מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא צו מניעה זמני לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל: 1. לפני בקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל לפינוי המבקשים מדירתם שבתיק הוצל"פ 03-04996-98. המבקשים רכשו דירה על פי חוזה מיום 19.1.96, שנעשה בינם לבין הנתבעים 1 - 7, בבית ברחוב יהודה 11, ירושלים. בגין עסקה זו לא נרשמה הערת אזהרה במשרד ספרי האחוזה. ביום 26.2.96 נעשה הסכם נוסף בין הצדדים. במבוא להסכם נאמר שכל צד יכול לחזור בו מההסכם ואף נקבע מסלול לביטולו (סעיף 8). ולבסוף, ביום 5.3.97 נעשה הסכם המבטל את כל ההסכמים הקודמים, בכפוף לתשלום סך של 356,000$ על ידי הנתבע 1. תוקף הביטול הוא רק לאחר שהמבקשים יקבלו את כל הסך האמור במועדים הנקובים בהסכם זה. 2. בתביעה הכספית אין המבקשים תובעים מאומה מהמשיבים. עתירתם של המבקשים נגד הנתבעים 1 - 7 הינה כספית, החזרת הסכומים ששולמו בצרוף פיצוי כספי וזאת משום לטענתם ניתנה בכתב התביעה הודעת ביטול של ההסכמים. 3. בעוד שהמבקשים לא רשמו כאמור הערת אזהרה, רשם המשיב 1 משכנתא לזכותו על הבית ביום 7.8.96, לאחר שנעשו חוזי המכר הנזכרים. זולת זאת, בחקירתה הודתה המבקשת, שהמשיב 1 לא ידע על העסקה. לדבריה, היא סיפרה על הרכישה לאיזו קרובה עלומה בשם שרונה, שעובדת אצל המשיב והיא, אותה קרובה, באה בדברים עם מנהל המשיב 1. קשה להסתמך על הדברים הללו ועל הדברים הסתומים בסעיף 34 לתצהירה כדי להסיק על ידיעתו של המשיב 1, שכן אין פרוט מתי נאמרו הדברים, מה נאמר ולמי שמית נאמרו הדברים. יתרה מזו, קבלת טענה זו פירושה חתירה תחת מנגנון הרישום, שכן מטרת הרישום היא להסתמך על האמור בו, על מה שיש בו ועל מה שאין בו. המשיב 1 לא היה צריך לבדוק מעבר לרישום במשרד ספרי האחוזה מהם זכויותיהם של המבקשים, אם היו להם בכלל זכויות - סעיף 131 לחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-. סעיף 9 לחוק המקרקעין, תשכ"ט1969-, אף הוא לא יחול, הואיל והמשכנתא כבר נרשמה (ע"א 1235/90 הרבסט נ' מ' אריאן קבלן לעבודות חשמל בע"מ, פ"ד מו(4) 661, 670). אם המבקשים לא דאגו לרישום הערת אזהרה, אין להם אלא להלין על עצמם ו/או על בא כוחם, שיתכן וסרח. 4. לא זו אף זו: מאחר שהמבקשים ביטלו את ההסכם עם הנתבעים 1 - 7, הרי אפילו נרשמה הערת האזהרה, אזי דינה להימחק (ע"א 37/86 לוי נ' שרון, פ"ד מד(4) 446, 460). 5. בנסיבות אלה לא נהיר לא מדוע יש לעכב את הליכי ההוצאה לפועל. שום נזק לא יגרם למבקשים שאף הם חפצים במכירת הבית, ואם תהיה מחלוקת כספית בדבר אופן החלוקה של הכספים שיתקבלו מהמכירה, ניתן יהיה להתדיין על כך בעתיד, אך מחלוקת זו אינה יכולה לעצור את מימוש המשכנתא. 6. אין מדובר בסעד של אכיפה, שאז ניתן היה לשקול על פי מאזן הנוחיות ושיקולים נוספים, האם יש לעכב את המכירה של הבית והדירה בכלל זה. כאן בחרו המבקשים בסעד של השבה ופיצוי ולכן אין מקום למתן הסעד הזמני, שאין בו להבטיח את קיום הסעד בתביעה העיקרית. 7. עוד יש לזכור, שעיכוב ביצוע של מימוש משכון הינו צעד חריג ויוצא דופן. גם אם ימשיכו בהליכי מימוש המשכנתא, אין חשש במקרה זה שלא יהא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. 8. הטענה שהמבקשים הינם חליפיהם של הנתבעים 1 - 7 והם זכאים כמותם להגנת חוק הגנת הדייר, עומדת בסתירה לדרך שבה בחרו המבקשים בכתב התביעה, שבו ביקשו למכור את הבית כולו ולא טענו לזכויות של דיירות מוגנת. 9. הבקשה לצו מניעה זמני נדחית. בהתחשב בנסיבות המצערות של המקרה, לא ינתן צו להוצאות. למרות האמור לעיל, עדין אני תקווה שהמבקשים, שהם עולים חדשים לא יזרקו לרחוב, שכן לא הם אשמים במה שארע להם ושלמנהלי המשיב 1 והמשיב 2 לב פועם ורגיש שלא יתן להם לממש את המשכנתא ולזרוק את המבקשים מהדירה, ככלי אין חפץ בו. עיכוב הליכיםצו מניעה זמניצוויםצו מניעההוצאה לפועל