תביעות בגין עוולת מטרד ליחיד וביצוע תיקונים

תביעות בגין עוולת מטרד ליחיד (15,000 ₪) וביצוע תיקונים (הערכה בסך 7000 ₪) והשנייה מתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע. מדובר בסכסוך שכנים שגרתי, ביום 18.4.13 התקיים ביקור במקום בנוכחות הצדדים, במהלך הביקור סקרתי את כל הנזקים והמעשים שפורטו בתביעה, התרשמתי מהמקום, מהשכנים, מ"סכסוכי המשנה" עם שכנים אחרים, מהאפשרויות למציאת פתרון, ניתנה אפשרות לכל אחד מהצדדים לטעון ולדבר, גם אחרים דיברו ובסופו של יום ניתנה החלטה מפורטת מאד המהווה למעשה את עיקר אם לא את כל ההכרעה בתיק ואין לי אלא להפנות אליה ומבלי לצטט אותה שוב. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני לא עלה דבר חדש, לא הוגשו ראיות ראיה חדשות היכולות באמת לשנות את התמונה או ההכרעה ברם המחלוקת צומצמה רק לשאלת גובה הנזק שנגרם לתובעת עקב תלישת מרזב הבניין ע"י הנתבע ככל שהדבר יוכח. הנתבע מצדו מכחיש את הטענות כלפיו, טוען כי מדובר היה במרזב ישן שנתלש עקב סערה וכי מדובר בתובעת-שכנה אשר רודפת אותו מזה זמן. התובעת והנתבע העידו ונחקרו והיות והמחלוקת צומצמה עד מאד, ינומק פסק הדין באופן תמציתי (וכאמור הסקירה המלאה של הטענות, העובדות ומחלוקות שנפתרו או שכבר הוכרעו, מצויות בהחלטה מיום 21.4.13. הכלל הוא כי המוציא מחברו עליו הראיה. כלל זה מטיל על התובעת נטל לא פשוט להוכיח הן את חבותו של הנתבע, הן את גובה הנזק והן את הקשר הסיבתי ביניהם. התובעת לא עמדה בנטל. כל שהוכיחה הוא שקיר אחד בסלון דירתה - זה הפונה לכיוון ממנו נעקר המרזב מכוסה בכתמי רטיבות ופטריות שחורות. אגב, על כך כלל אין ולא הייתה מחלוקת שהרי הנתבע מסכים כי על צדו החיצוני של הקיר לא היה מותקן מרזב עובר להגשת התביעה (ולטענתו זה כאמור נתלש עקב סערה חזקה) והוא גם מסכים כי התמונות שצולמו ביחס לאותו קיר תואמות את המציאות. האם הוכח שהנתבע הוא האחראי לתלישת המרזב? התובעת לא ראתה את הנתבע כשהוא תולש את המרזב ואין לה ידיעה אישית בעניין זה. התובעת טוענת כי שכנה מהבית הסמוך ראתה את הנתבע תולש את המרזב לאחר שהתרה בפניה מספר פעמים כי הוא עומד לעשות זאת. הנתבע מצדו, עומד על טענתו כי הוא לא תלש או הסיר את המרזב אלא זה נפל בגלל סערה חזקה ומוסיף וטוען כי הוא מצוי בסכסוך עם השכנה בבית הסמוך ולכן לא סביר שדיבר עמה בכלל ובעניין המרזב בפרט ומכל מקום לאותה שכנה יש אינטרס לפגוע בו בגלל הסכסוך. אלא שהתובעת לא דאגה לזמן את אותה שכנה לדיון למרות שבזמן הדיון אמרה שאם הייתה ניתנת החלטה לזמנה, הייתה השכנה מגיעה. ההלכות בדבר נטל ההוכחה וההימנעות מהבאת עד (חיוני) ידועות. אך לא רק שטענת התובעת לא הוכחה באמצעות עדות של מי שהיא טוענת שראתה את המעשה, הטענה נחלשת עוד יותר בעקבות ממצאי הביקור מהם עלה כי בבניין יש לפחות עוד מרזב אחד שאיננו תקין וחצוי במרכזו (מצוי בחזית הבניין הפונה לחצרה של המבקשת) והדבר מעיד על תחזוקה לקויה של הבניין בכללותו (ואין להתפלא על כך נוכח הסכסוכים הקשים שבין השכנים). אך לא רק זאת, בעדותה התעקשה התובעת שהמרזב שהוסר היה חדש בעוד שמהביקור עלה כי איננו כזה וכי ניכר היה שעיגונו לקיר עובר לנפילתו היה רופף. כשעומתה עם עניין זה שוב לא עמדה על כך שהמרזב היה חדש אך טענה כי היה יכול להחזיק עוד שנים רבות. משכך יש לקבוע כי לא הוכח שהנתבע הוא זה שהסיר או תלש את המרזב. באותו אופן לא הוכח שכתוצאה ממעשים של הנתבע נוצרו חורים בגג או בקיר שלא היו שם קודם ואשר אולי גם הם הגורם לרטיבות. נוכח אי העמידה בנטל בשאלת החבות הרי שוב אין צורך ממשי לדון בשאלת הנזק ברם יש לומר שגם עניין זה לא הוכח. היום מבקשת למעשה התובעת לשפר את מצבה ולבצע כפי הנראה איטום של מעטפת הדירה והגג ברם על פי הדין היא יכולה לכל היותר להשיב מצב לקדמותו כלומר התקנת המרזב ותיקון קיר אחד (ניקוי וצביעה בלבד). היות והוכח כי הנתבע פעל להתקנת המרזב הישן מחדש ואין ראיות כי זה איננו מתפקד הרי כל שנותר הוא לנקות קיר לא גדול בסלון ביתה של התובעת ולצבוע או לסייד אותו. התובעת ביצעה לאחרונה עבודה בסדר גודל רציני למדי (שיפוץ חדר רחצה כולל פירוק ריצוף, העברת צינורות ניקוז וביוב ,ריצוף מחדש וכהנה עבודות) ברם לא ראתה לנכון משום מה לנקות ולסייד את הקיר בסלון למרות שלטענתה הדבר פוגע בבריאותה עד כדי פנייה לרופא (שצורפה לתצהיר), הדבר תמוה. הצעות המחיר שהביאה התובעת (ושאינן בגדר חוות דעת-רחוק מכך) נראות על פניהן גבוהות ולא ברור מהם פרטי ורכיבי העבודות ותמחור כל אחד מהם בנפרד. ביקרתי במקום, הבניין ישן והרכוש המשותף איננו מתוחזק באופן יזום ומסודר, אין "וועד בית" אך יש סכסוכים. התוצאה נראית לעין. אם יש צורך בביצוע איטום ברכוש המשותף או החלפת מרזבים ישנים בחדשים זהו עניין לכלל דיירי הבית וככל שאין הסכמות ושיתוף פעולה, פתוחה הדרך לערכאה המתמחה בבתים משותפים, הנתבע איננו הכתובת (היחידה) להשתתפות בהוצאות אלה. משכך נדחית התביעה. הנתבע עתר לפסיקת הוצאות, זה המקום לומר שגם הוא ולפחות לפני הגשת התביעה לא יצא מגדרו על מנת להיות קשוב לתובעת ולכל הפחות לדאוג להתקנת המרזב שנפל לחצרו, קל וחומר כאשר הנתבע ביצע ממילא עבודות בחצר דירתו, לא מן הנמנע שהעבודות תרמו במשהו לנפילת המרזב (ברם הדבר לא הוכח דיו), ברקע יש סכסוך הנוגע לשטח המשותף ולבניית חומה שבנה הנתבע (לכאורה ללא הליך מסודר לקבלת היתר) שתרם גם הוא לפתיחתו של תיק זה ועל כן לא אחייב את התובעת בהוצאות. מטרד