##איחוד תיקים באותו בית משפט:## על פי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית משפט או רשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם של עניינים אחדים, התלויים ועומדים בפני בית משפט, כאשר כרוכות בהם שאלות דומות של משפט או עובדה: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו." הסמכות הנתונה לבית משפט ולרשם, הקבועה בתקנה 520 לתקנות, להורות על איחוד תובענות התלויות ועומדות בבית המשפט, הינה סמכות שברשות, ו בית המשפט רשאי, על פי שיקול דעת ו, להורות על איחודן של התובענות, בין לבקשת בעלי הדין ובין מיוזמה עצמית, ואולם, אינו מחויב לעשות כן. ביסוד הוראת התקנה עומדים השיקולים של ייעול הדיון, חיסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים וכן החשש כי כפל דיונים יביאו לכך שבתי המשפט השונים יגיעו למסקנות עובדתיות שונות ויינתנו הכרעות שיפוטיות סותרות בסוגיות זהות או דומות, בין אותם צדדים. מטעמים אלה, התערב בית המשפט העליון, כב' הנשיא ברק (כתוארו אז), בהחלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר לא נעתר לבקשה לאיחוד תביעות ברע"א 5669/99 אזולאי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (15 .11.1999). כך גם קיבל כב' השופט ריבלין (כתוארו אז) בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, שלא להורות על איחוד תביעות ברע"א 9130/02 אורבונד שיווק בע"מ נ' לוי (24 .03.2003 ##להלן החלטה בנושא איחוד תיקים בבית משפט:## בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת חנה לפין-הראל) מיום 11.3.2007, לפיה נדחתה בקשת המבקש לאיחוד שתי תביעות לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984. 1. בשנת 2001 הגיש המשיב תביעה כספית נגד המבקש בגין חוב בקשר לעבודות פיתוח שעשה המשיב עבור המבקש בביתו בכפר ירכא. המבקש העלה בכתב הגנתו טענות קיזוז אולם לא הגיש תביעה שכנגד. בתיק זה ניתן פסק דין חלקי, נוהלה ישיבת הוכחות אחת ומונה מומחה מטעם בית המשפט, אשר טרם הגיש חוות דעתו (להלן: "התביעה הראשונה"). 2. בשנת 2006 הגיש המבקש תביעה כספית נגד המשיב בגין ליקויי בניה בעבודות פיתוח שעשה המשיב בפרויקט לבניית שכונה בכפר ירכא (ביתו של המבקש, נשוא התביעה הראשונה, נבנה במסגרת אותו פרויקט). קדם המשפט הראשון בתביעה זו נקבע ליום 8.7.2007. 3. המבקש הגיש בקשה לאיחוד התביעות, באשר לטענתו מדובר באותו סכסוך. לגישתו, מטעמי יעילות, מניעת כפל דיונים וכפל החלטות, ועל מנת למנוע עינוי דין, ראוי להיענות לבקשה. בית המשפט קמא, שדן בתביעה הראשונה דחה את הבקשה. בהחלטה נקבע, כי שני התיקים מבוססים על מסכת עובדתית דומה, והצדדים בהם הם זהים. עם זאת, מאחר שהתביעה הראשונה נמצאת בשלב מתקדם, ונדונה מזה כחמש שנים, בעוד התביעה השניה אך הוגשה, ומועלות לגביה טענות שונות כמו התיישנות ומניעות, יהיה באיחוד הדיון כדי לסרבל את התביעה הראשונה באופן לא סביר, לא מידתי ולא יעיל. בנוסף, הביע בית המשפט קמא ספק לגבי מטרת הגשת התביעה השניה, שמא הוגשה אך כמשקל נגד התביעה הראשונה. על החלטה זו נסבה הבקשה למתן רשות ערעור. 4. המבקש טען, כי בית המשפט קמא טעה בהחלטתו, ומשנקבע כי מדובר באותם צדדים ובאותו נושא, היה על בית המשפט לקבל את הבקשה. לטענת המבקש, איחוד הדיון, לא רק שלא יסרבל את ההליך אלא יגרום לייעולו וימנע הכרעות סותרות. 5. דין הבקשה להדחות. ככלל, החלטה בעניין איחוד דיון מסורה לשיקול דעתו של השופט הדן בתיק, ורק במקרים נדירים תתערב ערכאת הערעור בהחלטתו - רע"א 2741/99 מקור הנפקות וזכויות בע"מ נ' שר הפנים תק-על 99(2) 846 (1999); רע"א 8130/98 י. מושקוביץ חברה לבניין נ' אוחיון תק-על 99(3) 315 (1999). בענייננו, אין מדובר במקרה חריג ואין בהחלטה שלא לאחד את הדיון כדי לגרום למבקש עיוות דין. מעבר לנדרש אומר, כי אחד השיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאיחוד עניינים, הוא השלב הדיוני בו נמצאת כל אחת מהתביעות, והאם האיחוד ביניהן עשוי לגרום לסרבול ולעיכוב הדיון בתביעה המתקדמת - רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ פ"ד נד(2) 69 (2000). לפיכך, יש ממש בנימוקיו של בית המשפט קמא ואיני רואה טעם להתערב בשיקול דעתו, מה עוד, שייתכן כי הכרעה בתביעה הראשונה תיצור פלוגתא פסוקה או מעשה בי-דין, שייתרו את הצורך לברר את התביעה השניה, כולה או מקצתה. 6. לאור האמור לעיל ומכוח סמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובת המשיב. מאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. הפקדון שהופקד, במידה והופקד, יוחזר למבקש. ניתנה היום ז' באייר, תשס"ז (25 באפריל 2007) בהעדר הצדדים. י. עמית, שופט איחוד דיון