בקשת אשרת פליט

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשת אשרת פליט: העותר, אזרח ניגריה, ביקש כי תינתן לו אשרת שהייה בישראל במעמד של פליט, מחמת היותו פעיל אופוזיציה פוליטי, אשר נשקפת לו סכנת חיים במידה שיוחזר למדינתו. עניינה של העתירה שלפני בהחלטת משרד הפנים מיום 5.7.11, שלא להעניק לעותר מעמד של פליט כאמור. העותר מבקש כי תינתן לו אשרת שהייה בישראל מסוג א/5, לתקופה של שנה אחת, ולחילופין - כי עניינו יוחזר לוועדה המייעצת לענייני פליטים לצורך בחינה מחדש. 1. רקע הדברים העותר, סאנדיי אג'יזי מרטינס, יליד 1963 ואזרח ניגריה, הינו, לטענתו, פעיל פוליטי בארגוןMovement For the Emancipation of the Niger Delta (להלן: "MEND"). העותר מחזיק בתעודת חברות בארגון (ראו נספח ח' לעתירה). על פי העתירה, המדובר בארגון פוליטי הפועל לקידום דמוקרטיה וצדק חברתי, אשר נאבק בשחיתות השלטונית הפושה בחבלי הארץ הדרומיים של ניגריה. מטרת הארגון הינה להביא לשחרור אזור הדלתא, שבו מצויים מרבית עתודות הנפט של ניגריה, ולשיפור תנאי המחיה בו באמצעות חלוקה צודקת יותר של עתודות הנפט, תוך מאבק בחברות הנפט הזרות, הזוכות לתמיכת הממשל. על פי האמור בעתירה, כבר בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת החל העותר בפעילות פוליטית במסגרת ארגון בשם Niger Delta Youth כנציגו של הכפר אקרמור, בו נולד והתגורר. לדבריו, פעל במישור החברתי למען שחרור האזור מכוחות מדכאים ולשיפור תנאי המחיה. לאחר שארגון ה- MEND הוקם, בשנת 2006, הצטרף העותר לשורותיו, כאשר תפקידו בארגון היה דובר ונציג קהילתי מקומי ושליח שהעביר מסרים בין קבוצות ה- MEND השונות באזור. על פי העתירה, מצב המורדים הניגרים בכלל, ואלה החברים בארגון ה- MEND בפרט, החמיר עם תחילת כהונתו של הנשיא המכהן של ניגריה כיום, ד"ר ג'ונתן גודלאק. לטענת העותר, הנשיא נאבק בחריפות כנגד ארגון ה- MEND ופעל לעינויים של חברי הארגון ואף לרציחתם. על פי הנטען בעתירה, העותר נעצר ביום 2.6.07 בשל חברותו בארגון, הוא נאסר ועבר עינויים קשים, שהותירו צלקות על גופו. ביום 10.7.07 נעצרה גם אשתו, אוצ'ה לובט מ' אג'זי, שעל פי הנטען בעתירה הייתה שותפה עמו למאבק בארץ מולדתו, אולם היא שוחררה לאחר זמן קצר. על פי הנטען, במהלך חודש אוגוסט הצליח העותר להימלט על נפשו מהכלא ובעזרת סיוע של חבריו לארגון הגיע לישראל ביום 16.09.07, ביחד עם אשתו, כאשר על פי הנטען עזיבתו את ניגריה נעשתה באופן לא חוקי ובלא ידיעת השלטונות. ביום 20.11.07 הגיש העותר בקשה לנציגות המקומית בישראל של נציבות האו"ם לענייני פליטים (להלן: נציבות האו"ם לפליטים) לקבלת מקלט מדיני בישראל עבורו ועבור אשתו (בקשת העותר צורפה כנספח ב' לעתירה). ביום 9.3.08 נערך לעותר ראיון בנציבות האו"ם לפליטים (ראו נספח א' לתגובת המשיבה). לאחר עריכת הראיון המליצה הנציבות לדחות את בקשת העותר. הנימוק המרכזי לדחיית הבקשה היה נעוץ במהותו של ארגון ה- MEND. על פי ההחלטה, ארגון ה- MEND הינו ארגון כוחני, אשר מאופיין בפעילות פושעת ואלימה מיסודה ובעיקר במעשי חטיפות עבור בצע כסף. לאור זאת, אין הוא בבחינת ארגון פוליטי, שחבריו זכאים להגנה מכוח אמנת הפליטים. בנוסף, הצביעה הנציבות על מספר סתירות בגרסת העותר אשר פגמו במהימנותו, לרבות סתירות בין הצהרותיו של העותר לבין הצהרות מי שנטענת להיות אשתו. כך, בין היתר, נמצאו סתירות באשר למועד הצטרפות העותר לארגון, כאשר אשתו טענה כי הצטרף לארגון בשנת 1990, שעה שהארגון נוסד רק בשנת 2006. הנציבות מצאה גם, כי לא עלה בידי העותר להוכיח את עצם חברותו בארגון ואת מעצרו בשנת 2007 בעקבות חברותו בארגון, תוך שנקבע כי טענותיו ביחס לאירוע המעצר נמצאו לא הגיוניות. הנציבות ציינה, כי כלל לא ברור כיצד מתיישבת טענת העותר לפיה ברח מניגריה בשל פעילותו בארגון ה- MEND, הנרדף על ידי השלטונות, עם העובדה שעזיבתו את ניגריה נעשתה כדין, תוך שהונפק לעותר דרכון ואשרת תייר (על עמדת נציבות האו"ם בעניינו של העותר ניתן ללמוד מטופס הערכת הערעור בעניינו של העותר, אשר צורף כנספח ג' לתגובת המשיבה לעתירה וכן מטופס הערכה של נציבות האו"ם לפליטים בעניינו של העותר מיום 18.7.08, אשר צורף כנספח א' לתגובתו המשלימה של המשיבה לעתירה). לאור האמור, המליצה הנציבות לוועדה המייעצת לענייני פליטים במשרד הפנים שלא לאשר את הבקשה. ביום 3.6.09 הודיעה הועדה המייעצת לענייני פליטים במשרד הפנים לעותר על דחיית בקשתו (ההחלטה צורפה כנספח ב' לתגובת המשיבה לעתירה). בינתיים, נודע לעותר, כך לטענתו, כי מאז חודש אפריל 2009 נעלמו עקבותיו של אביו וכי, ככל הנראה, הוא נחטף על ידי גורמים ממשלתיים, או גורמים הפועלים בשליחות הממשלה כנגד ארגון ה- MEND. ביום 19.7.09 הגיש העותר בקשה לעיון מחדש בבקשתו, באמצעותה ביקש העותר, בין היתר, לעדכן את המשיבה בהתפתחות בעניין אביו (הבקשה צורפה כנספח ג' לעתירה). הבקשה טופלה על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני במשרד הפנים, מאחר שהטיפול במבקשי המקלט הועבר בינתיים אליה מנציבות האו"ם לפליטים. ביום 16.8.09 מילא העותר טופס בקשה לתמיכה בבקשתו ובעקבות כך זומן העותר לראיון אצל פקיד המשיבה בלוד (הטופס צורף כנספח ד' לעתירה). מכוח בקשת העותר ניתנה לו אשרת שהייה זמנית בישראל, אשר תוקפה הוארך מעת לעת, מיום 1.9.09 ועד ליום 6.7.11. בין לבין, ביום 2.1.11, נכנס לתוקפו נוהל חדש לטיפול במבקשי מקלט מדיני בישראל (ראו נספח ז' לעתירה). לפי נוהל זה, כל בקשה תבחן על ידי יחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני במשרד הפנים, היא יחידת ה-RSD (Refugee Status Determination), אשר תערוך למבקש ראיון בסיסי, שבסיומו תחליט היחידה האם לערוך למבקש ראיון מקיף או להפנות את עניינו של המבקש להליך של דחייה על הסף (עוד על הנוהל החדש ועל הנוהל שקדם לו ראו עע"מ 8675/11 מספן מזמור טדסה (Mespen Mezmor Tedessa) נ' יחידת הטיפול במבקשי מקלט (ניתן ביום 14.5.12), להלן: ענין טדסה). ביום 5.7.11 הודיע הוועדה המייעצת לענייני פליטים במשרד הפנים לעותר, כי בקשתו לעיון חוזר נדחתה והעותר התבקש לעזוב את המדינה בתוך 14 יום ולשוב לניגריה (מכתב הדחייה צורף כנספח ה' לעתירה). החלטת המשיבה התבססה על הערכת היחידה לטיפול במבקשי מקלט (נספח ג' לתגובת המשיבה לעתירה). משכך, הגיש העותר ביום 25.7.11 את העתירה שלפני. בעתירתו, טען העותר, כי המשיבה טעתה עת החליטה לדחות את בקשתו להכרה כפליט בישראל על פי אמנת הפליטים. לחילופין, טען העותר, כי ההחלטה אינה מידתית וכי היא חורגת ממתחם הסבירות. עוד נטען, כי מאחר שהעותר הגיש את בקשתו טרם כניסת הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט מדיני לתוקף, אין זה ראוי וחוקי לדחות את בקשתו על פי עקרונות הנוהל החדש. הודגש בעתירה, כי ארגון ה- MEND הינו ארגון פוליטי וכי החברים בו נרדפים על ידי הממשלה. בתגובתה המקדמית לעתירה הבהירה המשיבה, כי בקשתו המקורית של העותר נבחנה על פי הנוהל הישן. עוד הובהר, כי אמנם בקשתו של העותר לעיון חוזר נבחנה על פי הנוהל החדש, אשר נכנס לתוקף ביום 2.1.11, אולם הנוהל החדש לא החיל הסדרים חדשים על בקשות לעיון חוזר וההליך נותר, במהותו, זהה. על כן, טענה המשיבה, כי לא נפל כל פגם בהליך הפרוצדוראלי של בחינת בקשת העותר. לגופם של דברים טענה המשיבה כי נתגלו סתירות בגרסת העותר, אשר פגמו במהימנותו; כי העותר כלל לא הוכיח שהיה פעיל בארגון ה- MEND וכי, ממילא, ארגון ה- MEND הינו ארגון טרור מיליטנטי, אשר חבריו אינם זכאים להגנה בינלאומית מכוח אמנת הפליטים. בתשובתו לתגובת המשיבה לעתירה, חזר בו העותר מטענותיו בכל הנוגע להחלת הנוהל החדש על ענייננו. העותר עמד על כך שארגון ה- MEND איננו ארגון טרור, כי אם ארגון פוליטי. עוד נטען, כי ארגון ה- MEND המקורי, שאליו משתייך העותר, לא נטל חלק בפעולות אלימות וכי אלו בוצעו על ידי ארגונים מתחזים אשר טוענים כי הם פועלים תחת ארגון ה- MEND. העותר טען, בנוסף, כי הביא ראיות חד משמעתיות להוכחת חברותו בארגון ה- MEND. העותר פרט בהרחבה את תשובותיו לכל אותן סתירות, כביכול, שנמצאו בגרסתו והביאו למסקנה כי גרסת העותר אינה מהימנה. ביום 13.11.11 התקיים דיון מקדמי בעתירה, שבמהלכו הורתי למשיבה לשוב ולבחון את עמדתה בנוגע לארגון ה- MEND. בהתאם להחלטתי, הגישה המשיבה תגובה משלימה, שבמסגרתה הובהר כי ארגון ה- MEND הינו ארגון שהוקם על מנת לדאוג לזכויות האוכלוסייה בחלק הדרומי של ה- Niger Delta, ברם, פעילות הארגון מאופיינת גם בחטיפות עובדים של ארגוני נפט עבור כופר. המשיבה טענה, בהגינותה, כי קשה לקבוע חד משמעית מהו אופי הפעילות של הארגון, "כיוון שקשה להבחין בין פעילות הנעשית על רקע אידיאולוגי, פוליטי, לבין זו הנעשית מבצע כסף" וכי, בשל כך, "כל בקשת מקלט נבחנת לגופה וההערכה בעניין העמידה בתנאי האמנה נעשית בהתאם למכלול נסיבות". כאמור, לתגובה המשלימה צורף טופס הערכה של נציבות האו"ם לפליטים בעניינו של העותר. 2. טענות הצדדים העותר טוען, כי הוא הביא ראיות חד משמעיות להוכחת חברותו בארגון ה- MEND וכי אין כל סתירות בעדותו. מכל מקום, במידה וישנם חלקים בסיפור אשר לכאורה אינם מתיישבים אחד עם השני, הרי שיש בידו תשובה מניחה את הדעת לכל סתירה לכאורה. העותר טוען עוד, כי ארגון ה- MEND אינו בבחינת ארגון טרור, אשר חברות בו מוציאה את העותר מגדרי אמנת הפליטים, כי אם המדובר בארגון פוליטי אופוזיציוני, אשר מוכר על ידי הקהילה הבינלאומית בכלל וארצות הברית בפרט. העותר מוסיף וטוען, כי לנוכח עמדתה החדשה של המשיבה, לפיה יש לבחון כל מקרה לגופו, כפי שבאה לידי ביטוי בתגובתה המשלימה לעתירה, הרי שלא היה מקום לדחות את בקשתו של העותר על הסף, כפי שנעשה בפועל, אלא היה על המשיבה לבחון את בקשת העותר מתוך הנחה, כי מדובר בארגון פוליטי, שחברות בו אכן עשויה להקים מעמד מכוח אמנת הפליטים. המשיבה טוענת, כי תנאי בסיסי שעל מבקש מקלט להוכיח הוא היותו בבחינת "נרדף", היינו עצם חברותו בארגון פוליטי וכן קיומו של "פחד מבוסס היטב". ברם, בענייננו לא עמד העותר בתנאי בסיסי זה ועל כן, אף אם ארגון ה- MEND הינו בבחינת ארגון פוליטי, כנטען, אין בכך כדי לסייע לעותר, באשר די היה בהעדר האמינות ובהעדר הוכחה בדבר פחד מבוסס היטב כדי להביא לדחיית בקשתו. אשר על כן, לא נפלה טעות בהחלטת המשיבה שלא להכיר בעותר כפליט וגם אין המדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות. המשיבה טוענת עוד, כי גם אם ארגון ה- MEND הינו בבחינת ארגון פוליטי שחברות בו עשויה להצמיח, בנסיבות מתאימות, מעמד על פי אמנת הפליטים ואף אם העותר אכן השתייך לארגון כנטען, הרי שעדיין יש צורך לברר האם יש לראות את העותר כמי שנרדף בגין השקפה פוליטית (בהתאם לרמת הפעילות, הדרגה בה שירת, אופי הפעולות בהן נקט חלק, וכיו"ב) והאם פעילות העותר בארגון כללה ביצוע מעשים פליליים, שיש בהם כדי להדירו מהאמנה. משכך, ניתן, לכל היותר, להורות על החזרת עניינו של העותר לדיון בפני הגורם המוסמך, היא הוועדה המייעצת לענייני פליטים. 3. סבירות החלטת המשיבה בעניינו של העותר מסגרת הדיון בענייננו היא אמנת האו"ם בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951 והפרוטוקול שהוסף לה בשנת 1967. האמנה, המעגנת את זכויות הפליטים, נוצרה כמענה לבעיותיהם של מיליוני אנשים שהפכו לפליטים כתוצאה מזוועות השואה ומלחמת העולם השנייה. מדינת ישראל הייתה החמישית שחתמה על האמנה, ומייד עם הקמתה לחמה, לצד ארגונים יהודים, לניסוח האמנה ולהשגת זכויות רחבות לפליטים ומבקשי מקלט. בדברי ההסבר לאמנה צוין שמטרתה למנוע הישנות המצב בו פליטים שעברו רדיפה והצליחו להגיע למדינה אחרת, יהיו מגורשים למדינה בה נרדפו. אמנם, הוראות האמנה והפרוטוקול המתקן לא עוגנו בחקיקה פנימית, אך אין חולק כי המדינה מחויבת בהן. באמנת הפליטים מוגדר "פליט" כאדם "הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו בגלל פחד מבוסס להיות נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת, ואיננו יכול להיזקק להגנתה של אותה ארץ או אינו רוצה בכך בגלל הפחד האמור" (סימן א' לאמנה). מדינה שהיא צד לאמנה, לא תגרש ולא תחזיר "פליט", כהגדרתו לעיל, "אל גבולות הארצות שבהן יהיו חייו או חירותו בסכנה מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת" (סימן ל"ג לאמנה). זוהי ההגנה שאותה ביקש העותר לקבל - בקשה שנדחתה כאמור על ידי המשיבה. במקרה שלפניי מתרכזת עמדת המשיבה, לגופו של עניין, בכל הקשור לדחיית בקשתו של העותר, בשני עניינים עיקריים: הראשון, שאלת מהימנותו של העותר. כך, הן לגבי נסיבות עזיבתו את ארץ מוצאו והן לגבי השאלה האם העותר אכן השתייך לארגון ה- MEND. השני, וזהו התנאי העיקרי העומד לבחינה לפניי, הוא האם ארגון ה- MEND הינו בבחינת ארגון פוליטי, שחברות בו עשויה להצדיק קבלת מעמד של פליט מכוח האמנה. החלטתו של משרד הפנים נשוא העתירה דנן הִנה, ככל החלטה מינהלית, החלטה שבשיקול דעת. ככזו, תבחן ההחלטה במסגרת עילות ההתערבות של המשפט המנהלי, כפי שנתגבשו בפסיקת בית המשפט העליון, כגון העדר סמכות, הפלייה פסולה, שיקולים זרים וחריגה ממתחם הסבירות (ראו עע"מ 9018/04 סאלם מונא נ' משרד הפנים (ניתן ביום 12.9.05)). אין חולק, כי המשיבה קיבלה את החלטתה המקורית בעניינו של העותר בהסתמך על הראיון שנערך עמו ביום 9.3.08. אין גם חולק, כי הראיון יצא מתוך הנחה כי ארגון ה- MEND הינו בבחינת ארגון פלילי כוחני ואלים ועל כן חברות בו כלל אינה יכולה להצמיח מעמד של פליט, שכן היא אינה מקיימת את הדרישה לנרדפות על רקע דעה פוליטית כנדרש באמנת הפליטים (ראו נספח א' לתגובה המשלימה של המשיבה לעתירה). בהתאם לכך, יוחד עיקרו של הדיון בעניינו של העותר לבחינת מהות וטיבו של הארגון, תוך ציטוט מדברי העותר, לפיהם הארגון היה מעורב במעשי חטיפה וכי העותר פעל להעברת מידע לארגון, אשר היה בו כדי לסייע לפעולות החטיפה שבוצעו. שאלת מהימנותו של העותר תפשה מקום משני בלבד לאור אותה הנחה לפיה ממילא חברות בארגון אינה יכולה להקנות לעותר מעמד של פליט. לעניין המהימנות תוארו מספר סתירות שנמצאו, כביכול, בגרסת העותר. נכון הדבר, כי סוגיית הערכת מהימנותו של מבקש המקלט הינה בבחינת סוגיה משמעותית בהליכים לפי האמנה וכי, לעתים, די במסקנה לפיה מבקש המקלט אינו מהימן כדי להשמיט את היסוד תחת בקשת המקלט כולה. אלא שבענייננו, המדובר בסתירות לא מהותיות, שכשלעצמן, שאין בהן די על מנת להביא לדחיית בקשת העותר מטעם זה בלבד. המדובר, לכל היותר, במעין "חיזוק" לנימוק הראשון, אשר, כאמור, התבסס על כך שארגון ה- MEND הינו ארגון טרור. אוסיף, כי עיון בראיון שנערך עם אשתו של העותר (אשר מטעמי הגנת הפרטיות הומצא לעיון בית המשפט בלבד) מעלה, כי אמנם נמצאו סתירות בין גרסתה של אשת העותר לבין גרסת העותר, אולם המדובר בעיקר בסתירות שעשויות להיות רלבנטיות לבחינת אותנטיות הקשר בין השניים (כך למשל נמצאו סתירות במענה לשאלות, כגון: כמה אחים יש לאשתך, היכן התגוררתם לפני המעצר וכיו"ב). בעניין זה איני קובעת ממצאים שכן העתירה שלפניי אינה עוסקת בשאלה זו. ככל שמדובר בסתירות בעלות רלבנטיות לבחינת עצם חברותו של העותר בארגון ה- MEND, המדובר בסתירות לא מהותיות כגון בכך שאשתו של העותר ציינה כי העותר החל לפעול במסגרת הארגון בשנת 1990 בעוד שהארגון נוסד ב- 2006 וכן בכך שטענה כי נעצרה לאחר שהעותר נעצר, אולם באותה נשימה טענה כי היא נעצרה בניסיון לברר היכן העותר). כפי שציין כב' השופט ע' פוגלמן בעניין טדסה (סעיף 20 לפסק דינו): "טבעי הוא כי תהיינה אי הבנות מסוימות וחוסר דיוקים, הנובעים מההבדלים בין השפות, קצב השיחה לעומת קצב התרגום, טעויות בלי משים של המתורגמן וכיוצא באלה... " ואני מוסיפה - גם אי הבנות וחוסר דיוקים הנובעים מהלחץ במעמד הראיון, לעיתים מהרצון לרצות את המראיין, ולענות תשובות "נכונות". יש לזכור כי מדובר באוכלוסיה מוחלשת, אולי הכי מוחלשת שיכולה להיות. כאשר מדברים על סתירות יש לזכור את המעמד בו נמצא מבקש המקלט. כפי שקבע כב' השופט ע' פוגלמן בעניין טדסה (סעיף 20 לפסק דינו): "בבואם של המראיין והגורמים המוסמכים לבחון את דבריו של מבקש המקלט ותשובותיו לשאלות המראיין, כפי שנרשמו בפרוטוקול הראיון, עליהם לזכור כי לא מן הנמנע שפרטים כאלה ואחרים ודקויות מסוימות "אבדו בתרגום", והדברים נכונים גם ביחס לשלב הביקורת השיפוטית" אין, אפוא, לקבל את עמדת המשיבה, כי סביר היה לדחות את בקשת העותר ולו מהטעם שגרסתו של העותר אינה מהימנה. מאחר שהחלטת המשיבה בבקשת העותר לעיון חוזר התבססה על אותם הנימוקים שבהחלטתה המקורית ועל כך אין חולק - ראו סעיף 31 לתגובת המשיבה לעתירה - ומאחר שאף המשיבה, בתגובתו המשלימה, איננה קובעת עוד, חד משמעית, כי השתייכות לארגון ה- MEND איננה יכולה להקים, עקרונית, מעמד מכוח אמנת הפליטים, הרי שיש להחזיר את הדיון לוועדה המייעצת לענייני פליטים, על מנת שתבחן, בשנית, את בקשת העותר על רקע כלל הנתונים הרלוונטיים ותקבל בה החלטה חדשה וזאת מתוך נקודת הנחה, כי השתייכות לארגון ה- MEND יכולה, בנסיבות מסוימות, להקים מעמד של "פליט" (ראו והשוו: עע"מ 7126/11 מדינת ישראל - משרד הפנים נ' קינטרו הרננדז פאבר (ניתן ביום 6.6.12)). יש לחזור ולהדגיש כי מדובר בבחינה אינדיבידואלית של מצבו של העותר, שייכותו לארגון ותפקידו בו, כמו בחינת החשש לחייו אם יוחזר לארצו. בשולי החלטתי מצאתי לנכון לציין, כי לא ניתן להתעלם מן הקושי הממשי הניצב בפני המדינה לנוכח גלי ההגירה השוטפים את הארץ, על הבעיות הרבות והקשות המתעוררות כתוצאה מכך (ונראה כי האירועים האחרונים שאירעו בדרום העיר - יעידו). אולם, מנגד, אין להתעלם מהוראות אמנת הפליטים שמדינת ישראל דחפה לניסוחה ונטלה על עצמה לכבד, על כל המשתמע מכך, לרבות הביקורת השיפוטית על החלטות בנדון. 4. סוף דבר העתירה מתקבלת, במובן זה שעניינו של המשיבה יוחזר לדיון בפני הוועדה המייעצת לענייני פליטים, כאמור לעיל. המשיבה תישא בשכר טרחת עו"ד והוצאות העותר בסכום של 15,000 ש"ח. סכום זסה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.פליטיםמשרד הפניםמסמכיםאשרה (ויזה)