אגרת טלוויזיה לפי יחידות דיור

להלן פסק דין בנושא אגרת טלוויזיה לפי יחידות דיור: פסק דין 1. התובעת תובעת סך 5,194 ₪ בגין אגרת טלויזיה לשנים 2000-2006. העובדות הבסיסיות והפלוגתא 2. העובדות דלהלן אינן שנויות במחלוקת: א. הנתבעים מחזיקים במקלט טלויזיה (ואפילו ביותר מאחד). ב. בשנים הרלבנטיות לתביעה התגוררו הנתבעים בבנין המצוי ברח' שמריהו לוין 74, ירושלים. ג. גם הוריה של הנתבעת 2, פרופ' מיכאל סטון וד"ר נירה סטון, התגוררו באותו בנין ברח' שמריהו לוין 74 ירושלים, שמצוי בבעלותם. ד. הוריה של הנתבעת 2 החזיקו במקלט טלויזיה בתקופה הרלבנטית ושילמו אגרת טלויזיה. 3. המחלוקת שבין הצדדים מתמקדת בשאלה אחת, והיא: האם הנתבעים והוריה של הנתבעת 2 מתגוררים ביחידת דיור אחת או בשתי יחידות דיור שונות? אין מחלוקת כי אם הנתבעים והוריה של הנתבעת 2 מתגוררים ביחידת דיור אחת, כי אז פטורים הנתבעים מתשלום אגרת טלויזיה על פי הוראות תקנה 5(ב)(1) לתקנות רשות השידור (אגרות, פטורים, קנסות והצמדה) התשל"ד-1974 (להלן - התקנות), ואילו אם הם מתגוררים בשתי יחידות דיור שונות, לא חל הפטור לפי תקנה 5(ב)(2) לתקנות ועל הנתבעים לשלם אגרת טלויזיה. תיאור המקום 4. הבנין ברח' שמריהו לוין 74 (להלן - הבית) הוא בן שתי קומות. קיימות שתי דרכי גישה שונות ונפרדות מהרחוב לבית, אשר מובילות לשתי כניסות נפרדות לבית, האחת לקומת הקרקע של הבית, המצוי מתחת למפלס הרחוב, והשניה לקומה העליונה בבית הממוקמת בערך במפלס הרחוב. בכל אחת משתי הקומות בבית קיימים חדר מגורים (סלון), חדרי שינה, חדר אמבטיה, שירותים ומטבח, אף שאפשרויות הבישול, על פי הכלים שהיו במטבח בקומה העליונה בעת ביקור בית המשפט במקום, היו מוגבלות רק לכיריים חשמליים קטנים בעלי שתי פלטות חימום ומיקרוגל, ואילו המטבח בקומה התחתונה היה מאובזר באופן מלא, לרבות תנור אפיה גדול וכיריים גז עם 6 להבות (עם זאת, בהמשך הביקור במקום נמצאו במקום מסתור בקומה העליונה גם תנור אפיה וכיריים חשמליים עם 4 פלטות, שלגביהם טען הנתבע שהינם ישנים ואינם בשימוש). חדר השינה של הורי הנתבעת 2 מצוי בקומה התחתונה ואילו חדרי השינה של הנתבעים וילדיהם מצויים בקומה העליונה. ניכר כי המטלטלין בקומה התחתונה היו, רובם ככולם, של הורי הנתבעת 2, ואילו המטלטלין בקומה העליונה היו, רובם ככולם, של הנתבעים (גם ב"כ הנתבעים השתמש בסיכומיו במילים "אצל ההורים" בהתייחסו אל הקומה התחתונה בבית, ובמילים "אצל הנתבעים" בהתייחסו אל הקומה העליונה בבית - ראה סעיפי משנה 1, 2, 3, 4 ו-5 לסעיף ה.2(ג) לסיכומיו). קיים מונה חשמל אחד של חברת החשמל לכל הבית, אך בקומה העליונה קיים מונה משנה פנימי שבאמצעותו ניתן לכמת בנפרד את צריכת החשמל בקומה העליונה בבית. קיים גרם מדרגות פנימי המחבר בין שתי הקומות בבית. אולם, בקצהו העליון של גרם המדרגות קיימות שתי דלתות, האחת דלת רגילה אנכית, והשניה דלת פלדלת ללא לשונית (להלן - הפלדלת) הנסגרות אופקית, בהמשך לרצפת הקומה העליונה ותקרת הקומה התחתונה, באופן שהיא משלימה, בהיותה סגורה, תקרה לקומה התחתונה ורצפה לקומה העליונה בחלל שמעל לגרם המדרגות. הפלדלת נפתחת כלפי מעלה, ובעת ביקור בית המשפט במקום היא היתה פתוחה (על מנת להישאר פתוחה נתפסת הפלדלת בתפס). דיון והכרעה 5. אחת מהנקודות המרכזיות ביותר, אם לא המרכזית ביותר, היא שאלת המעבר בין שתי הקומות בבית, בין קומת הנתבעים לבין קומת הוריה של הנתבעת. מחד, נראה כי איש לא היה טוען כי עסקינן ביחידת דיור אחת אם לא היו קיימות המדרגות הפנימיות המחברות בין שתי הקומות שבבית. מאידך, עובדת קיומן של מדרגות פנימיות רגילות, המחברות בין שתי קומות בבית, היא נסיבה בעלת משקל רב התומכת במסקנה כי שתי הקומות בבית מהוות יחד יחידת דיור אחת. אולם, הדגש במשפט האחרון בפיסקה הקודמת הוא על המילה "רגילות", והמדרגות במקרה דנן אינן מדרגות פנימיות רגילות. במדרגות פנימיות בבית, המשמש כולו כיחידה דיור אחת, לא ניצבת, כרגיל, דלת כלשהי. במקרה דנן, אין דלת אחת, אלא שתיים, שאחת מהן אף נועדה להשלים את רצפת הקומה העליונה ותקרת הקומה התחתונה בחלל שמעל למדרגות. מדוע יש צורך בכך אם עסקינן ביחידת דיור אחת? הימצאות הדלתות במדרגות הפנימיות לכל הפחות מנטרלת את המשקל, שניתן היה לייחס, בתמיכה למסקנה כי בפנינו יחידת דיור אחת, לעצם הימצאות המדרגות הפנימיות בבית, לולא הדלתות. אף ששתי הדלתות במדרגות היו פתוחות בעת ביקור בית המשפט במקום, (ביקור שאליו התכונן הנתבע 1 היטב, כפי שיובהר בהמשך), כך שבאותו יום לא היה כל קושי לעבור מקומה אחת בבית לקומה האחרת דרך המדרגות, הרי, בביקור שנערך במקום על ידי מר צוריאל ממון, ראש תחום הגביה אצל התובעת, ביום 04/10/06, שיש להניח כי היה ביקור שנערך באופן ספונטני וללא תיאום מראש, לפחות הדלת האופקית היתה סגורה, היו מונחים עליה שידה וציוד, וכדי להגיע לקומה התחתונה בבית מהקומה העליונה יצאו מר מימון והנתבע 1 מהבית ועברו דרך רח' שמריהו לוין והכניסה הנפרדת לקומה התחתונה בבית. 6. העובדה שקיימת כניסה נפרדת לכל קומה, תומכת במסקנה כי אין בפנינו יחידת דיור אחת, וכפי שנאמר - לכל כניסה שביל/גשר גישה נפרד ישירות מהרחוב, דבר המדגיש את ההפרדה בין שתי הקומות בבית. 7. העובדה שבכל אחת מהקומות מצויים כל החדרים הדרושים שיימצאו ביחידת הדיור עצמאית (מטבח, חדר אמבטיה ושירותים) תומכת אף היא במסקנה כי אין המדובר ביחידת דיור אחת, אלא בשתי יחידות דיור שונות. 8. העובדה שבכל קומה נמצאים מכונת כביסה ומייבש תומכת אף היא בעובדה שבפנינו שתי יחידות דיור נפרדות ושונות גם מהבחינה הפונקציונלית. כרגיל אין יותר ממכונת כביסה אחת או מייבש אחד ביחידת דיור אחת. הנתבע 1 עצמו, בטרם נחשף במערומיו בעת גילוי מכונת הכביסה והמייבש בקומה העליונה, ביקש להדגיש ענין זה וטרח להצביע על כך שאין מכונת כביסה או מייבש בקומה העליונה (עמ' 1 לדו"ח ביקור במקום, שורות 16-17). אני דוחה מכל וכל את טענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו (סעיף ה.2(ג)4) כי מכונת הכביסה והמייבש לא היו בשימוש. לא רק שמכונת הכביסה והמייבש היו מחוברים לחשמל, ומכונת הכביסה היתה מחוברת גם לנקודות אינסטלציה לקבלת מים ולניקוז, ולא רק שנמצאו בקרבת מקום שתי שקיות של אבקות כביסה (אחת מלאה וסגורה, והשניה פתוחה ומלאה חלקית) ובקבוק של מרכך כביסה, אלא שבעוד שהנתבע 1 טען בזמן אמת בעת הביקור במקום, ביחס לכיריים ולתנור אפיה שנתגלו יחד עם מכונות הכביסה והמייבש, כי "הינם ישנים ואינם בשימוש", לא טען כך ביחס למכונת הכביסה ולמייבש, והדבר אומר "דרשני" והופך את הטענה שנטענה בסיכומי ב"כ הנתבעים לטענה כבושה. אמנם, הגישה למבואה המקורה, שבה נמצאו מכונת הכביסה, המייבש, הכיריים החשמליים הגדולים ותנור האפיה, היתה חסומה במועד ביקור בית המשפט במקום (הדלת המובילה למבואה מהדירה הוסתרה באמצעות ארון, אשר לדברי הנתבע 1 שימש כארון כביסה, ואילו המעבר החיצוני למבואה נחסם באמצעות בולי עץ שפוזרו במעבר). אולם העובדה שלפחות מכונת הכביסה והמייבש היו בשימוש, והתנהלותו של הנתבע 1, אשר לא נרתע מלהצביע ביוזמתו הוא ובעזות מצח על כך כי אין מכונת כביסה ומייבש בקומה העליונה (בטרם נתגלו), שעה שידע כי אלה היו מונחים מעבר לדלת שנסתרה, אינם מותירים מקום של ממש לספק כי חסימת דרכי הגישה למכונת הכביסה והמייבש לא שיקפה את המציאות הרגילה השוררת במקום, ולא היתה אלא פרי יוזמת הנתבע 1 ב"הכנת" השטח לקראת ביקור בית המשפט במקום. אציין כבר כי בפסיקת ההוצאות יינתן ביטוי להתנהלות פסולה זו של הנתבע 1, אשר אותה אני רואה בחומרה רבה ואשר מגיעה עד כדי נסיון לשבש הליכי משפט. 9. במכלול הנסיבות, אין משקל של ממש לעובדה כי כל הבית מחויב בארנונה לפי חשבון אחד, או כי כל הבית מבוטח בפוליסה אחת. 10. לאור כל האמור, נחה דעתי כי כל אחת מהקומות בבית הינה בגדר יחידת דיור בפני עצמה. אף אחת מהיחידות אינה תלויה ביחידה האחרת על מנת למלא ייעוד כיחידת דיור. לכל יחידה גישה נפרדת מהרחוב, כניסה נפרדת, מטבח נפרד, אמבטיה נפרדת ושירותים נפרדים. במדרגות הפנימיות מותקנות שתי דלתות, המדגישות את ההפרדה בין שתי הקומות. 11. אני מוכן להניח כי הנתבעים וילדיהם יורדים לעיתים, ואף לעיתים תכופות, לקומה התחתונה, ונניח אפילו דרך הדלתות המותקנות במדרגות, ודרך המדרגות הפנימיות (אף שהיו חסומות בעת הביקור במקום, שנערך על ידי מר מימון ביום 04/10/06, וירידת מר מימון והנתבע 1 לקומה תחתונה לא נעשתה דרך המדרגות הפנימיות). הדבר אך טבעי בשים לב לקשר המשפחתי הקיים, ובמיוחד לאור מחלת אמה של הנתבעת 2 ונכותו של בנם של הנתבעים. אולם, אין בדבר כדי להפוך את שתי יחידות הדיור ליחידת דיור אחת. 12. לאור כל האמור, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 5,194 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א - 1961 (להלן - החוק) לתקופה שממועד הגשת התביעה (01/08/06) ועד למועד שנקבע לתשלומו כמפורט להלן, או מועד תשלומו בפועל אם ישולם קודם לכן. כן הנני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיעור שנקבע בהתחשב באמור בסעיף 8 לפסק הדין. הנתבעים ישלמו את המגיע מהם לפי פסק דין זה תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין לב"כ כוחם. יחידת דיוראגרהטלויזיה