עו"ד ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ | רונן פרידמן

זקוקים לעורך דין לביטול צו עיכוב מהארץ ? עיכוב יציאה של אדם מן הארץ הינו צעד קיצוני, המהווה פגיעה חמורה בחופש התנועה שלו, שהיא בבחינת זכות יסוד חוקתית, ובתי המשפט מצווים לנהוג זהירות רבה בבואם ליתן החלטה המעכבת את יציאתו של האדם מן הארץ, והם יעשו כן רק במקרים בהם מתקיימים כלל היסודות. ##התנאים למתן צו עיכוב יציאה מן הארץ:## בבוא בית המשפט לשקול מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ, עליו לבדוק קיום היסודות למתן הצו על פי האמור בתקנות 362 ו-384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, כדלקמן: א. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התביעה; ב. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומו של חשש סביר כי הנתבע עומד לצאת את הארץ; ג. היציאה מן הארץ היא לצמיתות או לתקופה ממושכת; ד. העדרו של הנתבע מן הארץ עלול להכביד באופן ממשי על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין. ה. כמו כן, על ביהמ"ש לשקול שיקולי יושר ולבחון את מאזן הנוחות. הנטל להוכחת קיומם של היסודות למתן הצו מוטל על מבקש הצו. ##מטרת צו עיכוב היציאה מהארץ:## "מטרתו של צו עיכוב היציאה מהארץ איננה עונשית או לשם הפעלת לחץ. מגבלת עיכוב היציאה מן הארץ נועדה למנוע הימלטות של החייב מפני נושיו, ולאפשר פיקוח על פעולותיו הכלכליות של החייב ועל התנהלותו בנכסיו, וכן להבטיח ביצוע התשלום החודשי לקופת הכינוס" (פש"ר (מחוזי חי') 35846-05-10 בוחבוט נ' כונס הנכסים הרשמי (27.5.2014)). עוד נפסק בעניין בוחבוט כי: "המגבלה של עיכוב היציאה מהארץ מבטאת גם את הגישה לפיה חייב המצוי בהליכי פש"ר שהוא עצמו פתח מיוזמתו, אמור לחיות בצנעה, ובאופן התואם את מצבו הכלכלי וכי "גם עניין של מראית עין יש כאן..." השיקולים שיש לבחון כאשר מוגשת בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ פורטו בהרחבה בהחלטת כב' השופט מוסק בתיק פש"ר (מחוזי י-ם) 173/01 ח.ל. מימון ושירותים בע"מ נ' נעימי (12.3.2013). על פי אותה החלטה יש לבחון את: "מטרת הנסיעה מחד, האם מדובר במטרה נחוצה ודחופה, או במטרה שנועדה לשרת את הנושים או את קופת הכינוס, או שמא מדובר בנסיעה פרטית בלתי מוצדקת. כמו כן שוקלים האם החייב עומד בתנאי צו הכינוס. בנוסף, כדבר שבשגרה, נבחן גובה החובות ומוטלות ערובות בהקשר זה, שיהיה בהן כדי להבטיח את שובו של החייב לארץ". ##צו עיכוב יציאה מהארץ בראי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו:## סעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעגן את זכותו החוקתית של כל אדם הנמצא בארץ – לצאת מישראל. חירות זו איננה בלתי מוגבלת וניתן לפגוע בה במגבלות תנאי "פיסקת ההגבלה", הקבועים בסעיף 8 לחוק היסוד האמור. ב) פקודת פשיטת הרגל נוסח חדש, התש"ם-1980, וסעיף 57א שבה – עונים על הדרישות שההגבלה תהיה מכוח חוק, ההולם את ערכיה של מדינת ישראל ואף על תניית התכלית הראויה. בהקשר זה אציין עוד כי הפקודה מבטאת מספר תכליות העומדות ביסודו של הליך פשיטת רגל, והן, בין היתר: לכנס את נכסי החייב ולחלקם באופן שוויוני בין נושיו, ומנגד, לאפשר לחייב, חדל הפירעון, להשתקם ולשוב לפעילות כלכלית נורמלית (ראו: רע"א 2282/04 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810 (2004); לוין וגרוניס, בעמ' 200-197). נוכח התכלית השנייה הנ"ל – האפשרות לחסות תחת הליך פשיטת רגל הינה, במובן מסוים, חסד שעושה המחוקק עם החייב, וזאת בשים לב לעובדה כי במסגרת הליך זה מוקפאים, בין היתר, הליכי ההוצאה לפועל, וכן הליכים מסוימים אחרים כנגד החייב. עם זאת כנגד זכותו של החייב "ליהנות" מהחסד שמציע הסדר פשיטת הרגל – עומדים גם חיובים, במסגרתם, נאלץ החייב לוותר על מקצת מזכויותיו, ביניהן אף הזכות לצאת את הארץ בחופשיות, המעוגנת כאמור בסעיף 6(א) לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. יתר על כן, משום שפשיטת רגל משמעה, בסוף הדרך, השתחררות חלקית מחובות החייב כלפי נושיו ופגיעה בקניינם – מוטלת על בעלי התפקידים הפועלים במסגרת הליכי פשיטת הרגל וכן על בית המשפט, אחריות רבה, ועליהם לוודא שהחייבים לא ינצלו אפשרות חסד זו לרעה (השוו: ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 55 (1993); ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי (30.11.2008)). ג) גדר הספקות בשאלת הגבלתו של החייב ביציאה לחו"ל ממוקד איפוא נוכח האמור בס"ק א) ו-ב) שלעיל, בדרישת המידתיות, הקבועה ב"פיסקת ההגבלה" שבסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (השוו: רע"א 7208/93 וייסגל נ' וייסגל, פ"ד מח(4), 529 (1994)) ##יציאה מהארץ בזמן עבודות שירות:## בבג"צ 10509/06 פרידמן נ. שב"ס, (החלטת כב' השופט גרוניס מיום 04/02/07), נדונה עתירתו של המבקש שהורשע בעבירות מס ונדון לשישה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות, העותר פנה לממונה לאפשר לו להיעדר מהעבודות למשך עשרה ימים למטרת נסיעה עסקית לחו"ל. הממונה סירב. העתירה נדחתה בנימוק שהמשך ניהולם של עסקים בארץ ובחו"ל אינו בא בגדר המקרים בהם יש לאפשר לעובד שירות להפסיק את עבודתו. בג"צ (סעיף 4 להחלטה) בדחותו את העתירה, קבע: "... אכן מטבע הדברים פחותות המגבלות המוטלות על עובד שירות ביחס לאסיר רגיל, אולם עודנו אסיר הוא, המרצה את עונשו. אין מקום לאפשר לאסירים, בין אם מרצים הם את עונשם בין כתלי הכלא ובין אם בעבודת שירות, להפסיק את עונשם אך ורק מן הטעם שהתעורר להם צורך ענייני דחוף. אין זו כוונתו של סעיף 10(ב) לתקנות...". ##צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי הוצאה לפועל:## צו עיכוב יציאה מהארץ, לפי תקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 שונה במהותו מצו עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967. ולא בכדי. מטרת צו עיכוב יציאה מהארץ לפי תקנות סדר הדין האזרחי הינה למנוע הכבדה על הליכי הגביה, מדובר בסעד דרסטי שבו מוגבלת חרותו של אדם ונמנעת ממנו האפשרות לצאת את גבולות הארץ ועל כן נדרש בית המשפט לשקול עניין זה בכובד ראש, יש צורך בראיות מהימנות לכאורה או חשש סביר שהחייב מבקש לברוח מהארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת (רע"א 9877/08 טרוים נ' גאידמק (24/11/08)). מטרה זהה יש לצו עיכוב יציאה מהארץ לפי סעיף 14 ל חוק ההוצאה לפועל. מנגד, עיכוב יציאה מהארץ, לפי סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל מטרתו שונה, הוא חלק מפרק שהוסף לחוק במסגרת תיקון 15, כפי שניתן ללמוד מדברי הצעת החוק מטרת התיקון הינה שיקומית, ולפיה כאשר חייב מבקש צו תשלומים לתקופה העולה על התקופה הנקובה החוק (ובענייננו לתקופה העולה על ארבע שנים שכן מדובר בסכום הגבוה מ100,000 ₪ - סעיף 69ג (א)(3) לחוק ההוצאה לפועל) יש בכך בכדי להעיד שהחייב מוגבל באמצעים, ועל כן רשם ההוצל"פ רשאי לתת צו ביניים מכוח סעיף 69ד לחוק ההוצאה לפועל וזאת, כפי שקובע הסעיף, "כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים ". בדברי הצעת החוק הובהר במפורש כי:- "בעת מתן צו הביניים יהיה לראש ההוצאה לפועל שיקול דעת להטיל הגבלות על החייב, כדי להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים" "עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ אפשרי לפי סעיף 14 הקיים כאשר יש יסוד להניח שהחייב עומד לעזוב את הארץ ולסכל בכך את תשלום חובו, הטעם להגבלה נוספת של החייב המוגבל באמצעים הוא שברוב המקרים, אם ביכולת החייב לממן נסיעה לחוץ לארץ, ראוי שיפרע קודם את חובו" (הצ"ח 2251, 16/2/94, עמ' 297) על תכליתו של חוק ההוצאה לפועל עמד בית המשפט העליון בע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד, פד"י נז (4) 211 (13/5/03) עת הבהיר כי לחוק ההוצאה לפועל יש שתי תכליות, מחד ליצור מנגנון שיאפשר לזוכים לגבות את חובותיהם ולממש את זכייתם ומאידך להגן על חייבים שמצבם הכלכלי אינו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. מדובר במתח מתמיד, שכן כאשר מדובר בחייבים מוגבלים באמצעים, נקודת ההנחה הינה שאין ביכולתם לפרוע את חובם. לאור תכלית זו של חוק ההוצאה לפועל מורה סעיף 69ז כי ככל שנקבע שמדובר בחייב מוגבל באמצעים יש לערוך חקירת יכולת, עוד מורה לנו סעיף 69ח כי:- "קבע רשם ההוצאה לפועל כי החייב מוגבל באמצעים, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להסיר את ההגבלות שהוטלו על החייב בצו הביניים, כולן או מקצתן, או להוסיף הגבלות לפי סעיף 69ד." סעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל המתייחס לעיכוב יציאה מן הארץ קובע כך: "14. (א) היה לרשם ההוצאה לפועל יסוד להניח שהחייב עומד לצאת את הארץ בלי לפרוע את החוב או להבטיח את פירעונו, רשאי הוא לצוות על עיכוב יציאתו מן הארץ ועל הפקדת דרכונו או תעודת המסע שלו; ואולם אם נתן רשם ההוצאה לפועל צו תשלומים לפי סעיפים 7א, 69(ב) או 69א והחייב מקיים את הוראות הצו, לא יצווה רשם ההוצאה לפועל על עיכוב יציאתו של החייב, אלא אם כן שוכנע כי יציאתו של החייב מן הארץ עלולה לסכל את ביצוע פסק הדין. (ב) סירב החייב להפקיד דרכונו או תעודת המסע כאמור, רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על מעצרו עד להפקדתם, ובלבד שהחייב לא ייעצר משום כך ליותר משבעה ימים. (ג) רשם ההוצאה לפועל רשאי, במקום לצוות כאמור בסעיף קטן (א), להתנות את יציאת החייב מן הארץ במתן ערובה להנחת דעתו כדי להבטיח את ביצוע פסק-הדין. (ג1) רשם ההוצאה לפועל רשאי לבטל צו שנתן לפי הוראות סעיף קטן (א), מיוזמתו או על פי בקשת החייב, אם מצא כי יציאתו של החייב מהארץ היא למטרה מוצדקת, ורשאי הוא להתנות את הביטול במתן ערובה כאמור בסעיף קטן (ג). (ד) בוטל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תמציא לשכת ההוצאה לפועל מיד, ולא יאוחר מתום 24 שעות מעת ביטול "22. (א) בקשת מעצר למניעת הפרעה בביצוע ובקשת עיכוב יציאה מן הארץ, יהיו בכתב בצירוף תצהיר, המאמת את העובדות שעליהן מסתמכת הבקשה ויצרף לה אישור בדבר פרטי החייב שאת יציאתו מהארץ מבקשים לעכב אלא אם כן הוגש אישור כאמור בתיק קודם לכן והזוכה ציין זאת בבקשתו או שהזוכה היה פטור מצירוף האישור על פי תקנות אלה. בבקשה לעיכוב יציאה מן הארץ יפרש המבקש את שמו ושם משפחתו של החייב גם באותיות לטיניות. (ב) ניתן צו לעיכוב יציאה, תומצא מיד הודעה על כך לחייב, בדואר רשום עם אישור מסירה. (ג) צו עיכוב יציאה מן הארץ יכול שיכלול הוראה כי הצו יהא בטל אם ישולם הסכום הנקוב בו, בלשכה או במשטרת בקורת הגבולות, או אם תינתן בלשכה ערובה כמפורט בצו. (ד) לא יהיה תוקף לצו עיכוב יציאה מן הארץ בתום שנה מיום נתינתו, יהיו אשר יהיו הזמן או התנאים שנקבעו בצו ביחס לתחולתו, מלבד אם ניתן לזמן פחות משנה; האמור בתקנת משנה זו לא יחול על צו שניתן לענין תשלום מזונות, על הגבלה שהטיל הרשם על החייב לפי סעיף 66 לחוק, על צו שניתן על חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ד לחוק או על צו שניתן לחייב באיחוד תיקים לפי סעיף 74ד לחוק. (ד1) ביטל רשם ההוצאה לפועל צו עיכוב יציאה מן הארץ, תעביר לשכת ההוצאה לפועל הודעה על כך למשטרת ביקורת הגבולות באמצעות תקשורת בין מחשבים. (ה) רשם ההוצאה לפועל רשאי להאריך צו עיכוב יציאה מן הארץ על-ידי מתן צו חדש". ##צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל:## צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל מוסדר בסעיף 57א לפקודת פשיטת רגל התש"ם-1980, לפיו משניתן צו כינוס "רשאי בית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל". צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל, שונה בתכליתו מצווים דומים המוכרים בהליכים אחרים. כך לדוגמא, צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, נועד למנוע השתמטות החייב מן ההליך על-ידי בריחתו מחוץ לארץ, וכך גם צו בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. צו עיכוב היציאה מן הארץ המוּצא בהליכי פשיטת רגל נועד להגשים יותר ממטרה אחת: ראשית, הוא נועד למנוע הימלטות החייב מן הארץ, מקום שכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים והם מתנהלים במסגרת הליך קולקטיבי; שנית, על מי שנכנס להליך פשיטת רגל להתנהל באופן שקוף, וכחלק מהליך הפיקוח עליו ועל הוצאותיו מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ על מנת למנוע מן החייב לצאת את הארץ למטרות בילויים או למטרות שימנעו מן המנהל המיוחד יכולת הפיקוח עליו. מטרה שלישית היא למנוע התנהלות פזרנית של החייב; הנכנס לשערי בית משפט של פש"ר נהנה מיתרונות, אולם ידע, כי מעתה, מספר זכויות המוקנות לאדם מן השורה נפגעות במידת מה, ובין היתר זכותו לצאת את הארץ, כחלק מחובות החייב להתנהל על-פי אמות מידה "לא פזרניות" לתועלת נושיו עד אשר ימצה את ההליך בניסיון להבריאו מחובותיו. מדובר אפוא בחלק ממערכת איזון האינטרסים של הנושים ושל החייב והאינטרס החברתי בדבר חובת חייבים בהליך פש"ר לנהוג באופן שיגרום להצלחת ההליך ולהגשמת מטרתו. ברע"א 3289/17 טאהא נ' כונס הנכסים הרשמי (30.04.2017) (להלן: " הלכת טאהא") נדרש בית המשפט העליון לסוגיית יציאת חייב המצוי בהליך פש"ר את הארץ למטרת נופש ו-"שינוי אוירה" (כפי שטען החייב שם). באותה החלטה קבע בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה כגון דא וכך נקבע: "ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – ברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (...) חריגה מכלל זה תיתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס איפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובלבד שבמשך תקופה ממושכת התנהל החייב כראוי.... שנית, על המבקש לעמוד בכל הדרישות שהושתו עליו על ידי בית המשפט המנהל את הליכי פשיטת הרגל, או על ידי הכנ"ר ולהגיש דו"חות כסדר (עיינו: לוין וגרוניס, בעמ' 135-134). לבסוף אציין כי בדונו בבקשות כאלו – בית המשפט נדרש לבחון גם את תום ליבו של החייב, שכן: 'אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר' (ראו למשל: ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ., פורסם בנבו פיסקה 29 (12.10.2015)). המונח תום לב הינו, גם במקרה זה, מונח שסתום הנותן לבית המשפט גמישות ומאפשר לו ליצוק לתוכו תוכן קונקרטי, בכל מקרה לגופו, תוך איזון בין האינטרסים והזכויות העומדים על הפרק. מבחינה יישומית – בבקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל – על בית המשפט להתרשם כי הכספים בהם מדובר (כאן, למשל, המתנה הנטענת) – לא מגיעים הלכה למעשה מכיסו של המבקש, בכסות של מתנה מצד שלישי. לפיכך על החייב ועל נותן המתנה להגיש לבית המשפט תצהירים (ולא הודעות), במסגרתם יבהירו חד-משמעית כי אכן מדובר במתנה. לתצהירים אלה נפקויות שלא זה המקום לפרטם". בית המשפט העליון אף חזר לאחרונה על האמור בהלכת טאהא במסגרת רע"א 7008/18 ברוכמן נ' כונס הנכסים הרשמי (02.01.2019) וקבע, כי כשעסקינן בביטול זמני של צו עיכוב היציאה מהארץ, איזון ראוי של האינטרסים שבסיס הליך פשיטת הרגל מחייב קיומם של התנאים שנקבעו בהלכת טאהא, ובין היתר, על הבקשה להתבסס על נימוקים משכנעים המצדיקים את יציאת החייב מהארץ. ##ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ - פושט רגל:## כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ, תוך איזון ראוי בין הזכויות והאינטרסים המתנגשים – צריכים להתקיים, מספר תנאים: ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – ברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עי כוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (ראו: סעיף 57א ל פקודת פשיטת הרגל; וכן את דברי ההסבר לתיקונו של הסעיף, עיינו: ה"ח התשמ"א מס' 1507, בעמ' 14507 ( 02.02.1981)). חריגה מכלל זה תיתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס איפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובלבד שבמשך תקופה ממושכת התנהל החייב כראוי. לא מדובר ברשימה סגורה, ולכן על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו. ודוק, לא כל מקרה המאופיין בשיקולים הנ"ל יוביל בהכרח לביטולו הזמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, ומנגד לא כל מקרה שאיננו בא באחד התרחישים המנויים לעיל יוביל לדחייה אפריורית של הבקשה." ##להלן דוגמא להחלטה בנושא ביטול צו עיכוב יציאה מהארץ לאחר הפטר מותנה:## בתיק זה ניתן ביום 22.02.2017 פסק דין וה וא הוכרז החייב כפושט רגל וכן ניתן תוקף של צו הפטר מותנה, לתכנית פירעון שלפיה נדרש החייב להוסיף לסכום שנצבר בקופת הכינוס ואשר עמד על 49,300 ₪ סך נוסף של 52,000 ₪. יוקדם ויודגש כי בפסק הדין לא צוין תשלום נוסף שעל החייב לשלם, ולא נקבעה הוראה בדבר מימוש כספים הצבורים לטובת החייב בקופות גמל או קופות אחרות וכן יצוין כי בפסק הדין נכללה גם הוראה לפיה "כל נכס, כספים וזכויות השייכים לחייב מכל מקור שהוא (לרבות כספים בחברת הביטוח, זכויות להחזרי מס וכדומה) ולא דווחו על ידי החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל, יועברו לקופת פשיטת הרגל במלואם מיד עם גילויים, בין אם התגלו לאחר אישור תכנית הפירעון או לאחר סיום ביצועה ואף לאחר קבלת הפטר חלוט". בהקשר זה יצוין גם כי בדוח המסכם שהוגש מטעם המנהל המיוחד לקראת הדיון, צוין בסעיף 19(ה) כי לחייב נכסים פי ננסים ובכלל זה קרן פנסיה, שנפתחה במקום עבודתו הקודם של החייב וקרן השתלמות במקום עבודתו הנוכחי וכן צוין כי טרם התקבל פירוט יתרות עדכני. ביום 29.03.2018 הוגשה הודעה מטעם החייב לפיה הוא שילם את מלוא סכום תכנית הפירעון ובהתאם נתבקש צו הפטר ואולם בתגובה שהגיש הנאמן ביום 03.04.2018, נטען כי לחייב זכויות בקופות וקרנות ולפיכך עליו להמציא דוח מסלקה פנסיונית עדכני ובהתאם הפטרו יהיה מותנה במימוש קופות לא מוגנות. על פי דרישתי, נימק הנאמן את דרישתו למימוש כספים לא מוגנים בכך שמעת שהוכרז החייב כפושט רגל, כלל נכסיו וזכויותיו מוקנים לנושיו ובהתאם להוראות סעיף 42 ו-85 לפקודה, מלוא נכסיו לרבות אלו שירכשו על ידו או שיוקנו לו לפני קבלת צו הפטר, מוקנים לנושיו ונדרשים לעבור לקופת הכינוס, ובהעדר החלטה שיפוטית מפורשת אחרת במסגרת תכנית הפירעון, הכספים הבלתי מוגנים מתווספים ככל שנקבע לתכנית הפירעון. החייב מתנגד לדרישת הנאמן והוא מצביע על כך שבפסק הדין לא נתבקש מימוש כספים ובכל מקרה קרן הפנסיה שבה מדובר היא קרן מוגנת, וקרן ההשתלמות בה מדובר מועד פירעונה הינו רק בשנת 2024, ולפיכך טוען החייב כי הסכום שנקבע כתכנית פירעון היה סכום סופי והחייב אינו נדרש להוסיף תשלום כלשהו ובנוסף מצביע החייב על כך שסך תביעות החוב שאושרו עומד על סך של 96,814 ₪ ואילו החייב שילם לקופת הכינוס סכום כולל של 102,801 ₪ ובנסיבות אלה, לא ברורה התעקשותו של הנאמן לפעול למימוש קרן השתלמות שאינה נזילה תוך גרימת נזק לחייב של תשלום מס בשיעור של 35%. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני סבור כי הצדק במקרה זה עם החייב ולאחר שהחייב שילם את מלוא הסכום שנקבע בתכנית הפירעון, הוא זכאי לקבלת צו הפטר. אומנם נכון הוא כי משהוכרז החייב כפושט רגל, נכסיו מוקנים לקופה, ואמורים להתחלק בין נושיו וזאת בהתאם להוראות סעיף 42 לפקודה. ואולם, בצד הוראה זו, קיימות הוראות סעיף 62 לפקודה שמכוחו ניתן על ידי צו הפטר מותנה, אשר תנאי לכניסתו לתוקף הינו ביצוע התשלום המפורט בתכנית הפירעון. לעמדתי, משניתן צו הפטר מותנה, ונקבעו התשלומים שעל החייב לשלם כתנאי לקבלת ההפטר, זכאי החייב להניח כי יתר נכסיו, לא ימומשו על ידי הנאמן, וזאת אלא אם כן צוין בפסק הדין מימוש של נכסים אלה. ואכן, כדבר שבשיגרה, לסכום התשלום שנקבע בתכנית הפירעון מתווספת הוראה בדבר מימוש כספים שאינם מוגנים, ככל שימצאו בקופות השונות, והוראה שכזו אינה מצויה בפסק הדין שבפניי. זאת ועוד וכפי שצוין לעיל, בפסק הדין נקבעה הוראה מפורשת המקנה לנאמן את הזכות למימוש כל נכס שלא גולה על ידי החייב וזאת בנוסף לתכנית הפירעון, ואולם הוראה זו אינה רלוונטית במקרה שבפנינו שבו דבר קיומם של כספים פנסיונים וקרן השתלמות שבהם נצברו כספים של החייב לא הוסתר על ידי החייב ואף צוין בדוח המסכם של המנהל המיוחד שהוגש לקראת הדיון ובכל זאת המנהל המיוחד לא דרש את מימושם במסגרת תנאי צו ההפטר המותנה , ובנסיבות אלה יש לקבל את טענת החייב לפיה מששילם את מלוא הסכום שנקבע בתכנית הפירעון אין מקום לחייבו במימוש נכסים פיננסיים נוספים שלו . כל האמור לעיל מקבל לעמדתי משנה תוקף, בנסיבות הקונקרטיות של תיק זה, שבו הסכום ששולם על ידי החייב במסגרת תכנית הפירעון עולה על סכום תביעות החוב המאושרות, ובהתאם שיעור הדיבידנד שישולם לנושיו הינו משמעותי ביותר, וכמו כן, קרן ההשתלמות שמבקש הנאמן לממשה, איננה נזילה ומימושה כרוך בניכוי מס במקור. לפיכך ולאור כל האמור לעיל, אני מקבל את טענת החייב בדבר זכאותו לקבלת צו הפטר חלוט, ובהתאם ניתן בזאת צו הפטר חלוט הפוטר את החייב מכל החובות ברי התביעה שעילתם לפני מועד צו הכינוס שניתן ביום25.2.15 (להלן- " החובות") והכל בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה. משכך, בטלים כל החובות ולא ניתן לפעול לגבייתם, למעט החובות המפורטים בסעיף 69 לפקודה וכל ההליכים המשפטיים שנפתחו וננקטו כנגד החייב בגין החובות בטלים בזאת, למעט הליכים בגין החובות המפורטים בסעיף 69 לפקודה. אני מורה על סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב בגין החובות, למעט החובות המפורטים בסעיף 69 לפקודה ובהליכים בהם קיימים חייבים נוספים יגרע שמו של החייב מתיק ההוצאה לפועל הרלוונטי והכל בכפוף להוראות סעיף 69 לפקודה. כל ההערות והעיקולים שהוטלו על זכויות החייב ונכסיו בגין החובות בטלים בזאת, למעט החובות המפורטים בסעיף 69 לפקודה ו כל צווי הביניים וההגבלות שהוטלו על החייב בצו הכינוס, לרבות צו עיכוב יציאה מן הארץ, מבוטלים בזאת. עיכוב יציאה מהארץצווים