##מה הדין בסוגיית ייצוג על ידי "ידיד קרוב" ?## בכל הנוגע לתובענות נגד המוסד לביטוח לאומי זכאי מבוטח להיזקק לסיוע משפטי בלא כל תשלום (סעיף 234 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968 ותקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), התשל"ח-1978); אדם המבקש להיות מיוצג בבית-הדין שלא על ידי עורך דין יכול לצאת מתוך הנחה כי הוא מקבל יצוג משפטי הולם. הנחה זו מוטעית ברוב המקרים. נדגיש, כי בעוד שבבתי המשפט רשאי אדם שאינו מייצב את עצמו להיות מיוצג רק על-ייד עורך דין, הרי שבבית-הדין לעבודה הוא רשאי להיות מיוצג גם על-ייד נציג של ארגון עובדים או ארגון מעבידים (חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, סעיף 34), ובתביעות נגד הביטוח הלאומי אף על-ידי הסיוע המשפטי. בית-הדין לעבודה לעיתים רחוקות אף "לידיד קרוב" לייצב מתדיין, אך זאת במסגרת המצומצמת שתוארה בדב"ע לה/ 74- 9 הנ"ל. ##מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ייצוג על ידי ידיד קרוב:## הנשיא (גולדברג) 1. לפנינו ערעור, לאחר קבלת רשות (דב"ע נג/65-99), על פסק-דינו של בית-הדין האזורי, אשר דחה את ערעור המערער על קביעת ועדה רפואית לעררים מיום 1.3.1992. הוועדה קבעה כי למערער לא נותרה נכות בקשר לתאונה בעבודה מיום 10.12.1989. רשות הערעור ניתנה בנקודה אחת ויחידה והיא - האם מן הראוי שעם חברי הוועדה הרפואית יימנה מומחה רפואי בתחום הכירורגיה הפלסטית, לאור העובדה שבגופו של המערער נותרו צלקות בגין התאונה, והוא זכאי לאחוזי נכון בגין אלה. 2. א) בתחילת הדיון ביקש המערער להיות מיוצג על ידי "ידי קרוב" מר אברהם הרמן; בא-כוח המוסד התנגד בטענה כי מר הרמן הופיע מספר פעמים בבית-הדין זה "כידי קרוב" של מתדיינים רבים, וכי אין להרשות לו לייצג מבוטחים דרך קבע; ב) בית-הדין דחה בקש הזו ברוב דעות על אתר, ולהלן נימוקינו; ג) שנים מחברי המותב בדעה כי אין להרשות לאדם שאינו ערוך דין או אינו נציג ארגון עובדים או מעבידים לייצג דרך קבע מתדיינים בבית-הדין לעבודה. בית-הדין מתיר יצוג מתדיין על ידי קרוב משפחה או "ידי קרוב" במקרים חריגים, משום שאין בחוק בית-הדין לעבודה ובתקנותיו "הסדר כולל" בכל הנוגע לייצוג מתדיינים (דב"ע לה/74- 9, בע' 363). את האמור בפסק-הדין הנ"ל יש לפרש בשים לב לעובדותיו, שהם הרשאה לבעל לייצג את אשתו. כך נאמר בפסק-הדין: "על כל פנים, בתי-הדין לעבודה ערוכים כך, שצד שאינו מיוצג על ידי עורך דין לא יצא נפסד בשל העדר ייצוג. יתר על כן, אף בבית-דין זה קורה לא אחת שמתייצב לדיון אב זקן, או אדם אחר, שאינו מסוגל, לא רק לטעון לעמו, אלא אף להסביר את עניינו. במקרים כאלה מרשה בית-דין זה לטעון, לאותו בן משפחה או מכר של המתדיין, אם בית-הדין רואה כי יהיה זה לטובת המתדיין ולתחושתו שעניינו הובא בפני בית-הדין והוסבר לו" (בע' 364). לדעתנו, אין להרשות לאדם לעסוק בייצוג מתדיינים רבים, אם אין הוא נמנה עם אלה הרשאים לעשות זאת מכוח החוק, אף אם אינו מקבל שכר תמורת שירותיו; ה) אחד מחברי המותב בדעה שיש להתיר את יצוגו של המערער דנן על-ידי אותו "ידי קרוב", מכיוון שהמחוקק הכיר בייצוג אדם על ידי "ידיד קרוב" לעניין ייצוג אדם בפני המוסד לביטוח לאומי (ראו סעיף 198 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968). מטרת הוראה זו בחוק היתה לסייע למבוטח במימוש זכויותיו, ולפיכך ראויה מטרה זו כי תוגשם אף בייצוג לפני בית-הדין לעבודה. זאת כמובן בתנאי ש"ידיד הקרוב" הוא אכן ידי-קרוב המייצג את המבוטח שלא בדרך עיסוק ובלא תמורה. ידידו של המערער בעניין שלפנינו הצהיר כי הוא מכיר את המבוטח במשך שנים רבות, ולפיכך נראה לאותו חבר מותב כי הוא רשאי לייצגו. 3. ומכאן - לעצם הערעור. אין זו הפעם הראשונה שמועלית טענה של מבוטח אשר פגיעה בעבודה הותירה בו צלקות כי יש לכלול רופא פלסטיקאי בוועדה הרפואית. אין לנו אלא לחזור על דברים שאמרנו במקרה קודם. "אין אף כל הכרח כי רופא פלסטיקאי ייכלל בוועדה הדנה בטענה כי יש להעניק אחוזי נכות בגין צלקות, מכוח פריט 75למבחני הנכות. אף בתחום זה די ברופא האורטופד ובחבריו, שאף כי הינם רופאים פנימיים, ידעו לאבחן אם בצלקות התמלא הדרוש על פי המבחנים להענקת אחוזי נכות (דב"ע נא/94- 99, בע' 338). דברים אלה יפים אף לענייננו. 4. סוף דבר - הערעור נדחה.ייצוגידיד קרוב