החלפת עורך דין בתיק תאונת דרכים

להלן פסק דין בנושא החלפת עורך דין תאונות דרכים: התובעת, עורכת דין, ייצגה את הנתבע בתביעה לפיצויים בעקבות תאונת דרכים שקרתה לו. הנתבע הפסיק את הייצוג ופנה לעורך דין אחר בטרם הסתיים הטיפול, ולא שילם לתובעת שכר טרחה עבור שירותיה, ומכאן תביעה זו לתשלום שכר טרחה. מדובר בתביעה בסדר דין מהיר, ועל כן, בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ינומק פסק הדין באופן תמציתי. ##הרקע העובדתי## הנתבע היה מעורב בתאונת דרכים, ופנה אל התובעת, עורכת דין במקצועה, על מנת שתייצגו בהליכים לקבלת פיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה. ביום 22.4.08 חתם התובע על יפוי כוח ועל הסכם שכר טרחה (להלן גם: "ההסכם"). בהסכם נקבע כדלקמן: "מהות הטיפול: ת.ד. מיום 26.3.08 - נזק גוף - תביעה נ' אליהו הוצאות: על הלקוח שכ"ט: 8% + מע"מ ללא הגשת תביעה 11% + מע"מ תביעה + פשרה 13% + מע"מ תביעה + פס"ד" אין בהסכם התייחסות לשכר הטרחה אם יופסק הייצוג בטרם יסתיים ההליך. התובעת ייצגה את הנתבע עד שבחודש מרץ 2009 החליט הנתבע להעביר את הטיפול בעניינו מהתובעת לעו"ד X. הנתבע לא שילם לתובעת דבר. עו"ד X ייצג את הנתבע בתביעה נגד חברת הביטוח בבית משפט השלום בנצרת. במהלך ניהול ההליך שילמה חברת הביטוח לנתבע תשלום תכוף בסך 13,056 ₪. לאחר שמיעת ראיות ניתן ביום 17.3.13 פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת, שבו חויבה חברת הביטוח לשלם לנתבע, בנוסף לתשלום התכוף, סך של 160,317 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% ומע"מ (להלן: "פסק הדין"). ##דיון והכרעה## התובעת טוענת כי בהתחשב בהיקף טיפולה בעניינו של הנתבע עד להפסקת הייצוג היא זכאית ל-60% מסכום שכר הטרחה שנקבע בפסק הדין ובנוסף להחזר הוצאות בסך 2,000 ₪. הנתבע אינו חולק על חובתו לשלם לתובעת שכר טרחה ראוי, אלא שהוא גורס ששיעורו צריך להיות נמוך בהרבה משיעור שכר הטרחה הנתבע. עוד טוען הנתבע כי במסגרת דין ודברים בין התובעת לבין בא כוחו, עו"ד X, הסכימה התובעת לקבל שכר טרחה בסך 5,000 ₪ ומע"מ, אך חזרה בה מהסכמה זו. הנתבע מפנה בנושא זה למכתב התובעת לעו"ד X מיום 27.11.09 (נספח ח' לכתב ההגנה). עיינתי במכתב זה, ולא מצאתי בו הסכמה כפי שטוען הנתבע, ועל כן אני דוחה טענה זו. ההלכה הפסוקה קובעת, כי זכותו של לקוח לחדול מלהיזקק לשירותיו של עורך דין אף טרם הסתיים השירות שאותו אמור עורך הדין להעניק, אך עורך הדין זכאי לשכר ראוי בעד השירות שנתן עד אותו שלב (ראה: ע"א 9282/02 יכין חקל בע"מ נ' יצחק, פ"ד נח(5) 20 (להלן: "עניין יכין חקל"); ע"א 136/92 בייניש עדיאל עורכי דין נ' דניה סיבוס חברה לבנין בע"מ, פ"ד מז(5) 113, 124). הנתבע מסר בעדותו כי בחר להפסיק את ייצוגה של התובעת הואיל והמליצה לו לקבל הצעת פשרה שהעלתה חברת הביטוח, אך הוא סבר כי סכום ההצעה נמוך. ואילו התובעת העידה כי לא המליצה לנתבע לקבל את הצעת הפשרה, שכן סברה שהסכום שהוצע נמוך מסכום הפיצוי המגיע לנתבע, ואולם הביאה את ההצעה לידיעת הנתבע ואשתו דאז, והסבירה להם את הסיכויים והסיכונים. איני סבורה כי הסיבה להפסקת הייצוג הינה רלבנטית, הואיל והתובעת אינה חולקת על כך שהנתבע היה רשאי להפסיק את הייצוג, וכל שהיא תובעת הוא תשלום שכר טרחה בעד השירותים שנתנה לנתבע עד להפסקת הייצוג. בהסכם שכר הטרחה אין התייחסות לשיעור שכר הטרחה שישולם לתובעת אם יופסק הייצוג לפני סיום הטיפול. לפיכך, ובהתאם לפסיקה המוזכרת לעיל, זכאית התובעת לשכר טרחה ראוי בעד השירות שנתנה לנתבע עד להפסקת הטיפול. נותר לקבוע שיעורו של שכר טרחה זה. השאלה כיצד יקבע בית המשפט את השכר הראוי נדונה בעניין יכין חקל: "כיצד אומדים את השכר הראוי? קביעת השכר הראוי בגין טרחת עורך דין צריך שתיעשה בכל מקרה ומקרה לפי נסיבותיו. ודוק: דרך קביעתו של השכר הראוי, ושיעורו, אינם בגדר ידיעה שיפוטית, ועל בית המשפט לקבעם על בסיס הראיות המובאות בפניו (ע"א 261/86 חברת דנו הישראלית נ' הורשפלד, פ"ד מג(1) 160, 165; פרשת ביניש-עדיאל הנ"ל). בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר, את הזמן שהקדיש עורך הדין לטיפול בעניינו של הלקוח, את מהותו, היקפו ומידת מורכבותו של השירות, את שוויו של העניין נשוא השירות, ואת המוניטין של עורך-הדין (ראו ע"א 499/89 רמת אביבים בע"מ נ' מירון, בן ציון ופריבס, עורכי דין, פ"ד מו(4) 586, 593). כמו-כן ניתן להתחשב בשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה בתחום הנדון - במידה וקיימת שיטה כזו (על הדרכים המקובלות לקביעת שכר טרחתו של עורך-דין, ראו למשל ע"א 2871/00 מועין דאוד ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט (טרם פורסם))" (פסקה 14 לפסק הדין). התובעת פרטה בסעיף 4 לתצהירה מה כלל טיפולה בעניינו של הנתבע, וצרפה לתצהירה מסמכים לתמיכה בגרסתה. מעיון בהם עולה כי הייתה התכתבות בין התובעת לבין חברת הביטוח טרם הוגשה תביעה לבית המשפט, שכללה ארבעה מכתבים ששלחה התובעת לחברת הביטוח. התובעת הגישה לבית משפט השלום בנצרת כתב תביעה ובקשה למינוי מומחים רפואיים, שלחה לחברת הביטוח דרישה לתשלום תכוף, ניהלה מול חברת הביטוח הליכים מיקדמיים, לרבות הכנת תשובות לשאלון, ונדרשה לשיחות ולהתכתבויות עם ב"כ חברת הביטוח. עוד עולה מהחומר שצורף לתצהיר התובעת, כי טיפולה הופסק לפני ישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק. שכר הטרחה שנקבע בפסק הדין הינו 20,841 ₪ (ללא מע"מ). כמו כן שולם לנתבע תשלום תכוף, וזאת לאחר שעו"ד X הגיש בקשה לבית המשפט (נספח ט' לכתב ההגנה). שכר הטרחה עבור הבקשה לתשלום תכוף, בהתאם לשיעור המקובל, הינו בסך 1,436 ₪ (ללא מע"מ). אין בידי לקבל את טענת התובעת כי היא זכאית לו במלואו. סך כל שכר הטרחה ששילמה חברת הביטוח לנתבע מסתכם, איפוא, ב-22,277 ₪ (ללא מע"מ). זה היה שכר טרחתה של התובעת אילו הייתה מטפלת בעניין עד תום. התובעת מפנה להנחיית ועדת שכר הטרחה שהקים הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, משנת 2006. על פי הנחיה זו מומלץ כי במקרה של הפסקת הייצוג לאחר הגשת תביעה ולפני דיון בבית המשפט ישלם הלקוח שכר טרחה בשיעור של 50% מהשכר המוסכם. לטענת התובעת, יש לקבוע במקרה זה את שכרה בשיעור של 60% מהסכום שנפסק, הואיל ולאחר הגשת התביעה טיפלה טיפול נוסף בתיק, כולל קיום הליכים מקדמיים. הנחיית ועדת שכר הטרחה אינה הוראה בעלת תוקף מחייב, אך היא יכולה לשמש כשיקול במסגרת השיקולים שמביא בית המשפט בחשבון בקביעת שכר הטרחה הראוי. לנוכח כל האמור לעיל, בהביאי בחשבון את היקף טיפולה של התובעת עד להפסקת הייצוג אל מול כלל הטיפול בתיק, אני סבורה כי שכר הטרחה הראוי הינו בסך 8,000 ₪ ומע"מ. באשר לשיעור המע"מ, הואיל והתובעת תחויב בתשלום מע"מ בהתאם לשיעור המע"מ במועד התקבול, שיעור המע"מ שיש להביא בחשבון הינו כשיעורו היום, ולא כשיעורו במועד שקיבל הנתבע את הפיצוי מחברת הביטוח. באשר לתביעת התובעת להוצאות - התובעת לא הגישה ראיות ביחס להיקף ההוצאות שנגרמו לה. אני קובעת את שיעור הוצאותיה, על דרך האומדנא, בסך של 500 ₪. ##סוף דבר## אשר על כן הנני מורה כי הנתבע ישלם לתובעת סך של 9,940 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם הנתבע לתובעת הוצאות בסך 6,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. זכות ערעור כחוק. תאונת דרכיםהחלפת ייצוגעורך דין