תביעה כספית לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט

תביעה כספית לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט עלי לציין, כי ההסכמה לטעון בע"פ היתה בהמלצת ביהמ"ש, לאחר ששני הצדדים הביאו לעדות את השמאים, נותני חוות הדעת מטעמם, ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובהוצאות הציע ביהמ"ש, כי לאור אופייה של התביעה וגודלה יסכימו לוותר על חקירות ולסכם. לאור זאת, ניתן בזאת פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש. התביעה היא על סכום של 2,038 ₪ והיא מורכבת משני חלקים: האחד - סכום של 1,130 ₪, שהינו הפרש הסכום שנקבע על ידי השמאי מטעם התובע בגין הנזק שנגרם לנכס ובין הסכום ששולם בפועל והאחר הינו הפרש של שכ"ט שמאי אשר עומד על סך של 908 ₪. מדובר באירוע שבמהלכו בתאריך 26.2.12 איבד הנתבע 1 שליטה על הרכב הפוגע ופגע בנכס של התובע. השמאי עודד כהן מטעם התובע נתן חוות דעת לגבי הנזקים. על פי הממצאים, העציצים ליד שער הכניסה לביתו של התובע ניזוקו ובנוסף נשפך שמן, כנראה מאגן השמן של הרכב שפגע באבנים על שביל הכניסה. חוות הדעת השמאית היתה על סך 4,651 ₪ וזאת על סמך חשבונית תיקון מס' 0340 על שם גרזוזי ובניו, מתאריך 23.3.12. בנוסף, גבה השמאי בגין שרותיו סכום של 1,430 ₪ כולל מע"מ וזאת בגין ביצוע שמאות שעלתה 1,000 ₪, צילומים 32 ₪, נסיעות 51 ₪ והוצאות משרד 150 ₪. צורפו לי צילומים של הנזקים שנגרמו לאותם עציצים. בסיכומיו טוען התובע, כי ההפחתה בשיעור 30% בלאי ע"י שמאי הנתבעת לא היה לה מקום וכן לא היה מקום להפחתת שכ"ט שמאי. ראשית טען, כי השמאי מטעם הנתבעת כלל לא הגיע באופן פיסי לבית התובע ובדק את הרכוש שניזוק. חוות דעתו התבססה אך ורק על קריאת חוות הדעת מטעם התובע, תמונות ומסמכים שהוצגו. לא היה מקום להפחית 30% מתוך החשבונית ששולמה של גרזוזי ובניו. עוד טען התובע, כי מדובר פה בביצוע פעולות שונות ע"י השמאי מטעמו הכוללות בדיקה פי של הנזק בעין יעקב, כאשר משרד השמאי בנהריה, בדיקת החשבונית נשוא הנזק וכן כתיבת הדו"ח. הנתבעת בכתב הגנתה טענה, כי התנהל מו"מ בין הצדדים, במהלכו שילמה את מרבית הנזק בשיעור של 4,043 ₪. לטענת הנתבעת, שכ"ט השמאי הינו גבוה מהמקובל וכי סכום התביעה אינו משקף את הנזק שנגרם לתובעת בפועל. חוות הדעת השמאית אשר צורפה ע"י הנתבעת הינה של השמאי ע. גינדי. הנ"ל הפחית סכומים מתוך חשבונית גרזוזי כדלקמן: בניית 4 מ' שביל חדש - הפחתה ל- 980 ₪ בלבד (הדרישה היתה - 1,400 ₪). 2 עציצים בטון 1 מ' - הפחתה ל- 210 ₪ בלבד (הדרישה היתה 300 ₪). 3 עציצים עגולים - הפחתה ל- 252 ₪ (הדרישה היתה 360 ₪). 2 כדים - הפחתה ל- 280 ₪ (הדרישה היתה 400 ₪). מעמדי מתכת לכדים - 112 ₪ (הדרישה היתה ל- 160 ₪). כדים מרובעים מלט לבן - 126 ₪ (הדרישה היתה ל- 180 ₪). ולבסוף תיקון מערכת מים - 315 ₪ כאשר הדרישה הייתה ל-450 ₪. הסיבה הייתה הפחתה של 30% בגין בלאי וטענה, כי מדובר במחירי שוק סבירים ומקובלים. בטיעונים טענה הנתבעת, כי שמאי התובע עשה לעצמו "חיים קלים" ובעצם התאים את השמאות לחשבונית גרזוזי תוך התעלמות לחלוטין מהעובדה שמדובר בכלים שיש להפחית בלאי מטעמם ובוודאי לא להשביח. עוד טענה כי שכ"ט השמאי מופרז ואין לקבל אותו. נטען, כי לא הוצגו ראיות מתי נקנו החפצים ומתי הותקנה מערכת ההשקייה. לאחר שבחנתי את המקרה ואת טיעוני הצדדים ואת חוות הדעת השמאיות אני נותן את פסיקתי: דין התביעה להתקבל במלואה, להלן נימוקי ביהמ"ש: 1. ראשית לא מקובל עלי לחלוטין, כי השמאי מטעם הנתבעת יגיש דו"ח המבוסס כולו על עיון בצילומים ועל חשבונית שהוגשה ועל הדו"ח הנגדי. היה על השמאי מטעם הנתבעת להגיע למקום ולבחון פיזית את הרכוש שנפגע ואת עמידותו וכן את שביל הגישה ומערכת ההשקייה, די בעובדה זו היה כדי לדחות את טענות הנתבעת. 2. לא אסתפק בכך ולגופו של עניין או גופה של תביעה, לא מקובל עלי להפחית 30% מחשבונית גרזוזי שנבדקה ע"י השמאי מטעם התובע ונמצאה על ידו סבירה ללא כל הבאה של ראיה כלשהי המצביעה על מחיר השוק או על מצבם של הכלים שניזוקו. מדובר יש לזכור בכלי אבן ואינני סבור שהשחיקה בהן משקפת 30%. 3. לא הובאה כל ראיה נגדית בנוגע למערכת ההשקיה או שביל העפר אשר מכוחו אוכל לדחות את טענות התובע ולא להכשיר את חשבונית גרזוזי אשר הוגשה. 4. השמאי מטעם התובע ביצע כאן הערכה כאשר הוא מגיע פיזית לבדוק את המקרה, כאשר הוא נוסע ממשרדו מנהריה, מצלם את המקום, בודק את החשבונית ולמעשה הדו"ח שלו מהווה בסיס על מסתמכת הנתבעת אלא שהיא בוחרת משיקוליה להפחית 30%. לא מצאתי הצדקה להתערב בחוות הדעת והיא נמצאה על ידי סבירה. אשר על כן דין התביעה להתקבל. לאור ההסדר הדיוני לא אפסוק הוצאות משפט בגין התייצבות השמאי עודד כהן בביהמ"ש, שכן ממילא שמאי הנתבעת התייצב לחקירה. הנתבעת תשלם לתובע את סך התביעה בשיעור של 2,038 ₪, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ובתוספת שכ"ט עו"ד בשיעור של 780 ₪ + מע"מ ובצירוף אגרת בימ"ש ראשונה ששולמה. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת ביהמ"ש. פסק דין בפשרה (סעיף 79א')חוק בתי המשפט