טעות במחיר מוצר

להלן פסק דין בנושא טעות במחיר מוצר: פסק דין ענינה של תובענה זו בהקשר לרכישת מצלמת וידאו דיגיטלית ותוספות שביקשה התובעת לרכוש מן הנתבעת. התובעת בהתאם לפרסום באינטרנט, סברה כי היא רוכשת כנגד המחיר שפורסם באתר האינטרנט, מצלמת וידאו דיגיטלית + כרטיס זיכרון + מתאם קלטות למסרטת וידאו דיגיטלית. (המצלמה והמוצרים הנלווים יקראו להלן ביחד "המצלמה"). הנתבעת לאחר שאישרה את ביצוע ההזמנה, סירבה לבצע אותה וטענה כי המחיר שפורסם מקורו בטעות וכי אינו תואם את המחיר הנכון - המסומן ודרשה מן התובעת לשלם את ההפרש כנגד הספקת המצלמה. התובעת טענה כי על הנתבעת לבצע את העסקה שכן התנהגותה של הנתבעת עומדת בניגוד, להוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981. העסקה אותה בצעה התובעת עמדה על סך 4081 ₪ ואילו הנתבעת בקשה לקבל לטענת התובעת סך נוסף של 2000 ₪ בגין המצלמה שהוא המחיר הנכון. התובעת עמדה על טענתה כי על הנתבעת לספק לה את המצלמה במחיר שהוצג וזאת בהתייחס ובהתאם לסעיף 17 ב' 3 לחוק הגנת הצרכן, הגובר על טענת הנתבעת כי תקנון אתר האינטרנט, בו נמצאת החנות הוירטואלית, מאפשרת לנתבעת לדרוש את ההפרש כאמור בנסיבות אלו. יתר על כן, טענה התובעת, כי אותו תקנון המקנה לכאורה לנתבעת את הזכות לדרוש את ההפרש הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד וגם אם נפלה טעות כטענת הנתבעת בתקנון, הרי טעות זו אינו מעניינה של התובעת. הנתבעת טענה מנגד, כי יש לדחות את התובענה על הסף שכן אין בתהליך של "המרחב הוירטואלי" בו פועלת הנתבעת, כדי להפוך קטלוג מידע או אתר אינטרנט או חנות וירטואלית, לחנות "כמשמעותו" בחוק. הנתבעת עוד טענה, כי השם המצוין בכותרת כתב התביעה, אינו השם הנכון של המוצר וכי מערכת היחסים שלה עם הלקוחות מוסדרים על פי תקנון השימוש באתר. הנתבעת טענה כי המחיר הנכון בו הציעה את המצלמה למכירה (5499 ₪) היה המחיר הזול ביותר בארץ ואינה נוהגת להציע מוצרים למכירה בשיטת המכירה הפומבית או הקבוצתית ולמעשה בתמציתו של עניין, טוענת הנתבעת כי בטעות ננקב המחיר באתר האינטרנט לגבי מוצר זה. התובעת תבעה בתביעתה, לחייב את הנתבעת לספק לתובעים את המוצר הנרכש במחיר של 4081 ₪ או במחיר נמוך מכך, בהתאם לשווי מחיר המצלמה בשווי מחירה בשוק בעת הרכישה לאור ירידת ערך השוק. שני הצדדים הסכימו בדיון שהתקיים בפני, כי היום בחלוף הזמן מאז ביצוע העסקה, הדרך הנכונה לסיום מחלוקת זו, הינה בקביעה של הפיצוי המגיע לתובעת אם בכלל בנסיבות העניין ולא בדרך של אכיפה ובצוע בעין. לפיכך הסמיכו אותי הצדדים לפסוק בפשרה בהתאם לסעיף 79 א'. פסק דין בפשרה מבוסס על כללי הצדק הטבעי (הנשקלים במאזני משפט). הפשרה מביאה בחשבון שיקולים מוסריים טהורים כמו עקרונות של חרות, צדק, יושר ושלום (דנ"א 2401/93 נחמני נ' נחמני פד"י נ (4) 661 , פסקאות 28-32 לפסק דינה של השופטת שטרסברג כהן, ובפסקאות 4-5 של השופטת דורנר וכן ע"א 379/94 פלוני נ' פלונית ואח', פד"י נ(3) 133, 182), ויש פעמים שהפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג. פסק דין בפשרה אינו מתייחס רק להיבט המהותי, כאשר הרעיון המרכזי העומד מאחורי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984, הינו להחיש לסיים בהקדם האפשרי את הסכסוך מצד אחד ומצד שני להקל את העומס על בתי המשפט וצד אלו להכריע ולסיים מחלוקת במהירות האפשרית כדי שכל אחד מהצדדים "ימשיך" בדרכו ובעיסוקיו ביחוד מקום בו מדובר ביחסי ספק לקוח כפי שאירע בענייננו שהמחלוקת בניהם מקורה בטעות. בית המשפט הדן שלא על דרך פשרה, פוסק על פי הדין המהותי המיושם על העניין שבפניו, אך בצד זאת, אין ביהמ"ש מנוע מלהביא בחשבון שיקוליו (במקרה שאין מניעה לכך לפי הדין), גם שיקולים אחרים שהינם שיקולים אנושיים ומוסריים המתאימים לנסיבות המיוחדות של העניין ושל המתדיינים באותו תיק. גם בפסק דין בדרך הפשרה, שוקל בית המשפט את שיקולי הדין והשיקולים האחרים, אך בעוד שבדיון רגיל, הבכורה בשיקול הדעת מבוסס על הדין, הרי שבדרך הפשרה, מוסמך ביהמ"ש לשנות את סדר העדיפויות ואם "ראה בית המשפט לטוב לפניו, ישקול רק - או, בעיקר - שיקולים שבדין, ראה לטוב לפניו , ישקול רק - או, בעיקר - אותם שיקולים נוספים. בתהליך ההכרעה רשאי הוא לאחוז באלה כמו באלה במידה היפה בעיניו" (הציטוט והעקרונות המפורטים לעיל, נקבעו בהלכה שיצאה תחת ידו של בית המשפט העליון בע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג (1) 337). לאחר שעיינתי בחומר הראיות ובטיעוני הצדדים הגעתי למסקנה כי אכן "יש רגלים" לטענת התובעת כי היא זכאית במקרה זה לפיצוי ועל הנתבעת לשאת בתוצאות טעותה. לא יתכן גם מבחינה חוזית וגם מבחינה צרכנית, כי מחירים המפורסמים באתרי האינטרנט ועסקאות המבוצעות על פיהן, לא יחייבו את המציע שכן מדובר בהליך של הצעה וקיבול שהושלמו. מאידך, בחיי היום יום, וגם בעידן של תקשורת אלקטרונית בעיקר באמצעות המחשבים, יתכנו טעויות ובהתקיים התנאים הקבועים בחוק לגבי טעות בחוזה רגיל הנכרת בין צדדים, כללים אלו יהיו "טובים" והינם נכונים גם לעסקאות הנכרתות באמצעות אתרי האינטרנט. התובע יכול היה לרכוש בפועל את המצלמה במחיר שנדרש ממנו על ידי הנתבעת, ולעשות פעולה זו "תחת מחאה" ואז היה תובע תובע, רק את ההפרש דהיינו את הנזק האמיתי שנגרם לו עקב אותה טעות או הפרה שהתרחשו כטענתו. אפשרות זו הינה האפשרות המתאימה להוראות סעיף 14 ג' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 הקובע כי טעות עילה לביטול החוזה אם ניתן לקיים את החוזה בתיקון הטעות והצד השני הודיע לפני שבוטל החוזה שהוא מוכן לעשות כן. לאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, והצדדים הסמיכו אותי לפסוק בפשרה, הגעתי למסקנה והכרעה, כי על הנתבעת לשלם לתובע לסילוק סופי ומוחלט של תביעותיו, סך של 990 ₪ כולל מע"מ בתוספת הוצאות משפט יחסיות בסך של 280 ₪ ובתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 582 ₪ כולל מע"מ. מעבר לאמור ישא כל צד בהוצאותיו. התשלומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום וממועד זה ואילך יתווספו להם הפרשי הצמדה וריבית כחוק. התשלום יועבר על ידי הנתבעת לבא כוח התובעת שתעביר את הסכומים לידי התובעת, כנגד קבלת חשבוניות מס כדין לנתבעת, בגין תשלום הפיצוי ותשלום שכר הטרחה כאמור הכוללים רכיבי מע"מ. צרכנותטעות במחירמוצרסימון מוצרים