##(1) מה זה צו חיוב בתשלומים ?## הוראותיו של חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז 1967 בעניין הגשת בקשה מטעמו של החייב למתן צו חיוב בתשלומים ברורות: "7א. (א) חייב שאין ביכולתו לשלם את החוב הפסוק במלואו או בשיעורים שנקבעו כאמור בסעיף 7(א), יגיש לרשם ההוצאה לפועל, תוך 20 ימים מיום המצאת האזהרה, בקשה לתשלום החוב הפסוק במועדים ובשיעורים שיציע בהתאם ליכולתו; לבקשה יצורפו: (1) הצהרה מנומקת, הנתמכת במסמכים, בדבר מצבו הכלכלי ובדבר יכולתו לשלם את החוב הפסוק, שבה יכלול פרטים בדבר הנכסים, ההכנסות והחובות שלו ושל בן זוגו, של ילדיו הקטינים, ושל ילדיו הבוגרים הגרים עמו, ופרטים בדבר תאגידים שבשליטתו או בשליטתם, לרבות פרטי חשבונות הבנק שלו ושל בן זוגו הגר עמו, וכן כל פרט או מסמך אחר שייקבע, הכל לגבי השנה או שנת המס שקדמה למועד הגשת הבקשה ולפי טופס שאלון שייקבע; (2) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, או בידי תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981 (בחוק זה - תאגיד בנקאי), וכן למסירת מידע ומסמכים בדבר מצבו הכלכלי של החייב, יציאותיו מישראל, כניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי גורם מהגורמים המפורטים בטור א' בחלק א' בתוספת השניה, אשר ניתן לקבל ממנו מידע ומסמכים כאמור בהתאם למפורט בטור ב' שלצדו (להלן - כתב ויתור על סודיות)." ##(2) איך מגישים בקשה למתן צו חיוב בתשלומים ?## המחוקק פירט היטב את מלוא המסמכים אשר על החייב להתכבד ולמסור בעת הגשת בקשתו למתן צו חיוב בתשלומים בפני רשם ההוצאה לפועל. לא זו אף זו אלא שהמחוקק קובע בהמשך אותו הסעיף, כי : " (א1) לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה שלא צורפו לה הצהרה מנומקת הנתמכת במסמכים כאמור בסעיף קטן (א)(1) או שלא צורף לה כתב ויתור על סודיות כאמור בסעיף קטן (א)(2) " כלומר בקשה אשר אינה כוללת את מלא המסמכים הנחוצים כלל לא תתקבל ולא תובא בפני רשם ההוצאה לפועל. ללמדך מהי מידת החשיבות שיחס המחוקק לצירוף מלוא המסמכים אשר יפרשו בפני רשם ההוצאה לפועל את התמונה המלאה על מצבו הכלכלי של החייב, הוצאותיו והכנסותיו ואף פוטנציאל ההשתכרות שלו. ##(3) אי תשלום צו חיוב בתשלומים:## סמכותו של ראש ההוצאה לפועל להורות על מאסר חייב בשל אי-תשלום חוב קבועה בסעיף 70(א) לחוק ההוצאה לפועל. משהוגשה הבקשה לביצוע, כך נקבע בסעיף 7 לחוק, על המוציא לפועל להמציא לחייב אזהרה, שהיא טופס שנוסחו קבוע בתקנות (ראו טופס 5 לתוספת לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979), ובו נדרש החייב למלא אחר פסק הדין תוך התקופה שנקבעה באזהרה. לאזהרה מצורף העתק מאושר של פסק הדין, וכן צו חיוב בתשלומים, כאמור. משחלפה התקופה הקבועה באזהרה, והחייב לא עשה דבר לפרעון חובו, היינו לא שילם את החוב הפסוק או את התשלום שנצטווה לשלם בצו החיוב בתשלומים, וכן לא עשה כל מעשה שיהיה בו כדי להוביל למסקנה שאין ביכולתו לפרוע את החוב, כגון הגשת בקשה לחקירת יכולת או מילוי שאלון שעשוי לבוא במקום חקירת יכולת, רשאי הזוכה לבקש כי יינקטו כנגד החייב הליכים לביצוע פסק הדין, ובכלל הליכים אלו רשאי הזוכה לבקש כי תוצא כנגד החייב פקודת מאסר. ##(4) ערעור על צו חיוב בתשלומים:## רשם ההוצאה לפועל, הוא אשר מופקד על עריכת חקירות יכולת לחייב וערכאת הערעור ללא תתערב בקביעת צו חיוב בתשלומים, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (ת"א) 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-מח 2003(1) 988 (2003); בר"ע (י-ם) 3155/07 פריד סרוגי נ' חברת עווד טורס. הלכה זו עולה בקנה אחד עם ההלכה, לפיה אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בממצאים והתרשמות הקשורים במהימנותו של החייב לעניין יכולתו הכלכלית, אלא במקרים חריגים בלבד (בר"ע (י-ם) 956/05 בן חמו יחיאל נ' כולל ברכת שמואל.שאלות משפטיותצו חיוב בתשלומיםצווים