג משפטי ושכר טרחה" שנחתם בין הצדדים ביום 22.8.10 (להלן: "ההסכם"). בהתאם להוראות ההסכם התחייב התובע ליתן לנתבע טיפול משפטי בכל הקשור לתביעת "דקלה - סעודי" ו "הראל - סעודי" כאמור ב"הואיל הראשון" להסכם. בהתאם לכך התחייב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחה כמפורט בסעיף 2 להסכם ולשונו כדלקמן: "עבור הטיפול המשפטי ישלם הלקוח לנותן השירות שכ"ט כדלקמן: דקלה - שולם 1000$ ובנוסף עם קבלת פיצוי חודשי ישולמו 9 (תשעה) חודשי פיצוי. הראל - שולם 1000$ ובנוסף עם קבלת פיצוי חודשי ישולמו 9 (תשעה) חודשי פיצוי." שתי השורות האחרונות נרשמו בכתב יד. 2. טענות התובע הנתבע פנה אל התובע לקבל שירותים משפטיים לשם הגשת תביעות כנגד חב' הביטוח דקלה וחב' הביטוח הראל בהן היה לנתבע פוליסות ביטוח סעודי. לטענת התובע אמר לו הנתבע במעמד הפגישה עמו כי ניסה לטפל בעניינים אלו בעצמו אך נתקל בקושי כאשר חב' הביטוח דקלה סירבה להעביר לו כספים המגיעים לו לפי פוליסה "כללית מושלם" למרות שתביעתו על פי פוליסה זו אושרה כבר בשנת 2009. הנתבע שילם לתובע את חלקו הראשון של שכר הטרחה בסך 2,000$ שאינו תלוי תוצאה והתובע החל לטפל בתביעות כנגד חב' הביטוח. 3. לטענת התובע טיפל בענייניו של הנתבע באופן מיטבי, ניהל דין ודברים עם חב' הביטוח דקלה, אסף ושלח לחב' הביטוח את כל המסמכים שנדרשו לביצוע התשלום ועמל על כך שהנתבע יקבל את התשלומים להם הוא זכאי אותם לא הצליח לקבל בעצמו. (סעיף 10 לתצהיר עדותו הראשית של התובע). בסעיף 11 לתצהיר עדותו הראשית ממשיך התובע וטוען כי עבודתו כללה הכנת המסמכים הדרושים, פגישות עם הנתבע (כולל בני משפחה), שיחות טלפון רבות ועבודה מאומצת מול חב' הביטוח. כתוצאה מהטיפול, קיבל הנתבע ביום 14.1.11 תשלום רטרואקטיבי מחב' הביטוח דקלה וכן קצבת ביטוח סיעודי על סך 2,374 ₪. מאחר והנתבע סירב לשלם לתובע את חלקו השני של שכר הטרחה למרות תוצאה חיובית בתביעה כנגד חב' הביטוח דקלה, נאלץ התובע להגיש תביעתו זו המורכבת מ 9 חודשי פיצוי חודשי בשיעור התשלום החודשי אותו מקבל הנתבע מחב' הביטוח דקלה. 4. התובע הוסיף וטען כי ביום 23.12.10 קיבל במפתיע את הודעתו של הנתבע הדורש הפסקת הטיפול על ידי התובע אך נפגש לאחר מכן עם הנתבע והוסכם על המשך הטיפול. כמו כן, נפגש עם חתנו של הנתבע ביום 13.2.11 וסוכם כי חובו של הנתבע עומד על סך של 25,000 ₪ אך התובע סירב לחתום על הסכם שכר טרחה אותו ניסח חתנו של הנתבע. 5. התובע מוסיף בתצהיר עדותו הראשית כבדרך אגב כי לנתבע היו שתי פוליסות סיעוד בחב' הביטוח דקלה כאשר באחת מהן טיפל בהצלחה ולפיכך הוא דורש בגין טיפולו בה את שכר טרחתו בעוד שהפוליסה השנייה טופלה על ידי צד שלישי לאחר שטיפולו של התובע לא הניב תוצאה. אף תביעתו של הנתבע כנגד חב' הביטוח הראל נדחתה ולא הניבה כל תוצאה. 6. טענות הנתבע הנתבע פירט בתצהירו כי לזכותו עמדו שלוש פוליסות ביטוח. שתיים בחב' הביטוח דקלה: האחת כונתה "כללית מושלם" והשנייה "משלים לגמלאי". הפוליסה השלישית נכרתה עם חב' הביטוח הפניקס (היום - הראל). הנתבע, חולה פרקינסון, הגיש בעצמו תביעות בגין הפוליסות בחב' הביטוח דקלה כאשר תביעתו בגין פוליסת "כללית מושלם" התקבלה ותביעתו בגין פוליסת "משלים לגמלאי" נדחתה. את תביעתו כנגד חב' הביטוח הראל לא הגיש כלל. כל זאת בשנת 2009. הנתבע טען כי לא מימש את התביעה אשר התקבלה בחב' הביטוח דקלה משום שבאותו זמן סבר שלא כדאי לו למשוך הכספים והעדיף להותירם זמינים לשעת הצורך. בעקבות כישלונו לקבל פיצויים בגין שתי הפוליסות האחרות, פנה לתובע על מנת שייצגו בתביעות אלו. הנתבע טען כי מסר לתובע את כל הפרטים והמסמכים שהיו בידיו ולאחר שהתובע עיין בהם ציין באוזניו כי מגיעים לנתבע כספים רבים והוא יגרום לכך שיקבלם בהקדם ולפחות 20,000 ₪ להם יהיה הנתבע זכאי בוודאות. 7. לאחר הדברים האלה, חתם הנתבע על הסכם שכר הטרחה ושילם לתובע סך 9,000 ₪ בעשרה תשלומים בכרטיס אשראי. הנתבע טען כי התובע לא הותיר בידיו העתק הסכם שכר הטרחה. הנתבע טען כי הבין והתכוון שהתובע יטפל עבורו בתביעה כנגד חברת הביטוח דקלה בגין פוליסת "משלים לגמלאי" אשר נדחתה וכן יגיש תביעה בחברת הביטוח הראל בגין הפוליסה שהוצאה שם. הנתבע פיטר את התובע מייצוג ביום 23.10.10 לאחר שהכספים שהבטיח התובע שיגיעו לחשבונו כדמי קדימה מחב' הביטוח - לא הגיעו. הנתבע טען כי לאחר מספר פגישות בהן נעשה ניסיון לישר את ההדורים, נותק הקשר בין הצדדים ולפיכך השלים הנתבע את המהלכים לקבלת הכספים מחב' הביטוח דקלה לפי פוליסת "משלים לגמלאי" באמצעות סיוע של הסתדרות הגמלאים. התביעה כנגד חברת הביטוח הראל נדחתה משום הוראה גורפת בפוליסה לפיה אין לנתבע זכויות בהתאם לה לאחר גיל 80. ההמחאה שנשלחה לתובע בחודש נובמבר 2011 הוא תשלום בהתאם לפוליסת "משלים לגמלאי" ונשלחה בטעות לתובע למרות שהכספים כבר הועברו ישירות לחשבונו של הנתבע. הנתבע מוסיף כי התובע ניסה לכפות עליו לשלם לו את שכר טרחתו הנתבע בתמורה למסירת ההמחאה לידיו. 8. דיון והכרעה עולה מטענות הצדדים כי השאלה שבמחלוקת היא האם שכר הנתבע את התובע לטפל בתביעתו כנגד חב' הביטוח דקלה על פי פוליסת הבטוח "כללית מושלם". בעוד התובע טוען כי נשכר לייצג את הנתבע בתביעתו כנגד חב' הביטוח דקלה בכל עניין הנוגע לשתי הפוליסות אצלה טוען הנתבע כי שכר את התובע לייצגו רק בתביעתו על פי פוליסה אחת והיא פוליסת "משלים לגמלאי". מעיון בהסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים לא ניתן לקבל מידע באשר לכוונת הצדדים בכל הנוגע להיקף הייצוג. הואיל מס' 1 של ההסכם נרשם כי התובע ייצג את הנתבע: "בכל הקשור לתביעת (וכאן הושלם בכתב ידו של התובע - ו.ש.) דקלה - סיעודי, הראל - סיעודי". בסעיף 2 להסכם הדן בשיעורו של שכר הטרחה נרשם, שוב בכתב ידו של התובע: "דקלה - שולם 1,000$ ובנוסף עם קבלת פיצוי חודשי ישולמו 9(תשעה) חודשי פיצוי, הראל - שולם 1,000$ ובנוסף עם קבלת פיצוי חודשי ישולמו 9(תשעה) חודשי פיצוי". 9. הסכם שכר הטרחה אינו מפרט את מספרי הפוליסות ולפיכך ניתן לשקול גרסה, כגרסתו של התובע, כי אי פירוט הפוליסות מעידה דווקא על ייצוג בכל הפוליסות התלויות ועומדות בחב' הביטוח אך עם זאת לא ניתן לשלול את גרסת הנתבע לפיה שכר את התובע לטפול בפוליסה אחת בלבד בחב' הביטוח דקלה כאשר תביעה אחת כבר התקבלה בחב' הביטוח ולא דרשה כל טיפול משפטי בגינה. אין מנוס אם כך, לבחון את כל הנסיבות שהביאו לכריתתו של ההסכם ולברר את כוונת הצדדים מעובדות חיצוניות להסכם. ראו לצורך העניין האמור ב ע"א 554/83 - "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון המנוח פ"ד מא(1), 282 ובמיוחד את דברי כב' השופט אהרון ברק: " על אומד דעתם של הצדדים ניתן ללמד "מתוך הנסיבות". אלה הם מעגלים מעגלים של מציאות שבמסגרתה נכרת החוזה. המעגל הקרוב ביותר הוא כמובן הדברים שהוחלפו בין הצדדים עובר לכריתת החוזה. אך אין זה המעגל היחיד. בצדו קיימו מעגלים נוספים, המשקפים את התנהגות הצדדים ואת הרקע הכללי, אשר לאורו נכרת החוזה." 10. לאחר שעיינתי בכל מסכת העובדות שהוצגו בפני על ידי הצדדים, הגעתי למסקנה כי הנתבע לא שכר את התובע לטפל בתביעתו לתגמולים על פי פוליסת "כללית מושלם" והטעמים לכך הם כדלקמן ובמצטבר: א. התביעה על פי פוליסת "כללית מושלם" התקבלה בעקבות הגשתה על ידי הנתבע בעצמו ולא דרשה כל טיפול משפטי בגינה. בחקירתו הנגדית הודה התובע כי הפעולה היחידה שנדרשה על מנת שהכספים המגיעים לנתבע לפי פוליסה "כללית מושלם", יופקדו בחשבונו הוא מילוי טופס שהיה כבר בידי הנתבע ובו פרטי חשבון הבנק של הנתבע לצורך העברת התשלום. התובע אף הודה בחקירתו כי זוהי הפעולה היחידה שעשה על מנת שהכספים ישולמו לנתבע (עמ' 5 לפרוטוקול יום 20.6.13 שורה 23). ב. התובע הודה כי במעמד פגישתו הראשונה עם הנתבע בביתו והחתמתו על הסכם שכר הטרחה ידע כי התביעה בגין פוליסת "כללית מושלם" אושרה לתשלום לנתבע וכי לא זיהה באותו מעמד כל בעיה בתשלום הכספים על פי פוליסה זו (עמ' 5 לפרוטוקול יום 20.6.13 שורות 15-16). ג. העובדה שהנתבע פעל בעבר לקבלת הכספים באמצעות הגשת תביעה לחב' הביטוח דקלה מעידה על כך שלא היה זקוק לטיפול כלשהוא מאת התובע ובודאי שלא טיפול משפטי, אם היה צורך רק במילוי פרטי חשבון הבנק שלו על פני טופס שכבר היה בביתו. בנסיבות אלה, טענתו של התובע כי הנתבע לא ידע מדוע הכספים אינם מועברים לחשבונו למרות אישור התביעה ובקש סיועו של התובע לשם כך, מתקבלת פחות על דעתי מגרסת הנתבע לפיה שכר את התובע רק לטיפול בגין הפוליסה אשר התביעה שהגיש בעצמו בגינה - נדחתה. ד. הסכם שכר הטרחה נוסח על ידי התובע ופרטיו נרשמו בכתב ידו ועל כן יש לפרשו בניגוד לדעת מנסחו. בספרה של גבריאלה שלו "דיני חוזים - החלק הכללי" (תשס"ה) בעמ' 436-437: "כלל מקובל בפירוש חוזים הוא שדו-משמעות בניסוח חוזה תתפרש כנגד הצד המנסח ) וממילא - לטובת הצד השני( .... העובדה כי צד לחוזה יוצג במשא ומתן בידי עורך דין וכי החוזה, נשוא הדיון ,הוכן ונוסח בידי היועץ משפטי של הצד - עשויה לגרום להפעלת כלל הפירוש נגד המנסח... הגיונו של כלל הפירוש הנדון טמון בעקרון אחריות האדם למעשיו . צד לחוזה שבידיו הכוח לנסח את החוזה ולהביא לידי ביטוי את רצונות הצדדים ואינו מפעיל כוח זה בצורה נאותה, אלא מנסח את החוזה בצורה לקויה, דו-משמעית, הוא -ולא הצד האחר - צריך לסבול מחוסר הבהירות של החוזה. כלל הפירוש נגד המנסח הוא אפוא כלל ברור וטבעי של פירוש לשוני, לאו דווקא משפטי. ניתן גם לומר כי בכלל זה טמונה הגנה על אינטרס ההסתמכות של הצד השני. כאשר צד זה היה זכאי להניח כי ניסוח החוזה על-ידי משנהו יתפרש בצורה מסוימת הנוחה לו. הטענה כי פירוש כזה אינו נובע מלשון החוזה מנוגדת לאינטרס ההסתמכות ולפיכך יש לדחותה." 11. אף לולא מסקנתי זו כאמור לעיל, היה מקום לדחות את התביעה וזו משום שלא ניתן כלל טיפול משפטי כנטען והכספים ששולמו, לא שולמו כלל בגין טיפולו המשפטי של התובע. סעיף 2 קובע כי הנתבע ישלם שכר טרחה בגין טפול משפטי ולא יכולה להיות מחלוקת כי מילוי טופס בפרטי חשבונו בבנק של הנתבע אינו טיפול משפטי כלל וכלל כך שבאי תשלום שכר הטרחה הנוסף לא הפר הנתבע את הוראות ההסכם ואין התובע זכאי לכפות ביצועו על הנתבע. 12. בנוסף הנני סבורה כי אין לכפות את הוראות ההסכם על הנתבע משום ניהול מו"מ לקראת כריתתו של ההסכם בחוסר תום לב ואף ביצועו נגוע בחוסר תום לב. נוכח הוראות סעיפים 12 ו 39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973, נאמר בע"א 6370/00 קל בניין בע"מ נ' ע.ר.מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ פ"ד נו (3) 289, בעמ' 297: "משמעות הדבר הינה כי המנהלים משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה והצדדים ליחס החוזי לאחר שהחוזה נכרת יפעלו באופן הוגן ותוך התחשבות בציפיות הסבירות של הצד האחר. תום-הלב אינו מבוסס על הדרישה כי כל צד חייב לדאוג לאינטרסים של זולתו על חשבון הבטחת האינטרס העצמי. תום-הלב מבוסס על ההנחה כי כל צד דואג לאינטרס שלו עצמו, אך הוא עושה כן באופן הוגן תוך הבטחת המשימה המשותפת של הצדדים." היה מקום מצדו של התובע, כעורך דין העוסק בעיקר בייצוג תובעים כנגד חברות הביטוח, להבהיר לנתבע כי לא נדרש כל טיפול משפטי בתביעתו על פי הפוליסה "כללית מושלם" וכל שנדרש הוא למלא טופס ובו פרטי חשבון הבנק של הנתבע. 13. סוף דבר, התביעה נדחית. תיק ההוצאה לפועל מס' 17-14474-12-5 יסגר. התובע ישלם לנתבע הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. עורך דיןשירותים משפטייםביטוח סיעודישכר טרחת עורך דיןשכר טרחה