נפילה מסולם בעבודה - פיצויים על תאונת עבודה

בית המשפט ציין כי חובת הזהירות המושגית כלפי עובד משתרעת אף על עובד המטפס על סולם במהלך עבודתו וכחלק ממנה. ## הגדרת "סולם" בתקנות## הגדרת "סולם" לפי תקנות העבודה בגובה היא: "התקן עם שלבים, שיכול אדם לטפס בו או לרדת ממנו לצורך ביצוע עבודה.". והוראת סעיף 22 לתקנות העבודה בגובה המחייבת "מבצע" עבודות מסוג זה, היא: "22. (א) מבצע יוודא כי לא יטפס עובד בסולם הארוך מ-2 מטרים אלא עד למטר אחד מתחת לקצהו העליון. (ב) תקנת משנה (א) לא תחול אם במקום הגבוה ביותר שאליו יגיע העובד תוך שימוש בסולם, נמצא מאחז יד מתאים בגובה של כמטר אחד מעל המקום שניצבות רגליו, לרבות אם נעשית העבודה על גבי סולם עמידה עם משענת יד בגובה של מטר אחד לערך מעל משטח הדריכה העליון.". ##נפילה מסולם "מתנדנד":## סולם מיטלטל נחשב ככלי עבודה מסוכן, גם כשהסולם עצמו תקין. גם בתי המשפט הדגישו בפסיקתם סכנה זו, המתמקדת בעיקר בכך שהעובד נדרש לבצע עבודה בגובה, כשהוא עומד על גבי סולם, ואין לו נקודת אחיזה כלשהי (ראה ע"א 3843/90 אוחיון נ' מדינת ישראל, שבעקבותיו הלך בית המשפט המחוזי בת"א בע"א 2822/00 רזון נ' חירות בע"מ. בעניין רזון הנ"ל, נדון מקרה בו נפל העובד מן הסולם כאשר תיקן מזגן בגובה של כ- 3 מ' מעל הרצפה, ובית המשפט אמר: "הסיכון לנפילה מסולם הינו פונקציה של מידת יציבותו בלבד. השטח המצומצם של כל שלב בסולם, מונע מהעומד עליו אפשרות לנוע לצדדיו. לכן, יכולתו לשמור על שווי משקל, מותנית באפשרות שידיו תהיינה נגישות לדבר מה יציב שניתן לאחוז בו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהוא מבצע עבודה בגובה, מהסוג שביצע המערער". ##פסיקה בושא תאונת עבודה - נפילה מסולם:## על חובת זהירות של מעביד כלפי עובד המטפס על סולם ראו: 1. ע"א 320/90 מפעלי לוקי לבניה נ' גוברין 2. ע"א 8071/95 בן-יאיר נ' לשכת עורכי הדין 3. ע"א 3600/90 ביטון נ' פי-גלילית מסופי נפט וצינורות בע"מ ##בעניין ע"א (מחוזי י-ם) 2522/01 שלם נ' הדר חברה לביטוח בע"מ## נקבעו מספר 'כללי אצבע' לגבי אחריות מעביד כלפי עובדו המטפס על סולם: המעביד אינו יוצא ידי חובתו באספקת סולם תקין ורצפה ישרה. בדרך כלל אין צורך להרבות ללמד ולהדריך אדם כיצד להשתמש בסולם, אם כי על המעביד לשנן מפעם לפעם הוראות בטיחות לעובד. לעיתים יש צורך בהדרכה מסוימת גם כאשר הסולם מקובע ומצוי בו מסעד יד, כמו, למשל, למנוע מעובד לרדת עם גבו אל הסולם. יש להביא בחשבון את סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה, המחייב התקנת הגנות מיוחדות המיועדות לשמור על העובדים מפני נפילה העולה על שני מטרים. ככל שעל העובד להימצא בגובה רב יותר במהלך העבודה, כך על המעסיק לאחוז ביתר אמצעים מגינים, לשמור עליו מפני נזק אפשרי. נפסק כי טיפוס על סולם בגובה של שלושה מטרים, המשמש גישה קבועה למחסן במקום העבודה, שדרכו העובדים נדרשים להגיע אל המחסן ולרדת ממנו, אין דינו כדין פעולה יומיומית שגרתית וכי בטיפוס כזה קיים סיכון אינהרנטי, מעצם העובדה שהעובד מצוי בגובה רב. על המעביד לדאוג לקיבוע הסולם כראוי, וליתן הוראות להשתמש בסולם רק כאשר שתי רגליו פתוחות ולשימוש רגיל ומקובל. ##בע"א 7130/01 סולל בונה בנין ותשתית בע"מ נ' תנעמי ##נפסק כי קיום חובת זהירות מושגית הינו תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיומה של אחריות בעוולת הרשלנות. צריכה להתקיים אף חובת זהירות קונקרטית, שקיומה נקבע על-פי מבחן הצפיות. באשר לחובת הזהירות הקונקרטית יש לבחון האם בנסיבות המיוחדות של המקרה הנדון אדם סביר יכול ו צריך היה לצפות את התרחשות הנזק למי שניזוק בפועל (עניין סולל בונה, בעמ' 18.) ##אחריות בעל המקרקעין על נפילה של עובד מסולם:## בפסיקה נקבע כי זכות זו יוצרת זיקה בין המחזיק במקרקעין לבין הסיכונים שנוצרו במקרקעין, ולאור מבחן הצפיות מטילה עליו חובת זהירות מושגית כלפי המבקרים במקרקעין. (ראו: ע"א 1068/05 עירית ירושלים נ' מימוני, פסקה 12 לפסק דינו של הנשיא ברק (14.12.2006); ע"א 1531/04 סידי נ' מלכה, פסקה 8 לפסק דינו של השופט ד' חשין, והאסמכתאות הנזכרות שם (18.2.2007). 29. דוגמא להחלת חובת זהירות מושגית על מי שהינו בעל המוסך בו נפל פחח מסולם השייך אף הוא לבעל המוסך מצויה בענין סידי. באותה פרשה, בה לא דובר תאונת עבודה, נקבעה חובת זהירות מושגית מכוח הבעלות או החזקה במקרקעין, אולם בנסיבות המיוחדות של אותו מקרה נשלל קיומה של חובת זהירות קונקרטית. תאונת עבודהנפילהנפילה מגובה / מסולםנפילה בעבודהפיצוייםתאונות נפילה