אחריות צ'מפיון לגיר

בפניי תביעה כספית בסך של 50,000 ₪. התביעה הוגשה נגד הנתבעת, כאשר בגוף כתב התביעה מצויינת בחלק מהסעיפים נתבעת 2, אשר לא בא זכרה בכתב-תביעה זה. א. פרשת התביעה ביום 15.11.02 רכש התובע מהנתבעת רכב מסוג אאודי A4 שנת ייצור 2000 מספר רישוי 9391118 (להלן: הרכב), כאשר במעמד רכישת הרכב אמר לו נציג הנתבעת שניתנת לו אחריות של הנתבעת לתקופה של שנה וכי הגיר אשר סופק לו הינו גיר אוטומטי. כעבור כ- 4 חודשים החלו להישמע מתיבת ההילוכים רעשים בכל פעם שהרכב עבר מהילוך ראשון לשני, אשר הלכו וגברו עד אשר מנעו מהתובע להשתמש ברכב. בחודש מרץ 2003 פנה התובע לנתבעת והתלונן לגבי הליקוי בגיר. האחרונה הפנתה אותו לחברת צ'מפיון מוטורס לישראל בע"מ (להלן: צ'מפיון) היא יבואנית הרכב. בבדיקה במוסך של צ'מפיון נתגלה כי יש לשפץ את הגיר וכי קיימות משיכות ומכות בין ההילוך הראשון לשני. התובע המציא לנתבעת את ממצאי הבדיקה אשר נערכה במוסך צ'מפיון והנתבעת הודתה כי הגיר נכלל במסגרת האחריות והפנתה את התובע לנתבעת 2, כדי שזו תתקן את הגיר. נתבעת 2 עמלה על תיקון הגיר במשך כשבוע וביום 6.4.03 שילם התובע לנתבעת 1 1,000 ₪ סכום אותו דרשה ממנו הנתבעת בגין השתתפות עצמית בתיקון. באותו מעמד נערך הסכם בין התובע לנתבעת, לפיו הנתבעת אחראית לגיר במשך חצי שנה. 3. כחצי שעה לאחר שהתובע עזב את נתבעת 1 שב הליקוי על עצמו, החלו דפיקות במעבר בין הילוך ראשון לשני ובמעבר בין שני לשלישי. התובע פנה אל הנתבעת שהפנתה אותו אל נתבעת 2, שתיהן הפנו אותו לצ'מפיון למספר בדיקות במועדים שונים ולבסוף נתבעת 2 זימנה את התובע ביחד עם הרכב לתיקון נוסף בחודש מאי. לאחר תיקון זה נסע הנתבע ברכבו יום נוסף והליקוי החמיר, כך שההילוכים לא עברו בין אחד לשני וכאשר עברו, נשמעו דפיקות בלתי-נסבלות במעבר ההילוכים. נוצר חשש שנסיעה נוספת תביא להרס הגיר והתובע לא עשה שימוש ברכבו כ- 3 ימים. הוא פנה לנתבעות אשר הפנו אותו לצ'מפיון, שם תוקן הרכב. כתוצאה מהתיקון ההילוכים עברו מאחד לשני אך הדפיקות במעבר ההילוכים גברו והתובע שילם סך של 100 ₪. 4. עד היום לא תוקן הרכב והתובע לא יכול לעשות בו שימוש מלא, מה עוד שהליקוי מתגבר מנסיעה לנסיעה וכך גם הדפיקות. התובע לא השתמש ברכב בין 7 ל- 10 ימים, נאלץ לפנות לצ'מפיון כ- 6 פעמים ותובע מהנתבעת עלות גיר חדש ו/או מחשב, אם זה ניזוק, כולל עבודה בסך של 43,000 ₪ ובגין עוגמת נפש, הפסד ימי עבודה והוצאות בסך של 7,000 ₪ נוספים. ב. טענות הנתבעת 1. בעת רכישת הרכב ע"י התובע הוא לא קבל אחריות בגין הרכב לתקופה של שנה, וזאת ע"פ הסכם בין הצדדים הוא נספח א' לכתב ההגנה. מי שנתן לתובע אחריות על הגיר הייתה חברת י.ס. גירים אוטומטיים בע"מ אשר נגדה הגישה הנתבעת הודעת צד ג' (להלן: הודעת צד ג') אשר תקנה את הגיר ברכב והתובעת לא היא זו שתיקנה זאת. הנתבעת שלמה סך של 5,900 ₪ לצד ג' 2. הנתבעת לא הפנתה את התובע לחברת צ'מפיון וכלל לא יודעת למי התובע מתייחס בכתב תביעתו כאשר מפורט בו "נתבעת 2". לגרסתה, אין לה כל הסכם עם התובע לאחריות על הגיר למשך חצי שנה ואם יש כזה הסכם, הוא נעשה בין התובע לצד ג'. התובע ביצע בדיקה לגיר לאחר שתוקן ווהגיר נמצא תקין לחלוטין. 3. לטענת הנתבעת, התובע לא הציג כל ראייה לנזקים הנטענים על ידו כולל ההוצאות, כך גם לא צרף את המסמכים המעידים על פנייתו לצ'מפיון. ג. הודעת צד ג' הנתבעת הגישה הודעת צד ג' נגד י.ס. גירים אוטומטיים בע"מ הוא צד ג' לעיל, לפיה, על צד ג' יהיה לשלם לה כל סעד כספי שייפסק כנגדה בתביעה זו וזאת כיוון שביום 7.4.04 שלמה הנתבעת לצד ג' סך של 5,900 ₪ כולל מע"מ לתיקון גיר הרכב של התובע עפ"י חשבונית המס שצד ג' הוציא לנתבעת, הוא נספח א' להודעת צד ג'. לגרסת הנתבעת, על גבי חשבונית זו נרשם מפורשות, כי צד ג' אחראי לתיקון לתקופה של 6 חודשים. עוד טוענת הנתבעת, כי הגיר תוקן ע"י צד ג', לשביעות רצונו המלאה של התובע. ד. כתב הגנה מטעם צד ג' 1. לטענת צד ג', אין כל עילת תביעה נגדו ושולח ההודעה מנסה למצוא ממי להיפרע, ללא כל סיבה. לטענתו, הוא אינו אחראי לתיקון ואין כל קשר סיבתי בין הנזק מושא התביעה לבין צד ג'. לטענתו, הוא לא פעל שלא כדין ולא הפר כל חובה כלפי שולחת ההודעה ולאור זאת, לא קיימת כל עילה נגדו. 2. לטענת צד ג', כל העבודה שביצע עבור הצדדים, ככל שביצע אותה, בוצעה על הצד המקצועי והטוב ביותר, בהתאם להוראות איגוד המוסכים ואין במעשים שביצע, כל הפרה של הסכמים בינו לבין הנתבעת ו/או התרשלות מצידו. 3. צד ג' מכחיש את כל האמור בכתב התביעה ובהודעת צד ג'. לטענתו, הבעיה המרכזית של הרכב אינה בגיר, אלא שעל הנתבעת, שולחת ההודעה, לתקן את מחשב הרכב אשר הוא הגורם לכל התקלות האחרות. לגרסתו, הוא התריע על כך בפני הנתבעת והודיע לה, כי יש להחליף את מחשב הרכב אשר גורם לתקלות, אך הנתבעת בחרה להתעלם מהתראותיו ולא החליפה את המחשב כיוון שמדובר בהוצאות נוספות. עוד הבהיר צד ג' לנתבעת, שאין אחריות על מחשב הרכב. 4. לגרסתו, התקלה שברכב נגרמה בגין מעשים ו/או מחדלים של התובע ו/או הנתבעת, אשר לא דאגו לאביזרי רכב מתאימים ולא עשו את שהיה מוטל עליהם כדי להקטין את נזקיהם. לטענתו, הנזקים הנטענים בהודעת צד ג' ו/או בכתב התביעה, אינם תוצאה של עבודה שנעשתה על ידו, אלא תוצאה של מעשים או מחדלים של התובע ו/או הנתבעת. ה. דיון השאלות בהן חלוקים הצדדים בתיק שבפני הינן, מהם הנזקים אשר נגרמו לרכב, מי אחראי להם ומי אמור לשאת בתוצאות. ההסכם בין הצדדים ההסכם לרכישת הרכב, נחתם בין הצדדים ביום 11.11.02 (להלן: "ההסכם"). ההסכם מסדיר את תנאי הרכישה, כאשר התובע והנתבעת חתומים עליו. עפ"י ההסכם, התובע חתם כי הבין את הסבר המוכר לגבי הרכב, בדק את המכונית במכון בדיקה ו/או במוסך וכי הרכב הינו לשביעות רצונו המלאה (סעיפים 6,7 ו- 9 להסכם). בסעיף 10 להסכם מצהיר הקונה/התובע, כי קרא את ההסכם, הבין את תוכנו וחתם על כל סעיפיו. לאור האמור בהסכם, התובע נחזה למי שקרא את ההסכם, הבין אותו והתחייב לכל האמור בו. אדם נחשב כמי שקרא, על מה שחתם. מי שחתם על מסמך לא יישמע בטענה שלא קרא אותו ולא ידע על מה חתם ולמה התחייב. בע"א 413/79 אדלר חב' לבנין בע"מ נ' מנצור פד"י לד(4) 29 פסק כב' השופט שמגר כי הטענה לא עומדת למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם. ע"א 779/87, 780 בליט ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' בוספורוס חב' לבנין והשקעות בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ פדי מד(3) 304, 310. ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' זהבה לופו ואח', פד"י נד' (2) 559, 574.   בע"א 167/64 שוויץ נ' סנדור פד"י יט' (3) 113, 117 "בדרך כלל דין הוא שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסך, ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו יהא תוכן המסמך אשר יהא... אך אפילו עיוור או אנלפבית שחתם על המסמך, והמסמך נוגע לעיסקה מסוג שהוא חפץ בה, אלא שהחותם טעה או הוטעה לגבי פרטי העיסקה, והפרטים אינם תואמים את העיסקה שהוא דימה לעשותה, הטענה "לא נעשה דבר" אינה עומדת לחותם....".   ובלשון בית המשפט במקרה נוסף: ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חב' לביטוח בע"מ פד"י כה(1) 648, 661. "... אינה נשמעת הטענה מפי החותם על מסמך שהוא חתם בלי לקראו תחילה ומבלי לדעת את תכנו. אם לא ניתנה לו הזדמנות לקראו תחילה, צריך היה להמנע מלחתום, ואם לא קראו מסיבה אחרת או ללא כל סיבה, אין לו להלין אלא על עצמו בלבד, ורואים אותו כאילו לקח על עצמו מרצון את הסיכון הכרוך בחתימתו על המסמך". כך גם ב - ע"א 325/88 טוויל נ' בית מנוחה לזקנים פד"י מד(1) 341, 348. רע"א 779/87 בליט נ' בל"ל בע"מ פד"י מד(3) 304, 310.     וכפי שסוכמה ההלכה לאחרונה - ע"א 2119/94 לנדאו נ' וין פד"י מט(2) 77, 84. "הדין הכללי בקשר לחתימה על חוזה על ידי מי שאינו יודע קרוא וכתוב, והוא הדין בעיוור או במי שאינו יודע את השפה שבה נכתב החוזה וכיוצא בזה הוא כי אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם, ולא תישמע מפיו הטענה, שלא כך הם פני הדברים מן הטעם שאין הוא מסוגל לקרוא את המסך מסיבה כלשהי. מקורה של חזקה זו בכך שמי שאינו מסוגל לקרוא מסמך נושא בחובה להבטיח שתוכנו של אותו מסמך יובא לידיעתו, על ידי פלוני המהימן עליו, לפני שיחתום עליו, ועל כן, הוא זה הנושא בתוצאות אי קיומה של החובה" עולה, כי התובע חתם על ההסכם, הבין את תוכנו ואם לא עשה כן, אין לו להלין אלא על עצמו. 2. הנזק הנטען א. לטענת התובע, הנזק לו הוא עותר הינו, עלות גיר חדש בסך 43,000 ₪ וכן עלות הפסד ימי עבודה והוצאות בסך 5,000 ₪. התובע לא המציא כל ראיה לעלויות הנטענות בכתב התביעה. בחקירתו הוא השיב, כי מאז שרכש את הרכב ועד היום, הוא נסע בו כ- 50,000 קמ"ש וכי לא בדק את הרכב במכון בדיקה לאחר קנייתו. ב. לעניין הסכומים להם עותר התובע, בחקירתו הנגדית הוא נשאל כיצד הוא הגיע לסכומים הנטענים על ידו והשיב כי הוא בדק בצ'מפיון כמה כסף יעלה לו לטפל ברכב כדי לסדר אותו (עמ' 5 שורות 18-19 לפרוטוקול). לגרסתו, אין לו קבלות, אין לו מסמכים ואין לו פירוט בכתב. לשאלה היכן כתוב כי הנתבעת נתנה לו אחריות לשנה על הרכב, כמפורט בסעיף 2 לתצהירו השיב, כי שמע זאת בפרסומות של הנתבעת וקיבל התחייבות בעל פה (עמוד 5 שורות 24-25 לפרוטוקול). כאן המקום לציין, כי התובע לא הציג בפני כל ראיה לפיה היו פרסומות שעסקו בעניין זה. ועל אי הבאת ראיה כבר נאמר כי: החזקה הראייתית בדבר הימנעות הנתבע מהבאת ראיה רלוונטית, הקובעת, כי אם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שבהישג ידו, ניתן להסיק שאילו הבואה הראיה היא היתה פועלת נגדו ויש בהימנעותו כדי לאשש את גירסת הצד שכנגד. "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר - ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (602ז')". עא 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ מד (4) 595) ג. התובע מאשר בחקירתו (עמ' 5 שורה 29 לפרוטוקול), כי התקלה ברכב התחילה לאחר מספר חודשים מאז שרכש את הרכב ולא ידע לומר כמה קמ"ש נהג ברכב בחודשים אלה. בהמשך השיב, כי יתכן ומדובר ב- 10,000 קמ"ש, לאור המצויין בחשבונית התיקון. התובע גם לא ידע להשיב, על איזה הסכם מדובר בסעיף 8 לתצהירו, בו הוא טוען שעל הנתבעת אחריות לתיקון שבוצע ברכב לחצי שנה והוא השיב, כי לא זכור לו שהיה הסכם בכתב, אך יכול להיות שהייתה רשומה קבלה (עמ' 6 שורה 10 לפרוטוקול). ד. בחקירתו הנגדית אישר התובע, כי לאחר שהוציא את הרכב מתיקון אצל צד ג', הרכב נסע בצורה תקינה וזאת, לאחר שבתיקון הוחלף המחשב. רק לאחר תקופה נוספת החלו הבעיות בגיר. עוד הסביר התובע, כי הרכב מושבת מנסיעה מזה תקופה ארוכה, "עקב מכות בגיר". ה. מר איתי פישר, מנהל התפעול אצל הנתבעת, הצהיר כי התובע רכש מהנתבעת את הרכב על פי ההסכם והנתבעת לא נתנה אחריות לשנה לרכב. לגרסתו, צד ג' אשר תיקן לתובע את הרכב, הוא שנתן לתובע אחריות לגיר ואם היה הסכם כל שהוא לאחריות לתיקון זה הוא נעשה בין התובע לצד ג'. לגרסתו, הנתבעת אינה מנהלת את המוסך שבבעלות צד ג' והיא מעולם לא האריכה אחריות של גיר שניתנה לו על ידי צד ג'. מר פישר אישר בפני כי הוא הפנה את התובע לצ'מפיון. ו. לגרסתו של מר פישר, לאחר תיקון הגיר על ידי צד ג' התובע ביצע לרכב בדיקה בצ'מפיון ונמצא כי הגיר תקין לחלוטין. לגרסתו, התובע לא הציג כל ראיה לנזקים הנטענים על ידו, לא הציג כל ראיה לכך שפנה לצ'מפיון 6 פעמים לגרסתו של מר פישר, התובע הביא את רכבו 4 חודשים לאחר הרכישה, מכיוון שעדיין חלה תקופת האחריות. הרכב הושאר אצל הנתבעת ונלקח למוסך של צד ג'. הנתבעת וצד ג' סיכמו את עלות התיקון, הרכב נשאר אצל צד ג' ולאחר שבוע הוצא מהתיקון, התובע נקרא לקבל את הרכב, ובחשבונית שהוצאה על ידי צד ג' בגין אותו תיקון נרשם שנתינת אחריות ל- 20,000 ק"מ או ל- 6 חודשים מיום התיקון על ידי צד ג'. לגרסתו, הקבלה נמסרה לתובע, אשר חתם על העדר תביעות. לגרסת מר פישר, כאשר חזרו התקלות, התובע פנה אליו כשבוע וחצי לאחר התיקון הראשון, הוא הפנה את התובע ישירות לצד ג', כאשר הנתבעת עודכנה בנושא. לגרסתו של מר פישר, הנתבע לא העבירה לצד ג' רכבים נוספים לתיקון לאחר המקרה מושא תביעה זו. ז. מר ספי כהנוביץ, מנהל צד ג', הצהיר בפני כי הרכב נתקבל במוסך של צד ג' מהנתבעת בחודש אפריל 2003, כאשר התקלה הייתה שההילוך השני משתלב עם החלקה גסה ומחליק בעומס וצבע השמן היה שחור ולו ריח שרוף. לגרסתו של צד ג', הוא פירק את הגיר והרכיב במקומו גיר משופץ תואם. בנסיעת מבחן הסתבר, כי כאשר הרכב קר הנסיעה תקינה, אך כאשר הרכב מתחמם בשילוב ההילוך השני יש החלקה ודפיקה. לגרסת מר כהנוביץ, הוא פנה אל הנתבעת והודיע לה, כי מעבר לצורך בשיפוץ הגיר, יש צורך לטפל במחשב הרכב ואולי אף בצמות החשמל. לגרסת מר כהנוביץ, לאחר כחודש הרכב חזר אליו עם תופעה זהה, הגיר פורק שוב, הורכב במקומו גיר מקורי ואירעה אותה תקלה. הוא הרכיב ברכב מחשב והבעייה נעלמה. הוא הזמין את התובע והציג בפניו את ההבדל בנסיעת הרכב עם מחשב מקורי לבין המחשב הישן. לגרסתו, לאחר כחודשיים נוספים פנה אליו התובע בטענה כי הרכב אינו מחליף את ההילוך הראשון לשני, אך לא היה מוכן לשלם עבור התיקון מאחר ועדיין היה מדובר בתקופת האחריות שניתנה לו על ידי הנתבעת. מר כהנוביץ אישר בפני, כי הוא הסביר לנציג הנתבעת שיש ברכב תקלה מעבר לגיר אשר גורמת לתקלות בגיר ויש לתקנו. עוד אישר בפני מר כהנוביץ, שהרכב נלקח על ידי הנתבעת למחלקה הטכנית של צ'מפיון ונאמר לו על ידי נצי צ'מפיון, שהגיר לא תקין ושאין לרכב כל בעייה אחרת (עמוד 9 שורות 25-30 לפרוטוקול). ח. בחקירתו הנגדית השיב מר כהנוביץ, כי הנתבע המשיכה לשלוח לו רכבים גם לאחר המקרה מושא תביעה זו ועבדה עמו גם קודם לכן. מר כהנוביץ הסביר, כי כאשר רכב מגיע למוסך שבניהולו מבוצע בו התיקון הנדרש, במקרה זה שיפוץ הגיר. לכן, אם יש תקלה אחרת ברכב אשר גורמת נזק לגיר ובעיה זו לא תוקנה, הגיר ימשיך להינזק. לגרסתו, ברכב מושא תביעה זו הוא שיפץ את הגיר והחליף את המחשב. להערכתו של מר כהנוביץ עלויות התיקון ברכב הם כדלקמן: גיר משופץ, במידה והגיר אשר תוקן על ידו ניזוק שוב, כ- 6,000 ₪. צמות משופצות בין 2,000 ₪ ל- 3,000 ₪. מחשב 6,000 ₪. ט. התובע לא הוכיח, כי לאחר שהגיר שופץ והוחלף המחשב, על ידי צד ג', שני רכיבים אלה לא תקינים. כל שטוען התובע הוא, שהרכב לא נוסע בצורה תקינה, כאשר קיימת בעיה בהעברת ההילוכים. התובע לא המציא חוות דעת מומחה לעניין מצב הרכב והתקלות בו, אם ישנן כאלה. לגרסת מר כהנוביץ, שלא נסתרה, הוחלף מחשב הרכב ותוקן הגיר. לגרסתו ברכב תקלה נוספת שלהערכתו נובעת מ"צמות הרכב". גם אם מר כהנוביץ לא ידע להצביע על מקור הנזק וכל שידע לומר הוא, שיש בעיה מחוץ לגיר שגורמת ל"החלקה בהילוך השני" (עמ' 10 שורה 25, עמ/ 9 שורות 1-12 לפרוטוקול). לגרסתו, התקלה הינה במחשב הגיר וזה הוחלף על ידו. לגרסת מר כהנוביץ' "... אני מניח שהתקלה היא מאיזה שהוא קצר בצמות חשמל ברכב" (עמ/ 9 שורות 14-15 לפרוטוקול). העדויות אשר הובאו בפני, לא מציינות מהי התקלה ברכב שגורמת לנזק בגיר ואם קיימת בכלל תקלה כזו. אין עוררין, כי הרכב עבר בדיקה במוסך צ'מפיון - פולקסוואגן-אאודי - שם נקבע כי הרכב תקין ולא נמצאה בו כל בעיה מלבד הגיר. אין חולק כי הגיר שופץ. התובע לא הציג כל חוות דעת מומחה ו/או כל מסמך אחר היכול לאשר, כי ברכב יש נזקים, מהם, מה עלותם ומתי ארעה התקלה. י. מהמקובץ עולה, כי התובע לא הוכיח בפני כי קיים נזק ו/או תקלה ברכב, לאחר שהרכב תוקן, עבר בדיקה במוסך פולקסוואגן ונמצא תקין, למעט הגיר. להזכירנו הגיר שופץ על ידי צד ג' והוחלף מחשב הרכב. כאן המקום לציין, כי הרכב הוכנס לראשונה למוסך, מספר חודשים לאחר שנקנה. אכן, היה מדובר בתקופת האחריות אשר ניתנה על ידי הנתבעת והאחרונה הפנתה את הרכב לתיקון אצל צד ג' ולבדיקה במוסך צ'מפיון, הוא יבואן הרכב מסוג זה. מאז ועד היום התובע נהג ברכב כ- 50,000 ק"מ, שזו כברת דרך לא מבוטלת. אני מקבלת את טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו ולפיה, ברכב לא תקין לא ניתן לבצע נסיעות ארוכות. לטענת צד ג', התקלה היחידה אשר אובחנה על ידי מוסך צ'מפיון הינה תקלה בגיר, כאשר הרכב עצמו נמצא תקין. לא הובאת בפני כל ראייה ואפילו לא בדל של ראייה, כי הרכב עדיין אינו תקין, למעט עדותו של התובע. גם מר כהנוביץ העיד בפני, כי לאחר ששופץ הגיר והוחלף המחשב, הרכב נסע בצורה תקינה. גם אם לטענת התובע, הנתמכת בעדותם של מר פישר ומר כהנוביץ, הוא חזר ופנה מספר פעמים אל הנתבעת ואל צד ג' בטענה כי הרכב לא תקין וגם אם בהתאם לטענות התובע וצד ג' עולה, כי קיים נזק ברכב, כל שהוכח בפני, הוא שהרכב נבדק במוסך צ'מפיון, שם נקבע כי הינו תקין, יש תקלה בגיר, הגיר שופץ, המחשב הוחלף ולאחר ביצוע עבודה זו על ידי צד ג', הרכב נסע בצורה תקינה. לא הוכח בפני, למרות טענתו של התובע, מר כהנוביץ, כי יש תקלה ברכב אשר גורמת נזק לגיר. כדי להוכיח טענה זו, היה על התובע להמציא חוות דעת מומחה ובפרט לאחר שהרכב נמצא תקין בבדיקה במוסך של היבואן. מהמקובץ עולה, כי התובע לא הוכיח את הנזק הנטען על ידו ו/או את הסכומים להם הוא עותר. 3. למעלה מן הצורך אציין, כי איני מקבלת את טענת הנתבעת בסיכומיו ולפיה, האחריות לתיקון הרכב חלה על צד ג'. צד ג' נתבקש לשפץ את הגיר, כך עולה מעדויות הנתבעת וצד ג', ואינו אחראי לכל תקלה אחרת, אם הייתה כזו הרכב. 4. סוף דבר לאור המקובץ בספק דיני זה, אני דוחה את התביעה בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות. ניתן היום כ"ט בחשון, תשס"ו (1 בדצמבר 2005) בהעדר הצדדים. פרוסט-פרנקל אושרי, שופטת תקלות ברכבתקלה בגיר (רכב)