עיקול על נכס ספציפי אצל צד ג' - משכורת החייב, אינו מוגבל ל-3 חודשים בהתאם לסעיף 45 לחוק ההוצאה לפועל, ובעקבות כך, חייבה כב' הרשמת את המערערת בהעברת משכורת החייב לחודשים יוני-אוגוסט 2011, בסך של 10,022 ₪, לידי הזוכה. לטענתה, צו העיקול הוטל מכוח סעיף 44 לחוק ההוצל"פ כפי העולה מהצו גופו, ואף קיימת הודאת הזוכה בתיק לפיה הטלת העיקול היא על כלל נכסי החייב אצל צד ג'. עוד נטען, כי קביעת כב' הרשמת כי צד ג' לא הגיש תצהיר לעניין הטלת העיקול לפי סעיף 44 לחוק ההוצל"פ מוטעית בבסיסה, משצד ג' כלל לא נדרש להגשת תצהיר בנדון, עת לא עלתה כל טענה מצד הזוכה כי העיקול הוטל מכוח סעיף 45 לחוק. המשיב, הזוכה בתיק ההוצל"פ, טען מנגד, כי לא נפל כל פגם בצו העיקול או בהחלטת כב' הרשמת ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שבעובדה ושבמהימנות אותם קבעה הערכאה ד'למטה. דיון והכרעה: אין מחלוקת בין הצדדים כי על המערער, כצד ג', להעביר לידי הזוכה את משכורת החייב למשך 3 חודשים מיום שקיבלה את צו העיקול, לתקופה שמיום 8.3.11 ועד ליום 8.6.11, בסך מוסכם של 11,300 ₪ (הסכמת המערערת לעניין זה ניתנה במהלך חקירתה בפני כב' רשמת ההוצל"פ ביום 6.3.12). המחלוקת בין הצדדים סבה סביב תוקפו של צו העיקול שבידי המערערת לתקופה שמעבר לשלושת החודשים הנ"ל, היינו מיום 8.6.11 ועד ליום 21.8.2011, יום בו הופסקה עבודתו של החייב אצל המערערת. בהחלטה נשוא הערעור, קבעה כב' הרשמת: "ביום 14.2.11 הגיש הזוכה בקשה להטלת עיקול משכורת. מבדיקה במערכת ההוצל"פ עולה כע (כך במקור - י"ס) העיקול הוטל על משכורת החייב בלבד ולא על כלל נכסי החייב. דהיינו, העיקול הוטל על נכס מסוים של החייב לפי סעיף 45 לחוק. עיקול על נכס מסוים של החייב לפי סעיף 45 לחוק אינו מוגבל בזמן להבדיל מעיקול על כלל נכסי החייב אשר מוגבל לנכסים אשר הגיעו לידי צד ג' עד 3 חודשים מיום קבלת הצו. טענת צד ג' כי העיקול הוטל מכוח סעיף 44 סותרת את הנתונים העובדתיים העולים מתיק ההוצל"פ. אמנם, הזוכה בסיכומיו לא טען שהעיקול הוטל מכוח סעיף 45 לחוק, אבל מדובר בעובדה אשר עולה מנתוני התיק כפי שהם מופיעים במערכת ההוצל"פ, זאת להבדיל מטענה עובדתית שבידיעת מי מהצדדים". לבסוף קבעה כב' הרשמת : "אשר על כן, מהתמונה העובדתית אשר עולה מהתיק, עסקינן בעיקול משכורת לפי סעיף 45 וככזה - אינו מוגבל לתקופה של 3 חודשים. לפיכך, על צד ג' להעביר את הסכומים שעוקלו בתקופה מחודש 6/11 עד 8/11, ואשר לגביה הוסכם כי סכום העיקול עומד על סך של 10,022 ₪". סעיף 44 לחוק ההוצל"פ קובע כדלקמן: עיקול כלל נכסי החייב 44.(א) צו עיקול בידי צד שלישי על כלל נכסי החייב יחול על נכסי החייב הנמצאים בידי הצד השלישי ביום המצאת הצו או שיגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום. (ב) הומצא הצו לצד השלישי, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהמצאת הצו הודעה המפרטת את נכסי החייב הנמצאים בידו ביום המצאת הצו או שלפי ידיעתו יגיעו לידו תוך שלושה חדשים מאותו יום. (ג) הגיע לידי הצד השלישי נכס מנכסי החייב תוך שלושה חדשים מהמצאת הצו, יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מהיום שהנכס הגיע לידו. (הדגשה שלי - ס"י). משמעותה של הוראת סעיף 44 לחוק ההוצל"פ הינה כי כאשר צד שלישי מקבל צו עיקול, הרי כל סכום כספי שמגיע מהצד השלישי לחייב ביום קבלת צו העיקול, ובמשך שלושה חודשים לאחר מכן, על הצד השלישי להעבירו ללשכת ההוצאה לפועל, כאשר מטרתה של הוראה זו היא לא להכביד על הצד השלישי ולא לקשור אותו לתקופות ארוכות לחיובים כלפי הזוכה בהוצאה לפועל, בהיות הצד השלישי איננו חייב באופן אישי מאומה לזוכה. לא כך ראה המחוקק לנהוג כשמדובר בעיקול נכס מסוים אצל צד ג'. סעיף 45 לחוק ההוצל"פ קובע: עיקול נכס מסויים 45.(א) הומצא לצד שלישי צו עיקול על נכס מסויים של החייב, יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל תוך עשרה ימים מיום המצאת הצו, הודעה בדבר הימצאו של אותו נכס בידו, ואם לא היה בידו, כולו או מקצתו, יפרש זאת בהודעתו. (ב) הגיע הנכס שצו העיקול מתייחס אליו לידי הצד השלישי לאחר המצאת הצו ותוך תקופה שנקבעה לכך בצו, יחול עליו צו העיקול מהיום שהגיע לידו, והצד השלישי יודיע על כך למנהל לשכת ההוצאה לפועל לפועל תוך עשרה ימים מאותו יום. קרי, עיקול מכוח סעיף 44 לחוק המוטל על כלל נכסי החייב קצוב ומוגבל לתקופה של עד שלושה חודשים מיום קבלת צו העיקול אצל הצד השלישי, בעוד שסעיף 45 עוסק בצו עיקול על נכס מסוים של החייב, ותוקפו אינו מוגבל לתקופה קצובה. בענייננו, עיון בכותרת צו העיקול שהוטל על המערערת כצד ג' בתיק ההוצל"פ, מיום 16.2.11 (צורף כנספח ב' להודעת הערעור), עולה כי מדובר בצו "עיקול על כלל נכסי החייב שבידי צד שלישי", אשר הוטל בהתאם להוראת סעיף 44 לחוק ההוצל"פ. עוד עולה מפרטי צו העיקול, כי הנכסים שעוקלו בידי צד ג' הם "משכורת" החייב. מכאן מתבקשת המסקנה, כי עסקינן בצו עיקול שהוטל אצל צד ג' - המערערת - מכוח סעיף 44 לחוק. הואיל וכך, הרי שתוקפו קצוב ומוגבל לשלושה חודשים מיום קבלת הצו לידיה. לפיכך, היה מקום לחייב את המערערת בהעברת משכורות החייב אך ורק לתקופה שמיום 8.3.11 ועד ליום 8.6.11, בסכום שהוסכם בין הצדדים בסך של 11,300 ₪. מאידך, לאור מגבלת הזמן שקובע סעיף 44 לחוק ההוצל"פ, ברי, כי לא היה מקום לחייב את המערערת להעביר את משכורות החייב מעבר ליום 8.6.11, כפי שמבוקש על ידי המשיב (עד ליום 21.8.11). לאור על האמור לעיל, הנני מקבל את הערעור ומבטל את החלטת כב' הרשמת הנוגעת לחיוב המערערת בהעברת סכומים לזוכה הנוגעים לתקופה שמעבר לחודש מאי 2011. ככל שהמערערת לא העבירה לזוכה את הסך המוסכם של 11,300 ₪ בגין משכורת החייב לחודשים מרץ-מאי 2011 (כולל), אשר סוכם שישולם בשלושה תשלומים (בהתאם להחלטה בתיק ההוצל"פ מיום 6.3.12), עליה לשלמו לאלתר. בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות. עיקול צד ג'משכורתעיקול