תאונת רכיבה על סוסים | תאונות סוסים | עו"ד רונן פרידמן

##תאונות רכיבה על סוסים - הקדמה:## רכיבה על סוסים, מעצם טבעה, טמון בה הסיכון של נפילה מסוס. לנוכח האמור, נקבעה בפסיקה נקודת מוצא, לפיה אדם הרוכב על סוס עלול ליפול ממנו, ואין בכך בלבד בכדי להצביע על רשלנות של בעל הסוס המחזיק בו או מי שמדריך רכיבה על סוסים. בית המשפט העליון בע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, קבע, כי רכיבה על סוסים כרוכה, מעצם טבעה, בסיכונים מסוימים, ומקום שאותם סיכונים טבעיים ורגילים מתממשים, חובת הזהירות אינה מתגבשת. ובלשונו של בית המשפט העליון: "המשחק עם כלב עשוי להישרט והרוכב על סוס עשוי ליפול ממנו". ##(1) מכה מענף של עץ בזמן רכיבה על סוס:## המקרה ברע"א 8085/99 מניס נ. גרשגורן, התייחס לרכיבה בין שתי שורות של עצים כשהרוכבים קיבלו הוראה לעבור למהלך מהיר יותר של רכיבה. כתוצאה מדהירת הסוסה נחבט ראשה של התובעת באחד מענפי העצים. בית המשפט המחוזי קבע שם כי על הנתבע שם היה להימנע מרכיבה בשדרת עצים. ##(2) כמות לא מספיקה של מדריכים:## בת"א 10182/06 אברהם מירית נ. ורד הגליל בע"מ, הכיר בית המשפט בהעדר הדרכה, פיקוח והשגחה. גם שם קבע ביהמ"ש כי אדם הרוכב על סוס עלול ליפול ממנו ואין בכך די כדי להצביע על רשלנות האחר, אלא שבנסיבות של 6 רוכבים, קבע ביהמ"ש כי היה צורך באותו מקרה ב-2 מדריכים, כי ההדרכה לא הייתה מספיקה וכי במהלך הרכיבה נוצר פער בין הרוכבים והיה צורך בדהירה קלה לצורך סגירת הפער. בפסק דין זה קבע ביהמ"ש כי די בהכשרה בסיסית שתתאים לתנאי הרכיבה ותאפשר רכיבה בטוחה ואין לדרוש מתן הכשרה מקצועית מקיפה לכל רוכב בטרם רכיבה. אלא שמהעדויות באותו מקרה כאמור, הסתבר כי גם ההדרכה הבסיסית ברמה שקבעה הנתבעת עצמה, לא התקיימה. ##(3) אי שימוש בקסדות מגן:## במקרה שנידון בע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ. מימוני, קבע בית המשפט אחריות מפעיל החווה, אשר לא עמד על שימוש הרוכבים בקסדות מגן, הוציאם לרכיבה ללא ערכת עזרה ראשונה, ואף התאים לרוכב בלתי מיומן, סוסה חמת מזג ומסלול אתגרי. ##(4) אי פיקוח על רוכב לא מנוסה:## במקרה נשוא פסק הדין בת"א 2588/02 טננבוים נ. חווית הרוכבים – בית אורן , התייחס ביהמ"ש לכך שמנהל החווה שליווה את התובעת לאור פחדים וקשיים שגילתה בתחילת הרכיבה, אפשר לתובעת להיות במצב בו אינה אוחזת במושכות במשך דקה וחצי או שתי דקות. ##(5) רכיבה ללא מדריך:## במקרה שנידון בת"א 39945/03 פרלה נ. עזרא דוד, אפשר הנתבע לתובעת לצאת לרכיבה עצמאית ללא מדריך צמוד לאחר הדרכה קצרה של מס' דקות. בית המשפט קבע כי רכיבה באופן עצמאי ללא פיקוח והשגחה הם סיכון בלתי סביר. ##(6) תאונות רכיבה על סוסים כתוצאה מפעילות ספורטיבית:## בנסיבות בהן, הנפילה הנובעת מעצם הרכיבה או הפעילות הספורטיבית, כאשר הנפילה לא נובעת מהיעדר קיומם של תנאים נאותים לרכיבה, מחוסר הדרכה, פיקוח או השגחה, אכן ראו בתי המשפט לדחות את התביעות שהוגשו על ידי התובעים. ראו: ת"א (חיפה) 69175/96 שארל וייל נ' היפודרום מעין חרוד בע"מ (03/02/2004); ע"א (חיפה) 1155-07-09 סיגל לוי נ' וייל ג'יל-"אורוות הקיסר" (05/07/2010); ת"א (ירושלים) 13781/07 שם טוב ליאת נ' ד.ב.ש.-גידול סוסים בע"מ (16/08/2009); ת"א 37802-07-10 רחמים יוסף נ' חוות דגני עמותה לשיקום חיות (29/12/13); ת"א 9461-10-10 מיכאל אילוז נ' ביטוח חקלאי חברה לביטוח בע"מ (11/02/2013). ##(7) אחריות מפעיל חווה לתאונות רכיבה על סוסים:## חובת הזהירות של מי שמפעיל חוות סוסים כלפי הרוכבים מובנת מאליה. עם זאת, "חיי היום יום מלאים סיכונים, אשר לעתים מתממשים וגורמים נזקים, מבלי שיוצרי הסיכונים ישאו באחריות בנזיקין. הטעם לכך הוא, שאותם סיכונים טבעיים ורגילים לפעילות האנוש המקובלת, ובגינם נקבע, כענין של מדיניות משפטית, כי חובת זהירות קונקרטית אינה מתגבשת. סיכונים אלה סבירים הם, וחיי חברה מתוקנים לוקחים את קיומם בחשבון..." ובהמשך הדברים, בין הדוגמאות לסיכונים כאלה מצויין במפורש כי "הרוכב על סוס עלול ליפול ממנו." (ע"א 145/80 ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש). משמע, עצם הנפילה מסוס היא אירוע שאין בצידו בהכרח חבות בנזיקין. סוס אינו מכונה. יש לו רצונות ורגשות, לעתים התנהגותו לא מובנת לרוכב ולכן גם אינה תמיד צפויה. הבוחר לרכב על סוסים נוטל על עצמו סיכונים שגרתיים של רכיבה. רכיבה על סוסים כרוכה מטבעה בחשיפה לסיכון של נפילה. עם זאת, מטיל הדין על מי שמארגן רכיבה של אחרים חובות לגדור את הסיכונים ולצמצמם: הקביעה אם עמד מארגן הרכיבה בחובות זהירותו תלויה בטיבם של הסוס, תנאי הרכיבה, כישורי הרוכב, גילו, ואביזרי הבטיחות. דווקא בשל הסיכון הטבעי הקיים ברכיבה על סוסים, חובה על מי שמפעיל אורווה או חוות סוסים לוודא קיומם של תנאים נאותים לרכיבה, ובכלל זה נדרש הוא לספק לרוכב אמצעי בטיחות, כגון קסדה, להדריכו הדרכה ראויה ולפקח על הרכיבה. בנסיבות בהן עלה מן הראיות, כי הפגיעה לא נבעה מעצם הרכיבה והפעילות הספורטיבית, אלא מחוסר הדרכה, פיקוח, השגחה וכו', ועל כן נלוו לפעילות הרכיבה סיכונים בלתי סבירים, אשר אותם לא היה הרוכב אמור להטיל על עצמו, ראו בתי המשפט להטיל אחריות על חוות הסוסים ומפעיליהן. היקף ההדרכה והפיקוח נגזר מתנאי הרכיבה הספציפיים, מניסיונם של הרוכבים ומתוואי השטח בו מתבצעת הרכיבה. ככל שהרוכב מנוסה פחות ותוואי השטח מורכב יותר, נדרשת הדרכה מקיפה יותר והשגחה צמודה יותר. ראה: ע"א 1068/05 עיריית ירושלים נ' עמרם מימוני; ע"א 2472/90 גיא מלמד נ' עדי ליבוביץ; רע"א 2877/10 ליאת שם טוב נ' ד.ב.ש. גידול סוסים בע"מ; רע"א 8085/99 ירון מניס נ' שירלי גרשגורן. תאונות רכיבה על סוס