בנסיבות אלה, ניתן לקבוע על פי ניסיון החיים והשכל הישר, כי כאשר הנאשם החליט להיכנס לצומת באור אדום, הוא היה מודע היטב לאפשרות שכתוצאה ממעשיו עלולה להיגרם תאונת דרכים קשה והרת אסון. כל אדם בר דעת מבין שכאשר מצד אחד של הצומת יש אור אדום ברמזור, ברור כי בצד אחר יש אור ירוק שמתיר את התנועה מאותו כיוון. לכן, כניסה לצומת באור אד ום, פירושה נטילת סיכון בלתי סביר בעליל, לאפשרות התרחשותה של תאונה קשה כתוצאה מכך. כך יכול להבין כל אדם סביר, קל וחומר הנאשם שהכיר היטב את הצומת ואת עומס התנועה שמאפיין אותו. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה: "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף 40ב). עקרון ההלימה משמעו מתן דגש לעקרון הגמול על מעשה העבירה, כאשר הנסיבות האישיות מהוות שיקול רק לאחר מכן, בקביעת העונש בתוך מתחם הענישה. קביעת מתחם הענישה נעשית בהתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ג). ##להלן דוגמא מהפסיקה:## לטענת המאשימה, הנאשם נהג את רכבו ברשלנות בכך שלא ציית לאור האדום ברמזור נכנס לצומת תוך שהוא חוצה קו עצירה באור אדום חסם את דרכו של הרכב בו נהגה יפעת X וכלי הרכב התנגשו. הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. אין מחלוקת שבתאריך 1 לאפריל 2008, סמוך לשעה 11:00 בכביש מספר 65 צומת תלמי אלעזר התרחשה התאונה בין רכב מסחרי שמספרו 61-944-10 מסוג טויוטה בו נהג הנאשם מר חן חיים, לבין רכב פרטי מסוג הונדה שמספרו 82-274-06 בו נהגה יפעת X. הכביש במקום התאונה הינו דרך בין עירונית והמהירות המותרת במקום התאונה הינה 90 קמ"ש. כתוצאה מן התאונה, נפגעו שני כלי הרכב המעורבים. הבוחן אשר חקר נסיבות התאונה הינו רס"ר ברדה זיו. מדוח הבוחן אותו ערך (ת/5) תרשים (ת/6) התברר כי התאונה התרחשה ביום 1/3/08 סמוך לשעה 11:00 בכביש מס' 4 ובתאונה זו נפגעו שני הרכבים המעורבים. עוד נקבע כי התאונה התרחשה בין חזית פינה קדמית ימנית מסחרית לחזית פינה קדמית שמאלית של רכב ב'. התאונה התרחשה שעה ששני כלי הרכב היו בתנועה וכמו כן בתוך הצומת בכיוון נסיעת שני כלי הרכב. לטענת הבוחן, התאונה נגרמה עקב אי ציות לרמזור אדום המוצב בכיוון נסיעת הרכב המסחרי בו נהג הנאשם. בעדותו בבית המשפט נחקר הבוחן רס"מ זיו ברדה לשאלות הסנגור הוא השיב כי כלי הרכב אשר היו מעורבים בתאונה והרמזורים היו תקינים. רס"מ זיו העיד כי למעשה מסקנתו היא שהנאשם לא כיבד את האור האדום ברמזור בכיוון נסיעתו. למסקנה זו הגיע בעקבות עדות של עד אותו חקרה בתשובה לשאלות הסנגור השיב הבוחן כי העד אשר טוען כי ראה את הנאשם חוצה את הצומת באור אדום עמד בצומת והרמזור ניצב לימינו והוא (הבוחן) לא הטיל ספק בדבריו. הגב' יפעת X נהגה במועד התאונה ברכב מסוג הונדה ביציאה ממושב תלמי אלעזר ולדבריה כאשר הגיעה לכביש 65 עצרה את רכבה שכן הרמזור בכיוון נסיעתה הורה אדום. משהתחלף האור לירוק היא החלה בנסיעה מעצירה ולפתע שמעה חבטה, לטענתה היא פתחה בנסיעה רק שהרמזור לכיוון נסיעתה הורה ירוק. עוד העיד בפרשת התביעה העד מר חדווי כהן המשמש כנהג המשאית בחקירתו הראשית הסכימו הצדדים להגיש את הודעתו של העד במשטרה (ת/3). בהודעה הזו ציין העד כי הוא משמש כנהג משאית וביום התאונה הוא נהג בכביש 65 לכיוון מזרח לכיוון מערב והוא עצר את משאיתו שעה שהרמזור הורה אדום בצומת תלמי אלעזר. לדבריו, הוא עצר את המשאית בנתיב הימני. לדבריו, הוא הבחין ברכבה של גב' יפעת X שעה שהוא יוצא מהצומת באור ירוק וזמן קצר לאחר מכן הבחין ברכב המסחרי אשר פגע ברכב ההונדה. בחקירתו הנגדית הציג הסנגור לעד מר חדווי כהן חוות דעת ממנה עולה כי לא ניתן להבחין בצבע הרמזור אשר ניצב בצד ימין. מר חדווי התעקש שהוא הבחין היטב שהאור ברמזור הורה ירוק. עוד הוא ציין כי הוא בעל רשיון נהיגה למשאית ואוטובוס וכי הוא נוהג משנת 1987. בתאריך 1/4/08 נגבתה מן הנאשם אמרה שלאחר אזהרה. בהודעה זו טען הנאשם, כי במועד התאונה הוא נהג ברכב מסוג טויוטה היליקס מכיוון חדרה לכיוון התיק והוא חלף על פני צומת גן שמואל שעה שהאור בכיוון נסיעתו הראה ירוק ולאחר מכן חלף על פני צומת נוספת גם באור ירוק ומשהגיע לצומת השלישית, הוא נכנס לצומת כשהאור בכיוונו הראה ירוק. לדבריו הוא נסע במהירות של 40-50 קמ"ש. לדבריו הוא לא הבחין במכונתה של הגב' X יפעת עד לרכב שמכוניתה פגעה ברכבו והעיפה אותו לצד השני של הכביש שם נחבט בעמוד. בתשובה לשאלות החוקר, טען הנאשם, כי בזמן התאונה היה אור יום, מזג האויר היה טוב, הראיה היתה טובה והכביש אספלט תקין, נקי ויבש. להתרשמותו הרמזורים עבדו כרגיל. הנאשם הדגיש כי נכנס לצומת שעה שהאור ברמזור בכיוון נסיעתו הורה ירוק. בעדותו בפני, טען הנאשם, כי הוא עובד כמסיע של נכה צה"ל למעלה מ- 20 שנה והוא נוהג משנת 56'. לדבריו, בכביש בו ארעה התאונה הוא נוהג לנסוע בו פעמיים ביום. בהתייחסו לתאור התאונה טען הנאשם, כי הגיע לצומת גן שמואל מכיוון חדרה ועוד בצומת מלפניו, כך טען, עמדו בין 4 ל- 5 רכבים. לאחר מכן, הוא המשיך בנסיעה, חלף על פני שני רמזורים, ברמזור השלישי מרחק של 10-20 מטר יצא רכב ההונדה בו נהגה המתלוננת ואז התרחשה התאונה. הנאשם טען שגם לאחר ארוע התאונה עדיין דלק האור בכיוון נסיעתו. בפרשת ההגנה הגיש ב"כ הנאשם חוות דעת מומחה עליה חתום המהנדס מר וייסמן גדליהו. מר ויסמן יצא לבקר בצומת נשוא תאונה זו, ביום 30/4/13 בדיקתו את אזור הצומת בו ארעה התאונה לדבריו הרמזור בצומת נשוא התאונה מופעל ב- 4 מופעים. בכיוון נסיעת הנאשם קיים "גל ירוק" בשלושת הצמתים בהם חלף כך שניתן לנסוע באור ירוק בשלושת הרמזורים (צומת גן שמואל, צומת פרדס חנה וצומת התאונה). לדברי מר ויסמן מופע אור הירוק לרכב הנוסע בכיוון בו נסע הנאשם הינו 113 שניות. במהלך הביקור ביקש המהנדס ויסמן לבדוק את שדה הראיה של העד מר כהן חדווי. בבדיקה שערך במקום טען מר ויסמן, כי העד אשר מביט לעבר פנסי הרמזור הממוקם על המדרכה שמימינו הוא מיועד לרכב ההונדה המגיע מכיוון הניצב. לדבריו, הוא עמד בנתיב הימני של הכביש וממקום עמידתו לא יכול היה להבחין מהו צבע האור ברמזור. מסקנתו הינה כי לא ניתן לראות ממצב זה כי ברמזור דולק אור ירוק. מר ויסמן לא הסתפק בכך וביצע ניסוי נוסף תוך שהוא עומד על שטח ההפרדה שבצד שמאל מעבר לשלושת הנתיבים (צילום מס' 2 לחוות דעתו נ/1). גם במצב זה אשר הוא טוב יותר מבחינת שדה הראיה לא ניתן היה להבחין באור הדולק ברמזור. אשר על כן קבע מר ויסמן בחוות דעתו ובעדותו בבית המשפט כי מבדיקת תוכנית הרמזורים שבמקום התאונה לא ניתן לקבוע מי מהנהגים נסע באור ירוק ומי נסע באור אדום. לטענתו, העד מר כהן לא יכול היה לראות את אשר טען כי ראה. בנוסף קבע מר ויסמן כי סוג עדשות הפנסים אינו מאפשר בשעות היום להבחין באור שדולק בכיוון הניצב לכיוון הנסיעה אליהם הם מכוונים. אשר על כן קבע מר ויסמן כי העד מר כהן לא יכול היה לטעון כי ראה את אשר טען. כמו כן הוא קבע כי מתוכנית הרמזורים בלבד לא ניתן לקבוע מי מבין המעורבים נסע באור ירוק ומי נסע באור אדום. עם תום שמיעת הראיות ולאחר שבחנתי את מכלול העדויות, החלטתי לזכות את הנאשם מביצוע העבירות המיוחסות לו מחמת הספק שהתעורר בליבי. כפי שהבהיר הבוחן וכפי שטענו הצדדים, הראיה המרכזית כנגד הנאשם, שהינו נהג ותיק ומנוסה ואף נוהג לחצות את הצמתים במקום התאונה לפחות בשתי הזדמנויות ביום הינה עדותו של נהג המשאית מר חדווי כהן אשר טען כי עובר לתאונה ראה שהגב' X חלפה על פני הצומת כשהאור ברמזור בכיוון נסיעתה מראה ירוק. מתברר כי העד לא התרשם מחוות דעתו של מר ויסמן, עד ההגנה, אשר ביקר בצומת וקבע, כי העד מר חדווי לא יכול היה לראות את אשר הוא טען שראה במקום בו ניצב בצומת. משכך הם פני הדברים, ומאחר ולא מצאתי כל פגם בחוות דעתו של מר ויסמן מומחה ההגנה, הינני סבור שהעד מר חדווי אכן ראה את התאונה מתרחשת לנגד עיניו אולם נוכח קביעת מומחה ההגנה ספק רב אם יכול היה לראות את אשר הורה הרמזור. לעניין זה אוסיף עוד כי הבוחן אשר חקר את נסיבות התאונה לא בדק אם אכן מר חדווי יכול היה לראות ממקום עמידתו את צבע הרמזור שעה שהגב' X פתחה בנסיעה לכיוון הצומת. בנוסף לא נתבקשה בדיקתו עם הגשת חוות הדעת עוד בשלבים בהם טרם החלו להשמע הראיות. הנאשם כאמור נחקר במשטרה ומסר גרסה קצרה, ובה טען כי נכנס לצומת באור ירוק. גרסתו של הנאשם לא הופרכה בחקירה נגדית ולא מצאתי כל פגם או נסיון התחמקות מצידו. לפיכך, אין בדעתי לקבוע כי לא אמר אמת בהודעתו ובעדותו והתוצאה הסופית שהחלטתי לזכותו מביצוע העבירה המיוחסת לו. 54משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדוםאי ציות לתמרורקו עצירהצומת