נפילה ממשאית תאונת דרכים | עו"ד רונן פרידמן

האם נפילה ממשאית נחשבת "תאונת דרכים" ? באילו מקרים חברת הביטוח של המשאית תחויב לפצות אדם שנפל ממשאית ? ##(1) נפילה ממשאית לאחר קשירת שער ברזל כתאונת דרכים:## בת"א 14752-05-11 וותד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, התובע, עלה לארגז משאית כדי לקשור שער ברזל אשר הובא לאתר עבודה במשאית, אל המנוף המותקן על המשאית, זאת לצורך הורדתו מן המשאית. המשאית הינה רכב דו ייעודי תחבורתי באופן שמחובר אליו מנוף. התובע נדרש לקשור את השער ולחברו לאנקול המנוף לצורך פריקתו מהמשאית. אחר שסיים התובע לקשור את השער וחיבר את החבל למנוף, צעד לירכתי ארגז המשאית לצורך ירידה, או אז, נפתחה לפתע הדלת האחורית של המשאית והתובע נפל ארצה. בית המספט פסק כי המאורע הנדון בתיק זה נכנס לגדרו של חוק הפיצויים נפגעי תאונות דרכים, בהיותו מקיים את כל רכיבי הגדרת "תאונת דרכים". ##(2) נפילה ממשאית בזמן פריקה והעמסה של מטען:## ברע"א 11043/05 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, הניזוק הוביל מטען במשאית שמחוברת לה עגלה נגררת. במשאית ובעגלה היה מטען. הניזוק נדרש לפרוק את המטען מהעגלה, לאחר מכן לנתק את החיבור בין המשאית לבין העגלה ולאחר מכן – לפרוק את המטען מהמשאית. בתום הפריקה, נדרש לחבר בין המשאית לבין העגלה. לאחר ש הניזוק ביצע את החיבור בצד אחד של היצול, הוא ביקש לעשות כן בצד השני, ניסה לעבור מעל היצול אך רגלו נתפסה בצד ימין של השרשרת והוא נפל ונחבל. בית המשפט העליון קבע, אמנם, כי מדובר בתאונת דרכים, אך זאת על יסוד השימוש המוכר של ירידה, ותוך הפנייה להלכת אוסם (רע"א 418/03 אסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה, פ"ד נט(3) 541 (2004), זאת, שכן לצורך המעבר התובע נדרש היה לעלות על היצול ולרדת ממנו, ועלייה זו כמוה כעלייה לדופן המשאית. כך, לפי קביעת בית המשפט העליון. מנגד, בית המשפט העליון לא מצא לקבוע שמתקיימת החלופה של "פעולת לוואי הכרחית ל"נסיעה"", אף שאפשרות זו הועלתה. בלשונו של בית המשפט: "ניתנת האמת להיאמר, כי שאלת הכללתו של המקרה הזה בגדרי השימוש של "נסיעה" היא גבולית; קו הגבול שבו מתחילה ומסתיימת הנסיעה אינו תמיד קל לשרטוט" וממשיך בית המשפט ומציין כי אין צורך לקבוע מסמרות בנושא זה, נוכח השימוש המוכר של ירידה. ##(3) נפילה ממשאית בגלל שחרור בלם כתאונת דרכים:## רע"א 6131/97 תעבורה מכלי דלק בע"מ נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נג(4) 145 (1999), עסק בתובע ששחרר בלם שהחזיק מכוניות שהובלו במשאית. תוך כדי השחרור, הבלם ניתק בעוצמה, שיווי משקלו של התובע התערער, והוא נפל מהקומה השנייה של המשאית. פסק דין זה מתיישב עם ההתייחסות המצומצמת בעניין חסן נביל לתנאי הכרחי לנסיעה הפיזית, שכן בית המשפט העליון קבע כי ללא ניתוק הבלם, לא מתאפשרת הנסיעה הפיזית. ##(4) נפילה ממשאית בגלל השתחררות חבל כתאונת דרכים:## ברע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, טיפס התובע על משאיתו וקשר באמצעות חבל את המטען שהועמס עליה קודם לכן. במהלך הקשירה השתחרר החבל בפתאומיות וכתוצאה מכך נפל מן המשאית ונפגע . השאלה שנידונה היתה האם קשירת מטען המצוי על רכב קודם ליציאתו לדרך - פעולה אשר ללא ספק נכנסת לגדרי חריג הטעינה שבחוק הפיצויים - מקיימת בנוסף גם את אחת מדרכי השימוש של "נסיעה ברכב" או "טיפול דרך ". אפשרות היותה של קשירת המטען משום "נסיעה ברכב", נשללה ע"י בית המשפט בציינו : "קשירת מטען על גבי משאית לקראת הנסיעה אינה יכולה להיחשב "נסיעה ברכב" כמשמעות מונח זה בהגדרת המשנה של "שימוש ברכב". אכן, פרשנות המונח "נסיעה ברכב" הורחבה בפסיקה ונקבע כי היא חורגת מפעולת הנסיעה הפיסית ברכב, אך נראה כי המקרים הנופלים בגדריה חייבים להיות קשורים קשר ממשי לנסיעה בפועל. ודוק: הקשר צריך שיהא לפעולת הנסיעה עצמה, ולא רק לתוצאותיה ..... קשירת המטען אין בה כדי לשמש חסם פיזי המונע מהרכב להתחיל בנסיעה". ##(5) נפילה ממשאית פינוי אשפה כתאונת דרכים:## בת"א (שלום-נהריה) 5889/97, חאלד חמד נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, התובע, פועל אשפה, עסק ביום התאונה בפינוי אשפה, במהלך עבודתו נתפסו הידיות, שהן הזרועות האוחזות בברזלים שבצדי פח האשפה ומרימים את הפח למיכל המשאית לשם שפיכת האשפה. התובע ביקש לשחרר את הזרועות הנ"ל. ולכן טיפס ועלה למשאית, נגע בלוח החשמל והמפסקים ואז החליק, נפל ונפגע מבורג שפצע אותו. כשמונה חודשים לאחר-מכן, בתאונה אחרת, נפגע התובע כאשר התכופף כדי לאסוף אשפה שנשפכה על הכביש, וכאשר הרים את האשפה הוא נפגע שוב מהזרוע של המשאית שאוחזת את מיכל האשפה. התובע היה אחד הפועלים שעבדו באיסוף אשפה ונהגו לעלות למשאית או לרדת ממנה תוך כדי ביצוע העבודה. אקט העליה והירידה מבוצע בתכיפות גם במסגרת ההרקה מכלי האשפה לתוך המשאית, כך שפעולה זו הינה נכללת בהגדרת תאונת דרכים על-פי הדין. הוא הדין בפגיעת התובע מחלק מהמשאית הנמצאת בתהליך איסוף אשפה. אין מקום להחלת החלק הדן ב"חניה" הן "מותרת" והן "אסורה", משום שמשאית אשפה האוספת אשפה אינה עוצרת או חונה כל אימת שתאסוף אשפה ממיכל זה או אחר, אלא היא נמצאת בתהליך מתמשך של ביצוע עבודת איסוף האשפה כשהיא נוסעת ממקום אחד למשנהו. אותו חלק שפגע בתובע מהווה אמצעי וחלק בלתי-נפרד מהמשאית ומייעודה, אשר תפקידו להניף את פח האשפה עד למיכל המשאית כדי לרוקן את האשפה, ולכן גם מסיבה זו יש לראות בארוע תאונת דרכים שחוק הפלת"ד חל עליה. ##(6) החלקה מארגז משאית תוך כדי כיסוי מטען:## ת"א (שלום-ת"א) 46626/91, סיגלוביץ נ. "הדר" חברה לביטוח בע"מ (החלטת כב' השופט ע' אזר מה-2.11.92, ראה עמ' 969). החלקה מארגז משאית תוך כדי כיסוי מטען אינה טעינת משאית ואינה חלק ממנה. ניתן לטעון משאית ולנסוע ללא כיסוי המטען. די במילים (בהגדרת "שימוש") "טיפול דרך שנעשה בידי המשתמש בו", כדי שכיסוי מטען וכן פעולת הכנה אחרת תיכנס לגדר החוק. ראו ההלכה השונה ב-רע"א 2781/98. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) ##(7) גרסה לא אמינה של הנפגע לתאונת נפילה ממשאית:## ת"א 43367-08-15 פלוני נ' כהן, במהלך עבודתו באתר בניה, התבקש לפרוק חבילות קרשים שהובאו לאתר במשאית. בעודו עומד על המשאית החל הנהג להרים את חבילת הקרשים שקשר למנוף באופן שהיטה אותה בטעות לעברו. התובע שנרתע לאחור כדי לא להיפגע, נפל מן המשאית לכביש, ונפגע בכף רגלו השמאלית. בית המשפט דחה את התביעה בגלל שעדות התובע הותירו רושם שלילי ובית המשפט מצא אותן מגמתית ולא מהימנה ולא עלה בידו לתת הסבר מניח את הדעת לתמיהות, ולסתירות שהתגלעו בין עדויות אחרות לבין הראיות. ##(8) נפילה תוך כדי ירידה ממשאית כתאונת דרכים:## בת"א 4822-09 אבו קוש נ' כלל חברה לביטוח, התובע, נהג משאית בעיסוקו עובר לתאונה הנטענת, נפגע לטענתו כאשר בעת ירידה מתא הנהג במדרגות המשאית, מעד, נפל מן המשאית ונחבל ברגל שמאל. הירידה מן המשאית היוותה "שימוש ברכב מנועי". המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה, אם ניתן לומר בנסיבות, כי המדובר בפגיעה, עקב שימוש במשאית "למטרות תחבורה". המטרה שעמדה נגד עיני התובע, בעת שירד מן המשאית היתה לדבריו, בדיקת הארגז לאחר שפיכת הפסולת, לפני הנסיעה חזרה לנקודת ההעמסה, ובמטרה סובייקטיבית זו, נתלתה חברת הביטוח. יש עם זאת לזכור, כי קדמה לירידה, הגעת המשאית לאתר בנסיעה, ובהמשך שימוש בכח המכני של המשאית לייעודה, שימוש אשר נמשך זמן קצר, בסיומו, ירד התובע מן המשאית. בית המשפט פסק כי האירוע מהווה תאונת דרכים, נוכח רצף השימוש האמור ברכב, ניתן לראות את הירידה מן הרכב כירידה אשר "משלימה למעשה את הפעולה התחבורתית...", כאשר "...לא היה ניתוק ממשי וממושך בין השימוש התחבורתי ברכב לבין היציאה ממנו" (ר' ריבלין, תאונת הדרכים תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה רביעית, תשע"ב, עמ' 189, וכן ע"א 4318/03 שלמה טויזר נ' עילית חברה לביטוח בע"מ). מכאן, כי המדובר בפגיעה עקב שימוש ברכב למטרות תחבורה. ##(9) הכחשת חברת הביטוח את הנפילה מהמשאית:## בת"א 27211-09-11 עבוד נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ, התובע טען כי עת ירד ממדרגות משאית בה נהג במסגרת עבודתו, הוא נפל ונחבל בכף רגלו. התובע טען כי האירוע מהווה "תאונת דרכים" כהגדרת מונח זה בחוק הפיצויים ועל כן הגיש תביעה זו נגד מבטחת הרכב בפוליסת ביטוח חובה במועד הרלוונטי. חברת הביטוח טענה כי התובע לא נפגע בתאונה במעורבות המשאית ולחלופין - הוא נפל מן המשאית במהלך פריקתה ובנסיבות אשר אינן מהוות "תאונת דרכים" כמשמעות מונח זה בחוק הפיצויים. בסיכומו של דבר, ומשקלול מכלול הראיות, בית המשפט פסק כי עלה בידי התובע להטות את מאזן ההסתברויות, היינו – להוכיח כי האפשרות שהוא אכן נפגע בעת שנפל ממדרגות המשאית בעת שירד ממנה על מנת לפרוק סחורה בחנות, הינה אפשרות מסתברת יותר. משכך, הוכח כי מדובר בתאונת דרכים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ##(10) נפילה ממשאית בזמן קשירת מטען שנפל:## בת"א 36877-08-13 קלימנקוב נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, עם סיום העמסת הארגזים הכניס את המלגזה למחסן. לאחר מכן החל התובע לנסוע עם המשאית בהילוך אחורי על מנת לצאת ממתחם המחסן, אלא שלאחר עשרות מטרים שמע רעש של נפילת ארגזים ומשכך, עצר את המשאית, פתח את הדלת ונוכח לראות כי מספר ארגזים נפלו. בשלב זה ירד התובע מהמשאית, טיפס על ארגז המשאית והחל לסדר את הארגזים ולקשור אותם "על מנת שלא יפלו בשנית". עם סיום סידורם הידק התובע את הקשר ותוך כדי כך נפל לאחור ונחבל בידו השמאלית. חברת הביטוח הפנתה למספר פסקי דין הקובעים לטענתה כי כיסוי המטען וקשירתו בסמוך לאחר הטענתו מהווים חלק מפעולת הטעינה המוחרגת בחוק מהגדרת "תאונת דרכים" ובין אלו: רע"א 6223/98 שיבלי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (16.12.98) – ויושם לב להסבר הניתן שם ולפיו פעולות הכיסוי של המטען וקשירתו הן פעולות משלימות לפעולת הטעינה, בהיותן מיועדות להבטיח את שלמות המטען ואת יציבותו. רע"א 2781/98 דגן נ' גברילה ( 30.12.98); רע"א 6454/99 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' דואני ( 12.3.02) והילכת חסן נביל. התובע ביקש להיבנות מהעובדה שהחל בנסיעה כאמור על מנת להוציא עצמו מהגדרת "הטעינה", אולם לזאת השיבה חברת הביטוח \על ידי הפניה לפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 5950/10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי, שם טען התובע את משאיתו בשטח הטענה ייעודי ומשביקש לסגור את דלתותיה האחוריות של המשאית, לא עלה בידו הדבר הואיל וזו היתה צמודה לקיר. משכך ועל מנת לאפשר למעשה סגירתן, התקדם התובע בנסיעה כ-20 מטרים, עצר את המשאית, דומם מנועה ויצא לסגור דלתותיה ובעודו עושה כנפגע ממשאית שחלפה בסמוך. בית המשפט קבע כי סגירת הדלתות מהווה חלק אינטגרלי מהליך הטעינה שנועד לאפשר השלמתה או פעולת לוואי של הליך זה נוכח סמיכות המקום והזמן לסיום הטעינה ומשכך לא מצא מקום להתייחס לפעולת הסגירה כארוע עצמאי המקיים את אחת מדרכי השימוש המוכרות ומחלץ את הנפגע "משיני" החריג של פריקה וטעינה. בסופו של דבר בית המשפט דחב את התביעה ופסק כי בהינתן כל האמור נמצא כי התובע אינו ממחיש קיומה של תשתית עובדתית העונה על הגדרתה של "תאונת דרכים" על פי החוק. ##(11) נפילה ממשאית כ"זירה" לתאונה בלבד:## בת"א (שלום- חיפה) 16247/07 גור נ' אמסלי ואח' (14.9.11) נקבע כי ירידה של נהג המשאית ל אחר בדיקה כי מיכלים ריקים, כפי שנדרש על פי נהלי מעבידת הנהג, אין בה סממן תחבורתי והיא נדרשת על פי נוהלים פנימיים שאין לקבוע על פיהם את הגדרות החוק. עוד ניתן להביא את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (נצרת) 1076/01 טארק זועבי נ' מנורה חב' לביטוח בע"מ , בו עלה הנפגע למשאית כדי להתקשר לאשתו ממכשיר הפלאפון שנמצא בה, ונקבע כי אין בנפילתו כדי להקנות לו זכות לפיצוי במסגרת החוק. ובת"א (שלום -ת"א) 192694/02 ברומר מירי נ' ראמי סאבר הנפגעת נפגעה בעת ירידתה ממשאית שפגעה ברכבה, לאחר שעלתה עליה על מנת להחליף פרטים עם נהגה ובית המשפט קבע שמדובר ב"זירה" בלבד וללא מטרה תעבורתית, וכך בת"א (שלום- חיפה) 9551/07 גבריאל זגורי נ' אנדריי יוגה , קבע בית המשפט כי נפילתו של תובע בעת ירידתו ממשאית לאחר שעלה עליה על מנת לבדוק פגם ברהיט שהונח בארגז המשאית, אינה מהווה תאונת דרכים. ##(12) נפילה ממיכלית דלק כתאונת דרכים:## ברע"א 1300/00 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' כהן, נהג הניזוק במיכלית המובילה דלק ובסיום יום העבודה עצר את המיכלית על מנת לרוקן ממנה את שאריות הדלק. משסיים מלאכתו זו המשיך בנסיעה, אולם אז נזכר כי לא נעל את פתחי המילוי העליונים במיכלית. מחמת החשש כי המכסים של הפתחים ישמטו ממקומם במהלך הנסיעה, עצר את המיכלית וטיפס אל הפתחים העליונים כדי לנעול אותם. בעת שעסק בכך החליק ונפל. בית המשפט מבהיר שם כי פעולת הניזוק לא נועדה להשלים את פעולת הריקון של המיכלים וכי המשיב נקט בפעולה זו רק לאחר שנתעורר בליבו, במהלך הנסיעה, החשש כי עשוי להיגרם סיכון לאחרים אם ימשיך בנסיעה ואם כתוצאה מכך המכסים שהם חלק אינטגרלי של הרכב, ינתקו ויפלו. משכך נקבע כי ב" טיפול דרך" עסקינן , שכן מטרתו למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי והוא בוצע אגב הנסיעה או לצורך המשכה המיידי. ##(13) תאונת עבודה - בזמן קשירת מטען:## בת"א (שלום-נהריה) 2802/94, ויצמן נ. "איילון" חברה לביטוח בע"מ ואח' (פסק-דינו של כב' השופט גלובינסקי מה-28.11.96, ראה עמ' 4215). לאחר שהסתיימה פעולה של טעינת כלובים על משאית וקשירתם, נסע התובע מספר מטרים כדי לחבר עגלה למשאית. לפני חיבור זה ומשירד גשם, התיר התובע את הקשירה של המטען על-מנת להניח ברזנט ולקשור את המטען מחדש, ותוך כדי כך נפל מהמשאית ונפגע. בקבלו את טענת המבטחת כי אין מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: המבחן לשאלה אם מדובר בפריקה/טעינה שאינה מהווה תאונת דרכים הוא, האם הרכב כבר "יצא לדרכו" או שהוא נמצא בתהליך של טעינה/פריקה. במקרה הנוכחי הגיע בית-המשפט למסקנה כי פעולת הטעינה עדיין לא הסתיימה, שכן נסיעת התובע מרגע שסיים את קשירת המטען ללא הברזנט למספר מטרים לא נועדה לצורך "יציאה לדרך". יעודה של הנסיעה היה להגיע עם המשאית אל העגלה הנוספת, אותה אמור היה לחבר למשאית, אלא שלפני החיבור מצא התובע לנכון להתיר את הקשירה של המטען על-מנת להניח ברזנט. פעולות אלו משמעותן שתהליך הטעינה, ושלאחריה כל טיפול במטען, לרבות כיסוי או קשירתו, יהווה "טיפול דרך". ##(14) נפילה ממשאית תוך כדי העמסת מכולת פסולת כתאונת דרכים:## בע"א 6936/11 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, במסגרת עבודתו העמיס הניזוק מכולת פסולת על גבי משאית השייכת למעסיקתו. לאחר ההעמסה טיפס על סולם שהיה מחובר למכולה במטרה למתוח את הברזנט שכיסה אותה. תוך כדי עלייתו , ניתק שלב מהסולם והלה נפל מהמכולה ארצה ונפגע בשתי ידיו. שם, במובחן מענייננו שבו לא נטען כי כך , מצא בית המשפט כי מתקיימת דרך שימוש מוכרת שטיבה כניסה לרכב, חלופה הכלולה מפורשות בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" וכי כניסה זו נעשתה "למטרות תחבורה" . משכך והגם שהעלייה על המכולה לצורך מתיחת כיסוי הברזנט נמצאה גם פעולת לוואי של חריג הטעינה והפריקה, באשר היא נועדה להביא את תהליך הטעינה לסיומו, הרי שבהתקיים דרך שימוש מוכרת וקיומה של "הלכת אוסם" הוכר הארוע כתאונת דרכים. ##(15) נפילה ממשאית בזמן ניסיון תיקון דרך:## ע.א. (ת"א) 2556/01 "סהר" חב' לביטוח בע"מ נ. שיוביץ, התובע נהג במשאית כשפניו להעמסת סחורה. לאחר ששמע רעשים מכיוון דופן המשאית, עצר בצד הדרך על מנת לבדוק את הסיבה, הוא ניסה ללא הצלחה לתקן את התקלה (הדופן לא היתה במקומה), החליט להמשיך בנסיעה למקום היעד, שם ניסה בשנית לתקן את התקלה. בשלב זה ניסה אחד מעובדי המפעל לסייע לו והדבר לא צלח. התובע ביקש מעובד נוסף אשר נהג במלגזה לסייע לו באמצעות המלגזה להרים את הדופן, בשלב זה נהדפה הדופן לעבר התובע והוא נפל ונחבל. בית המשפט קמא דחה את טענות המבטחת:- א. כי המדובר בהינתקות או נפילת של חלק מהרכב תוך כדי טיפולו של אדם "במסגרת עבודתו". ב. כי תיקון הדופן נדרש לשם טענת מטעין ומהווה פעולה נלווית לטעינה ולפיכך חל החריג בהגדרת שימוש ברכב מנועי בדבר "טעינתו של מטען או פריקתו" מכאן הערעור. נפסק:- א. כבר נפסק בהלכת יונאי (ע.א. 3024/94) כי הסייג של "מסגרת עיבדתו" של אדם, נועד לחול רק על העוסקים בתיקון או בטיפול של כלי-רכב והתובע אינו אדם שמקצועו הוא בתיקון או טיפול בכלי רכב. ב. אמת המידה אשר הציבה הפסיקה על מנת שבית המשפט יבחן לאורה את השאלה האם הארוע נופל בגדר החזקה הממעטת של פריקה וטעינה זו היא- האם הפעולה קשורה קשר הדוק בפעולת הטעינה, ומהווה חלק אינטגרלי . התובע החנה רכבו בשטח שונה משטח הטעינה במפעל במטרה לנסות ולסדר את דופן משאיתו. התובע ביקש לסדר תקלה ולא לבצע פעולה יומיומית המהווה חלק ממהלך כל טעינה ו/או פריקה. הוא ביצע תיקון חד פעמי במשאית עצמה, אשר לא ניתן לראות בו חלק אינטגרלי מפעולות הטעינה ו/או הפריקה, שהן פעולות חיצוניות למשאית עצמה. ולבסוף, אין גם מקום לערב את המלגזה בארוע הנדון שכן כל עוד הימצאותו של הנהג מחוץ למשאית, קשורה בטבורה לשימוש בה, תיחשב הפגיעה בנוהג, ע"י הרכב האחר, (המלגזה) כתוצאה אשר נגרמה ע"י השימוש ברכבו של התובע. כך שעילת התביעה של התובע היא כלפי מבטחו האישי בלבד. לאור האמור נדחה הערעור ונפסק כי לתובע קמה עילת תביעה כלפי מבטח המשאית, בה השתמש. ##(16) נפילה ממרפסת משאית:## בת.א. ( מחוזי-חי') 431/02 עוידאת נ. "כלל" חב' לביטוח בע"מ, התובע נפל ממרפסת המשאית שעה שעלה עליה, במהלך פריקת בטון באתר הבנייה כדי לבדוק מה גרם לפיצוץ אחד הצינורות. עלייתו נעשתה לאחר שהפסיק את פעולת המשאבה כדי למנוע הישפכות הבטון החוצה. פעולת הפריקה של הבטון היתה בעיצומה. בתהליך הימצאותו על מרפסת המשאית, הוא לא התכוון לתקן את הצינור כדי שיוכל להמשיך לנסוע במשאית, אלא לתקן את הצינור כדי להמשיך בפריקה של הבטון. גם אם התחיל את תיקון הצינור באופן של פירוק חלק והמתנה לחלק אחר של הצינור שהיה אמור להגיע לאחר שנמסרה הודעה מתאימה למעביד, הליכתו על מרפסת המשאית והיתקלותו בצינור השמן קשורה לפעולת הפריקה ורק לה. פעולת הפריקה היתה בעיצומה, מרפסת המשאית שימשה זירת האירוע. אין מצב של תחרות בין שימוש אחר ברכב מנועי לבין פריקת הבטון. הפעלת מנוע המשאית לא מחריגה את אירוע מפעולת הפריקה, שכן דווקא במועד אירוע התאונה המנוע שימש להפעלת המערבל לשמירת טריותו של הבטון ולא לשום מטרה תחבורתית אחרת. לאור האמור נפסק כי מאחר לא התרחשו במהלך הפריקה של הבטון באתר הבניה פעולות נוספות הנופלות לגדר הגדרת השימוש ברכב, יש להחיל במקרה דנן את החריג בדבר פריקה וטענה ובהתאם לכך לדחות את התביעה נגד מבטחת המשאית. ##(17) נפילה מנגרר רתום למשאית:## בת"א (שלום-חדרה) 5369/94, מואסי נ. "קרנית" קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, התובע נפל מהנגרר שהיה רתום למשאית שעה שהסיר מעליו את כיסוי הברזנט שכיסה את המטען, וזאת עם סיום הובלת המטען ליעדו. בדחותו את טענת התובע כי מדובר בתאונת דרכים, פסק בית-המשפט: אין מדובר בטיפול או בתיקון דרך, שכן עליית התובע למשאית לא היתה לצורך טיפול או תיקון, אלא לצורך תחילת הליכי פריקת המטען. הסרת כיסוי הברזנט היא בגדר טעינה ופריקה וחלק אינטגרלי מהן, ועל-כן איננה שימוש ברכב מנועי ואינה תאונת דרכים. (פורסם בספרו של עו"ד מיכאל צלטנר "חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) נפילהמשאיתתאונת דרכיםתאונות נפילהנפילה מרכב עומד