סוכן מדיח / הדחה בוטה ואלה העקרונות שנקבעו בפסיקה בדבר הפעלת סוכן מדיח בע"פ 1244/07 - בלדב שאושר בשנית גם בע"פ 1201/12 - קטיעי. "אל למשטרה לשגר סוכן מדיח לאדם אלא אם בידה מידע אמין המחשידו כמי שנוהג לבצע פשעים חמורים מן הסוג המהווה נושא לחקירה, וכאשר השימוש בסוכן הכרחי לצורך קידומה" (פרשת בלדב שם, בפסקה 67 ע"פ 470/83 מורי). במקרים מעין אלה הורנו בית המשפט העליון קשר הדוק בין סוכנים מדיחים להגנה מן הצדק : אסקור להלן את הכללים שקבע בית המשפט העליון בעניין סוכן מדיח : התפתחות הפסיקה והחקיקה כרכה את שאלת הסוכן המדיח עם הדוקטרינה של הגנה מן הצדק ובית המשפט העליון אימץ לאחרונה את כריכת שתי הדוקטרינות זו בזו, תוך שהוא מעיין מחדש בהלכות אפנג'ר ודיין וקובע כי במקרים קיצוניים תשמש הדחה בוטה לדבר עבירה כנימוק לפטור מהליכים פליליים במסגרת דוקטרינת ההגנה מן הצדק . וכך נאמר בפסק דינו של כב' השופט הנדל [רעפ 1201/12 יוסף קטיעי נ' מדינת ישראל]. גישה נוספת הציעה כי יתכן שהעדפת מבחן ה"סתירה המהותית" בסעיף 149(10) על פני מבחנים מצמצמים יותר מעידה על נכונות להרחיב במידת מה את תחומה של ההגנה (ע"פ 5672/05 טגר נ' מדינת ישראל, פס' 111 לפסק הדין (21.10.07) (להלן: עניין טגר)). על רקע התפתחות זו, נידונה בבית משפט זה טענה לפיה מעורבות הרשות בעבירה על-ידי עידוד אקטיבי לביצועה צריכה להקים הגנה מן הצדק. בית המשפט העליון ממשיך ומחלק שם את ההגנה מן הצדק בשל הדחה לשלושה צמתי התייחסות, באחד מצמתים אלה הוא קובע את ההלכה הבאה : עמדתי היא כי ייתכן שבנסיבות חריגות, קיומה של הדחה עובדתית או מעורבות אחרת של גוף פרטי תצדיק ביטול כתב אישום או הפסקת הליך פלילי. זאת אם נוצרת סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית. להשקפתי, טבעי הוא כי "הדחה" עובדתית תמצא את מקומה בהגנה מן הצדק, אך לא בהגנה מפני אחריות פלילית. שהרי הראשונה בוחנת את ההליך הפלילי במנותק משאלת האשמה של הנאשם, ומאפשרת להביא לביטולו של ההליך ללא בחינת קיומן של כל יסודות העבירה הפלילית. לכן, הפסקת הליכים ולא זיכוי מאשמה - פטור ממשפט ולא מאחריות פלילית. בפסק דינו של כב' השופט דנציגר באותה פרשה נאמר כך : בשים לב לאמור לעיל, דומני כי בשלה העת לדון מחדש בשאלה האם יש מקום להחלת הגנת "הפח היקוש" לא רק בשלב גזירת הדין. ברם, לאור הממצאים העובדתיים ונסיבותיהן של הבקשות דנן, כפי שעמד עליהם השופט הנדל בחוות דעתו, נדמה כי הפרשה דנן אינה מהווה את המסד הראוי לדיון בשאלה משפטית נכבדה זו ויש להותירה לעת מצוא. כב' השופט ג'ובראן התייחס גם הוא לשאלה זו ומפיו יש לצטט כך : לגבי הכרעת הדין, דומה כי חבריי מסכימים כי אין מניעה שדוקטרינה זו תיבחן במסגרת הגנה מן הצדק. המחלוקת ביניהם, להבנתי, סבה על תחולת ההגנה כעילה לפטור מאחריות פלילית...... 4. לעניין תחולתה במסגרת הגנה מן הצדק, דעתי כדעת שני חבריי. האפשרות לעשות שימוש בהגנת "פח היקוש" במסגרת הגנה מן הצדק לנאשם כבר הועלתה בפסיקת בית משפט זה ב-ע"פ 1224/07 מדינת ישראל נ' בלדב (10.2.2010) (להלן: עניין בלדב), שם נקבע כי "אין להוציא מכלל אפשרות כי תתכנה נסיבות חריגות, שבהן תרומתו של סוכן מדיח מטעם הרשות לביצוע עבירה פלילית תהיה כה מהותית, עד כי יהיה בה כדי להקים לנאשם טענת 'הגנה מן הצדק' אשר בהתקבלה, עשויה היא להביא לביטול האישום נגדו" (שם, פסקה 72 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה. ראו גם: ע"פ 3396/09 אלהיב נ' מדינת ישראל פסקה 29 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל (5.9.2011); נקדימון, בעמ' 229-226). כפי שסקר חברי, לשונו הברורה של סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, יחד עם התפתחות הדוקטרינה בפסיקת בית משפט זה, מובילה למסקנה כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק מהווה "אכסניה" הולמת להגנת פח היקוש. כל זאת בכפוף כמובן למבחנים שבדין. אמור מעתה כי על פי הלכת קטיעי הגנה מן הצדק הינה טענה מקדמית אשר יכול ותביא לפטור מהליכים משפטיים, לעיתים אף ללא תלות עם שאלת ביצוע העבירה, ואם כך הם פני הדברים בוודאי עשויה היא לשמש שיקול משמעותי גם בשלב המעצר עד לתום ההליכים . קשר זה בין טענה להדחה בוטה לדבר עבירה ולשאלת המעצר עד לתום ההליכים בוצע מפורשות עוד בשנות התשעים, בפסיקת בית המשפט העליון ומטעמי צדק בעניין בשפ 2294/92 סלימאן אלסנע נ' מדינת ישראל שם קבע כבוד השופט חשין הלכה כי טענה זו עלולה להביא לשחרורו של משיב ממעצר עד לתום ההליכים וכך נאמר : "שקלתי בדעתי עוד ועוד את עניינו של העורר שלפנינו, ודעתי נטלטלה לא מעט. נזכור כי מדברים אנו בעבירה חמורה-מכל- חמורה, ואף המחוקק הורה אותנו כי בעבירה מסוג זה ראוי לעצור נאשם, והוא בהתאם להוראת סעיף 21א (א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי (בין לפי האסכולה המחמירה בין לפי האסכולה המקילה). ואם בסופו של דבר נראה לי כי יש לשחרר את העורר בערבות, אין זאת אלא משום שהסוכנים הסמויים הרחיקו לכת במעשיי ההדחה". אם נקרא את הדברים שהורנו בית המשפט העליון בעניין אלסנאע, יחד ההתפתחות עליה עמד בעניין קטיעי לעיל יתחוור לנו כי הדחה בוטה לדבר עבירה - דין הוא שתביא לשחרור בערובה . ומהי הדחה בוטה ? נראה שניתן להיעזר במבחן שהובא בע"פ 1224/07 - בלדב : ובעיני נראה לי כי מקום שהציע סוכן מדיח לאדם לבצע עבירה והוא סירב, או במקום שבו פנה סוכן מדיח לאדם בבקשה לבצע עבורו עבירה, בלא מידע מודיעיני, או מידע ספונטני על היותו של אותו אדם מבצע העבירות מסוג זה, בדרך כלל, אל לו להפציר בו לבצע עבירה זו ואם הפציר, יש מקום לעיין בפטור מהליך פלילי בגין העבירה אשר הגיעה לידי ביצוע בסופו של דבר. משטרהסוכן מדיח