##(1) מהי בקשה לקביעת גיל ?## סעיף 2 לחוק קביעת גיל מתייחס להליך בו יש לנקוט, וקובע בזו הלשון: "נקבע גיל לפי חוק זה, רשאי אדם מעונין לבקש מבית משפט השלום שינוי הקביעה על סמך ראיות שלא היו לפני בית המשפט; אולם אם הוגשה הבקשה לשינוי קביעת הגיל על ידי אדם שלפי בקשתו נקבע הגיל, רשאי בית המשפט שלא להיזקק לראיות שהמבקש יכול היה להביא לפני בית המשפט בשעת הדיון בבקשה הקודמת". מקריאת נוסח שני הסעיפים עולה, כי החוק לא מגביל את הבקשה המוגשת על פיו כלפי המבקש עצמו. ##(2) כיצד מגישים בקשה לקביעת גיל ?## על המבקש לשנות את גילו מוטל נטל הבאת ראיות לשכנוע בית המשפט באמיתות גרסתו. בעניין זה נפסק כי: "זוהי תביעה אזרחית ועל התובע לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהא לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים". ראו: ע"א 283/61 דוראני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד טו 1935, 1938; וכן: ע"א 355/59 הרינג נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יג 2058. על המבקש תיקון גיל להרים את נטל ההוכחה בשני עניינים: האחד, כי הגיל המופיע במסמכים רשמיים הינו שגוי, והשני מהו הגיל הנכון. המדובר בתנאים מצטברים. ראו: ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש, פ"ד יד 2177; וכן: ע"א 176/60 קעשה נ' מד"י, פ"ד טו 1933. ##(3) ההלכה בנושא בקשה לקביעת גיל:## ההלכה בסוגיה זו נקבעה בע"א 179/66 צלאבי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פס"מ נו 215, שם נידונה תביעתה של אלמנה למתן פסק דין הצהרתי לקביעת גילו של בעלה המנוח. בפרשה זו נקבע, כי: "נדמה לי שלשונו של ס' 1 של החוק הנידון, אינה כוללת כל הגבלה שהיא שהאדם הנזכר בו חייב להיות דווקא אדם בחיים. אדם אינו חדל להיות כלול במונח הכללי של 'אדם' לאחר מותו ואם במותו מתהווים שינויים משפטיים לגבי זכויותיו וחובותיו הרי אין בכך כדי להוציאו מגדר 'אדם' לכל דבר שנוגע לתיאורו ולו גם לאחר מותו. גילו של אדם מתייחס למצב שהיה קיים בחייו ואינני רואה טעם לקבוע כי מצב זה מתייחס למצב שהיה קיים אך ורק בעוד האיש הנדון בין החיים. המונח 'אדם' טומן בחובו הגדרה של סוג בעלי חיים וגם לאחר מותו קרוי הנפטר אדם ביחס לכל דבר אשר מתייחס אליו בחיים. מלשון הסעיף 1 וכן מהוראות של הסעיפים הבאים אין כל ספק שכל אחד רשאי לבקש קביעת גילו הוא וגם של אדם אחר, ואין החוק מוגבל לבקשתו של האדם עצמו. ברור אם כן שהמערערת היתה רשאית לבקש פס"ד הצהרתי ביחס לגילו של בעלה לו היה בחיים, גם לפי טענת המשיבה. ולא מצאתי כל הוראה בחוק הנידון שתשלול אפשרות זו רק מהטעם שהבעל נפטר". הרב אבישי גריידי, התייחס בספרו בית המשפט למשפחה – סמכויות, סדרי הדין וראיות (עדכון מס' 5) לסוגיה זו, וציין: "... ניתן לעתור לקביעת גילו של אדם אחר, וניתן לעתור לקביעת גילו של אדם אחר לאחר מותו. ברם, לא דין קביעת גילו של האדם עצמו, כדין קביעת גילו של אדם אחר, לעניין סמכות בית המשפט לענייני משפחה...הנה כי כן, ניתן לעתור לקביעת גילו של אדם אחר, וניתן לעתור לקביעת גילו של אדם אחר לאחר מותו. ברם, לא דין קביעת גילו של האדם עצמו, כדין קביעת גילו של אדם אחר, לעניין סמכות בית המשפט לענייני משפחה. לעומת תביעה לקביעת גילו של האדם עצמו, שתידון בבית המשפט למשפחה, תביעה לקביעת גילו של אדם אחר שאינו בחיים – אין מקומה בבית המשפט למשפחה. השורש לחילוק בעניין הסמכות טמון ביסוד הבקשה לקביעת גיל וביחסה למהותו של חוק קביעת גיל, המציב את הנפקות הכללית של קביעת הגיל כפי שמורה סעיף 5 לחוק. לעומת עתירתו של האדם עצמו לקביעת גילו, שהיא בעלת אופי כללי, תביעה לקביעת גילו של אדם לאחר מותו היא בעלת אופי צר ומוגדר – לצורך עניין מסוים בלבד – קבלת זכויות פנסיה או כספי ביטוח וכו'. המסקנה היא, שרק בקשה של האדם עצמו – המשקפת את מהותו של החוק על פי סעיף 5 כלפי כל העולם, רק בקשה לקביעת גיל כזו – על פי חוק קביעת גיל – תידון בבית המשפט למשפחה, ואם האדם לא עשה זאת בחייו, יש לראות את גילו – כגילו האמיתי. לעומת זאת, בקשה של אדם אחר, שאין לה עניין כללי בקביעת הגיל – לא תידון בבית המשפט למשפחה, אלא בערכאה אחרת". מסקירת הוראות החוק הרלוונטיות, הפסיקה והספרות בסוגיה זו, עולה תשובה חד משמעית לפיה מוסמך כל "אדם מעונין" לבקש מבית המשפט לשנות את הקביעה בדבר גיל, הכל על סמך ראיות, ואין העניין מוגבל גם לבני משפחה או קרובים אלא שכל "אדם מעונין" יכול להגיש בקשה כאמור. ## (4) להלן דוגמא לבקשה לקביעת גיל:## בית הדין האזורי לעבודה הנכבד מתבקש בזאת: להצהיר כי גילה של המבקשת, גב' _________ ת.ז. _________, הוא ילידת שנת 1935, וזאת לצורך קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת, גב' _________ ת.ז. _________, ילידת שנת 1937 (לפי הרישום במרשם האוכלוסין), המתגוררת ב_________ _________, מבקשת לשנות את שנת לידתה לשנת 1935. 2. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, באמצעות פרקליטות מחוז _________, רחוב _________ _________, _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקשת, גב' _________, ילידת שנת 1937 על פי הרישום במרשם האוכלוסין, הגישה בקשה זו לקביעת גיל ביום 2.2.1997, בטענה כי שנת לידתה הנכונה היא 1935. 4. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 22.3.1998, הציגה המבקשת ספר "מדרש תלפיות" עתיק, ובו רשומים תאריכי הלידה של המבקשת ושלושת אחיה, לפי מניין השטרות, כאשר המבקשת רשומה בספר בשם _________. 5. הספר הועבר לבדיקת מז"פ, אשר קבעה כי הרישום בספר אותנטי ולא נעשו בו שינויים, אך לא ניתן לקבוע מתי בדיוק נעשה הרישום, למעט העובדה שנעשה לאחר שנת 1937, שכן הילד האחרון נולד בשנה זו. 6. על פי הרישום בספר "מדרש תלפיות", תאריך לידתה של המבקשת הוא 4.1.1935, והרישום בוצע על ידי סבה של המבקשת, שהיה סופר סת"ם. 7. הסבא המנוח, שהביא את הספר לארץ, נפטר בשנת 1960, והספר היה ברשות המשפחה מאז עלייתם מתימן בשנת 1949. 8. המבקשת ואחותה, גב' _________ _________, העידו כי הרישום בספר "מדרש תלפיות" הוא נכון ומשקף את תאריך הלידה האמיתי של המבקשת. 9. על אף קיומן של סתירות מסוימות בעדויות המבקשת ועדיה, אשר נבעו ככל הנראה מזיכרון מעומעם וקושי בתיארוך אירועים, הרישום בספר "מדרש תלפיות" נותר ראיה אובייקטיבית ומהימנה. 10. המבקשת מבקשת מבית הדין הנכבד לקבוע את גילה על פי הרישום בספר "מדרש תלפיות", וזאת לצורך קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לסמכותו של בית הדין האזורי לעבודה. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## סמכות בית הדין לקביעת גיל ## 11. בית הדין האזורי לעבודה מוסמך לדון בבקשה זו מכוח סעיף 391(ב) לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, המעניק לו סמכות לקבוע את גילו של אדם לצורך ענייני ביטוח לאומי. סמכות זו מאפשרת לבית הדין להכריע בשאלת הגיל כשאלה אגבית, גם אם אין מדובר בפסק דין הצהרתי כללי כלפי כל העולם. 12. הפסיקה הכירה באפשרות של קביעת גיל אגבית (אינצידנטלית) לצורך עניין מסוים, כגון קבלת קצבת זקנה, וזאת גם כאשר בית המשפט הכללי דחה בקשה לקביעת גיל כללית. גישה זו מבטיחה כי אדם לא ייפגע מזכויותיו הסוציאליות בשל קושי להוכיח את גילו באופן מוחלט. 13. חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963, אינו מונע קביעה אגבית של גיל בגדר תובענה לנזיקין או לצורך עניין ספציפי אחר, כפי שנקבע בפסיקה, ועל כן אין מניעה שבית הדין לעבודה יפעיל סמכות זו לצורך תביעת קצבת זקנה. 14. קביעת גיל לצורך קבלת קצבת זקנה היא עניין מהותי ובעל השלכות כלכליות ישירות על המבקשת, ועל כן יש לאפשר לה למצות את זכויותיה באמצעות הליך זה בבית הדין המוסמך. 15. הסמכות הייחודית של בית הדין לעבודה בענייני ביטוח לאומי מחייבת אותו לבחון את שאלת הגיל באופן מעמיק, תוך התחשבות בכל הראיות הרלוונטיות, על מנת להבטיח צדק סוציאלי למבוטחים. ## נטל ההוכחה בבקשה לקביעת גיל ## 16. על המבקשת מוטל נטל ההוכחה לשכנע את בית הדין באמיתות גרסתה בדבר גילה הנכון, וזאת במידה הנדרשת במשפטים אזרחיים, כלומר, מאזן הסתברויות. נטל זה אינו דורש הוכחה מעבר לכל ספק סביר, אלא הטיית הכף לטובת גרסת המבקשת. 17. המבקשת נדרשת להרים את נטל ההוכחה בשני עניינים מצטברים: האחד, כי הגיל המופיע במסמכים הרשמיים (מרשם האוכלוסין) שגוי, והשני, מהו הגיל הנכון. המבקשת עמדה בנטל זה באמצעות הצגת ספר "מדרש תלפיות" והעדויות התומכות בו. 18. על אף שהרישום במרשם האוכלוסין מהווה ראיה לכאורה לגיל, אין מדובר בראיה חלוטה, וניתן לסתור אותה באמצעות ראיות אחרות ומהימנות, כפי שהוצגו במקרה דנן. 19. הפסיקה קבעה כי אין די בהוכחה שהגיל הרשום אינו נכון, אלא יש להוכיח גם את הגיל הנכון. במקרה זה, הרישום בספר "מדרש תלפיות" מספק את הראיה הנדרשת לגיל הנכון של המבקשת. 20. נטל ההוכחה אינו דורש שלמות ודיוק מוחלטים, במיוחד כאשר מדובר באירועים שהתרחשו לפני שנים רבות ובתרבויות שבהן רישום מסודר של תאריכי לידה לא היה נפוץ. יש להתחשב בנסיבות המיוחדות של המקרה. ## מהימנות ספר "מדרש תלפיות" כראיה ## 21. ספר "מדרש תלפיות", שבו נרשמו תאריכי הלידה של המבקשת ואחיה, מהווה ראיה אובייקטיבית ומהימנה, במיוחד לאור העובדה שבדיקת מז"פ אישרה את אותנטיותו וקבעה שלא נעשו בו שינויים. 22. העובדה שהרישום בספר נעשה על ידי הסבא המנוח, שהיה סופר סת"ם, מוסיפה למהימנותו, שכן מדובר באדם בעל אוריינות גבוהה ומומחיות בכתיבה, אשר נהג לתעד אירועים משפחתיים חשובים. 23. הרישום בספר לא נעשה לצורך בקשה זו, אלא שימש כתיעוד משפחתי פנימי, מה שמחזק את אמינותו ומעיד על כוונת הסבא לרשום את תאריכי הלידה הנכונים כפי שידע אותם. 24. אף אם הרישום של כל ארבעת האחים נעשה בבת אחת לאחר שנת 1937, אין בכך כדי לפגוע במהימנותו, שכן סביר להניח שהסבא תיעד את התאריכים מזיכרונו או מרישומים קודמים, ואין סיבה להניח שרשם תאריכים שגויים במכוון. 25. הפסיקה הכירה בחשיבותם של רישומים משפחתיים עתיקים, כגון ספרי משפחה או כתבי יד, כראיות לקביעת גיל, במיוחד כאשר מדובר בעולים חדשים מתרבויות שבהן לא היה רישום מסודר של לידות. ## סתירות בעדויות המבקשת ועדיה ## 26. הסתירות בעדויות המבקשת ועדיה, כפי שפורטו בפסק הדין המקורי, נובעות ככל הנראה מקשיי זיכרון טבעיים, בלבול בחישוב שנים, וחוסר דיוק בתיארוך אירועים שהתרחשו לפני עשרות שנים, ולא מניסיון מכוון להטעות את בית הדין. 27. יש לזכור כי המבקשת ואחותה עלו לארץ מתימן בשנת 1949, בתקופה שבה רישום תאריכי לידה מדויקים לא היה נפוץ, והן לא בהכרח רגילות לדיוק כרונולוגי כפי שמקובל בתרבות המערבית. 28. על אף הסתירות, העדויות תומכות באופן עקבי בכך ששנת הלידה הרשומה במרשם האוכלוסין (1937) אינה נכונה, וכי המבקשת מבוגרת יותר. הסתירות מתייחסות בעיקר לשנים בודדות (1932, 1933 לעומת 1935), אך כולן מצביעות על גיל מבוגר יותר מהרשום. 29. אין להתעלם מהראיה האובייקטיבית של ספר "מדרש תלפיות" רק בשל סתירות בעדויות בעל פה, במיוחד כאשר בדיקת מז"פ אישרה את אותנטיות הספר. יש להעדיף את הראיה הכתובה והאובייקטיבית על פני עדויות בעל פה שעלולות להיות מושפעות מזיכרון. 30. בית הדין מתבקש לפרש את הסתירות בעדויות ברוחב לב ובהתחשבות בנסיבות המיוחדות של המבקשת, ולא לדחות את הבקשה על הסף בשל אי-דיוקים קלים שאינם פוגעים במהות הטענה. ## חשיבות קביעת הגיל לצורך קצבת זקנה ## 31. קביעת גילה הנכון של המבקשת היא בעלת חשיבות עליונה לצורך מימוש זכותה לקבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי, זכות יסוד סוציאלית המעוגנת בחוק. 32. דחיית הבקשה עלולה למנוע מהמבקשת, שהיא אזרחית ותיקה, את קצבת הזקנה המגיעה לה על פי דין, ובכך לפגוע קשות בביטחונה הכלכלי ובכבודה. 33. מטרת חוק הביטוח הלאומי היא להבטיח רשת ביטחון סוציאלית לאזרחי המדינה, ובכלל זה קצבת זקנה, ועל כן יש לפרש את הוראות החוק באופן המאפשר מימוש זכויות אלו. 34. קביעת הגיל הנכון תאפשר למבקשת ליהנות מהזכויות המגיעות לה ככל אזרח ותיק, ותמנע עיוות דין הנובע מרישום שגוי במרשם האוכלוסין. 35. בית הדין מתבקש להפעיל את סמכותו לקביעת גיל אגבית, על מנת להבטיח כי המבקשת לא תיפגע כלכלית בשל קושי בירוקרטי להוכיח את גילה האמיתי. ## עיתוי הגשת הבקשה ## 36. העובדה שהמבקשת המתינה זמן רב עד להגשת הבקשה לשינוי גיל אינה צריכה לעמוד לה לרועץ, שכן לעיתים קרובות אנשים אינם מודעים לחשיבות הרישום המדויק של גילם עד שהם מגיעים לגיל זקנה ונדרשים לממש זכויות סוציאליות. 37. ייתכן שהמבקשת לא הייתה מודעת לאפשרות המשפטית לשנות את גילה, או שלא היה לה צורך מעשי בכך עד שהגיעה לגיל שבו קצבת זקנה הפכה רלוונטית עבורה. 38. אין בחוק קביעת גיל כל הגבלה על עיתוי הגשת הבקשה, וכל "אדם מעוניין" רשאי לבקש שינוי קביעת גיל על סמך ראיות שלא היו לפני בית המשפט בעבר. 39. יש להתחשב בכך שהמבקשת עלתה לארץ מתימן, וייתכן שלא הייתה מודעת למשמעויות הבירוקרטיות של רישום גיל שגוי, ועל כן אין להעניש אותה על השתהות בהגשת הבקשה. 40. דחיית הבקשה בשל עיתוי הגשתה תהווה פגיעה בלתי מידתית בזכויותיה של המבקשת, במיוחד כאשר קיימות ראיות אובייקטיביות התומכות בטענתה. ## השוואה לפסיקה קודמת ## 41. הפסיקה הכירה במקרים רבים בצורך להתחשב בנסיבות מיוחדות של עולים חדשים, ובמיוחד אלה שהגיעו ממדינות שבהן לא היה רישום מסודר של לידות, ועל כן יש לנהוג בגמישות בבחינת הראיות. 42. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי יש לאפשר לאדם להוכיח את גילו הנכון, גם אם הדבר כרוך בבחינה של ראיות שאינן "קלאסיות" כגון תעודות לידה רשמיות, וזאת על מנת למנוע עיוות דין. 43. בית הדין מתבקש ללכת בדרכם של בתי המשפט שקבעו כי ניתן לקבוע גיל אגבית לצורך עניין מסוים, ובכך להבטיח את זכויותיה של המבקשת. 44. יש להבחין בין בקשה לקביעת גיל כללית, הדורשת הוכחה חזקה יותר, לבין בקשה לקביעת גיל אגבית לצורך עניין ספציפי, שבה ניתן להסתפק בראיות פחות חזקות, במיוחד כאשר מדובר בזכויות סוציאליות. 45. הפסיקה הדגישה את חשיבות ההגנה על זכויותיהם של אזרחים ותיקים, ועל כן יש לנקוט בגישה מקלה בבחינת הראיות בבקשות לקביעת גיל לצורך קבלת קצבת זקנה. ## עקרון תום הלב והגינות ## 46. המבקשת פועלת בתום לב מוחלט בניסיונה לתקן את רישום גילה, ואין כל אינדיקציה לניסיון להטעות או להשיג יתרון בלתי הוגן. מטרתה היחידה היא לקבל את המגיע לה על פי דין. 47. דחיית הבקשה תהווה פגיעה בעקרון ההגינות ובציפייה הלגיטימית של המבקשת למימוש זכויותיה הסוציאליות, במיוחד כאשר קיימת ראיה אובייקטיבית התומכת בטענתה. 48. על המוסד לביטוח לאומי, כגוף ציבורי, לפעול בהגינות ובשקיפות כלפי מבוטחיו, ולא להקשות עליהם במימוש זכויותיהם בשל קשיים בירוקרטיים או טכניים. 49. יש לפרש את הוראות החוק באופן המגשים את תכליתו הסוציאלית, ולא באופן המונע מאזרחים ותיקים את קצבת הזקנה המגיעה להם. 50. בית הדין מתבקש להפעיל את שיקול דעתו ברוח עקרונות הצדק וההגינות, ולאפשר למבקשת לממש את זכותה לקצבת זקנה על בסיס גילה האמיתי. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על קביעת גילה של המבקשת, גב' _________ ת.ז. _________, כילידת שנת 1935, וזאת לצורך קבלת קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. שינוי גיל