ביטוח שריפה בחברה פרטית

להלן פסק דין בנושא ביטוח שריפה בחברה פרטית: פסק דין 1. התובעת, בורסי חברה לספרי משפט בע"מ, חברה פרטית אשר עוסקת בין היתר בהוצאה לאור של ספרי משפט (להלן: "בורסי"ו/או "התובעת"). 2. במשך שנים ביטחה בורסי את עסקיה אצל הנתבעת, כלל חב' לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"). בתקופה הרלבנטית לתביעה זו חלה על עסקי בורסי פוליסת כלל מס' 01-867-1123035-6 שתוקפה 1.4.97 - 31.3.98 לביטוח מסוג "מטריה בית עסק" (להלן: "הפוליסה"). 3. ב- 31.12.97 פרצה שריפה במחסן ומשרדי בורסי ברח' הרצל 2 תל אביב, כתובת העסק עפ"י הפוליסה. 4. בדיקת השריפה שללה כל קשר בין מנהל התובעת לאירוע. משכך, פנתה התובעת לנתבעת לקבל את התקבולים המגיעים לה עפ"י הפוליסה . לאחר דין ודברים שילמה כלל לבורסי סכום של 670,778 ₪. 5. בתביעה זו, עותרת בורסי לחייב את כלל בסכומים נוספים, ובהפרשי הצמדה וריבית על הסכומים ששולמו. 6. טענות הצדדים בורסי טוענת כי הגישה לכלל הצעת ביטוח בסכום העולה פי כמה על סכום הביטוח כפי שנרשם בפוליסה. לגירסתה, ישבה, כבכל שנה עם סוכן הביטוח מטעם כלל ומילאה פרטי ההצעה לשנה הקרבה. ביום 7.4.97 נחתמה הצעת בורסי הנושאת את לוגו הסוכן והועברה . 7. עפ"י הצעה זו הוגדל במידה ניכרת סעיף הפיצוי בגין "אובדן רווחים" המתבסס על הגדלת סעיף "המחזור העסקי". בס' 9 להצעה נכתב: "אובדן רווחים שיפוי 3 חודשים מחזור עסקה 6,000,000₪ שנתי. בפועל, הוציאה כלל פוליסה עם רשימת הנושאים המבוטחים והסכומים בצידם וסכומי הביטוח ובה נרשם כי "ביטוח אובדן רווחים 1,000,000 ₪ שיפוי למשך 3 חודשים". 8. מנהל בורסי, מר פרץ, טען כי לא בדק את הפוליסה ולא הבחין בשוני שבינה לבין ההצעה, כך גם לא שם לבו לעובדה כי הוא משלם פרמיה על פי הסכום המופחת. לשיטתו, נרשם הסכום המופחת בפוליסה ללא ידיעתו וללא הסכמתו, והעובדה המצערת התגלתה לו לאחר השריפה בעת הבדיקה לקראת דרישת תקבולי הפוליסה. 9. כלל מודה כי סוכנה קיבל והעביר את הצעת הביטוח למשרדי החברה. לגירסתה, סירבה חתמת כלל לאשר את הסכום של 6,000,000₪ משום שהיה גבוה באופן משמעותי מהסכום בשנים שעברו, לפיכך הפנתה תשומת לבו של מר גרינשטיין, סוכן כלל, אשר נכח באותה עת במשרדה, והוא טלפן ללקוח, מר פרץ והודיעו על הסירוב. לגירסת כלל הסכים מר פרץ לשינוי ולפיכך על עותק הצעת הביטוח המצוי אצל כלל נרשמו בכתב ידו של הסוכן הספרות 1,000,000₪ ובעקבותיהן אף הונפקה הפוליסה, בסכום המופחת. 10. כלל טוענת כי בתקופה שבין הנפקת הפוליסה לשריפה פנה אליה פרץ מספר פעמים וביקש שינוי השם בפוליסה, אך לא הודיע מעולם על הטעות שחלה בפוליסה בכל הנוגע לשיפוי בגין אובדן רווחים. 11. לא זו אף זו, בורסי לא מחתה ואף נהנתה מחסכון בפרמיה הנובע מסכום הביטוח המופחת. מכיוון שכך, טוענת כלל כי סכום הפוליסה נעשה בידיעתה ובהסכמתה של בורסי והוא המחייב בין הצדדים. די ו ן 12. המחלוקת שבין הצדדים הינה עובדתית - האם פנה הסוכן מר גרינשפן למר פרץ וקיבל את הסכמתו לשינוי סכום הביטוח. לעומת זה הנקוב בהצעה, כאמור, מכחיש מר פרץ את הטענה. מטעם הנתבעת הובא לעדות הגרפולוג מר חג'ג' להראות כי הספרות ששינו את ההצעה נכתבו בכתב ידו של הסוכן מר גרינשפן. בעדותו, הבהיר הסוכן את הנוהג שהתקיים מדי שנה: "הפגישה היתה למטרת חידוש הפוליסה, אבל השינויים נעשו במהלך השנה מאוחר יותר וגם באמצעות שיחת טלפון. אנחנו נפגשים. אני מביא את הפוליסה של השנה שעומדת להסתיים, עוברים פרק פרק מתבקש לעשות שינוי אני מוציא דף חדש בדרך כלל...". 13. ולגבי המקרה הספציפי נשאל וענה: "ש. נפגשת עם מישהו מחב' כלל. ת. בוודאי, החתמת ביקשה להבהיר נקודה מסוימת ואני נפגשתי עמה בחברה. ש. באותו מעמד אתה זוכר שיחה שקיימת עם התובע. ת. לא זוכר, סליחה, אני זוכר שנפגשתי עם החתמת זה על בסיס עבודה שוטפת לא במקרה הספציפי המסוים". 14. לכאורה, הסוכן לא אישר את השיחה בינו לבין פרץ מזכרונו אלא כמסקנה, דהיינו שאילמלא ניתנה הסכמת המבוטח, לא היה מבצע את השינוי: "זה דבר חריג השינוי, אם אתה מדבר בלשון כללית, אני בדרך כלל לא עושה כאלה שינויים, במקרה הזה היה בעקבות בירור נקודתי". 15. החתמת, הגב' ונטורה אישרה כי מעולם לא דיברה עם פרץ, נציג בורסי, וכי שיחתה התנהלה עם גרישפן הסוכן: "ברגע שאני מקבלת מסמך אני חותמת, מוציאה תיק פוליסה, עוברת סעיף סעיף, אם יש משהו שלא נראה לי אני מחכה שהסוכן יגיע ובודקת יחד אתו". 16. אין חולקין כי פרץ לא קיבל העתק של הטופס המתוקן, שהרי גם הגב' ונטורה וגם ה"ה גרינשפן הודו שלא שלחו לו העתק כזה. 17. הנני מקבלת גירסתו של פרץ כי לא היה מודע לשינוי. ב- 28.12.97 כשבועיים לאחר השריפה פנה לסוכנו בכתב: "... בבדיקה שערכתי לפוליסה.... הופתעתי שבסעיף אובדן רווחים שונה לחלוטין ממה שביקשתי בטופס הצעה לחידוש מיום 9.4.97. בטופס הצעה הנ"ל ביקשנו בסעיף ביטוח הפסד רווחים לשנות את הסכומים והתנאים ל- 6,000,000₪ מחזור לשנה רווח גולמי לתקופת שיפוי של 3 חודשים. עקב טעות סופר העתיקו בסעיף הנ"ל את הסכומים והתנאים מתוך פוליסת שנת 1996. אבקשך לטפל בדחיפות ולדאוג לעדכן את הפוליסה הנ"ל בהתאם להצעה לביטוח מיום 9.4.97." נוסח הפנייה מלמד כי באותה עת לא ידע מר פרץ על ההצעה המתוקנת אלא ראה את הפוליסה בלבד. 18. מר גרינשפן, הסוכן, לא דחה את פנייתו של מר פרץ ולא "הזכיר" לו כי נתן את הסכמתו לשינוי. להיפך, הוא העביר את הפנייה לכלל בצירוף מכתב הפנייה: "אבקש את בדיקתכם... בעיקר לבדוק כיצד נקבע סכום השיפוי ומדוע הפיסקה המתייחסת להוצאות קבועות חודשה ללא בקשתנו המפורשת. המבוטח, מר שלמה פרץ, טוען שכלל לא ביקש פיסקה זו בתאריך הנ"ל ולכן פנה אלי בדרישה לתקן את הפיסקה (מאותו תאריך) בפוליסה". 19. כחודשיים לאחר מכן השיב מר גרינשפן לבורסי בשם כלל: "החתמת העלתה השערה שכשנשאלה בדבר סכום השיפוי, צילצלתי אליך ואלה היו הוראותיך, ולכן גם מופיע הסכום 1,000,000₪ פעם נוספת על חתימת המכתב שלי. כמו כן העלתה החתמת טענה נוספת שבמשך מספר שנים שקדמו לשנת 1997 סכומי השיפוי היו תמיד בסביבות 240,000₪ ובאותה שנה היה תמוה שהיתה קפיצה כה גדולה ולכן לא מתקבל על דעתה שהשינוי היה צריך להיות עוד יותר גדול, דהיינו - מ- 240,000 ₪ ל- 6,000,000 ₪". 20. "חוזה ביטוח מחייב חובת גילוי מירבי לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים, אלא גם מקפידים איתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים וכמובן גם בכיבודם. עקרון גילוי הלב איננו חד צדדי. אמנם, ברגיל המבוטח הוא שמבקש למלא את הצעת הביטוח ולענות על השאלות הכלולות בה, אך תחולתה של החובה היא על שני הצדדים לחוזה כי הוא מטיל עליהם חבויות הדדיות. כשם שהמבוטח לא יכול להיבנות, במימוש זכותו הלכאורית, על מצג שווא של עובדות או הסתרת מידע מטריאלי לחוזה, כך גם לא יכול המבטח להנפיק פוליסה שלא בהתאם להצעה או להוסיף סייגים שמשליכים על היקף חבותו בלי ידיעת המבוטח ובלי הסכמתו". (ע"א 4819/92 אליהו חב' לביטוח נ' מנשה ישר פ"ד מ"ט (2) 749). 21. ס' 33(א) לחוק חוזה הביטוח תשמ"א- 1981 קובע כי סוכן הביטוח הוא שלוחו של המבטח לענין מו"מ לקראת כריתתו של חוזה הביטוח ולענין כריתת החוזה, אלא אם פעל הסוכן כשלוחו של המבוטח לפי דרישתו בכתב. (ראה למשל כלל ע"א 190/99 אפרים נעמט נ' מנורה חב' לביטוח, פ"ד נ"ה (4) 652) בנסיבות הענין, לגבי דידי, כלל והסוכן חד הם. 22. הגרפולוג מר חג'ג' קבע כי סוכן הביטוח הוא שהוסיף את הספרות 1,000,000₪. בהעדר ראיה להסכמת מר פרץ לשינוי, המסקנה היא כי כלל שינתה את הפוליסה מיוזמתה. לנוכח אלו אני קובעת כי התיקון איננו מחייב את בורסי. 23. לטעמי, יש לדחות גם את טענת כלל כי התשלום המופחת של הפרמיה מלמד על ידיעת בורסי. "חברת הביטוח המבקשת לסייג את גבולות חבותה, חייבת להבטיח שהמבוטח אכן יוכל להיות מודע לסייגים אלו... חוזה ביטוח שהוא הסכם הנושא פני עתיד והצופה את קרות מקרה הביטוח, מאופיין ביחסי כוחות בלתי שווים". 24. אין מחלוקת כי הסכום בפוליסה איננו מובלט. גם אם עיין מר פרץ בפוליסה שקיבל לידיו, ניתן לקבל את טענתו כי לא שם לבו לסכום המופחת. נטען על ידו ולא נסתר כי שילם פרמיה עבור מספר ביטוחים באופן גלובלי, ולכן לא היה ער לסכום הפרמיה הנגבה בגין הפוליסה. גם השינויים שביקש, אינם כאלה המחייבים עיון בפוליסה, ולענין זה הנני מקבלת את עדותו. מאליו יובן כי אם ייפסק שבורסי זכאית למלוא סכום הפוליסה, תהא רשאית כלל לקזז מתוך הסכומים הללו את דמי הפרמיה שהיו צריכים להשתלם ולא שולמו. 25. באשר לסכום לו זכאית בורסי, בכתב התביעה המתוקן נתבע סכום של 97,685 ₪ ואילו בסיכומיה כתבה בורסי כי הפוליסה מקנה לה פיצוי בסך 467,498 ₪. אין בפני נתונים מספיקים לקביעת הסכום, כל שאקבע כי על כלל לערוך את החישוב המדויק עפ"י הצעת הביטוח של בורסי, וממנו להפחית את הפרשי הפרמיה שלא קיבלה, ובלבד שלא יעלה הסכום על הסכום שנתבע בגין ראש נזק זה. 26. על פי ס' 27 לחוק חוזה הביטוח תשמ"א- 1981 : "תגמולי הביטוח ישולמו תוך 30 ימים מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו, אולם תגמולי ביטוח מהיום שנמסרה למבטח תביעה לפי ס' 23(א) והם ניתנים לתביעה בנפרד מיתר התגמולים". 27. עילת תביעה נוספת הינה הפרשי הצמדה מיום קרות מקרה הביטוח, 13.12.97 וריבית מתום 30 יום מיום מסירת התביעה, היינו מיום 22.12.98. על פי חישוב בורסי מגיע סכום זה לכדי 69,988 ₪ (ליום התביעה המתוקן 9.11.03) כאמור בס' 28 לחוק חוזה הביטוח. 28. על פי ס' 23(ב) לחוק חוזה הביטוח, כאשר מוגשת תביעה בכתב, על המבטח לעשות את הדרוש לבירור חבותו. כלל טוענת כי תגמולי הביטוח חושבו על יסוד דרישה מפורטת ומגובשת שהוגשה על ידי בורסי לשמאי הנתבעת ביום 2.11.98. חווה"ד נערכה ב- 16.6.99 ויתרת תגמולי הביטוח שולמה חודש לאחר מכן. בחווה"ד שיערך השמאי את הסכומים, ההצמדה למדד, ללא ריבית אלא שחישוביו נערכו עפ"י בסיס של תת ביטוח. מתוך שקיבלתי את טענת בורסי להצעה של 6,000,000₪, הרי שהפחתה זו איננה רלבנטית עוד. 29. כלל פירטה בסיכומיה את התשלומים השונים ששילמה (ס' 63 - 68). הנני מקבלת טענתה לגבי שיערוך התשלומים הנוספים. תשלום בגין שיפוצים ושיפורים במבנה ששילמה בורסי, פינוי הריסות, תכולה שאיננה מלאי שהוכרה בערכי כינון ושיחזור מסמכים. כל אלו הוגשו ע"י בורסי ב- 2.11.98 ושולמו בסמוך לדרישה. 30. באשר לחיוב בריבית, אינני מקבלת את טענת כלל כי יש להתחשב בעובדה שלבורסי נדרשה כמעט שנה לגבש נזקיה ולכן יש לראות את פרק הזמן של שבעה חודשים שנדרשו לשמאי הנתבעת כזמן סביר. ס' 27 לחוק חוזה הביטוח קובע כי על המבטח לשלם את תגמולי הביטוח להם זכאי המבוטח תוך 30 יום מהיום שהיו בידי המבטח המידע והמסמכים הדרושים לבירור חבותו. לגירסת בורסי, שלא נסתרה, קיבלה את הסכומים שאינם שנויים במחלוקת כשנה וחצי לאחר קרות הארוע. כלל לא טענה כי חסרו לה מסמכים שאותם דרשה ולא בסך 9% לשנה לסכום של 670,778₪ לתקופה שמ- 2.12.98 ועד ליום 27.6.99 ובסך הכל 15,320₪ . 31. אינני מקבלת את טענת בורסי כי היא זכאית לריבית עונשית. סירובה של כלל לשלם בא מתוך תום לב ואמונה בצדקת טענותיה. 32. הנני דוחה גם את טענת בורסי כי בשל שלא שולמו תקבולי הביטוח נשאה בריבית חובה בבנק. נזק עקיף זה איננו בהכרח תוצאה של אי ביצוע התקבולים. יתר על כן, הואיל והתשלום שפסקתי בגין הוצאת הביטוח יטמון בחובו גם ריבית ממילא החיוב בריבית בנקאית בגין האיחור בתשלום היינו חיוב בכפל. 33. לנוכח כל אלו הנני מורה כדלקמן: א. הצעת הביטוח שנערכה ע"י בורסי היא המחייבת. כלל תערוך חישוב על פי הצעה זו, כלשונה, ותחסיר מתקבולי הביטוח להם זכאית בורסי את הפרשי הפרמיה להם היתה זכאית. כלל לא תפחית מהתקבולים סכומים בגין תת ביטוח. ב. הסכום ישא הפרשי הצמדה מיום 13.12.97 וריבית בשיעור של 4% מיום 22.11.98. ג. כלל תישא בהוצאות בורסי ובשכ"ט עו"ד בסך 15% מהסכום האמור בס"ק (1) בצירוף מע"מ. שריפהדיני חברותביטוח שריפהחברה פרטית