תאונת דרכים עם רישיון נהיגה זר / בינלאומי | עו"ד רונן פרידמן

מה הדין במקרה של תאונת דרכים בישראל עם רישיון נהיגה זר / בינלאומי ? האם רישיון הנהיגה של ישראלי שגר בחו"ל תקף במקרה של תאונת דרכים בישראל ? האם יש תוקף לרישיון נהיגה של עובד זר לא חוקי ? ##(1) תאונת דרכים של עולה חדש עם רישיון נהיגה צרפתי:## בת"א (חי') 581/95, (המר' 2060/97), "אררט" חברה לביטוח בע"מ נגד "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח', התאונה קרתה כ-9 חודשים לאחר שהתובע, נהג הרכב, עלה ארצה מצרפת וקיבל מעמד של עולה חדש. בעת התאונה לא היה ברשותו רשיון נהיגה ישראלי אלא צרפתי בלבד. המבטחת טענה כי משלא החזיק הנהג ברשיון נהיגה ישראלי בעת התאונה לא מכסה תעודת הביטוח את נהיגתו. בדחותו את טענת המבטחת פסק בית המשפט: 1. תקנות 567 (ג) לתקנות התעבורה מאפשרת לעולה חדש לנהוג בארץ על-פי הרשיון הלאומי שברשותו במשך 3 חודשים מאז שעלה ארצה. היות והמבטחת קבעה בסעיף 7 של תעודת הביטוח כי לצורך קיומו של הכיסוי הביטוחי די בכך שלנהג היה רשיון נהיגה תקף לנהיגה בישראל בתאריך כלשהוא במשך 6 חודשים שקדמו לנהיגה ולתובע היה רשיון כזה כעולה חדש בעל רשיון לאומי כנ"ל הרי שהפוליסה מכסה את התאונה. 2. יש לדחות את טענת המבטחת, לפיה על בית המשפט ללמוד לענינינו מהוראות סעיף 7 (ד) השולל זכאות מנהג שאין לו רשיון נהיגה בעת התאונה, שכן סעיף זה מתייחס אך ורק לנהג שנפגע ואינו דן בכלל ביחסים שבין הנהג, לחברת הביטוח שלו, שעה שהנפגע הוא צד ג'. 3. אין ללמוד מהגשת כתב אישום נגד הנהג בגין נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף לעניין הכיסוי הביטוחי שכן במישור הפלילי, יש חשיבות לתוקפו של הרשיון ביום התאונה ואילו במישור הביטוחי יש חשיבות לקיום הרשיון במועד כלשהוא בשנה שקדמה לתאונה ובלבד שהנהג לא נפסל מלנהוג. ##(2) תאונת דרכים של עובד זר לא חוקי:## בת.א. (שלום -ת"א) 56041/99 מולדובסקי נ. "אריה" חב' לביטוח בע"מ ו"קרנית", הנהג הפוגע היה עובד זר, פיליפיני, אשר נכנס לישראל ושהה בה באופן בלתי חוקי עד שגורש מהארץ. עת נהג ברכבו פגע בהולכת רגל אשר סבלה נזק גוף. במועד התאונה לא היה בידו רשיון נהיגה ישראלי, אך הוא החזיק ברשיון נהיגה בינלאומי אשר הוצא בארצו. השאלה במחלוקת היתה האם הכיסוי הביטוחי של המבטחת חל במקרה הנדון לאור העובדה שהנהג הפוגע נהג ברכב כשברשותו רשיון נהיגה בינלאומי בלבד. תקנות 567 לתקנות התעבורה קובעת לענייננו כי "מי שמקום מגוריו הקבוע בחוץ לארץ", דהיינו: הוא נעדר במשך שנה רצופה והוא נמצא בארץ באופן זמני, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה בינלאומי תקף. נפסק: הנהג הפוגע עמד השני התנאים הנ"ל: א. התקנה אינה דורשת כי התקופה שבה נעדר הנהג מן הארץ תהיה סמוכה למועד נהיגתו ברכב, וברור כי אזרח פיליפיני אשר שהה בארץ לצורך עבודה נעדר בימי חייו בישראל תקופה שעולה על שנה. ב. ישראל שימשה עבור הנהג מקום מגורים זמני בלבד. לנהג יש משפחה בארץ הולדתו. הוא גם העיד במשטרה כי לא חזר עדיין לארצו משום שחיכה שמשפחתו תשלם לו כסף לכרטיס טיסה. העובדה כי גורש בסופו של דבר מישראל, מעידה על כך שגם בעיני הרשויות, ישראל לא היתה בעבורו מקום מגורים קבוע. לאור האמור נקבע כי לנהג הפוגע היה רשיון נהיגה תקף לנהוג ברכב וכי המבטחת חייבת בפיצוי הנפגעת. ##(3) תאונת דרכים עם רשיון נהיגה בינלאומי ורשיון נהיגה של מדינת ניו-יורק:## בת"א (חי') 801/91 שפירא נגד "קרנית", הנפגע שנהג ברכב חזר לפני התאונה משהות זמנית בת שנתיים בחו"ל. בעת התאונה החזיק ברשיון נהיגה בינלאומי ורשיון נהיגה של ניו-יורק (להלן: הרשיון "הזר") רשיון הנהיגה הישראלי שלו נפסל לשנתיים כ-3.5 שנים לפני התאונה. קרנית טענה כי עפ"י סע' 7 לפוליסת הביטוח די ברשיון נהיגה בר תוקף בישראל יום אחד מבין 12 החודשים עובר הנהיגה ובלבד שלא נפסל מלהחזיק רשיון כזה, ומאחר והנפגע ביקר בישראל כחצי שנה לפני התאונה עם רשיון נהיגה לאומי "זר" תקף, הרי לפי תקנות 567 לפק' התעבורה, היה בידו רשיון נהיגה תקף. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו: תקנות 171 לתקנות התעבורה קובעת שלא יחודש רשיון נהיגה שלא היה בתוקף במשך תקופה העולה על שנה אחת, אלא אם בעליו עמד בבדיקות ובבחינות הדרישה לבדיקות ולבחינות היא דרישה מהותית (להבדיל מאי חידוש בגין אי תשלום קנס) היות והנהג לא עמד בבדיקות ובבחינות כאלה, הגם שרישיונו נפסל לשנתיים, והתאונה ארעה, כאמור, לאחר 3.5 שנים ממועד הפסילה, לא יחול סע' 7 לפוליסה הנ"ל והפוליסה ותעודת הביטוח לא היו בתוקף. ##(4) תאונת דרכים של תושבת חוזרת עם רישיון נהיגה של מדינת קליפורניה:## בת"א (חי') 308/96, אזולאי נגד "דולב" חברה לביטוח בע"מ, התובעת הינה תושבת חוזרת שהגיעה לישראל מארה"ב. בעת חזרתה לישראל החזיקה רשיון נהיגה זר שהוצא על-ידי רשות הרישוי של מדינת קליפורניה בארה"ב. לפני מועד התאונה היא הגישה בקשה למשרד הרישוי להמיר את רשיון הנהיגה האמריקאי לרשיון נהיגה ישראלי וקיבלה באותו יום מספר רשיון נהיגה ישראלי (המספר אינו מהווה רשיון, אלא הקצבת מקום במחשב), תוך התניית ההמרה במבחן שליטה. התובעת עברה כעשרה ימים לפני התאונה את מבחן השליטה האמור, אולם רק ארבע הימים לאחר התאונה קיבלה רשיון נהיגה, ולמחרתו שילמה את האגרה בגין הרשיון. המבטחת טענה כי רק המסמך המוחשי של הרשיון המונפק על-ידי משרד הרישוי הוא המסמך המייצג את רשיון הנהיגה. בית המשפט לא קיבל את טענת המבטחת, ופסק כי ניתן לאמר כי משעברה התובעת את מבחן השליטה וקיבלה את אישור משרד הרישוי בדבר הצלחתה, עמדה בתנאי המרת הרשיון הזר ברשיון הישראלי. שלב הנפקת רשיון הנהיגה הוא בדומה למי שרשיונו לא חודש בגין אי-תשלום אגרה, שלב שאינו שולל את נפקות הביטוח. לפיכך נקבעה זכאותה של התובעת לפיצוי על פי פוליסת הביטוח. ##(5) תאונת דרכים עם רישיון נהיגה קנדי עם רכב שכור:## בת"א (י-ם) 1161/97 עזבון המנוח עדנאן ז"ל נ. "אררט" חב' לביטוח בע"מ, המנוח שהחזיק ברשיון נהיגה קנדי נהרג בתאונת דרכים שארעה בישראל עת שנהג ברכב שכור. המנוח היה יליד חברון שהיגר לקנדה ושם היה מקום מושבו הקבוע. המבטחת טענה שרשיון הנהיגה הקנדי לא היה תקף ביום התאונה, שכן לפי תקנות 567 לתקנות התעבורה, הרשיון הזר תקף במהלך שנה מיום כניסתו של המנוח לישראל ושנה זו הסתיימה כחודשיים לפני שארעה התאונה. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו כי המנוח החזיק ברשיון נהיגה תקף במשך 12 חודשים שקדמו לארוע כנדרש עפ"י סע' 7 לפוליסת הביטוח והתנאי המתלה כי הוא לא נפסל מלקבל רשיון אינו מתייחס לאדם הנוהג עם רשיון זר בתקופה שלאחר שנה מיום כניסתו לישראל. גם אם אינו רשאי לנהוג בתום שנה מכניסתו, אין התקנות 567 מונעת ממנו מלקבל רשיון ישראלי באותה עת. השימוש המקובל בביטוי "פסילה" בתחום התעבורה נוגע לכושרו של מחזיק הרשיון לקבלו או להחזיקו וזה לא נפגע ע"י הוראת התקנה 567 הנ"ל גם אם תוקף הרשיון הקודם פג. ##(6) מוות בתאונת דרכים בישראל עם רישיון נהיגה רוסי:## בת"א (חי) 10871/97, עזבון המנוח שפקוב ז"ל ואח' נגד "דולב" חב' לביטוח בע"מ ואח', השאלה לענייננו היתה האם לנהג היה רשיון נהיגה עת נהג במכונית שהיתה מעורבת בתאונה שבה קיפח את חייו. המנוח הציג רשיון נהיגה מרוסיה. על יסוד רשיון נהיגה זה, ולאחר שעבר מבחן שליטה בנהיגה, העניקה לו רשות הרישוי רשיון נהיגה ישראלי. בא כוח המבטחת טען שרשיון הנהיגה הרוסי אינו רשיון נהיגה כחוק ומכך הוא מבקש להקיש שגם רשיון הישראלי שניתן על יסוד מסמך כזה אין לו נפקות. בית המשפט דחה טענה זו בקובעו שרשיון הנהיגה הישראלי שהוענק בתנאים אלה נהנה מחזקת התקינות. בא כוח המבטחת מבקש לסתור את החזקה, בעזרת השערות וניחושים, באלה אין די. משלא הובאה אפילו ראשית ראיה בדבר פגם ברשיון הרוסי, עומדות בעינן הראיות לפיהן היה בידי המנוח רשיון נהיגה ישראלי תקף. התוצאה היא שהמבטחת אחראית לפיצוי הנפגעים ודין התביעה נגד קרנית להידחות. ##(7) תוקף רישיון נהיגה של ישראלי שמקום מגוריו הוא בחו"ל:## בת"א (שלום-ת"א) 60034/97, שניידר נגד "הדר" חברה לביטוח בע"מ, השאלה שעמדה למחלוקת בתיק זה היתה באם היה לתובעת ביום התאונה רשיון נהיגה בר-תוקף או היה לה פטור כזה לפי תקנה 567 לתקנות התעבורה. תקנה 567 קובעת כי מי שמקום מקוריו הקבוע הוא בחוץ-לארץ (דהיינו: מי שנעדר מהארץ במשך שנה רצופה לפחות והוא נמצא בארץ באופן זמני), ובידו רשיון תקף לפי תקנת משנה (ב), הינו פטור מחובת רשיון נהיגה שהוצא בישראל לפי סעיף 10 לפקודה. התובעת ילידת 1976, נולדה בארה"ב, עלתה לישראל בשנת 1991 ולמדה בישראל כ-3 שנים. במהלך 3 שנים אלה הוציאה תעודת זהות ודרכון ישראליים. עם סיום לימודיה נסעה לארה"ב לבקר את הוריה וחזרה לישראל כ-6 חודשים לאחר-מכן. כחודש לאחר שובה לישראל התגייסה לצה"ל, וחודשיים לאחר-מכן אירעה התאונה. כחודשיים לאחר התאונה שוחררה מצה"ל וחזרה לארה"ב. לתובעת היה רשיון בינלאומי שהוצא בארה"ב. בנסיבות אלה, פסק בית-המשפט, לא יחול על התובעת הפטור לפי תקנה 567 הנ"ל, שכן: א. התובעת לא נעדרה מישראל, שנה רצופה לפחות לפני התאונה. ב. התובעת לא נמצאת בישראל באופן זמני. ג. מרכז חייה של התובעת הוא בישראל, ועל כן היא תושבת ישראל. תקנה 567 הנ"ל מחייבת העדרות רצופה של לפחות שנה לפני התאונה ולא מדובר בהצטברות של תקופות שונות של שנה. התובעת לא עלתה לישראל לפי אשרת עולה, היא הוציאה תעודת זהות ישראלית ולכן אינה פטורה כעולה חדשה לפי תקנה 567 (ג). לאור האמור, לא היה בידיה של התובעת רשיון בר-תוקף לנהיגה בישראל עובר לתאונה, ולפיכך פוליסת הביטוח שהוציאה הנתבעת לא כיסתה את נהיגתה של התובעת ודינה של תביעתה להידחות. ##(8) בקשה במשרד הרישוי להמרת רשיון הנהיגה הזר ברשיון נהיגה ישראלי:## בבע.א. (ת"א) 3106/99 שניידר נ. "הדר" חב' לביטוח בע"מ, התובעת הינה ילידת ארה"ב אשר למדה בארץ במשך 3 שנים בתיכון, שעה שהוריה נשארו בארה"ב. במהלך לימודיה הוציאה ת.ז. ודרכון ישראליים. עם סיום לימודיה נסעה לארה"ב לבקר את הוריה ובמהלך שהייתה שם הוציאה רשיון נהיגה של מדינת קליפורניה. לאחר כ – 5 חודשים חזרה ארצה התגייסה לצה"ל והגישה בקשה במשרד הרישוי להמרת רשיון הנהיגה הזר ברשיון נהיגה ישראלי. ברשיון שקיבלה נרשם שלפני המרת הרשיון לרכב פרטי עליה לעבור מבחן שליטה עד פעמיים בלבד. בית המשפט זה פסק עובדתית (בניגוד לקביעת בית המשפט קמא) כי נאמר לה בעל פה במשרד הרישוי שהיא יכולה להמשיך לנהוג ברכב במשך 3 חודשים מיום כניסתה האחרונה לארץ. במהלך שלושת החודשים הללו ארעה התאונה. בית המשפט קמא פסק כי, על פי תקנות 576 לתקנות התעבורה, נהגה התובעת ללא רשיון נהיגה. בית המשפט זה קיבל את הערעור בקובעו ששיקולי הענישה שבסע' 7 (3) לחוק הפלת"ד השולל פיצוי ממי שנהג ברכב ללא רשיון נהיגה, אינם צריכים להיות מופנים, במקרה זה, כלפי התובעת, ולכן קיימת הצדקה לפנות לתקנות 217 א' לתקנות התעבורה המאפשרת לרשות הרישוי לפטור בעל רשיון נהיגה בחו"ל מהוראות תקנות התעבורה כולן או מקצתן. תוך השוואה לתקנות 218 מגיע בית המשפט למסקנה כי אין הכרח שהפטור יהיה בכתב ואין מחלוקת כי רשות הרישוי רשאית להעניק למבקש המרת רשיון זר, במסגרת 3 חודשים, לנהוג עם רשיון זר, כפי שהדבר אפשרי על פי תקנות 567 ג' לגבי מי שמגיע ארצה עם תעודת עולה. לפיכך נפסק כי התובעת היתה רשאית לנהוג עפ"י תקנות 217 א' עם רשיון הנהיגה הזר במשך 3 חודשים מאז כניסתה האחרונה לארץ בדומה לעולה חדש. ##(9) רישיון נהיגה זר ובינלאומי בתאונת אופנוע בישראל:## בע.א. (י-ם) 4495/03 בסינה נ. "מנורה" חב' לביטוח בע"מ, התובע נפגע בתאונת-דרכים בשעה שרכב על אופנועו. בעת התאונה היה לו רשיון נהיגה ישראלי לנהיגת אופנוע בעל נפח של 500 סמ"ק, אולם בפועל הוא נהג באופנוע בעל נפח מנוע של 800 סמ"ק, בנוסף לכך היו לו רשיון נהיגה שוויצרי ובינלאומי לנהיגת אופנוע ללא הגבלת נפח מנוע. בבית-המשפט קמא נדחתה תביעתו מהנימוק שבעת התאונה לא היה בידו רשיון נהיגה ישראלי תקף ומכאן הערעור. נפסק:- מחוקק המשנה הישראלי הבחין במפורש ובמדויק בנפח המנוע כתנאי מהותי לסוג הרשיון (השוו תקנות 176 , 176א ו-176 לתקנות התעבורה). נפח המנוע מהווה את הקריטריון לסוג הרשיון אין המדובר כאן באי-עמידה באחת ממגבלות הרשיון, אלא בהעדר רשיון מלכתחילה לנהיגה בסוג זה של הרכב. סוג הרכב אינו מתמצה במילה "אופנוע", כשם שאדם שיש לו רשיון נהיגה למכונית אינו יכול לנהוג בכלי רכב אחר העונה לשם "מכונית", אם לשם כך נדרש רשיון מסוג אחר. אלה פני הדברים גם בהבחנה שבין מוניות לאוטובוס, הגם ששניהם מיועדים להסיע נוסעים כנגד תשלום. ואכן, אין אנו עוסקים כאן בשאלה בלשנית של מיון "סוג הרכב", אלא בשאלה נורמטיבית, האם לפנינו "סוג רכב" הנכלל ברשיון הנהיגה, שרק בשל אי-עמידה בתנאי טכני לא מהותי נחשב הנוהג כנעדר רשיון נהיגה. דא-עקא, אין אלה פני הדברים בענייננו. כאן מדובר ברשיון נהיגה מסוג אחר. ואכן, בית-משפט קמא לא צריך היה להפעיל ידיעה אישית, בדבר מיומנויות שונות הנדרשות לנהיגה באופנוע בעל נפח העולה על 500 סמ"ק. התקנות הן שיוצרות את ההבחנה האמורה הנוגעת לסיכון. כפי שנפסק: "נהיגה ברכב שאינו נמנה, על-פי מדדיו הפיזים ועל-פי מבנהו, עם סוגי רכב שבהם רשאי אדם לנהוג, יוצרת סיכון בטיחותי של ממש", בין ההוראות השונות בדיני התעבורה ובין הוראת סעיף 7 לחוק הפיצויים. בנסיבות אלו מתקיימת העילה לפי סעיף 7(3) לחוק, לשלול את זכאות הנוהג לפיצויים עקב התאונה. "אין זה מעשי ורצוי, ואף הדבר מנוגד לתכלית ההרתעתית של הסעיף האמור, כי בכל מקרה תבחן לגופה מיומנותו של הנהג המעורב בתאונה. לפיכך, בעובדה שהמשיב נהג במשל כל אותה תקופה בחו"ל ברשיון תקף (כך לטענתו), אין כדי לרפא את הפגם שאין ולא היה בידו רשיון נהיגה ישראלי. באשר לטענה החלופית הנסמכת על רשיונות הנהיגה השווצרי והבינלאומי שהיו בידי התובע נפסק כי נוסח תקנות 567 לתקנות התעבורה כפי שהיה בזמן התאונה הציב שני קריטריונים מצטברים: האחד-היעדרות מן הארץ במשך שנה רצופה לפחות . והשני-המצאות בארץ באופן זמני בלבד. אכן התובע נעדר מן הארץ המשך תקופה העולה על שנה אולם הוא לא "נמצא בארץ באופן זמני". התובע גדל בארץ, כאן היה מרכז חייו עד לאחר השירות הצבאי. חרף נסיעותיו לחו"ל הוא לא הציג שום תכנית קונקרטית ומוחשית לעזיבת הארץ ולעבור לגור במדינה אחרת . מרכז חייו היה ועדין קיים בישראל ושהייתו בה לא היתה זמנית בלבד. לאור האמור נפסק כי לא עלה בידי התובע להסתמך על תקנות 567 כדי להכשיר כדין את הנהיגה באמצעות רשיונות הנהיגה הזרים . לפיכך נדחה הערעור. ##(10) תאונת דרכים בישראל עם רישיון נהיגה אמריקאי ובינלאומי:## בת"א (שלום-בת-ים) 451/91, גורן נגד "צור-שמיר" חברה לביטוח בע"מ, המבקשת נפגעה בשעה שנהגה ברכב כשבידה רשיונות נהיגה אמריקאי ובינ"ל, אך ללא רשיון נהיגה ישראלי. התאונה קרתה כשנה לאחר שהמבקשת חזרה ארצה משהות של כ-16 חודשים בארצות-הברית. בית המשפט קבע כי לא חלה על המקרה תקנה 567 לתקנות התעבורה, אך תעודת ביטוח החובה שהחזיקה מכסה את האירוע, וזאת מהנימוקים להלן: 1. מאחר שהכלל הוא קיום חובת רשיון נהיגה ישראלי לפי סעיף 10 לפקודת התעבורה, הרי מי שטוען לפטור כלשהו עליו הראיה. לפיכך, נטל ההוכחה שהמבקשת היתה פטורה על-פי תקנה 567 הנ"ל מוטל עליה. 2. המפתח להגדרת מצבו של ישראלי המבקר בישראל ואשר לפני-כן התגורר בחו"ל הוא כוונתו של הביקור. הכוונה אינה מה שבסתר ליבו של המבקר, אלא מה שמוכח על-פי התנהגותו ועל-פי נתונים אובייקטיביים הניתנים לבדיקה. 3. במקרה הנדון הוכח כי במהלך שלושה חודשים מאז עלתה ארצה שהתה הנפגעת בארץ באופן זמני, וכמי שנעדרה מהארץ למעלה משנה, הרי שבמהלך שלושת החודשים די היה לה לפי תקנה 567 ברשיונות שהחזיקה. לו היתה יוצאת לחו"ל וחוזרת לשהות זמנית נוספת, יכולה היתה לנהוג במהלך שהות זו כאשר בידיה הרשיונות שהחזיקה כנ"ל. ואולם, מששכרה המבקשת לאחר 3 חודשים דירה בארץ, פסקה השהות הזמנית והיא הפכה לתושבת חוזרת. ככזו לא חל עליה בעת התאונה תקנה 567. 4. מאידך, על-פי סעיף 7 של תעודת הביטוח, די ברשיון נהיגה תקף בישראל בתאריך כלשהו, במשך 12 חודשים שקדמו לתאונה, כל עוד הרשיון לא נפסל. במקרה הנדון המבקשת החזיקה, כאמור, במהלך שלושת החודשים בהם היתה בארץ באופן ארעי, ברשיון נהיגה תקף בישראל, ועל-כן תעודת הביטוח מכסה את התאונה. אשר לסיפא של סעיף 7 הנ"ל "ולא נפסל מלקבל או להחזיק רשיון כזה…", ההבחנה בין פסילה לבין איסור נהיגה הינו מהותי. הפסילה מלהחזיק או מלקבל הינה על-פי הליך שיפוטי או מינהלי, על רקע פלילי או רפואי, ורק סיום תקופת הפסילה או ריפוי הפגם הרפואי מאפשרים להסיר את הפסילה.האמור, להבדיל ממצב בו פג רשיון נהיגה ועל-כן חל איסור לנהוג ברכב, אך אין פירושו שהאדם פסול מלקבל או מלהחזיק ברשיון. כל מה שעליו לעשות הוא לשלם את האגרה, ובכך מחודש הרשיון. על-כן, אם מדובר רק באיסור לנהוג יחול סעיף 7 שבתעודה כנ"ל, והביטוח יכסה את התאונה. ##(11) תאונת דרכים בישראל עם רישיון נהיגה של מדינת קליפורניה:## בת"א (שלום-רמלה) 3641/94, פנחס נגד "קרנית", "מגדל" ואח', התובעת, נהגת הרכב, טענה לתקפות הביטוח, אף שהחזיקה ברשיון נהיגה של מדינת קליפורניה בלבד, וזאת בהתבסס על תקנה 567 לתקנות התעבורה, ולחילופין לתביעה כנגד הקרן על-סמך סעיף 7א' לחוק. בדחותו את תביעתה, הן נגד המבטחת והן נגד הקרן, פסק בית המשפט: 1. הנפגעת לא שהתה בעת התאונה בארץ באופן זמני, ועל-כן לא חלה על המקרה תקנה 567: העדר הזמניות נובע מכך שחלפו 4.5 שנים מאז ששבה הנפגעת ארצה וחלוף הזמן כשלעצמו שולל את טענת הזמניות. תקופה כה ארוכה שוללת כל יכולת של אזרח ישראלי החוזר לאחר שהות, ותהא ארוכה ככל שתהא, לטעון כי הוא נמצא בישראל באופן זמני. לפיכך, לא החזיקה הנפגעת ברשיון נהיגה תקף, והביטוח אינו מכסה את התאונה. 2. יש לדחות את התביעה גם נגד הקרן, שכן במקרה בו נקבעת אי-תחולת הוראות חוק הפלת"ד מחמת היותו של הנהג חסר רשיון נהיגה, אין להגיע כלל לבחינתו של סעיף 7א' לחוק, וסעיף זה מתייחס למקרים עליהם חל סעיף 7(5) לחוק, ואליהם בלבד, דהיינו למקרים של העדר ביטוח. "המדובר בהוראת חוק מפורשת שהתובעת מוחזקת בחזקה חלוטה כמי שיודעת את האמור בה, וברור כי הידיעה או אי-הידיעה אליה מתכוון המחוקק, הינה ביחס לעובדות הנוגעות לפוליסת הביטוח ותקופתה". ##(12) תאונת דרכים של אדם עם אזרחות כפולה:## בת"א (שלום-כ"ס) 2500/95, אראג'יאן נגד "דולב" חברה לביטוח בע"מ, התובע נהג הרכב, הינו יליד ישראל אך מרכז חייו ומקום מגוריו מזה שנים לא מעטות הם ארה"ב, שם הוא מנהל חנויות למכירת בגדים. התובע החזיק בעת התאונה בדרכון ישראלי ובדרכון אמריקאי והיה בעל אזרחות כפולה, ישראלית ואמריקאית. במשרד הפנים היה רשום התובע כתושב הארץ והוא נהג להיכנס ולצאת מהארץ על פי דרכונו הישראלי. ביום התאונה החזיק התובע רשיון נהיגה לאומי של מדינת מיאמי והמבטחת טענה כי רשיון נהיגה זה אינו מספיק לצורך נהיגה בארץ, שכן תקנה 567 אינה חלה על התובע. נפסק: המבחן לפיו יש לפרש את תקנה 567 לפקודת התעבורה בדבר תוקף רשיון נהיגה שניתן בחו"ל ל"מי שאינו תושב ישראל" ו"נעדר מהארץ במשך שנה רצופה", אינו המבחן הפורמלי, אלא המבחן המהותי המשקף את המציאות. לפיכך, בעל רשיון נהיגה בין-לאומי או לאומי שניתן בחו"ל, למי שמקום מגוריו הקבוע ועסקיו נמצאים בחו"ל ומבקר בארץ מידי פעם לתקופות קצרות – הינו בעל רשיון נהיגה תקף בישראל, גם אם הוא בעל דרכון ישראלי וברישומי משרד הפנים הוא מופיע כתושב ישראל וגם אם הוא נעדר עובר לתאונה פחות משנה רצופה, שכן לצרך התקנה הנ"ל די בכך שנעדר בתקופות כלשהן, הסמוכות לאירוע, "לפחות במשך שנה רצופה" ולאו דווקא עובר לאירוע עצמו. ##(13) תאונת דרכים לאחר פקיעת תוקף הרשיון הבינלאומי:## בת.א. (שלום -נצרת) 1323/96 פארג' נגד קרנית ואח', בית המשפט קבע כעובדה כי רשיון הנהיגה הבינלאומי של הנהג היה בר תוקף בישראל בתאריך כלשהו במשך 12 החודשים שקדמו לתאונה כאשר הגיע ארצה באופן זמני ובטרם ידע כי ישתקע בה וזאת עפ"י תקנות 567 לתקנות התעבורה. ואולם בית המשפט קיבל את טענת המבטחת כי על אף עובדה זו לא חל על המקרה סע' 7 לפוליסה הקובע כי די לצורך הפוליסה ב – רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בתאריך כלשהו במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגה ובלבד שהנהג לא "נפסל מלקבל או להחזיק רשיון כזה עפ"י הוראות שבחיקוק, פס"ד החלטת בית המשפט או רשות מוסמכת אחרת". בית המשפט פסק כי פקיעת תוקף הרשיון הבינלאומי כמוה כפסילת הרשיון במובן סע' 7 לפוליסה. "הוראת סעיף 7 לפוליסה עולה בקנה אחד עם מדיניות, הן תחיקתית והן שיפוטית של הענקת "תמריץ שלילי" לנהיגה ללא רשיון תקף. למדיניות זו ניתן ביטוי בסע' 10 לפק' התעבורה ובסע' 7 (3) לחוק הפלת"ד השולל פיצוי ממי שנהג ללא רשיון נהיגה, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה. לדעת בית המשפט, את הוראת סע' 7 לפוליסה יש לפרש בהתאם למדיניות האמורה לפיה פקיעת תוקף הרשיון הבינלאומי כמוה כפסילת הרשיון במובן סע' 7 לפוליסה. ##(14) תאונת דרכים עם רישיון נהיגה אנגלי:## בת.א. (שלום-ירושלים) 5234/98 בן-עזרא יעלה נ' "אריה" חברה לביטוח "קרנית" ואח', דובר על מחלוקת בין המבטחת לקרנית לעניין תקנות 567 שכן הוסכם בין הצדדים כי לנהג לא היה רישיון נהיגה ישראלי בעת התאונה. הנהג עזב את ישראל עם משפחתו לפני כ- 35 שנים והתגורר דרך קבע בלונדון שם גם היה מקום עבודתו. כ-6 שנים לאחר שעזב את הארץ החל להגיע ארצה באופן קבוע יחסית במשך 3 פעמים בשנה בתקופת החגים לתקופה של כשבועיים כל פעם. הנהג היה בעת התאונה אזרח אנגלי והחזיק ברשיון נהיגה אנגלי. הנהג עדין מחזיק באזרחותו הישראלית וכן הינו בעל דירה בארץ אותה רכש לפני כ- 15 שנים. המבטחת טוענת כי אי תחולה לתקנות 567 שכן הנהג לא נעדר מהארץ לפני התאונה במשך שנה רצופה. המחלוקת התמקדה, לפיכך, בשאלה אם תקופת ההיעדרות בת השנה כנדרש בתקנות 567 (א) חייבת להיות עובר לתאונה או שמדובר במי שהסך הכולל של התקופות בהן נעדר מהארץ עולה על שנה. בית המשפט קיבל את עמדת קרנית שההיעדרות לא צריכה להיות עובר לאירוע. תקנות 567 כוללת שני תנאים מצטברים שבהתמלאם נחשב אדם כמי שמקום מגוריו הקבוע הוא בחו"ל והם: א. היעדרות מהארץ במשך שנה רצופה לפחות. ב. הימצאותו בארץ באופן זמני. את התוכן לשני התנאים, המשליכים אחד על השני, יש לצקת לאור מהות הדרישה שכן שניהם לא נועדו אלא לסייע למתן מובן לדרישה "מי שמקום מגוריו הקבוע הוא בחו"ל". הימצאות בארץ באורח זמני פירושה להבדיל מקבוע. על כן לא אורך תקופת ההימצאות הוא הקובע אלא התכלית שביסוד אותה הימצאות. אדם שמרכז חייו, דהיינו, עיסוקיו ומשפחתו מצויים בארץ אחרת ניתן לראות בו כשוהה "זמני", גם אם תקופת השהות שלו בארץ היא ארוכה יחסית. זאת כמובן כאשר הוברר שיש לו כוונה לשוב למקום מושבו הקבוע וההפך, הימצאות רכוש ומשפחה בחו"ל אין בהם להעיד, בהכרח, על שהות זמנית שכן גם אדם כזה יכול לשהות בארץ ולא לתקופה זמנית. אותו כלל צריך לחול לגבי תנאי ההיעדרות שנה- יש לבחון את איכות ההיעדרות ולבחון מהו טיב ההיעדרות ואין לדרוש כי ההיעדרות תהיה דווקא לפני התאונה. יש לבחון כל מקרה עפ"י נסיבותיו ולפסוק האם עסקינן במי שמקום מגוריו הקבוע בחו"ל בהסתמך על שני התנאים תוך שלא נשכח על מה אמורים שני תנאים אלה להעיד. היות ובמקרה הנוכחי הנהג נעדר מהארץ באופן עקבי, שיטתי רצוף ואחיד למעט גיחות קצרות מאוד לארץ, כשלוש פעמים בשנה, הרי שמבחינת המהות מדובר באדם שעונה על שני התנאים ולכן הוא מי שמקום מושבו הקבוע הוא בחו"ל. ##(15) תאונת דרכים עם רישיון נהיגה של ארה"ב בלבד:## בת"א (שלום-חי') 8798/99, עזבון המנוח וילדאואר נ. "קרנית" ו"הדר" חב' לביטוח בע"מ, המנוח היה אזרח ארה"ב שנהג להגיע ארצה לביקור מידי פעם לבקר את בנו הקטין שחי בארץ עם גרושתו. הוא ביקר בארץ כ 7-חודשים לפני התאונה ובפעם האחרונה הגיע ארצה כ-10 ימים עובר לתאונה. המבטחת טענה כי בנסיבות אלה היה המנוח חייב ברשיון נהיגה ישראלי ובהעדרו אין תוקף לביטוח. נפסק כי המנוח חוסה תחת כנפי תקני 567 והעובדה שביקר פה ושם בישראל אינה מעלה ואיננה מורידה ודי בכך שהיה לו רשיון נהיגה לאומי של ארצות הברית, ולפיכך יש לראות את רשיונו כרשיון תקף בישראל ולחייב את המבטחת. בר"ע (חי') "הדר" נ. דאואר נדחתה הבקשה לערעור. בבר"ע (חי') 913/00, "הדר" חב' לביטוח בע"מ נ. דאואר, הבקשה לערעור על ת"א (שלום-חי') 8798/99 להלן נדחתה מהנימוק שהחלטת הנשיא קיטאי נכונה ויש לה גם סימוכין בפסיקה. ##(16) תאונת דרכים עם רישיון נהיגה בריטי:## בת.א. (שלום-י-ם) 10874/00 לויסון נ. "ביטוח ישיר". חברה לביטוח בע"מ ואח', התובע נהג הרכב שהיה במועד התאונה אזרח בריטי, שמעולם לא קיבל אזרחות ישראלית. הוא שהה בישראל כ-6 שנים עד לתאונה על בסיס אשרת תייר. בעת התאונה החזיק ברישיון נהיגה בריטי ומעולם לא החזיק ב-רישיון נהיגה ישראלי. בית המשפט דחה את תביעתו של התובע כנגד מבטחת רכבו עפ"י חוק הפלת"ד בפוסקו כי סע' 7 (3) לחוק, לפיו נשללת הזכאות ממי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, חל על התובע ונימק:- א. תקנות 567 לפק' התעבורה אינה חלה על התובע: שני התנאים המצטברים לצורך תחולה התקנות הם: א. מי שמקום מגוריו הקבוע בחו"ל – מי שנעדר מהארץ שנה רצופה לפחות. ב. מי שנמצא בארץ באופן זמני. אומנם תנאי ההעדרות של השנה אינו ברור שכן לא צוין ממתי נספרת השנה ולכן לא קובע בימ"ש אם תנאי זה חל לענייננו ואולם התנאי השני לדעת בית המשפט התמלא במקרה זה. בית המשפט קבע כי המבחן הקובע את זמניות השהייה אינו מבחן פורמלי אלא מבחן מהותי המשקף את המציאות. התובע טען כי הוא רואה באנגליה ארץ בה הוא מנהל את מרכז חייו ולכן שהייתו בארץ זמנית. בית המשפט דחה טענה זו בהחליטו כי את הזמניות בוחנים עפ"י התנהגות ועפ"י נתונים אובייקטיביים הניתנים לבדיקה. המבחנים הם בין היתר: קבלת רשיון עבודה, מקום עבודה קבוע, השתלמות ארוכה, קיום רכוש כגון דירה, מכונית ציוד עסק וכו', משך השהייה בארץ לאחר חזרה מחו"ל, ניהול חשבון בנק וכו'. בבוחנו את המקרה שבפנינו, בו שהה כאמור התובע בארץ 6 שנים, נישא, נולדו לו 4 ילדים, פתח חשבונות בנק אישיים, רכש מכונית בעזרת הלוואה מהבנק, עבר מקומות מגורים, ניהול עסק ולחו"ל נסע רק מדי מס' חודשים לגיחות קצרות, קבע בית המשפט כי התובע לא מילא אחרי תנאי הזמניות. בית המשפט קבע כי לעובדות שלתובע דירה שאינה מושכרת באנגליה ושיש לו עסקים גם באנגליה אינן מעידות על כך שמרכז חייו שם. ב. מטרתו הסוציאלית של חוק הפלת"ד התובע טען כי מטרה זו המושתת על הרעיון של פזור הנזק משפיעה על פרשנות החוק ולכן יש לפרשו לטובתו. בית המשפט דוחה טענה זו בקובעו שלחוק גם מטרה הרתעתית עונשית במובן זה שמטרתו לשלול פצוי ממי שנהג ללא רישיון נהיגה מתאים. הסע' לא דורש שמי שנהג ללא רישיון נהיגה יסכן את הציבור כדי שיחול, ולכן טענתו של התובע כי לא גרם סיכון לציבור, שהרי החזיק ב-רישיון נהיגה (הגם רשיון זר) והיה כשיר לנהוג, אינה רלבנטית. ג. החבות החוזית: בית המשפט דחה את טענות התובע כי לשון פוליסת הביטוח בדרישת הרשיון לא ברורה וניתן לפרשה גם לטובתו וכי לא הודגש מספיק התנאי בנוגע לרשיון. בית המשפט קבע כי התובע הוא זה שהיה צריך לבדוק אם הרשיון הזר שהיא עמו תקף ומהו השמוש שהוא יכול לעשות בו. נטל זה אינו מוטל על חברת הביטוח . לאור האמור נדחתה כאמור התביעה. ##(17) אי חידוש רישיון נהיגה לאחר מעבר לגור בחו"ל:## בע.א. (מחוזי – י-ם) 5085/04 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ. רביבו התובע שנהג ונפגע בתאונה הנידונה, החזיק ברשיון נהיגה ישראלי עד כ-15 שנים לפני שעבר להתגורר עם משפחתו בארה"ב ומאז לא חודש. לאחר 15 שנה הוא שב עם משפחתו והפך את ישראל שוב למרכז חייו. כ-5 שנים ממועד שובו ארצה הוא יצא את גבולות המדינה לסירוגין, לתקופת קצרות בלבד. חרף שובו לארץ, הוא נמנע מלפעול לקבל רשיון נהיגה ישראלי והחזיק רק ברשיון נהיגה תקף למדינת קליפורניה שבארה"ב (כלומר רשיון הנהיגה הישראלי לא חודש במשך כ-20 שנים: 15 שנים מהיותו בחו"ל ו-5 שנים מאז שובו). רק לאחר התאונה הנידונה חידש את רשיונו הישראלי. כלומר בעת התאונה לא היה בידו רשיון נהיגה ישראלי תקף ואין לראות ע"פ תקנות 567 ותקנות התעבורה, ברשיונו האמריקאי כרשיון נהיגה תקף בישראל. סעיף 7 (3) לחוק הפלת"ד קובע שמי שנוהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג ב, ל"מעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה" (להלן: הסיפא) – לא זכאי לפיצוי. בית המשפט קמא פסק כי המדובר במקרה זה באי-תשלום אגרה שהינו פגם טכני בלבד ולפיכך התובע זכאי לפיצוי עפ"י החוק, שכן התברר שבסופו של דבר ניתן לתובע רשיון הנהיגה הישראלי, מבלי שנדרש לעבור "מבחן שליטה" בתאם לתקנות 172 א' לתקנת התעבורה. הערעור נתקבל ונפסק: הסיפא בסעיף 7(3) אינה עומדת לנצח. כל עוד המדובר אך בשיקולים פיסיקאליים, ניחא. גם כאן, אין לפרש את הסיפא כחלה כלפי מי שבזדון או במתכוון אינו מחדש את רישיון הנהיגה, אף שאין כל מניעה מפניו לעשות כן. בכל מקרה, אי-חידוש הרישיון פרק זמן העולה על שנה, מכניס למערכת השיקולים גם גורמים שאינם פיסיקאליים גרידא. לפי תקנה 172א לתקנות התעבורה: "לא יחודש רישיון נהיגה שלא היה לו תוקף בהמשך תקופה העולה על שנה אחת, אלא אם עמד בעליו בבחינות ובבדיקות כאמור... כאילו היה מבקש רישיון נהג...". אמת נכון הדבר, הסיפא של התקנה מוסיפה וקובעת: "ובלבד שרשות הרישוי רשאית לפטור אדם כאמור מהבדיקות ומהבחינות, כולן או מקצתן",אולם גם הפטור-הניתן מבחינת הנהג בדיעבד-הנו שיקול החורג מעבר לאי תשלום אגרה בלבד. המבחן הוא, האם ביום התאונה די היה בביצוע התשלום כדי להחזיר לתוקפו את רשיון הנהיגה. אם אלה הם פני הדברים אזי המדובר בעניין טכני-פורמאלי בלבד. אם לא כן, כי אין העניין סב עוד על נושא פורמלי. העובדה שבדיעבד הוחלט לפעול על-פי הסיפא של התקנה הנ"ל אינה מלמדת כי בעת התאונה היה בידי המערער רשיון נהיגה, אשר ניתן היה להקנות לו תוקף על-ידי ביצוע תשלום האגרה בלבד. אין חולק שלא אלה היו פני הדברים. גם לו שילם המשיב את האגרות החסרות לא היה בידו רשיון תקף, זאת לנוכח הוראת התקנה הנ"ל. שיקול הדעת המאוחר שהופעל, הוא שאיפשר את קבלת רשיון הנהיגה ובתשלום האגרות בלבד לא היה די. הכרעת רשות הרישוי בדיעבד אינה צריכה אפוא לשנות זכויות וחובות מלכתחילה. אין צורך לומר ששיקול הדעת המאוחר אינו פועל ex post. סעיף 7(3) מניח כי אדם שאין בידו רשיון נהיגה כדין בישראל אינו נהג מיומן וטוב, ונהיגתו מגדילה את הסיכונים בדרכים. נוסיף, כי אין זה מעשי ורצוי, ואף הדבר מנוגד לתכלית ההרתעתית של הסעיף האמור, כי בכל מקרה תבחן לגופה מיומנותו של הנהג המעורב בתאונה. לפיכך, בעובדה שהמשיב נהג בהמשך כל אותה תקופה בחו"ל ברשיון תקף (כך לטענתו), אין לרפא את הפגם שאין ולא היה בידו רשיון נהיגה ישראלי ושהוא נסע יחד עם ילדיו במכונית, באין לו רשיון כאמור ובנסיבות שבהן לא ניתן להחזיר את תוקף הרשיון אך ורק על-ידי ביצוע תשלום האגרות. לאור האמור נפסק שאין המדובר בפגם טכני אלא בפגם מהותי היורד לשורשם של הדברים. התוצאה היא שהערעור נתקבל והוחלט שהתובע אינו זכאי לפיצוי עפ"י חוק הפלת"ד. ##(18) תאונת דרכים עם רישיון בינלאומי וצרפתי:## בת"א (י-ם) 840/93, מוריאל לביא נגד "סהר" חברה לביטוח בע"מ, "קרנית" ואח', התובעת שהיתה בעת התאונה תושבת ישראל, החזיקה בעת התאונה בשני רשיונות נהיגה – בינלאומי וצרפתי. נדחתה טענתה כי די ברשיונות אלה כדי שנהיגתה תהיה מכוסה על-פי פוליסת חובה, או לחילופין על-ידי קרנית, בתוקף סעיף 7א' לחוק ונפסק: 1. את סעיף 7(3) לחוק, השולל פיצוי מנהג חסר רשיון נהיגה, יש לפרש בזיקה לדיני התעבורה, דהיינו, על הנהג להחזיק ברשיון נהיגה בר-תוקף בישראל כל עוד אין לו פטור מרשיון כזה על פי סעיף 567 לתקנות התעבורה. 2. רשיון נהיגה בינלאומי ורשיון נהיגה זה הם רשיונות תקפים רק לגבי מי שממלא את דרישות תקנה 567 לתקנות התעבורה, והתובעת אינה כזו, שכן היתה כאמור תושבת ישראל בעת התאונה. לפיכך, הביטוח של הרכב לא יכול היה לכסות את שימושה של התובעת ברכב. 3. חבותה של "קרנית" לפי סעיף 7א' אינה קמה אלא כלפי מי שזכאי לפיצוי על-פי החוק. היות וכאמור נשללה זכותה של התובעת על פי סעיף 7(3), היא אינה יכולה להיות זכאית לפיצוי על פי סעיף 7א'. 4. לסעיף 7א' אין כלל תחולה למקרה הנדון אף מעבר לאמור בסעיף 3 הנ"ל. אין מדובר באי-ידיעה של מגבלות שבפוליסה (או העדר פוליסה) אלא בטענה חיצונית לפוליסה של אי-ידיעת הדין, דהיינו, שלתובעת אסור לנהוג בישראל בהעדר רשיון תקף. 5. הביטוי "לא היה סביר שיידע…" שבסעיף 7א' מגלם מבחן נורמטיבי ולא מבחן ראייתי שמשמעותו היא שניתן לקבוע, לפי מאזן ההסתברות, שהנפגע ידע בפועל. המבחן הנורמטיבי פירושו שסביר לצפות מאדם בנסיבות מסויימות שיידע, או בלשון אחרת שמוטל על אדם הנטל לדעת, ועליו לחפש ולמצות את האינפורמציה הרלבנטית באופן שתהיה לו ידיעה בפועל. 6. על פי המבחן הנורמטיבי הנ"ל, התובעת היתה צריכה לדעת על העדר כיסוי ביטוחי בשל העדר רשיון נהיגה בישראל, שכן מי שנוהג במדינה שאיננה המדינה מוציאת הרשיון, צריך (כעניין נורמטיבי) ללמוד מהו, אם בכלל, השימוש שהוא יכול לעשות בארץ כזו ברשיון שהוא מביא עמו מארץ אחרת. הערעור נדחה בע"א 5631/94 ##(19) רישיון שהוצא במדינת חוץ:## בע"א 5631/94, מוריאל נגד "סהר" חברה ישראלית לביטוח ו"קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, נדחה הערעור על ת"א (י-ם) 840/93 הנ"ל, ונפסק: 1. "רשיון נהיגה" אליו מתייחס סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד הוא אותו רשיון שניתן על-פי המסגרת הסטטוטורית של פקודת התעבורה והתקנות שהותקנו על-פיה. הדבר עולה בקנה אחד עם מתן פירוש אחיד למונחים משותפים המצויים בחוקים הקרובים במטרותיהם והמשלימים זה את זה. בכך דחה בית המשפט את טענתה של המערערת כי הסעיף חל רק על אנשים שנהגו ללא רשיון נהיגה כלל ולא על אלו שהחזיקו ברשיון ולו כזה שאינו תקף בארץ, כגון רשיון שהוצא במדינת חוץ. 2. למרות הקושי הסמנטי הנובע מכך שמקור זכאותו של הנהג הנפגע הוא בפוליסת הביטוח שלו, ואילו סעיף 7(3) שולל זכאות "לפי חוק זה", מטרתו של סעיף 7(3) היא לשלול את הזכאות גם לפי חוזה הביטוח, וזאת לאור מטרתו העונשית של הסעיף. 3. סעיף 7א' לחוק חל רק על מקרים שסעיף 7(5) דן בהם. סעיף 7א' לא נועד להעניק זכות לפיצויים במקרים בהם נשללה הזכאות בשל נהיגה ללא רשיון נהיגה כחוק, אפילו גררה הנהיגה ללא רשיון גם את אי-הכיסוי הביטוחי, בשל ההוראה שתנאי לתחולתה הוא קיומו של רשיון נהיגה תקף. ##(20) תאונת דרכים של אדם במעמד של ישיבת קבע:## בע.א. (י-ם) 1612/00 זכאי נ. "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, זהו ערעור על החלטת בית המשפט קמא שפסק שהתובע לא החזיק רשיון נהיגה תקף בעת התאונה ופטר את המבטחת מחבותה עפ"י הפוליסה. ביום התאונה היה התובע בעל דרכון איראני ולפי רישומי משרד הפנים היה במעמד של תייר. כ – 20 חודשים לפני התאונה הוא הגיע ארצה ונרשם במכללת ירושלים ללימודים בראיית חשבון, במסלול של 4 שנים ונרשם גם למועצת רואי-חשבון. הוא התגורר בארץ עם הוריו. לתובע היה חשבון בנק של תושב חוץ והוא החזיק בכרטיס אשראי, עובר לתאונה הוא גם עבד בארץ וקיבל משכורת. התובע יצא ונכנס לארץ מידי מספר חודשים, בהתאם לאשרות הכניסה שקיבל ממשרד הפנים, כשחלקן ניתנו לו בשל בקשתו לעבוד בעבודות זמניות בשכר וחלקן ניתנו לו לצורך ביקור בלבד. שהייתו בארץ היתה בהתאם לאשרות שקיבל ולא היה לו מעמד של תושב קבע. בקבלו את הערעור פסק בית המשפט:- ההגדרה של מקום מגורים בחו"ל שבתקנות 567 לתקנות התעבורה קובעת את היקף המשמעות הלשונית של המונחים, ואילו משמעותם המשפטית תיקבע עפ"י התכלית התחוקתית. חשיבותה העיקרית של הגדרה מסוג זה באה לידי ביטוי במקום שניתן למונח מובן שונה ממובנו הרגיל, או מקום שמובנו הרגיל אינו ברור דיו לצרכיו של החיקוק. בניגוד לאזרחות שהיא מעמד (סטטוס) ואין מקום לפיצולה הרי שתושבות יכולה לקבל משמעויות שונות לפי הקשר הדברים. כך למשל גם תושב ארעי ואפילו מי שמצוי בארץ באורח בלתי חוקי, יכול שיהנה מזכויות המוקנות לתושב קבע כגון חינוך חינם וביטוח בריאות לילדיו. למעמד של ישיבת קבע יש לתת משמעות לפי תכלית החקיקה של כל דבר חקיקה. תכלית החקיקה של תקנות 567 היא לחיות בהרמוניה חקיקתית עם חוק הכניסה לישראל תשל"ד 1974. האמנה בדבר תנועה בדרכים מסייגת את תוקפו של רשיון נהיגה בינ"ל כאשר בעל הרשיון הפך להיות תושב קבע באותה מדינה. בד"כ יקבעו רישומי משרד הפנים מתי הפך אדם לתושב קבע. בכך תמנע אי בהירות ואדם ידע אם הוא נוסע עם רשיון תקף. אשר לחלק השני של ההגדרה בתקנה "והוא" נמצא בארץ באופן זמני" המועד הקובע הוא יום התאונה. ביום התאונה היה המערער בארץ כ – 20 חודש ואילו בחו"ל הוא שהה קודם לכן כחמש שנים. המערער קיבל אשרות תייר ב / 2 או אשרות לישיבת ביקור מסוג ב / 1 (עובד זמני) שהן אשרות המתירות עבודה זמנית בשכר, מטרת בואו היתה לימודים, הוא החזיק חשבון של תושב חוץ ורכש רכב בהנחה מכח היותו תייר. אין לומר על אדם כזה שהוא יושב ישיבת קבע. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם לאור תכליתו של החוק, מטרה סוציאלית המושתת על רעיון פיזור הנזק. לאור האמור בוטל פסק דינו של בית המשפט קמא ונפסק שמעמדו של התובע הוא של תייר ולכן רשיון הנהיגה שהחזיק בו היה תקף. ##(21) תאונת דרכים של תושב זר:## בת.א. (שלום -אשדוד) 1440/99 כהן נ. קרנית, הנהג המעורב בתאונה היה תושב זר שנכנס לארץ מספר פעמים ויצא ממנה לאחר שהות של חודשים ספורים מדי פעם. עובר לתאונה הוא נכנס ארצה כחודש לפני התאונה ויצא ממנה כחודש אחרי התאונה ולא שב יותר. המבטחת הכחישה חבות בטענה כי לא הוכח שהנהג החזיק ברשיון נהיגה תקף בעת התאונה. עובדתית פסק בית המשפט כי הוכח שהנהג החזיק בעת התאונה ברשיון נהיגה תקף. ואולם גם אם רשיון הנהיגה היה בתוקף רק עד 9 ח' לפני התאונה, כטענת המבטחת, גם אז תעודת הביטוח מכסה את התאונה, שכן עפ"י סע' 7 לתעודה די בכך שלנהג היה רישיון נהיגה בתאריך כלשהו במשך 12 החודשים שקדמו לנהיגה. בית המשפט קיבל את טענת הקרן כי הנהג היה תייר ששהה בארץ באופן כך שחלה עליו תקנות 567 שכן לדעת בית המשפט ענה על 2 התנאים שבתקנה זו: א. היעדרות מהארץ במשך שנה רצופה. ב. שהייה בארץ באופן זמני. לא נאמר ממתי צריכה להימנות תקופת ההיעדרות הרצופה ואולם בית המשפט פסק כי בנסיבות של תייר, שאינו אזרחי ישראלי, בעצם מעמדו כתייר מתקיים בו התנאי הראשון של ההיעדרות. אם לא נאמר כך הרי שאזרח זר שיבקר בארץ מפעם לפעם, לא ייחשב לעולם כמי שמקום מגוריו הקבוע בחו"ל, וזהו אבסורד. (פסקי הדין לעיל פורסמו בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##(22) תאונת דרכים בישראל עם רישיון נהיגה מארה"ב:## ברע"א 487/04 רביבו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, התובע החזיק ברישיון אמריקאי תקף אך רישיונו הישראלי לא היה בתוקף מזה כ- 20 שנים. נקבע כי "לא ניתן להכשיר באמצעות הסיפא של סעיף 7(3) השתמטות ארוכת-טווח מחידוש רישיון העולה כדי נהיגה ללא רישיון כלל". בית-המשפט פנה להשלמת החסר לדיני התעבורה. תקנה 172א לתקנות התעבורה קובעת שחידוש רישיון נהיגה לאחר שעברה שנה מיום פקיעתו מותנית בעריכת מבדקים ומבחנים תהא סיבת הפקיעה אשר תהא. רשות הרישוי אמנם מוסמכת לפטור את המבקש מהמבדקים או המבחנים אך במתן פטור כזה בדיעבד אין להכשיר את הנהיגה ללא הרישיון. גישת בית המשפט היא כי הזקקות למבחן אחר, "גמיש" יותר, תוביל בהכרח ל"מדרון חלקלק", שסופו שחיקה מוחלטת של הדרישה להחזיק ברישיון ישראלי תקף. ##(23) תאונת דרכים של ישראלית עם רישיון נהיגה זר גרמני:## בת"א (תל-אביב-יפו) 26566-12-12 קולינגר נ' שומרה חב' לביטוח התובעת טענה שאין לראותה כמי שנהג ללא רישיון. היא נהגה בארץ משנת 2007, כשתוקף רישיונה הישראלי פג, ועד זמן מה לאחר התאונה כשהיא משתמשת ברישיונה הגרמני בלבד. כשנעצרה לביקורת שיגרתית מדי פעם, הציגה את הרישיון הגרמני לשוטרים. בבואה לערוך את הביטוח, הציגה לחברת הביטוח את רישיונה הגרמני. התובעת טענה כי בהתאם לאמור בסעיף 7(3) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, נהיגה ללא רישיון תקף כאשר תוקפו פג רק מחמת אי תשלום אגרה, לא תיראה כנהיגה ללא רישיון אשר מוחרגת מתחולת החוק. הפוליסה מחריגה כיסוי במקרה של פקיעת תוקף רישיון הנהיגה אך לטענת התובעת יש לפרש החרגה זו בצמצום. התובעת התבססה על האמור ברע"א 4874/04 רביבו נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ שממנו היא הסיקה הלכה לפיה במקרים קיצוניים, כאשר לנהג אין רישיון תקף זמן ממושך שיכול להעיד על שינוי שנגרם לעצם כשירותו לנהיגה, רק אז ייקבע כי הוא נהג ללא רישיון לצורך פרשנות חוק הפלת"ד. סעיף 7(3) לחוק הפלת"ד קובע: נפגעים אלה אינם זכאים לפי חוק זה: (3) מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה או מחמת הגבלה שהוטלה לפי פרק ו'1 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; הסעיף לא מפרש מתי ניתן לומר על אדם שהוא נוהג ברכב "כשאין לו רשיון לנהוג בו". את המענה לשאלה זו נבקש בדיני התעבורה בזוכרנו שלתובעת היה רישיון נהיגה ישראלי שפג תוקפו וגם רישיון גרמני תקף. תקנה 567 ותקנה 567א לתקנות התעבורה מורות: 567. מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה: (1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190; (2) אם הוא נוהג רכב כאמור - (א) בתקנות 176 עד 181 - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר; (ב) בתקנות 182 עד 185 - שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים אלא אם כן הוא יצא מחוץ לישראל בתקופה זו ליותר מ-30 ימים באופן מצטבר. 567א. עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברישיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רישיונו, במשך תקופה של שנה מיום כניסתו לישראל ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190. בית המשפט פסק כי אף שהתקנות מציגות חלופות אחדות לנסיבות שבהן יתכן שתושב ישראל או אזרחי ישראל ינהג בישראל על סמך רישיון זר, לא הוכיחה התובעת כי היא נכנסת בגדר אחת מהחלופות: מאז שנת 2005 מרכז חיה בישראל. אף שהיא נוסעת מדי פעם לחו"ל תקופות שהייתה שם ומשך שהייתה שם אינם מכניסים אותה בגדר אף אחת מהחלופות שבתקנות. מכאן, שאף שרישיון הנהיגה הגרמני של התובעת היה תקף בגרמניה, היא לא היתה רשאית להסתמך עליו בנהיגתה בישראל. במובן זה הוא לא היה "רישיון תקף" בישראל (ולא בשל אי תשלום אגרה). תוקפו של הרישיון הישראלי של התובעת פג כשנתיים ועשרה חודשים לפני התאונה. אין בתקנות התעבורה "תקופת חסד" לגבי רישיון נהיגה ישראלי שפקע תוקפו. מהרגע שפג תוקפו של הרישיון (מכל סיבה) עובר הנוהג עבירה פלילית. חוק פלת"ד הקל יותר. כפי שראינו סעיף 7(3) קבע כי החוק לא יחול על "מי שנהג ברכב כשאין לו רשיון לנהוג בו, למעט רשיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה..." בלשון הסעיף לא נזכר מימד הזמן כלל. לבסוף בית המשפט פסק כי כאשר נשלל רישיון הנהיגה של אדם עלול להתעורר ספק אם היה מודע לשלילה (סיטואציה אפשרית כאשר הנהג לא נכח במעמד שבו נשלל רישיון הנהיגה שלו). לא כן, כאשר מועד פקיעת הרישיון כתוב על גבי הרישיון עצמו (וכדי להקל על הזכרון הוא חופף ליום הולדתו של הנהג). אדם אינו זקוק להודעה של רשות הרישוי שתוקף רישיון הנהיגה שבידיו (ושיש לו חובה חוקית להחזיק בעת שהוא נוהג) עומד לפקוע. כשם שהתובעת מצופה לעקוב אחר לוח הזמנים לחידוש ביטוח הרכב שלה, או מבחן הרישוי שלו, כך גם מוטלת עליה חובה לשים לב למועד חידוש רישיון הנהיגה. רישיון נהיגהתאונת דרכיםמשפט תעבורה