האם הורה יכול לוותר על מזונות ילדיו ללא אישור בית משפט ?

חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע בסעיף 12(א): "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט". לשון החוק מורה איפוא כי על בית המשפט לבדוק האם הסכם שנעשה בין ההורים, בקשר עם מזונות ילדיהם הקטינים תואם את טובתם של הקטינים ומשקף את צרכיהם. בעבר נפסק כי על הקטינים להגיש תביעה עצמאית למזונותיהם וזאת על מנת להסיר חשש שמא יעדיף מי מההורים, המצויים בהליכי גירושין, את עניינו הפרטי על פני טובת הקטינים. כיום רווחת הגישה לפיה די אם נדון עניין המזונות לגופו ונבדק על ידי בית המשפט. בבע"מ 7916/03 פלונית ופלוני נ' פלוני , פ"ד נט (5) 183 , בעמוד 189 נקבע כי השאלה האם פסק דין המאשר הסכם למזונות מהווה תביעה ראשונית, אם לאו ייבחן באופן הבא: "על-פי מבחן זה, די בכך שעניין מזונות הילדים נידון לגופו, גם אם לא הוגש בעניין זה הליך נפרד בשם הילדים, ובלבד שבית-המשפט בחן כדבעי את ההסכם שנערך בין בני-הזוג באספקלריה של טובת הילדים, ככל שהוא נוגע למזונותיהם". עוד נקבע כי הנטל להוכיח כי התקיים דיון בתביעה ראשונית למזונות רובץ על כתפי הטוען לכך (בע"מ 7916/03 הנ"ל בעמוד 190|): "הנטל להוכיח שהתקיים דיון ענייני בסוגיית מזונות הילדים בטרם אישר בית-המשפט את ההסכם, רובץ על הצד המבקש להסתמך על אותה הסכמה, ובמקרה שבפנינו - על האב" בדומה נקבע בע"א 413/85 רוט נ' רוט , פ"ד מ(1) 835 כי השאלה הדרושה לבחינה הינה האם יש אינדיקציה לכך שבית המשפט לא בחן כדבעי את מזונות הקטינים בטרם אישור הסכם פשרה בין ההורים, כנדרש הימנו. מזונותשאלות משפטיותמזונות ילדים