תאונה עם מונית - טוטאל לוס

העיד, כי חנה עם מוניתו בצד הדרך על מנת להעלות נוסעת, וכאשר סובב את ראשו, ראה את המידיבוס סוטה מהנתיב השמאלי לכיוון שלו, הוא לחץ על הברקס והמידיבוס פגע בו בחוזקה. לדבריו, המידיבוס הגיע אליו ממרחק של 80 מ'. כאשר נשאל אם המידיבוס הגיע מהר, השיב שאינו יודע. התובע העיד שלא ראה מה ארע לפני הסטיה ורק מדברי נהג המידיבוס, ידע כי המרצדס המבוטחת על ידי הנתבעת 2, מעורבת. עדת ראיה, שישבה על ספסל בסמוך למקום הארוע העידה, כי הסתכלה לכיוון נסיעת המידיבוס וראתה שנהג המרצדס כנראה ניסה לעקוף מימין, סטה לכיוון האוטובוס ופגע באוטובוס, מה שאילץ את האוטובוס לסטות שמאלה ולפגוע ברכב התובע. לאחר מכן, נהג המרצדס עצר במרחק מסוים, יצא מן המונית, בחן את הרכב ואת זירת התאונה, הסתכל שלא רואים אותו, נכנס לרכב והמשיך בנסיעה. לדבריה, זה היה מאוד ברור שהוא ניסה לברוח מהמקום ולכן בעלה רשם את מספר המרצדס. העדה הסבירה שלא ראתה אם המרצדס נפגעה, אלא ראתה סטיה של המונית לכיוון האוטובוס ונהג האוטובוס נבהל. העדה הוסיפה, כי אינה יודעת אם יש פגיעה בין המונית לאוטובוס, אלא נסיעת המונית מצד ימין גרמה לפגיעה קלה והמידיבוס נאלץ לסטות. בחקירה הנגדית חזרה העדה והבהירה, כי ראתה מה קרה והמידיבוס לא הסתיר את שדה הראיה וחזרה והשיבה, כי ראתה מגע ואין לה הסבר לטענה שנטענה לפניה, כי למידיבוס ולמרצדס אין נזקים. כאשר נשאלה האם יכול שהתאונה נגרמה בשל כך שהאוטובוס איבד שליטה, השיבה, כי להערכתה היה מגע - ראתה סטיה. לגבי מונית התובע שנפגעה, העידה כי היא סבורה שהייתה במהלך נסיעה. בעלה של עדה זו, שישב לידה על הספסל העיד, כי לא ראה את התאונה עצמה, אבל היה ברור שנהג המרצדס קשור לתאונה - לדבריו, לאחר התאונה, נהג המרצדס עצר את המונית, הסתכל לכיוון התאונה ועל הרכב שלו והמשיך בנסיעה ומשכך רשם את המספר על דעת עצמו. נהג המידיבוס, העיד, כי נסע בנתיב השמאלי מתוך שניים, במהירות של כ- 40 קמ"ש, מצידו הימני נסעה המרצדס ופתאום המרצדס סטתה ופגעה לו באמצעות החלק קדמי שמאלי של המידיבוס בגלגל הימני, בשל הפגיעה המידיבוס נהדף והוא לא יכל להשתלט על ההגה. לדבריו, המכה הייתה כל כך חזקה, שהמידיבוס סטה שמאלה ופגע במונית התובע שעמדה שם. לאחר התאונה, ראה את נהג המרצדס עוצר וצעק לו: "משוגע מה עשית", בינתיים נפנה לבדוק אם התובע נפגע ואז נכנס נהג המרצדס למוניתו ונסע. נהג המידיבוס, אישר, כי לא נגרם נזק לרכב בצד ימין, לדבריו הפגיעה הייתה בגלגל שעשוי מגומי ויתכן שלא יגרם נזק. בחקירה הנגדית עמד על כך שנהג המרצדס פגע ברכבו ולכן סטה ואף הוסיף וטען, כי היה בצד ג'יפ שאולי הפריע לנסיעתו ולכן הוא סטה. נהג המרצדס העיד, כי לא היה מעורב כלל בתאונה ולא גרם לנהג המידיבוס לסטות. נהג המרצדס אף הציג צילומים של המונית, בהם נראית המונית שלמה ללא כל פגיעה, אולם אישר, כי הצילומים נעשו לאחר זמן כאשר חברת הביטוח פנתה אליו. נהג המרצדס טען, כי נסע במקביל למידיבוס כשהוא במסלול הימני והמידיבוס במסלול השמאלי, לפתע המידיבוס סטה ופגע במונית שעמדה ממול. לדבריו, עצר הסתכל שהרכב שלו לא נפגע והמשיך לנסוע. נהג המרצדס טען שהוא מתחיל לעבוד כל יום בסביבות 08:30 - 09:30, והציג חשבוניות שמלמדות כי המשיך את עבודתו ביום התאונה וגם בימים לאחר מכן, אם כי יום לאחר התאונה החל את עבודתו בשעה 11:30. בחקירה הנגדית, העיד נהג המרצדס, תחילה, כי היה 50 מ' לפני האוטובוס וראה את התאונה וכאשר נשאל איך היה יכול לראות את התאונה אם היה 50 מ' קדימה, השיב, כי היה אולי 20 מטר לפני האוטובוס. נהג המרצדס שב והדגיש לכל אורך עדותו שלא הייתה לו כל פגיעה ברכב ואף הציע לזמן מומחה שיבדוק אם יש לו פגיעות ברכב. דיון והכרעה המדובר בתביעה אזרחית בה רמת ההוכחה הנדרשת עומדת על 51% ומכאן שדי בכך שגרסה אחת תהא מסתברת באחוז אחד בלבד יותר מרעותה, על מנת להעדיפה על הגרסה אחרת. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן וקביעת משקלן הראייתי. במקרה דנן, אין חולק כי לרכב התובעים אין כל אחריות לתאונה. רכב התובעים עמד לצד הרכב ונפגע מרכב הנתבעת 1, השאלה השנויה במחלוקת היא האם יש אחריות מלאה או חלקית לרכב הנתבעת 2, שכן לפי הנטען על ידי הנתבעת 1, רכב זה הוא הרכב שגרם להתרחשות התאונה. לאחר שבחנתי את מכלול העדויות באתי לידי מסקנה שאני מעדיפה את עדות עדי הראייה הנייטרליים ונהג המידיבוס על עדותו של נהג המונית וקובעת, כי נהג המונית המבוטחת על-ידי הנתבעת 2, הוא זה האחראי לתאונה. בחנתי היטב את עדותם של העדים הנייטרלים, העדה שישבה על ספסל בסמוך למקום התאונה וראתה את התאונה מתרחשת לנגד עיניה, חזרה והעידה, כי ראתה שהתאונה נגרמה בשל סטיית המרצדס, מנתיב נסיעתה ופגיעה במידיבוס - פגיעה שלא יכלה להעיד על טיבה, אך בעצם התרחשות הסטיה של המרצדס והסיבה לסטיית נהג המידיבוס מכיוון נסיעתו לא היה לעדה כל ספק. מדובר בעדה שאין לה כל היכרות עם מי מן הנהגים, אין לה כל עניין בתביעה ואין לה שמץ של סיבה שלא לומר אמת. לעדות זו, מצטרפת עדות נהג המידיבוס, שעדותו מהימנה עלי. מדובר בנהג מיומן, שלא סביר שיסטה מנתיב נסיעתו סתם כך. נהג המידיבוס העיד, כי הסיבה לסטייה מנתיב הנסיעה הייתה סטיה של נהג המרצדס. לשני אלה מצטרפת התנהגותו המפלילה של נהג המרצדס - שני עדי הראיה העידו, כי נהג המרצדס עצר את המונית לאחר הארוע, יצא לראות אם נגרם נזק למכוניתו נכנס למכונית ונסע. נהג המרצדס אף הוא אישר דברים אלה וטען, כי עצר על מנת לראות אם נגרם נזק למוניתו. אם לא היה לנהג המרצדס, יד ורגל בתאונה, מדוע שיסבור, כי קרה דבר למוניתו? ודוק. מדובר בנהג מיומן, שלבטח יודע לזהות מתי רכבו נפגע ומתי לא. התנהגותו המפלילה כאשר עזב את המקום, פועלת כנגדו. ניתן היה לצפות, כי אם כבר עצר את הרכב, יבדוק אם מאן דהוא זקוק לעזרה, אלא שנהג המרצדס שרצה להתחמק מאחריותו לארוע עזב את המקום מתוך מחשבה שלא ניתן היה לזהותו. למול כל האמור לעיל, עומדת הטענה, כי ברכב המידיבוס לא נתגלו נזקים בצד ימין, וגם לא הוכח, כי נזקים נגרמו למונית המרצדס. לנוכח תיאור נהג המידיבוס, כי הפגיעה הייתה בגלגל וגרמה לו לאבד שליטה על הרכב, ניתן לקבל שאכן לא נגרמו נזקים נראים לעין חרף המגע בין כלי הרכב, כדוגמת מקרה בו פוגע גלגל בשפת המדרכה בשעת נסיעה מהירה, דבר שעשוי לגרום לרכב לסטות, אך לא בהכרח גורם לנזק. אשר למרצדס, אכן הוצגו תמונות לפיהן אין נזק במונית, אך מדובר בתמונות שלא צולמו במועד הארוע, ובהחלט אפשר, כי נהג המרצדס תיקן בנתיים את המונית ככל שהיה נזק, מה גם שלנוכח מהות הפגיעה בגלגל, יתכן שלא נגרמה פגיעה ולפחות לא פגיעה חמורה במרצדס. בנוגע לטענה, כי הנהג המרצדס המשיך בעבודה כרגיל באותו יום ובימים שלאחר מכן, כאמור, מאחר שיתכן שלא נגרמה פגיעה ולפחות לא פגיעה חמורה, אפשר שהמשיך בעבודה, מה גם שלמחרת יום התאונה, כפי שתועד בפרוטוקול, החל נהג המרצדס את העבודה לאחר השעה 11 ולא בסביבות השעה 8 כהרגלו - איחור המלמד אולי על כך שתיקן את המונית. עדותו של נהג המרצדס, הייתה במידה רבה מיתממת וחסרת מהימנות, נהג המרצדס לא הצליח להסביר, מדוע עצר את המונית, כאשר התאונה הייתה מאחוריו על מנת לבחון אם רכבו נפגע, ולכן נאלץ לשנות את העדות ולומר, כי התאונה התרחשה כאשר היה במקביל למידיבוס, דבר שמתיישב עם עדות נהג המידיבוס שהמרצדס היא זו שגרמה לו לסטות ומתיישב עם עדות העדה הנייטרלית, כי בשל סטיית המרצדס המידיבוס סטה וארעה התאונה. משכך, אני קובעת, כי מלוא האחריות לתאונה מוטלת על נהג המרצדס שסטה מנתיב נסיעתו וגרם למידיבוס לסטות ולפגוע ברכב התובעת. בהתאם לקביעה זו, התביעה נגד הנתבעת 1, נדחית ללא צו להוצאות התביעה נגד הנתבעת 2, מתקבלת במלואה. שיעור הנזק התובעים הגישו חוות דעת שמאי שלא נסתרה, על פיה המונית, שנרכשה רק זמן קצר קודם לכן, הוכרזה אובדן להלכה ונמכרה בסכום של 55,000 ₪. כתוצאה מכך, נגרם לתובעים נזק של 42,427 ₪. כמו כן, נשאו התובעים בעלות שכר השמאי בסך 1,453 ₪. סכומים אלה הוכחו ולא נסתרו, ולפיכך על הנתבעת 2, לשלם לתובעים סך של 43,880 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום התאונה ועד יום התשלום בפועל. התובע טען עוד להפסד הכנסה של 12 ימים. בחוו"ד השמאי אכן נקבע כי דרושים 12 ימים לתיקון המונית ואולם אין חולק כי המונית לא תוקנה אלא נמכרה במצבה. לצורך הוכחת שיעור הנזק שנגרם לו, הגיש התובע אישור מרואה חשבון לפיה הכנסתו היומית היא בסכום של 336 ₪ ללא מע"מ, כמו כן, התובע העיד כי שבועים לאחר התאונה לא עבד, ומדובר היה ברכב חדש, שהיה שבוע על הכביש. לא יכול להיות ספק שתאונה מסוג זה גרמה לתובע הפסד הכנסה ממשי ואי יכולת לעבוד במשך מספר ימים ויתכן שאף שבועיים כפי שטען התובע. האישור שהובא בנוגע להפסד ההכנסה אין בו די, וראוי היה להוכיח, בראיות קבילות, עד כמה ההכנסה קטנה באותו חודש לעומת חודשים מקבילים. בנסיבות העניין, אני קובעת סכום גלובלי בראש נזק זה, בסך 2,500 ₪. כמו כן, תשא הנתבעת 2, בסכום האגרה כפי ששולמה, שכר העדים כפי שנפסק ושכ"ט בשיעור של 15% מהסכום שנפסק בתוספת מע"מ. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום. נזק לרכבאובדן גמור (טוטאלוס)מונית