החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים

(1) ##האם עורך דין יכול "לאסור" על הלקוח להחליף אותו בעורך דין אחר ?## התשובה היא - לא. סעיף בהסכם שכר טרחה האוסר להחליף עורך דין, מנוגד לפסיקה לפיה זכותו של הלקוח להחליף ייצוג הינה זכות חוקתית, המהווה חלק מהאוטונומיה של הרצון הפרטי ומעוגנת בכבוד האדם (ראו: בג"צ 4330/93 פריד גאנם נגד ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(4) 221 (1996). בהקשר האמור, ראו גם: ע"א 136/92 ביניש עדיאל עורכי דין נגד דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993), שם נפסק כי בכל הסכם בין עורך דין ללקוח קיים תנאי מכללא כי בהתערער האמון בין עורך הדין ללקוח, רשאי הלקוח להחליף את הייצוג, תוך שהוא חייב לשלם לעורך הדין שהופסק ייצוגו, שכר ראוי בגין הטיפול שטיפל בעניינו עד אותו שלב. (2) ## החלפת עורך דין באמצע הליך בתיק תאונת דרכים:## יש להבחין בין מקרה בו הייצוג המשפטי נפסק ביוזמת הלקוח שבוחר שלא להיזקק עוד לשירותיו המשפטיים של עורך הדין, לבין מקרה שבו עורך הדין מודיע על הפסקת הייצוג בשל חילוקי דעות עם הלקוח שאינם מאפשרים את המשך הייצוג בכפוף ליחסי האמון הקיימים בין עורך הדין ללקוח, שכן במקרה בו הפסקת הייצוג נעשית ביוזמת הלקוח הזכאות של עורך הדין לתשלום שכר ראוי ברורה יותר ולא מתעורר הקושי הכרוך בניגוד אינטרסים המובנה הקיים בין הצדדים כאשר הסכם שכר הטרחה מותנה בתוצאות ההליך המשפטי בין רצונו של עורך הדין לסיים את ההליך בשלביו המוקדמים גם אם בקבלת הצעת פשרה בהשקעת משאבים מצומצמת יותר לעומת רצון הלקוח למצות את ההליך ולמקסם את התמורה שניתן לקבל במסגרת ההליך. אין הדבר כך במקרה שבו עורך הדין מודיע על הפסקת הייצוג ודורש תשלום שכר ראוי בנסיבות בהן הסכם שכר הטרחה מותנה בתוצאות ההליך המשפטי ושכרו של עורך הדין אינו מובטח. בע"א 2871/00 ‏ ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט, פ''ד נז(6) 319, נדרש בית המשפט לקשיים שמעורר הסכם שכר טרחה מותנה שנחתם בין עורך דין ללקוח בשל ניגוד האינטרסים שמתעורר בסוג הסכם זה. (3) ##החלפת עורך דין בגלל סירוב להצעת פשרה:## הסכם שכר טרחה מותנה מהווה חלוקת סיכונים משותפת של עורך הדין והלקוח, זכייה בהליך המשפטי וקבלת תמורה תזכה כמובן את הלקוח בסכום התמורה ואת עורך הדין בסכום יחסי שככל הנראה שיעורו יהיה גבוה יותר משכר הטרחה המקובל, באופן שמשקף את הסיכון שנטל על עצמו עורך הדין. לעומת זאת הפסד בהליך המשפטי יותיר את עורך הדין ללא שכר בגין עבודתו ואילו הלקוח שהפסיד בהליך המשפטי לא יידרש לשאת גם בהוצאות עורך דינו. ברם, אם יקבע כי גם הפסקת הייצוג המשפטי שנעשתה על פי החלטת עורך הדין אינה שוללת את זכאותו של עורך הדין לקבלת שכר ראוי המבוסס על שעות העבודה שהושקעו על ידו, הרי שבכך מופר האיזון שבין הצדדים בחלוקת הסיכונים שכן עבור עורך הדין תהא פתוחה הדרך ל"חשב מסלול מחדש" במקרה שבו קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לאופן ניהול ההליך המשפטי כפי שאירע במקרה שנדון לפניי שבו בעקבות סירוב הלקוחה להצעת פשרה שהוצגה בפניה והפסקת הייצוג המשפטי מתבקש לפסוק לתובעת שכר הטרחה במלואו עד למועד הפסקת הייצוג, באופן זה קטן הסיכון שנטל עורך הדין באופן המיטיב את מצבו לעומת מצבו של הלקוח. הקביעה כי גם במקרה של הסכם שכר טרחה מותנה זכאי עורך הדין לתשלום שכר ראוי המבוסס על מלוא שעות העבודה שהושקעו עד מועד הפסקת הייצוג בין אם הפסקת הייצוג המשפטי נעשתה ביוזמת הלקוח ובין אם נעשתה ביוזמת עורך הדין, מעניקה מעין " רשת ביטחון" לעורך הדין כי במקרה של הפסקת הייצוג יזכה למצער לשכר ראוי עד לשלב שבו ייצג את הלקוח ובכך מעמידה את עורך הדין בניגוד אינטרסים אפשרי מול הלקוח במקרה בו מוצעת ללקוח הצעת פשרה. שהרי אז עורך הדין יעדיף לסיים את ההליך בפשרה בשלביו המוקדמים מבלי להידרש להשקעת משאבים נוספת ו ככל שהלקוח לא יסכים להצעת הפשרה בניגוד לדעתו של עורך הדין יוכל האחרון להודיע על הפסקת הייצוג ולזכות בשכר ראוי. כמובן שככל שהסכם שכר הטרחה יכלול תנאי מפורש בנוגע להפסקת הייצוג בטרם הסתיים ההליך שבו יקבע מנגנון המוסכם על הצדדים באשר לאופן חישוב שכר הטרחה במקרים אלו הרי שאז יהיה בכך כדי לעמעם את הקושי המוצג לעיל שכן ניתן יהיה לקבוע כי חלופה זו הובאה בחשבון על ידי הלקוח בבואו לחתום על הסכם שכר הטרחה. אולם עדיין יהיה צורך לבחון את תום הלב של הצדדים בקיום ההסכם והנסיבות שהובילו להחלטה על הפסקת הייצוג. (4) ##התפטרות של עורך דין מייצוג בתיק תאונת דרכים:## "התפטרות של עורך דין מייצוג היא אינה דבר של מה בכך. כללי האתיקה המקצועית קובעים מצבים מסוימים בהם עורך דין יכול להשתחרר מייצוג לקוחו, וההנחה היא כי עורך דין אינו רשאי להפסיק את הטיפול בעניין אלא אם כן אחד מהם מתקיים. כך, קובע סעיף 13( א) לכללי האתיקה המקצועית: 13. (א) קיבל עורך דין ענין לטיפולו, אינו רשאי להפסיק את הטיפול בו אלא אם כן נתגלעו חילוקי דעות בינו ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול, או שנוצרה מניעה מבחינה חוקית או מבחינת האתיקה המקצועית, או בשל אי תשלום שכר טרחה והוצאות, או מחמת סיבה אחרת המצדיקה את הפסקת הטיפול. המגבלות המוטלות על עורך דין על שחרור מייצוג אינן קיימות ברוב המקצועות החופשיים. לפיכך, המלומד א' יעקב סבור כי בהתאם סביר לתת לעורך הדין מרחב תמרון רחב יותר מרוב בעלי המקצוע ( אסף יעקב " רשלנות בין כותלי בית-המשפט" עיוני משפט כו 5, 31 (2002)). ואכן, יש ליתן לעורך הדין מרחב תמרון רחב בעבודתו ( כך, ראו למשל את הפסיקה אשר עסקה בשיקול הדעת הנתון לעורך הדין: ע"א 735/75 רויטמן נ' אדרת פ"ד ל(3)75, 80 (1976) (להלן: עניין רויטמן); עניין שרמן, בעמ' 462). אפשרות של התפטרות היא אפשרות קיצונית אותה יש לשמור למקרי הקיצון בלבד, בנסיבות בהן חובת האזהרה היא מוגברת ביותר. מקרי הקיצון הללו, כאמור, הם מקרים בהם הלקוח לא בקיא בתחום ולא מעורב בהליכים, תוחלת הסיכון של ההחלטה שלו היא גבוהה והסוגיה היא מורכבת. במקרים כאלה, יש לשקול השתחררות מייצוג במידה וקיים חשש מהותי שאם לא יעשה כן, יגרם נזק משמעותי בלתי הפיך ללקוח. עם זאת, יש להדגיש כי גם במקרים מעין אלה, אין להטיל על עורך הדין חובה להתפטר מהייצוג, אלא יש לאפשר לו להשתחרר מהייצוג ברשות. זאת, בהתאם לכללי האתיקה המקצועית המאפשרים שחרור מייצוג במקרים של חילוקי דעות בין עורך הדין ובין לקוחו בנוגע לאופן הטיפול ( סעיף 13( א) לכללי האתיקה המקצועית המובא לעיל). אם כן, עורך דין, אשר עשה את מיטב מאמציו להזהיר את לקוחו ועדיין הלה לא התרצה, רשאי עורך הדין להתפטר כמעשה " זעזוע" על מנת שלקוחו יפנים את הסיכון, אך אין לחייבו לכך. עורך הדין יכול גם לנקוט במעשה אחר באותה דרגת חומרה אשר יכול להוביל לתוצאה דומה. כך, ראו למשל את כללי המקצוע לדוגמא ( Model Rules of Professional Conduct) של לשכת עורכי הדין האמריקאית ( American Bar Association), אשר קובעים בכלל 1.16( b)(4) כי עורך הדין רשאי להשתחרר מייצוג אם הלקוח מתעקש לפעול בדרך שעורך הדין סולד ממנה או אינו מסכים עמה מהותית." ככלל, האמצעי היעיל ביותר לצמצום מחלוקות עתידיות בין עו"ד ללקוחו הוא ללא ספק עריכת הסכם שכ"ט מראש ובכתב עוד בטרם החל הטיפול המשפטי בעניינו של הלקוח. הסכם מפורט הכתוב בשפה שקל ללקוח להבינה, באופן המקל על ביצוע ההסכם בעתיד. כמו כן, עוד בטרם החל עו"ד לספק את השירות המשפטי עליו לשוחח על הלקוח ולוודא שהלקוח חתם עליו לאחר שקרא והבין אותו היטב (ראו: לימור זר גוטמן, "הסכם שכר טרחה מפורט בכתב ככלי לצמצום מחלוקות עתידיות לעניין שכר טרחה", אתיקה מקצועית, גיליון מס' 5 (פברואר 2003). (5) ##גובה שכר הטרחה בנסיבות של הפסקת ייצוג: ## עצם העובדה שהייצוג המשפטי של הלקוח נפסק בטרם הושלם הטיפול המשפטי בעניינו, אינה מהווה, כשלעצמה, עילה לשלול מעורך הדין את שכר טרחתו. רק מקום בו הפסקת הייצוג נובעת מאשמתו של עורך הדין, מוצדק לשלול את שכרו, וזאת בהתאם לעיקרון לפיו אין החוטא יוצא נשכר. כך לדוגמא, כאשר הלקוח מחליט להפסיק את הייצוג בשל רשלנות של עורך הדין שהסבה לו נזקים. או במקרה שבו עורך הדין הפסיק את הייצוג בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת הנאמנות ללקוח. כאן קיימות 2 אפשרויות: הראשונה, בין עורך הדין ללקוח קיים הסכם שכר טרחה הקובע באופן ברור מה השכר שישולם במקרה של הפסקת ייצוג, נטיית הפסיקה היא לאכוף הסכמים אלו, בכפוף לדיני החוזים, כך שעורך הדין זכאי לפי מה שנקבע בהסכם ללא תלות בכמות העבודה שבוצעה על ידו בפועל. השנייה היא שלא קיים הסכם בין עורך הדין ללקוח או שההסכם הקיים אינו קובע את השכר במקרה של הפסקת הייצוג. כך לדוגמא: הסכם הקובע רק שכר המותנה בתוצאות, והפסקת הייצוג נעשתה בשלב בו טרם הייתה תוצאה. כגון, תיק נזיקין בו מחליף הלקוח את עורך דינו בטרם הסתיים הטיפול בתיק. בכל המקרים תחת האפשרות השנייה, קבעה הפסיקה שעורך דין זכאי לשכר ראוי לפי ס' 46 לחוק החוזים. העובדה שאין הסכם או שההסכם קובע רק שכר לפי תוצאות אין בה כדי לפגוע בזכותו של עורך הדין לשכר ראוי בגין העבודה שהשקיע בפועל בתיק. קביעת השכר הראוי במקרים אלו תעשה בהתאם לפרמטרים שגובשו בפסיקה (ראו: לימור זר- גוטמן, "שכר טרחה במקרה של הפסקת ייצוג", אתיקה מקצועית גיליון 10 (ספטמבר 2004). בית המשפט העליון הבהיר ברע"א 7204/06 ישראלה ארליך נגד עו"ד יהושע ברטל (ניתן ביום 22.8.12) כי ס' 16(א) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה -1975 מסמיך את המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לקבוע באישור שר המשפטים תעריף מרבי לשכר טרחה שרשאי לגבות עו"ד המטפל בתביעה לפיצויים לפי החוק. סעיף זה מגביל את המועצה הארצית בקביעת שכר טרחה המותנה בתוצאה, בשיעור מירבי של 8% מהפיצויים שהוסכם לשלם לתובע במקרים שבהם לא נדרשו הליכים משפטיים, ובשיעור מירבי של 13% מהפיצויים, במקרה שנדרשו הליכים משפטיים. מכוח סעיף 16 (א) הנ"ל, ובטווח השיעורים שנקבעו בו, קבעה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, שיעורי שכ"ט מרביים מדורגים כמפורט להלן: שכר הטרחה בטיפול בתביעה לפי החוק לא יעלה על 13% מהסכום שנפסק; באם הסתיימה התביעה בפשרה לא יעלה שכר הטרחה על 11% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע על פי הפשרה; ובאם הסתיים הטיפול בעניין ללא הגשת תביעה לבית המשפט, לא יעלה שכר הטרחה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע. ראוי לציין כי סעיף 16 (א) לחוק קובע עוד כי "...מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף". עפ"י הפסיקה, סעיף 16 (א) לחוק הפיצויים והכללים שהותקנו מכוחו, קובעים גבול עליון מקסימלי לשיעור שכר הטרחה לתביעות פיצויים לפי חוק הפלת"ד, המסתיימות בשלבים שונים, השיעורים שנקבעו כאמור הם קוגנטיים ולא ניתן להתנות עליהם. כפי שנקבע בע"א 575/88 קריכלי נגד ביהם, פ"ד מג(3) 602, ביסוד החקיקה עומדת תכליתו הסוציאלית של החוק והרצון להגן על נפגע הזכאי לפיצויים ולמנוע נגיסה יתירה בכספים המשתלמים לו לשיפוי נזקיו (ראו גם ספרו של אליעזר ריבלין תאונת דרכים (מהדורה 4, 2011). בע"א 136/92 בייניש- עדיאל, עורכי דין, נגד דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ, פ"ד מז(5) 114 (1993), קבע ביהמ"ש העליון כי בכל הסכם בין עורך דין ללקוח קיים תנאי מכללא כי בהתערער האמון בין עורך הדין ללקוחו, רשאי הלקוח להחליף את הייצוג, תוך שהוא חייב לשלם לעורך הדין שהופסק ייצוגו, שכר ראוי בגין הטיפול שטיפל בעניינו עד אותו שלב. יחד עם זאת, אם החלפת הייצוג נעשית בחוסר תום לב, מתוך מטרה להיפטר מחיוב שכר הטרחה או להקטינו, יחויב הלקוח בפיצויי צפייה, היינו בתשלום המלא לעורך הדין. ##להלן פסק דין בנושא החלפת עורך דין תאונות דרכים:## התובעת, עורכת דין, ייצגה את הנתבע בתביעה לפיצויים בעקבות תאונת דרכים שקרתה לו. הנתבע הפסיק את הייצוג ופנה לעורך דין אחר בטרם הסתיים הטיפול, ולא שילם לתובעת שכר טרחה עבור שירותיה, ומכאן תביעה זו לתשלום שכר טרחה. מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ועל כן, בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ינומק פסק הדין באופן תמציתי. ##הרקע העובדתי## הנתבע היה מעורב בתאונת דרכים, ופנה אל התובעת, עורכת דין במקצועה, על מנת שתייצגו בהליכים לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. ביום 22.4.08 חתם התובע על יפוי כוח ועל הסכם שכר טרחה (להלן גם: "ההסכם"). בהסכם נקבע כדלקמן: "מהות הטיפול: ת.ד. מיום 26.3.08 - נזק גוף - תביעה נ' אליהו הוצאות: על הלקוח שכ"ט: 8% + מע"מ ללא הגשת תביעה 11% + מע"מ תביעה + פשרה 13% + מע"מ תביעה + פס"ד" אין בהסכם התייחסות לשכר הטרחה אם יופסק הייצוג בטרם יסתיים ההליך. התובעת ייצגה את הנתבע עד שבחודש מרץ 2009 החליט הנתבע להעביר את הטיפול בעניינו מהתובעת לעו"ד X. הנתבע לא שילם לתובעת דבר. עו"ד X ייצג את הנתבע בתביעה נגד חברת הביטוח בבית משפט השלום בנצרת. במהלך ניהול ההליך שילמה חברת הביטוח לנתבע תשלום תכוף בסך 13,056 ₪. לאחר שמיעת ראיות ניתן ביום 17.3.13 פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת, שבו חויבה חברת הביטוח לשלם לנתבע, בנוסף לתשלום התכוף, סך של 160,317 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ (להלן: "פסק הדין"). ##דיון והכרעה## התובעת טוענת כי בהתחשב בהיקף טיפולה בעניינו של הנתבע עד להפסקת הייצוג היא זכאית ל-60% מסכום שכר הטרחה שנקבע בפסק הדין ובנוסף להחזר הוצאות בסך 2,000 ₪. הנתבע אינו חולק על חובתו לשלם לתובעת שכר טרחה ראוי, אלא שהוא גורס ששיעורו צריך להיות נמוך בהרבה משיעור שכר הטרחה הנתבע. עוד טוען הנתבע כי במסגרת דין ודברים בין התובעת לבין בא כוחו, עו"ד X, הסכימה התובעת לקבל שכר טרחה בסך 5,000 ₪ ומע"מ, אך חזרה בה מהסכמה זו. הנתבע מפנה בנושא זה למכתב התובעת לעו"ד X מיום 27.11.09 (נספח ח' לכתב ההגנה). עיינתי במכתב זה, ולא מצאתי בו הסכמה כפי שטוען הנתבע, ועל כן אני דוחה טענה זו. ההלכה הפסוקה קובעת, כי זכותו של לקוח לחדול מלהיזקק לשירותיו של עורך דין אף טרם הסתיים השירות שאותו אמור עורך הדין להעניק, אך עורך הדין זכאי לשכר ראוי בעד השירות שנתן עד אותו שלב (ראה: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יצחק, פ"ד נח(5) 20 (להלן: "עניין יכין חקל"); ע"א 136/92 בייניש עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 113, 124). הנתבע מסר בעדותו כי בחר להפסיק את ייצוגה של התובעת הואיל והמליצה לו לקבל הצעת פשרה שהעלתה חברת הביטוח, אך הוא סבר כי סכום ההצעה נמוך. ואילו התובעת העידה כי לא המליצה לנתבע לקבל את הצעת הפשרה, שכן סברה שהסכום שהוצע נמוך מסכום הפיצוי המגיע לנתבע, ואולם הביאה את ההצעה לידיעת הנתבע ואשתו דאז, והסבירה להם את הסיכויים והסיכונים. איני סבורה כי הסיבה להפסקת הייצוג הינה רלבנטית, הואיל והתובעת אינה חולקת על כך שהנתבע היה רשאי להפסיק את הייצוג, וכל שהיא תובעת הוא תשלום שכר טרחה בעד השירותים שנתנה לנתבע עד להפסקת הייצוג. בהסכם שכר הטרחה אין התייחסות לשיעור שכר הטרחה שישולם לתובעת אם יופסק הייצוג לפני סיום הטיפול. לפיכך, ובהתאם לפסיקה המוזכרת לעיל, זכאית התובעת לשכר טרחה ראוי בעד השירות שנתנה לנתבע עד להפסקת הטיפול. נותר לקבוע שיעורו של שכר טרחה זה. השאלה כיצד יקבע בית המשפט את השכר הראוי נדונה בעניין יכין חקל: "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג(1) 160, 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, פ"ד מו(4) 586, 593). כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין, ראו למשל ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם))" (פסקה 14 לפסק הדין). התובעת פרטה בסעיף 4 לתצהירה מה כלל טיפולה בעניינו של הנתבע, וצרפה לתצהירה מסמכים לתמיכה בגרסתה. מעיון בהם עולה כי הייתה התכתבות בין התובעת לבין חברת הביטוח טרם הוגשה תביעה לבית המשפט, שכללה ארבעה מכתבים ששלחה התובעת לחברת הביטוח. התובעת הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב תביעה ובקשה למינוי מומחים רפואיים, שלחה לחברת הביטוח דרישה לתשלום תכוף, ניהלה מול חברת הביטוח הליכים מיקדמיים, לרבות הכנת תשובות לשאלון, ונדרשה לשיחות ולהתכתבויות עם ב"כ חברת הביטוח. עוד עולה מהחומר שצורף לתצהיר התובעת, כי טיפולה הופסק לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק. שכר הטרחה שנקבע בפסק הדין הינו 20,841 ₪ (ללא מע"מ). כמו כן שולם לנתבע תשלום תכוף, וזאת לאחר שעו"ד X הגיש בקשה לבית המשפט (נספח ט' לכתב ההגנה). שכר הטרחה עבור הבקשה לתשלום תכוף, בהתאם לשיעור המקובל, הינו בסך 1,436 ₪ (ללא מע"מ). אין בידי לקבל את טענת התובעת כי היא זכאית לו במלואו. סך כל שכר הטרחה ששילמה חברת הביטוח לנתבע מסתכם, איפוא, ב-22,277 ₪ (ללא מע"מ). זה היה שכר טרחתה של התובעת אילו הייתה מטפלת בעניין עד תום. התובעת מפנה להנחיית ועדת שכר הטרחה שהקים הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, משנת 2006. על פי הנחיה זו מומלץ כי במקרה של הפסקת הייצוג לאחר הגשת תביעה ולפני דיון בבית המשפט ישלם הלקוח שכר טרחה בשיעור של 50% מהשכר המוסכם. לטענת התובעת, יש לקבוע במקרה זה את שכרה בשיעור של 60% מהסכום שנפסק, הואיל ולאחר הגשת התביעה טיפלה טיפול נוסף בתיק, כולל קיום הליכים מקדמיים. הנחיית ועדת שכר הטרחה אינה הוראה בעלת תוקף מחייב, אך היא יכולה לשמש כשיקול במסגרת השיקולים שמביא בית המשפט בחשבון בקביעת שכר הטרחה הראוי. לנוכח כל האמור לעיל, בהביאי בחשבון את היקף טיפולה של התובעת עד להפסקת הייצוג אל מול כלל הטיפול בתיק, אני סבורה כי שכר הטרחה הראוי הינו בסך 8,000 ₪ ומע"מ. באשר לשיעור המע"מ, הואיל והתובעת תחויב בתשלום מע"מ בהתאם לשיעור המע"מ במועד התקבול, שיעור המע"מ שיש להביא בחשבון הינו כשיעורו היום, ולא כשיעורו במועד שקיבל הנתבע את הפיצוי מחברת הביטוח. באשר לתביעת התובעת להוצאות - התובעת לא הגישה ראיות ביחס להיקף ההוצאות שנגרמו לה. אני קובעת את שיעור הוצאותיה, על דרך האומדנא, בסך של 500 ₪. ##סוף דבר## אשר על כן הנני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 9,940 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. זכות ערעור כחוק. תאונת דרכיםהחלפת ייצוגעורך דין