פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה

אכיפת פסק דין שנתן תוקף להסכם פשרה: פסק דין המאשר הסכם פשרה נבדל מפסק דין רגיל במובן זה שמתמזגות בו שתי תכונות; מצד אחד מדובר בהסכם בין בעלי הדין, ומצד שני המדובר גם בפסק דין של בית משפט שכוחו יפה כמו כל פסק דין אחר (ע"א 556/75 צביק נ' צביק, פ"ד לא(1) 7). בפני בעל דין המבקש לאכוף פסק דין המאשר הסכם פשרה פתוחות שתי דרכים; האחת, על ידי הגשת תביעה חדשה בה יתבקש סעד של אכיפת פסק הדין, השנייה, באמצעות אכיפה של פסק הדין באופן ישיר כפסק דין ובין השאר באמצעות הליכי הוצל"פ (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זליזנאק, פ"ד נג(3), 337,345). השאלה איזה מן הדרכים ניתן לנקוט במקרה קונקרטי, תלויה בעיקרה בשאלת הבהירות של פסק הדין, והאם מתעוררות לגביו שאלות של פרשנות ויישום, שאינן מתאימות להתברר במסגרת ההוצאה לפועל. לעניין זה ראו דברי כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס, בע"א 193/93 תשלו"ז השקעות בע"מ נ' עזבון המנוח מיכאל שנקר ז"ל, (לא פורסם), כדלקמן: "לעובדה שמדובר בפסק דין שניתן בהסכמה עשויה להיות השלכה במישורים שונים. השאלה המתעוררת בענייננו היא איזו השלכה יש למאפיין ההסכמי שבפסק הדין על אופן אכיפתו. ברמה העקרונית, בפני בעל דין המבקש לאכוף פסק דין מוסכם פתוחים שני מסלולי פעולה: המסלול האחד, הנשען על הפן ההסכמי של פסק הדין, הינו הגשת תביעה חדשה בה יתבקש סעד של אכיפת פסק הדין. מסלול זה מתבסס על התפיסה לפיה ההסכם שאומץ בפסק הדין יוצר עילה חדשה אשר ניתן לתבוע על פיה (זוסמן, עמ' 550); המסלול השני, הנשען על הפן השיפוטי של פסק הדין, הינו אכיפה של פסק הדין באופן ישיר, כפסק דין רגיל (רע"פ 7148/98 עזרא נ' זליזנאק, פ"ד נג(3) 337, 345 (1999) (להלן - פרשת עזרא)). חובה לציין כי לא בכל מקרה פתוחים שני המסלולים בפני המבקש אכיפה. בעניינו מתעוררת השאלה מתי פסק דין שניתן בהסכמה הינו אכיף בלא שיהא צורך בהגשת תביעה חדשה לאכיפתו. התשובה שניתנה לכך בפסיקה היא כי הדבר תלוי במידת הבהירות של פסק הדין. פסק דין הנותן תוקף להסכם פשרה בין הצדדים הינו בר אכיפה אם הוראותיו ברורות ומסוימות במידה המאפשרת את אכיפתו ללא נקיטת הליך משפטי חדש. במקרה שפסק הדין אינו נהיר דיו, אין מנוס מהגשת תביעה חדשה אשר עילתה פסק הדין המוסכם (ע"א 1193/93 תשלו"ז השקעות בע"מ נ' עזבון המנוח מיכאל שנקר ז"ל (לא פורסם, 19.6.1996); ע"א 556/75 הנ"ל, עמ' 11). ... עם זאת, יש להדגיש כי לא כל אי בהירות תמנע את אכיפתו של פסק הדין המוסכם. כאשר מדובר באי בהירות הניתנת להסרה באמצעות המנגנונים המיועדים לכך בהליכי האכיפה, כגון בקשה להבהרת פסק דין לפי סעיף 12 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן - חוק ההוצאה לפועל), אין הדבר מונע אכיפה ישירה של פסק הדין שניתן בהסכמה (ראו, בג"ץ 178/70 בן עמ"י נ' פקיד השומה, נתניה, פ"ד כה(1) 289, 294 (1971))." חוזההסכם פשרהפשרה