האם ניתן להמציא לעיון מומחה רפואי חוות דעת רפואיות של מומחים בהליך קודם ?

האם ניתן להמציא לעיון מומחה רפואי חוות דעת רפואיות של מומחים בהליך קודם ? 1. האם ניתן להמציא לעיונו של מומחה שמונה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) חוות דעת רפואיות של מומחים שמונו גם הם על ידי בית המשפט מכוח חוק הפיצויים במסגרת הליך קודם שניהל התובע בגין תאונה קודמת? זו השאלה העומדת להכרעה בערעור זה. 2. המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 5.7.11. במסגרת תביעתו לפי חוק הפיצויים (להלן: ההליך הנוכחי) מונו מומחים רפואיים בתחומים האורתופדיה והפסיכיאטריה לבדיקתו. 3. בין המערער למשיבה התנהל הליך משפטי קודם (בת.א. 50156/96) בגין תאונת דרכים קודמת מיום 4.6.93. גם בהליך זה מונו מומחים בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה לבדיקת המערער. לאחר שמונו המומחים בהליך הנוכחי ביקשה המשיבה לאפשר לה להמציא לעיונם את חוות הדעת שניתנו בהליך הקודם. המערער התנגד לבקשה. 4. בהחלטה מיום 29.11.12 התירה כבוד הרשמת הינדה למשיבה להמציא את חוות הדעת לעיון המומחים, וזאת "לאור גישת הפסיקה המבחינה בין חוות דעת "מטעם" שאינן מותרות להצגה, לבין חוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט הנהנים מחזקת אובייקטיביות המותרות להצגה". על החלטה זו נסב הערעור. 5. לטענת המערער, תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים), קובעת מפורשות כי לא ניתן להמציא למומחה חוות דעת רפואיות. לטענת המשיבה, הוראת תקנה 8 אוסרת המצאת חוות דעת רפואיות שנערכו והוגשו מטעם הצדדים, אך אינה אוסרת המצאת חוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט. 6. כל צד הפנה בסיכומיו לאסמכתאות ולפסקי דין התומכים, לטענתו, בגישתו. דיון והכרעה 7. תקנות 8 ו-9 לתקנות המומחים מורות כדלקמן: "8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית. (ב)... 9. (א)... (ב) המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית". 8. רבות נכתב על הטעמים שבבסיס האיסור הקבוע בתקנות בדבר הצגת חוות דעת. כך, למשל, הוסבר ברע"א 6401/00 לה נסיונל נ' עומר סאלח פ"ד נה(3) עמ' 97: "בתביעה המובאת על-פי חוק הפיצויים, אין החוק מתיר להציג בפני מומחה ממונה מטעם בית-משפט חוות-דעת של מומחה מטעם אחד הצדדים (תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן - תקנות הפיצויים)). שני טעמים מרכזיים לכלל זה: האחד, תכלית ההסדר שבחוק, שלפיו, בהיעדר קביעה על-פי דין ימונו מומחים רפואיים על-ידי בית-המשפט. הסדר זה נועד להפסיק את המירוץ להשגת חוות-דעת "פרטיות" ולהגשתן "מטעם", דבר המביא לבזבוז משאבים, לבזבוז זמן, לעתים יש פערים משמעותיים ובלתי מוסברים בין חוות-הדעת השונות ולהכבדה על עשיית צדק ועל בירור הדברים לאשורם. ניסיון להכניס חוות-דעת "מטעם" בתביעות כאלה הוא ניסיון להכניס בדלת האחורית אל תוך מסגרת ההתדיינות בבית-המשפט את חוות-הדעת "מטעם", שאותן ביקש ההסדר להוציא מן הדלת הקדמית (ראו א' ריבלין תאונת הדרכים - סדרי דין וחישוב הפיצויים [7], בעמ' 563). הטעם השני הוא כי "יש לאפשר למומחה להגיע למסקנות באופן עצמאי, ניטראלי ובלי להיות מולעט בחומר חד-צדדי ומושפע מחוות-דעת חד-צדדיות". 9. הפסיקה בשאלה האם ניתן להמציא חוות דעת של מומחים שמינה בית המשפט להוכחת נכותו של הנפגע כתוצאה מתאונה קודמת, אינה אחידה. בערכאות הדיוניות ניתן למצוא דעות שונות ונראה כי שאלה ספציפית זו טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. המערער מפנה אל רע"א 1426/03 נאסר בלאל נ' שולי אברג'יל (פורסם באר"ש, 27.2.2003), שם נקבע כי גם הוכחת מצב רפואי קודם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך של מינוי מומחים מטעם בית המשפט, וכי לא ניתן להציג למומחים חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי שניתנו בעניינו של הנפגע בעבר. מפסק דין זה מבקש המערער להסיק כי גם חוות דעת של מומחים שמינה בית המשפט בהליך קודם לא ניתן להמציא לשם הוכחת עברו הרפואי של הנפגע. ספק אם ניתן ללמוד מפסק הדין גזירה שווה לענייננו. באותו מקרה ביקשו המבקשים להציג חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי שניתנו במסגרת תביעה של הנפגע לקבלת קצבת נכות כללית. בענייננו, מדובר בחוות דעת של מומחים שמינה בית המשפט. אף בית המשפט (כבוד השופט אור) ראה לנכון להזכיר את מעמדן האחר של חוות הדעת שניתנות במסגרת נכות כללית בציינו בסוף פסק הדין: "ונזכיר, שחוות דעת של ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, הניתנת במסגרת תביעה לנכות כללית, אינה מהווה קביעה של דרגת נכות כמובנה בסעיף 6ב' לחוק". המשיבה מפנה מצדה בין היתר לרע"א 6401/00 לה-נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' עומר סאלח, פ"ד נה(3) 97, שם נקבע כי שני הטעמים שעומדים בבסיס האיסור להציג חוות דעת רפואיות "אינם מתקיימים מקום שבו מבקשים להציג בפני מומחה שנתמנה על-ידי בית-המשפט חוות-דעת של מומחה אחר שנתמנה אף הוא על-ידי בית-המשפט, בין שמבקשים להציגה לו בטרם הכין את חוות-דעתו ובין שמבקשים להציגה לו במסגרת חקירתו". באותו מקרה התיר בית המשפט להציג חוות דעת של מומחה שמונה על ידי בית המשפט בגין אותה תאונה אך בהליך אחר שלא לפי חוק הפיצויים (תביעה מכוח פוליסת ביטוח תאונות אישיות). כן התיר בית המשפט העליון הצגת חוות דעת של מומחים שהתמנו על ידי בית המשפט באותו תיק. כך נקבע ברע"א 333/89, שילוח חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון ידידים, פ"ד מג(4) 375: "הסיפא לתקנה 8(א), כשהוא לעצמו, הוא ניטראלי לגבי השאלה מה טיבה של חוות הדעת הרפואית בה מדובר; אך יש לקוראו ביחד עם תקנה 9(ב), המסמיכה את המומחה לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו "ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואיות". בדין קבע בית המשפט המחוזי בת"א (חי') 1375/84 [3] (כבוד השופט ד' קציר), שהאיסור להגיש חוות-דעת הכלול בתקנה 9(ב) מתייחס אך לחוות הדעת של בעלי הדין, ופרשנותה של תקנה 8(א) אינה יכולה להיות שונה מפרשנותה של תקנה 9(ב)". במקרה אחר נקבע כי לבית המשפט שיקול דעת האם להמציא למומחה את פרוטוקול חקירתו של מומחה קודם שהתמנה באותו תחום (באותו הליך) (ר' רע"א 5627/06 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אנטון פרידמן (ניתן ביום 11.1.07). ברע"א 1858/08 הדר חברה לביטוח בע"מ נ' גלית אמויאל ( 9.7.2008) קבע בית המשפט כי ניתן להמציא למומחה את פרוטוקול עדותו של מומחה ממונה קודם שנחקר על חוות דעתו. בהתיחס לאיסור הקבוע בתקנות להמציא חוות דעת רפואיות, ציין בית המשפט כי: "נפסק כי חוות הדעת הרפואית שהגשתה אסורה בהתאם לתקנות המומחים, היא אך חוות דעת מטעם הצדדים". בית המשפט הזכיר את פסק הדין בפרשת ידידים בו נקבע כי מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט יכול ויורשה להיזקק לחוות דעת של מומחה ממונה אחר, כאשר תחומי מומחיותם הם קרובים, והסביר כי אחת מההנחות שביסוד הלכה זו היא כי "החשש מפני חוסר אובייקטיביות ופגיעה בעצמאות שיקול הדעת הוא במקרה שכזה נמוך, שהרי המסמך המוצג בפני המומחה הוא חוות דעת שאינה מטעם הצדדים". נראה אפוא כי ההתייחסות לחוות דעת מומחים שמינה בית המשפט היא שונה וביסודה מעמדו המיוחד של מומחה כזה, כפי שהוסבר בפסק הדין בעניין עומר סאלח: "זאת לזכור כי "המומחה הוא 'מוסד' שהוקם על-ידי החוק, ותפקידו לסייע לבית המשפט להגיע לחקר מצבו של הנפגע לאשורו. יש להזרים אליו אינפורמציה אותנטית רלוואנטית כדי לאפשר לו לבצע את תפקידו על הצד הטוב ביותר" (רע"א 5638/95 הנ"ל [1], בעמ' 874). המומחה "משמש לבית המשפט מעין זרוע ארוכה לענייני רפואה" (רע"א 6839/99 הדר, חברה לביטוח בע"מ נ' גיטרמן [2]). המומחה שנתמנה על-ידי בית המשפט נהנה מחזקת תום-הלב וההגינות". 10. כאמור, שאלה זהה לזו העומדת להכרעה כאן טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון. בבית המשפט המחוזי התעוררה השאלה בבר"ע (ת"א) 1671/04 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עמית מיכל ( 6.10.2004). בית המשפט (כב' השופטת גרסטל) קבע כי ניתן להציג חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט בעקבות תאונות קודמות באותו תחום, אך באופן חלקי, וזאת כדי למנוע את החשש שמא יצומצם שיקול דעתו של המומחה שמונה באותו תיק בעת שיערוך את חוות דעתו. בהחלטה אחרת שניתנה בבית המשפט המחוזי, בת"א 10052-04-12 ליבוביץ עדי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ ( 22.7.2012), נקבע (ע"י כבוד השופטת גנות) כי "אין מניעה להציג למומחה שמונה על ידי בית המשפט חוות דעת רפואית של מומחה אחר שמונה אף הוא מטעם בית המשפט בהליך אחר, ובלבד שמדובר בתחומים דומים". 11. יצוין כי לשאלה האם להתיר המצאת חוות דעת מומחים שמינה בית המשפט בגין תאונה קודמת, פנים לכאן ולכאן. מן הצד האחד, מדובר במומחים מטעם בית המשפט על מעמדם המיוחד, ולפיכך נשמרים עקרונות הנייטרליות והאוביקטיביות העומדים בתכלית ההסדר הקבוע בחוק הפיצויים. בנוסף, המצאת חוות דעת קודמות עשויה למנוע הכרעות שונות וסותרות באשר למצבו הרפואי של הנפגע עובר לתאונה נשוא ההליך האחרון, הכרעות שעלולות גם להוביל לפיצוי חסר או לפיצוי יתר לפי העניין. ולצד החיוב יש להוסיף גם את העובדה שממצאים שנמצאו בבדיקה שבוצעה בזמן אמת עדיפים על הערכה בדיעבד. לכן, המצאת חוות הדעת הקודמת עשויה לסייע למומחה במלאכתו, הכוללת את הערכת מצבו של הנפגע בעקבות התאונה ואת הערכת מצבו עובר לה (לרבות בגין תאונות קודמות). מן הצד השני קיים החשש שהמצאת חוות דעת של מומחה שמינה בית המשפט בהליך קודם עלולה להשפיע על התרשמותו העצמאית של המומחה הממונה, לצמצם את שיקול דעתו ואולי להטות במידה כזו או אחרת את חוות דעתו. בנוסף, לעתים חוות הדעת שניתנה בהליך הקודם אינה סופית במובן זה שלא אומצה בפסק דין. כך למשל, במקרה בו המומחה לא נחקר כלל והצדדים "קנו סיכון" נוכח טענות בעל הדין שלא השלים עם חוות הדעת והגיעו להסדר; או במקרה בו השיב המומחה לשאלות הבהרה או נחקר על חוות דעתו, כל צד פירש כפי שפירש את עדותו, והתיק הסתיים בהסדר ללא הכרעה שיפוטית באשר לשיעור הנכות. 12. ניתן לסכם ולומר כי ההלכה הנוהגת היא כי ככלל, ניתן להמציא חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהליך קודם בעקבות תאונה קודמת באותו תחום או בתחום דומה, והכול בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט לפי נסיבות המקרה. בבוא בית המשפט להחליט האם לאפשר הצגת חוות דעת קודמת עליו לאזן בין השיקולים השונים מתוך מטרה לשמר את עקרונות האוביקטיביות ועצמאות המומחה שבבסיס ההסדר בדבר מינוי מומחים בחוק הפיצויים, מחד, ולאפשר למומחה להגיע להערכה נכונה ומדויקת ככל שניתן גם באשר למצבו של הנפגע בעבר באמצעות המצאת מירב המסמכים הנייטרלים שניתן להמציא, מאידך. 13. מן הכלל אל הפרט. המצאת חוות הדעת שהעריכו את מצבו של המערער בעבר, בזמן אמת, תסייע למומחים להגיע להערכה מדויקת ככל שניתן באשר למצבו בעבר, במיוחד אותם חלקים המתייחסים לפרק תלונות המערער ובדיקת המומחים. עוד יצוין כי במקרה זה נחקרו המומחים בהליך הקודם על חוות דעתם, ומסקנותיהם אומצו בפסק הדין. כך שמדובר בחוות דעת מומחים שמונו על ידי בית המשפט ואף עברו תחת ביקורתו בחקירה נגדית. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי התאונה הקודמת ארעה בשנת 1993, כ-18 שנים לפני התאונה נשוא ההליך הנוכחי, וחוות הדעת הקודמות ניתנו בשנת 1995. בנסיבות אלה סבורתני כי פוחת במשהו משקלן של חוות הדעת לעומת משקלה של תמונת המצב המשתקפת מתיקו הרפואי של המערער לאורך כל אותן שנים עד לתאונה נשוא ההליך הנוכחי. במיוחד נכונים הדברים ביחס לחוות הדעת בתחום הפסיכיאטריה, שחלקים נכבדים ממנה מבוססים על ניתוח של מסמכים רפואיים ונתונים עובדתיים שניתן להמציאם גם למומחה בהליך הנוכחי. זאת ועוד, במסקנותיו ציין המומחה בתחום הפסיכיאטריה כי הצורך בטיפול יובהר רק בסיום ההליכים המשפטיים דאז בעניינו, כך שנראה שהמומחה צפה אפשרות של שינוי כזה או אחר במצבו של המערער לאחר סיום ההליך הקודם. 14. בנסיבות המקרה כפי שפורטו לעיל, נכון היה לטעמי לאפשר למשיבה להמציא את חוות הדעת בגין התאונה הקודמת באופן חלקי, וזאת על מנת לאזן בין האנטרסים השונים כפי שהובא לעיל. על כן, הערעור מתקבל באופן חלקי, כדלקמן: חוות הדעת בתחום האורתופדיה תומצא למומחה בתחום זה - אך תמחק ממנה הפסקה האחרונה המתחילה במילים: "מומלץ על נכות צמיתה ...". מחוות הדעת בתחום הפסיכיאטריה יומצאו למומחה עמודים 3, 4, 5 בלבד, עד לכותרת "אבחנה משוערת". הפִּסקה תחת הכותרת "אבחנה משוערת" תימחק. בנסיבות, אין צו להוצאות. חוות דעתשאלות משפטיותמומחהחוות דעת מומחהמומחה רפואימסמכיםרפואה