התובעים עתרו לצו עשה אשר יורה לבצע את התיקון הנדרש לצורך מניעת המשך הרטיבות בדירת התובעים ומכאן תביעתם זו. הנתבעים טענו כי כאשר התגלו בעיות רטיבות, הם פעלו בתיאום עם התובעים לצורך פתרונן המלא לשביעות רצונם של התובעים ונענו לכל פניותיהם. לטענת הנתבעים הם אף הסכימו לשאת בעלויות התיקון שיבצע איש מקצוע בהתאם לבחירת התובעים, אך התובעים סירבו לכך. לטענת הנתבעים, התובעים אף שכרו את איש המקצוע מטעמם של הנתבעים, לעבוד עבורם ומכאן שהיו שבעי רצון מעבודתו. הנתבעים טענו כי מקור הרטיבות הינו במרזב המצוי ברכוש המשותף, אך הסכימו כי ככל שמומחה בית המשפט יקבע כי האחריות לרטיבות נעוצה בדירתם שלהם, הם יישאו בעלויות התיקון. הנתבעים טענו כי הנזקים הנתבעים והמוכחשים הינם גבוהים ומופרזים וכי חלה חובה על התובעים להקטין נזקיהם. לטענתם, הם מצדם עשו כל מאמץ על מנת למצוא פתרון לבעיית הרטיבות אולם התובעים הכשילו כל פתרון שהוצע. לפיכך טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה כנגדם. דיון : מאחר והצדדים הסכימו בדבר הצורך במינוי מומחה מטעמו של בית המשפט, מונה ביום 24/3/13 המומחה, מר אורי פרץ פרי , על מנת שיחווה דעתו באשר למקור לחדירת המים לדירת התובעים וכן על מנת לבחון מהו התיקון הנדרש על מנת לפתור את הבעיה ומהי עלותו של אותו התיקון. מומחה בית המשפט נתן חוות דעתו ביום 15/6/13 ובה קבע כי רטיבות חודרת ממרפסת דירת הנתבעים אל תקרת חדרי השינה בדירת התובעים. המומחה קבע אף את הפעולות הנדרשות לצורך איטום המרפסת, על מנת לפתור את בעיית הרטיבות (ראה פרק 6 לחוות דעת המומחה ). המומחה העריך את העלות הנדרשת לצורך ביצוע התיקונים בסך של 14,000 ₪. עוד קבע המומחה כי עלות צביעת דירת התובעים לאחר טיפול בסימני הרטיבות והחלקת הקירות תגיע לסך של 1000 ₪ נוספים. המומחה העריך כי קיים מקור רטיבות נוסף בדירת התובעים הנובע מסדקים בקירות הבניין החיצוניים. קביעה זו אינה רלבנטית לתובענה זו שכן מקור הרטיבות האמור בה לא נכלל כלל בגדר תביעת התובעים ואף אינו נובע מדירתם של הנתבעים. מטעמם של הנתבעים התייצב למתן עדות מר בלאן זוהיר שהינו קבלן השיפוצים אותו שכרו הנתבעים על מנת לבצע את התיקון בהתאם לאמור בחוות דעתו של מומחה בית המשפט. מר זוהיר הציג בפני בית המשפט את החשבונית אשר מעידה על הסך של 18,880 ₪ אותו שילמו הנתבעים בגין ביצוע עבודת האיטום (ראה נ/1) וכן מכילה פירוט העבודה אותה ביצע בדיוק בהתאם להנחיותיו של מומחה בית המשפט. המומחה נחקר אף בחקירה נגדית והעיד כי ביצע את התיקון בהתאם לחוות הדעת של מומחה בית המשפט ולהנחיותיו ואף בחן היטב את האיטום באמצעות הצפה למשך כ 70 שעות (ראה שורות 21-22 עמ' 2 לפרוטוקול) שהינן מעבר לנדרש בתקן, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט. עוד העיד הקבלן המבצע כי לאחר שווידא כי בעיית הרטיבות נפתרה, ביצע סיוד לקירות בדירת התובעים "לאחר שבוע ביצעתי תיקון סיוד לאחר שזה מתייבש, הוא היה איתי ראינו שזה לא מתפשט אלא להיפך, כמעט לא הייתה רטיבות וגרו שם דיירים, ביצעתי סיוד לשביעות רצון הבעלים." (ראה עמ' 3 שורות 1-2 לפרוטוקול). הנה כי כן, עדותו של הקבלן המבצע את האיטום אשר לא נסתרה בחקירתו הנגדית ואף נתמכה בחשבונית אותה הגישו הנתבעים ומכילה את פירוט הפעולות אשר בוצעו ואת עלות שכרו של הקבלן בה נשאו הנתבעים, מהימנה עלי. אני קובעת איפוא כי הנתבעים ביצעו תיקון לבעיית הרטיבות בדירת התובעים בהתאם לאמור בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ואף נשאו בעלות ביצוע האיטום ומשכך אין מקום עוד להיעתר לבקשת התובעים לחייבם במסגרת צו עשה לבצע את התיקון או לשלם לתובעים את עלות התיקונים, שכן הנתבעים נשאו בה בעצמם ועוד בטרם חויבו לעשות כן בידי בית המשפט. התובעים טענו כי נגרם להם הפסד בשל בעיית הרטיבות ומפאת אותה בעיה, עזבו את הדירה השוכרים אשר שהו בה, בסופו של חודש 5/12. אלא שכאשר נשאל התובע על סיבת העזיבה של השוכרים, עלה כי השוכרים עזבו עם תום תקופת השכירות הנקובה בחוזה אשר אותו כרתו עם התובעים "ש. ז"א השוכרים עזבו עם תום תקופת השכירות? ת. משפטית כן".(ראה עמ' 4 שורות 7-8 לפרוטוקול) מכאן שלא נגרם לתובעים הפסד כלשהוא בגין אותם שוכרים והם עזבו את דירת התובעים עם סיום הסכם השכירות ולא לפני המועד הנקוב לסיומו. אף את הטענה כי יש לאמץ קביעת מומחה התובעים לפיה הקומה העליונה בדירת התובעים לא הייתה ראויה למגורים, לא ניתן לקבל באשר לו אכן היו פני הדברים כך, היו השוכרים עוזבים את דירת התובעים עוד בטרם תום הסכם השכירות ולא נשארים בה עד תומו. התובעים טענו כי מפאת אותה בעיית רטיבות נשוא התובענה, לא הצליחו להשכיר את דירתם לשום שוכר עד 2/13. משום כך עתרו לפיצוי בגין אותם חודשי שכירות מחודש 6/12 ועד 2/13. אלא שכאשר נשאל התובע על כך, הוא הודה בפה מלא כי דירת התובעים הושכרה עוד בטרם ביצוע תיקון הנזק בידי קבלן הנתבעים על פי הוראותיו של מומחה בית המשפט. מכאן שבעיית הרטיבות לא הייתה הגורם אשר מנע השכרת דירת התובעים "ש. ז"א השכרת את הדירה עוד בטרם בוצע התיקון הגדול לאחר חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט? ת. נכון" (ראה עמ' 3 שורות 30-32 לפרוטוקול). מכאן שהנזק הנטען בגין הפסד דמי שכירות לא נגרם בעטיה של בעיית הרטיבות ואני דוחה טענה זו של התובעים. התובעים טענו כי בשל בעיית הרטיבות הושכרה הדירה בדמי שכירות פחותים והעמידו רכיב זה ע"ס של 3000 ₪. עיון בהסכמי השכירות אשר צירף התובע 1 כראיה (נספח 10 לת/1) מעלה כי דמי השכירות אשר נגבו מהשוכרים ה"ה לבינסון עמדו על 4300 ₪ ואילו דמי השכירות אשר נגבו מהשוכר החדש גוטמן עלו דווקא ועומדים ע"ס 4500 ₪ לחודש. אין בנמצא בחומר הראיות אישור לאותו רכיב נטען של הפחתת דמי השכירות, השוכר מר גוטמן לא הובא כלל לעדות, לא ניתן תצהיר מטעמו ולמעשה בהעדר הוכחה של ממש נותרה טענה זו של התובעים בעלמא ולפיכך לא ניתן לקבלה. התובעים טוענים כי נגרמו להם הוצאות בדמות שכירת מומחה מטעמם בסך 1000 ₪. אף טענה זו לא אוכל לקבל. הנתבעים טענו וטענתם זו לא נסתרה, כי פנו אל התובעים וניסו לעשות כמיטב יכולתם על מנת לפתור את הבעיה על חשבונם שלהם. עדותה של הנתבעת 1 בפני בית המשפט אך איששה זאת. הקבלן מטעם הנתבעים העיד כי ביצע בעבר תיקון לבעיית הרטיבות, עוד בטרם ביצע את התיקון לפי חוות דעת מומחה בית המשפט. יתרה מזו, הנתבעים הציעו לתובעים והתובעים אינם מכחישים זאת, כי התובעים ייקחו בעל מקצוע לתיקון בעיית הרטיבות ועלותו תחול על הנתבעים, אלא שהתובעים סירבו בטענה כי זוהי אחריות הנתבעים לבצע את התיקון. התובעים לא טרחו להקטין את נזקיהם איפוא, אלא עשו על מנת להגדיל הוצאותיהם ובנסיבות האמורות לא היה כלל מקום למומחה מטעמם של התובעים ודי היה בשיתוף פעולה עם הנתבעים, על מנת לפתור את בעיית הרטיבות. אף בישיבת בית המשפט אשר התנהלה בתיק זה, ניתן היה להיווכח כי פני הנתבעים לפתרון הבעיה ואילו התובעים מבקשים להערים קשיים ולהנציח את הבעיה תחת לפתרה, בניסיון להאדיר נזקיהם אשר כאמור, לא הוכחו. נוכח דחיית טענותיהם של התובעים באשר לנזקים הנטענים וכן העובדה כי הנתבעים ביצעו את תיקון בעיית הרטיבות בהתאם להוראות חוות דעת המומחה , נשאו בעלות התיקון ואף ביצעו תיקון בדירת התובעים תוך שהם נושאים בעלות התיקון, אין מקום לחייב את הנתבעים בהתאם לתביעת התובעים ויש לדחות תביעת התובעים. סוף דבר, התביעה נדחית. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעים בסך 1500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 2000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. נזקי מיםרטיבותצוויםצו עשה