הפסיקה כבר הכירה בחובת הזהירות של חברות משכנות ובהן עמידר, כלפי מוכרי ורוכשי דירות, שהמרשם שלהן מתנהל אצלה. ר' ע"א 2299/99 שפיר ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נה(4), 229, שם נאמר: "בנהלה את מרשם המקרקעין של הדיירים - מרשם שנועד לבוא תחת המרשם הרשמי הפורמאלי; מרשם שרק ממנו ניתן ללמוד על זכויות הדיירים ועל מצבת הזכויות הכללית בנכס שלעניין - נטל הוטל על דיור לעולה, והוא: לנהל את ענייני המרשם כהלכה - כמוה כרשות ציבורית - ולו משום שדיירים אינם יכולים להעביר את זכויותיהם אלא אם יקבלו את הסכמתה ה"ציבורית" לדבר". ר' גם ה"פ (חי') 180/05 יצחק סלם נ' מנהל מקרקעי ישראל והון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ, שם נקבע לעניין האחריות של חברה משכנת כי: "המשיבה, בהיותה חברה משכנת האחראית לרישום ולניהול פנקסים של העברת זכויות בדירות, אינה יכולה לגרוע מחובתה זו את הנדרש לצורך רישום המשכנתא וקבלת כספי המשכנתא על ידי הרוכש, שכן הפנקסים שבניהולה חייבים להראות תמונה נאמנה של הזכויות בדירה. היא משמשת כמעין "לשכת רישום מקרקעין". אמנם אין ביכולתה לרשום הערות אזהרה, אך מחובתה להקטין את נזקי רוכשי הדירות ולהמציא את ההתחייבות האמורה לרישום המשכנתא, כחלק מתפקידה". וכן ר' ת.א. 3139/01 משה דוד שמחה נ' משה דוד מיכאל, פורסם באתרים משפטיים, שם נקבע כי: "משהנפיקה עמידר אישור שאמור היה לשקף את מצב הזכויות בפועל בדירה, אולם זה נמצא לוקה בחסר ולא משקף נאמנה את מצב הזכויות בפועל בדירה, גרמה למצג שווא לא מדוייק לכל המסתמך עליו, ולמעשה, התרשלה במילוי תפקידה והפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, הן כלפי הבנים והן כלפי הבנק". בניהחברה משכנת