נפילה לבור ביוב | עו"ד רונן פרידמן

##האם ניתן לקבל פיצויים בגין נפילה לבור ביוב ?## גישת בית המשפט היא כי מכסה ביוב שאינו סגור כראוי, אשר עלול להתהפך למגע כף רגלו של הולך רגל הצועד על המדרכה, מהווה סיכון בלתי סביר אשר יש לנקוט אמצעים סבירים למניעתו. אין מחלוקת בפסיקה לגבי קיומו של קשר סיבתי בין מצבו של מכסה הביוב לבין הנפילה והפגיעה. מוקד המחלוקת בתביעות בגין נפילה בגלל מכסה ביוב הוא בשאלה האם ננקטו על ידי העירייה אמצעים סבירים למניעת הסיכון או למזעורו. ##האם נפילה לבור ביוב הוא באחריותה של הרשות המקומית ?## מאז נחקק חוק תאגידי מים וביוב תשס"א-2001, עבר הטיפול בכל מערכות הביוב לתאגידי הביוב. מחד גיסא מכסה הביוב הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הביוב המצויה באחריות התאגיד, ומאידך, מהווה מכסה היוב חלק בלתי נפרד מן הכביש ומן המדרכה שהולכים ושבים דורכים עליהם – ובשל העובדה כי העירייה היא היא האחראית על תחזוקתם של הכבישים והמדרכות בתחומה. על פי לשון הסיפא של סעיף 10 לחוק: "רשות מקומית שהקימה חברה, לבדה או יחד עם רשויות מקומיות אחרות, תעביר לחברה את זכויותיה וסמכויותיה לפי הסכמים, התקשרויות ועסקאות (בסעיף זה - הסכמים) בכל הנוגע להפעלת מערכות המים והביוב ולמתן שירותי המים והביוב ערב יום תחילת פעילות החברה; מיום תחילת פעילות החברה, יהיו הזכויות והסמכויות כאמור נתונות לחברה, והחובות וההתחייבויות המוטלות על הרשות המקומית לפי ההסכמים יהיו מוטלות על החברה, והיא תבוא במקום הרשות המקומית לכל דבר, על אף האמור בכל חוזה ובדיני המחאת חיובים". דהיינו, ככל שהעירייה העבירה את זכויותיה וחובותיה על פי החוק לתאגיד, התאגיד יבוא בנעליה בכל הנוגע לאספקת השירותים ולהסכמים בין העירייה לבין צדדי ג' . השאלה האם סעיף זה כיוון לפטור את העירייה מאחריותה בנזיקין בשל נזקי גוף או רכוש שנגרמו לציבור הרחב עקב תחזוקה לקויה של מערכת הביוב העילית המהווה חלק מן המדרכה ? בת"א 6933-06-14 זהרה נ' עיריית עכו, בית המשפט פסק כי התשובה לשאלה זו הינה בשלילה, שכן העירייה נותרה אחראית, למצער ברמת הפיקוח, על תחזוקת מערכת הביוב לרבות על החלק המהווה חלק מהכבישים והמדרכות. ##(1) ## העירייה – בהקימה את תאגיד המים - העבירה את האחריות על "אספקת שירותי מים ושירותי ביוב", כאמור בסעיף 139 לחוק, אך לא את האחריות לבדיקת תקינותם של המתקנים המעבירים את המים ברשות הרבים ובמיוחד תקינותם של מכסי הביוב, עליהם דורכים ההולכים והשבים המשתמשים במערכת הכבישים והמדרכות. ##(2) ## אף אם העבירה העירייה את אחריותה זו לתאגיד המים, הרי על פי החוק עליה למנות ממונה מטעמה (סעיף 1(ב) ו-110 לחוק), אשר עליו לעקוב, בין היתר, אחר פעילות התאגיד (סעיף 111(5) לחוק). ועל כן נראה כי בכל מקרה לא יכולה העירייה להתפרק מחובתה כמפקחת על פעילות התאגיד, בדומה לאחריותו של קבלן ראשי (לשיקולים אלו ראו: ברע (ב"ש) 596/09 עיריית באר-שבע נ' אלעד שחר (19.8.2009)). על העירייה לוודא אפוא כי התאגיד מקיים חובותיו כראוי, כי הוא עומד בהוראות ההסכם, כי הוא מתחזק את המערכת כראוי ובמקרה דנן, לא הובאה בפניי כל ראיה לגבי מהות מעשי העירייה ולא הוכחה בפניי כי העירייה פעלה על מנת לוודא, כי התאגיד מקיים את חובותיו לתחזוקת מכסי הביוב בשטח העירייה. ##(3) ## ניתן לראות את מכסה הביוב כחלק מן המדרכה, אשר היא חלק מרשות הרבים אשר על העירייה מוטלת החובה לתחזוקתהּ (סעיף 235(3) לפקודת העיריות [נוסח חדש]) . קשה להלום מצב בו גופים שונים "יתקוטטו ביניהם" לגבי האחריות על מתקן או שטח ברשות הרבים, וראוי כי על העירייה תוטל האחריות השיורית במקרים של ספק. כלום יעלה על הדעת, כי אם יישפך שמן או חומר מחליק על מכסי ביוב תטען העירייה כי אינה אחראית לניקיון החומר המחליק? קבלת עמדת העירייה לגבי פטור מלא מחובתה לפגמים ומפגעים במכסי שוחות הביוב תביא לתוצאה אבסורדית והיא מזקיקה את האזרחי ה פשוט לתור אחרי מערכת הסכמים בין העירייה לבין התאגיד, כאשר מדובר בהליכה על כביש ברשות הרבים שאמורה להיות בטוחה. יש להבהיר כי העירייה אחראית על המדרכות והכבישים ועל תקינות המעבר בהם גם אם חלק מן המעבר מהווה מכסה למערכת ביוב. ##(4) ## הקמת תאגידי המים הינה דוגמה להפרטה ע"י הקמת חברה לצורך פעילות בעלת אופי עסקי (ראו: ד. ברק-ארז " המשפט הציבורי של ההפרטה: מודלים, נורמות ואתגרים" עיוני משפט ל (תשס"ז-תשס"ח) עמ' 461, 469 ; י. זמיר "פיקוח ציבורי על פעילות פרטית" משפט ועסקים ב (תשס"ה) 67, 81 ). הסתייעות בגופים פרטיים לצורך אספקת שירותים ציבוריים הוכחה כיעילה יותר, ועל כן תופעת ההפרטה הלכה וגדלה. יחד עם זאת, למנהל הציבורי הושארה סמכות הפיקוח, על מנת לוודא שהפעילות הפרטית לא תפגע באינטרס הציבורי, וסמכות זו חשובה שבעתיים בעת הפרטה. עמד על כך בית המשפט בבגץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח פד"י נה (3) 625, 650: "יש מקום לטענה שדווקא השינוי שהתרחש לאחרונה באופי המדינה, ברוח השוק החופשי, מגדיל את חשיבות הפיקוח. חופש אינו הפקרות, לכן התפרקות המדינה מן התפקיד של ספק שירותים ומצרכים צריכה להיות מלווה בפיקוח על אספקת שירותים ומצרכים על-ידי המשק הפרטי... דווקא בתנאים של שוק חופשי נדרשת המדינה להגן על חלשים". ##מה התנאי לקבלת פיצויים ?## בתביעות בגין נפילה לבור ביוב על העירייה להביא ראיות כי היא עשתה את המוטל עליה על מנת לפקח פיקוח ראוי על תחזוקת מערכת הביוב. כמו כן, עליה להוכיח כי פיקחה על עבודות אלה וכי נקטה בפעולות סבירות או בפעולות כלשהן על מנת למנוע את הנזק שאירע, מקום שנזק זה הינו נזק צפוי. לעניין זה נקבע ברע"א 862/80 עיריית חדרה נ' זוהר, את הדברים שלהלן: "טענה זו יש לה עקרונית מקום. אכן, אילו הוצגו לפנינו תכנית עבודה וסדרי עדיפויות, ניתן היה לבחון, אם העירייה התרשלה אם לאו. אך כל זה לא נעשה. אכן, ספק אם ניתן להצדיק מחדל של עשרות בשנים בכל הנוגע לסככה זו. לא נטען כלל, כי על פי תכנית שהוכנה אמורים היו לטפל בסככה זו בתאריך עתידי מסויים. מתוך העובדות מסתבר, שהעירייה לא נקטה כל אמצעי שהוא בנוגע לסככה, ולא ידעה כלל על הסיכון שבה. בכך התרשלה". ##נפילה בגלל מכסה רופף של בור ביוב:## בת"א 30895-07-10 הרוש נ' עיריית ירושלים, בית המשפט הטיל אחריות בנזיקין על העירייה בגין נפילה בגלל מכסה ביוב ברחוב. בית המשפט פסק כי מכסה רופף של בור ביוב - אשר בפיקוח והתנהגות סבירים צפוי היה כי העירייה תאתר אותו ותתקנו. העירייה התרשלה בכך שלא מנעה את קיומו של המפגע ולא נקטה אמצעי מספיק על מנת למנוע את הסיכון שנוצר בדרכה של התובעת. אילו העירייה הייתה מפקחת באופן הולם על תחזוקת המדרכות, בודקת את מכסי הביוב ומתקנת אותם במידת הצורך, סביר להניח כי נפילתה המצערת של התובעת לבור ביוב הייתה נמנעת. בנסיבות אלה, העירייה אחראית לנזקי התובעת. ##אחריות חברה חיצונית לבור ביוב:## אחריות חברה חיצונית לבור הביוב נזגרת מכוח אחריותה לתחזוקת מערכת הביוב העירונית. לפי חוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב-1962 (להלן: החוק או חוק הרשויות המקומיות) ה "רשות המקומית" (כהגדרתה בסעיף 1 לחוק) אחראית על " ביב ציבורי" ו"ביב מאסף", על כל מתקניהם. במסגרת אחריותה זו, עליה להחזיק את הביוב במצב תקין ולדאוג שכל שינוי בו לא יהווה מפגע ציבורי (סעיפים 10 ו-11 לחוק). הרשות המקומית אינה אחראית על "ביב פרטי". מכוח חוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001, החליפה חברת הגיחון את העירייה כמי שאחראית לאספקת "שירותי ביוב" וכפועל יוצא האחריות על תקינות הביבים מוטלת עליה. ##האבחנה בין ביוב פרטי לציבורי:## בחוק הרשויות המקומיות הוגדר "ביב פרטי": "ביב המשמש נכס אחד, על חיבוריו" "ביב ציבורי" הוגדר: "ביב המשמש כמה נכסים ושהשופכין נזרמים אליו מביבים פרטיים בלבד". האבחנה בין ביב פרטי לציבורי נעוצה אם כן במספר הנכסים שקו הביוב משרת. ##אחריות העירייה למנוע נפילות לבור ביוב:## על העירייה מוטלת חובת זהירות כלפי המשתמשים בדרכים שבתחומה הנובעת מן המעמד והסמכויות שהוקנו לה בפקודת העיריות [נוסח חדש]. בכלל זה חלה עליה חובה להסיר מכשולים בשטחים ציבוריים (סעיף 235(3) לפקודה). על הרשות המקומית למנוע ולהסיר מפגעים שבשטח שיפוטה. הרשות היא זו שאחראית לבטיחותם ושלומם של העושים שימוש בכבישים ובמיוחד במדרכות. אולם, לא מדובר באחריות מוחלטת אלא יש לבחון כל מקרה לגופו. באופן כללי יש לבחון את שאלת פיזור הנזק בכל הקשור לאמצעים הכלכליים הנדרשים למניעת והסרת מכשול, מול הסיכונים הנשקפים ממפגע זה או אחר. בנוסף, חיי היומיום מלאים בסיכונים ומי שהולך בדרך עשוי לעתים ליפול או להחליק. ראו ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש ואח' פ"ד ל"ז (1) 113. כמו כן יש לזכור, כי מדרכות אינן שטח סטרילי. רא ו ע"א (י-ם) 4344/97, כהן ג'ני נ' עיריית רמת-גן ואח', תק-מח 98 (1), 1213. גם בע"א (ת"א-יפו) 2203/00 הדר חב' לבטוח בע"מ ואח' נ. משולם לאה, המחלוקת בין דעת הרוב לדעת המיעוט, הייתה בשאלה, אם אכן היה מקום לקבוע כי הרשות המקומית אחראית לאותו מפגע אשר גרם להיתקלות והנפילה. דעת הרוב סברה שם, כי לאור אשר הוצג, מדובר היה "במפגע ברור ומהותי של סדק רציני במדרכה, שאכן גרם להבדלי גובה שיכולים בהחלט לגרום להיתקלות ונפילה של אדם הצועד על מדרכה ...". תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורינפילהביוב