##(1) ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד - הקדמה:## כלל יסוד הוא שבבוא בית הדין לדון בבקשה לביטול צו עיקול, בית הדין דן כאילו הוזמנו הצדדים מלכתחילה לדיון בבקשה בצו המקורי שניתן במעמד צד אחד. היינו, נקודת המוצא של הדיון בבקשה לביטול עיקול זמני שניתן על פי צד אחד אינה כי העיקול הזמני ניתן כדין, אלא כי יש לבחון מתחילה את השאלה האם יש מקום להטלת עיקול זמני. בקשה לביטול עיקול מהווה למעשה המשך לדיון בבקשה להטלת עיקול (רע"א 8420/96 מרגלית נ. משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נ"א(3) 789). ##(2) פקיעת צו עיקול זמני בניתן במעמד צד אחד:## תקנה 370 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי מפנה לתקנה 367 (ב) וקובעת כי הסעד יפקע אם הצו הזמני שניתן במעמד צד אחד לא הומצא במסירה אישית תוך 3 ימים מיום כניסתו לתוקף . ההגיון העומד מאחורי התקנה הוא שעל מקבל הצו ליידע את הצד השני, כי ניתן צו על-מנת שהנתבע יוכל לבקש לבטלו אם הוא מעיק עליו או עלול לגרום לו לנזק. אכן לבית המשפט שיקול דעת נרחב בסוגיית הסעדים הזמניים והוא אף מוסמך לבטל צו ביוזמתו. יתכנו אמנם מקרים שהאיחור הינו במסירת הצו עצמו, שהוא המסמך החשוב לצורך הענין, או אז יבטל ביהמ"ש את הצו או יכריז על בטלותו (ראה למשל : בש"א 8034/02, ה"פ 425/02 (ת"א) tas trading company נ' ניאגו סימן טוב מפי כב' השופטת ש' ברוש (21.07.2002)). המועד הקבוע בתקנות, ניתן אמנם להארכה, אך התובע החפץ לקבל מועד ארוך יותר, לא רק חייב לבקש את הארכה לפני שעברו שלושת הימים, אלא עליו גם הדאגה לכך, שבית המשפט ידון בבקשתו ויפסק בה בעוד מועד. לאחר תום ש לושת הימים, ספק אם בית המשפט מוסמך עוד להאריך, אף לא 'מטעמים מיוחדים שירשמו' בהם מדובר בתקנה 528 סיפא. ##(3) המצאה אישית של מסמכי עיקול במעמד צד אחד:## אי הקפדה על המצאת הבקשה והצו עיקול ע"י הזוכה לידי החייב בתיק ההוצל"פ ובמועד, משמעו נטילת הזכות להגשת בקשה לביטול העיקול שניתן במעמד צד אחד, ובטרם הומצאה האזהרה, ושלילת הזכות המוקנית לו, שעמדתו תישמע בפני רשם ההוצל"פ (ראו: תקנות 24-27 לתקנות ההוצל"פ, לפיהן המועד להמצאת צו העיקול והבקשה להטלתו בתוך 5 ימים והמועד להגשת בקשה לביטול עיקול בתוך 7 ימים). ביסוד החובה לבצע המצאה אישית של מסמכי העיקול, בתוך תקופה קצרה, קיימת תכלית כפולה: "האחת- לאזן בין זכותו של מי שניתן לטובתו, צו עיקול במעמד צד אחד ובין הפגיעה בזכויותיו הקנייניות של מי שעוקלו נכסיו, ללא שנשמעו טיעוניו והשניה- לאפשר למי שעוקלו נכסיו, שלא בנוכחותו, לא רק לדעת על מתן הצו, אלא אף לדעת אם מולאו תנאיו ומכוח אילו טענות ניתן הצו, על מנת שיוכל לפעול, במהירות (אם וככל שיחפוץ), לביטולו של הצו" (ה"פ (מחוזי חי') 9051-09-09 coporation Moriah united נ' בורקס (ניתן ביום 1.11.09)). בגישה זו צידדו כב' השופטת תמר נסים שי (ע"ר 57597-11-10 וכן ע"ר 4447-07-09 הנ"ל) וכב' הרשמים משה כהן ואריה ביטון (ת"ט 10111-11-13; ת"ט 30124-02-11 הנ"ל ). לעומת גישתה של כב' הש' ג'ני טנוס ברע"צ 51315-06-14 הנ"ל. ##(4) המועדים שבהם ניתן לבקש ביטול צו עיקול שניתן במעמד צד אחד:## תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי כאשר ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו בתוך 30 ימים ממועד המצאתו, ומשהוגשה בקשה כזו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים. תקנה 367(ו) קובעת כי על דיון בבקשה לביטול יחולו ההוראות הנוגעות לדיון בבקשה לסעד הזמני. תקנה 365(א) קובעת כי דיון כזה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ' ("בקשות בכתב") ובכפוף להוראות פרק כ"ח ("סעד זמני"). נזכיר את תקנה 241(א) המצויה בסימן א' האמור, ולפיה בקשה בכתב צריכה להיתמך ב תצהיר לאימות העובדות העומדות ביסודה. ##(5) הדיון בבקשה לביטול עיקול זמני במעמד צד אחד:## הלכה נושנה היא, העומדת על מכונה אף לאחר שהוכנסו תיקונים בתקנות סדר הדין האזרחי במשך השנים, קובעת כי כאשר מגיע נושא ביטול הצו הזמני לדיון בנוכחות שני בעלי הדין, יתנהל הדיון מחדש ומלכתחילה, כאילו טרם ניתן הצו הזמני. בדיון כזה ייחקר תחילה המצהיר-התובע, שכן הוא "המוציא מחברו" ועליו להביא את ראיותיו תחילה. יש להחזיר את הנתבע לאותו מצב שבו היה אלמלא ניתן לתובע צו על-פי צד אחד, ולפיכך רואים את הדיון בבקשה לביטול על-פי תקנות סדר הדין כהמשך הדיון בבקשה המקורית למתן הצו. כך נקבע בבר"ע 29/74 נציגות הבית המשותף בחלקה 40 גוש 30074 נ' בביוף , פ"ד כח(2) 188, 189 (1974). מ"מ הנשיא (כתוארו אז) זוסמן קבע בעניין בביוף כי אם הבקשה לסעד זמני אינה נתמכת על-ידי תצהיר של המבקש-התובע, זכאי המשיב-הנתבע לביטול הצו מתוך חובת הצדק, בין אם עשה הוא תצהיר לאימות הגנתו בין אם לאו. (ראו גם: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789, 800 (1997); אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי (מהדורה 2009 ), 537). ##(6) ביטול עיקול זמני במעמד צד אחד - סיכום:## תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מתנה מתן סעד זמני, בטרם ניתן פסק דין, בהתקיימות שלושה תנאים עיקריים: (א) קיומה לכאורה של עילת תביעה; (ב) מאזן נוחות, לפיו יש לבחון את הנזק מאי מתן הצו לעומת הנזק מנתינתו וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; (ג) שיקולי צדק ויושר, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש". נפסק כי בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה "מקבילית כוחות", דהיינו - ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן, ולהפך. תקנה 367(ג) קובעת כי כאשר ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד, רשאי המשיב לבקש את ביטול הצו, ומשהוגשה בקשה כזו יקיים בית המשפט דיון במעמד הצדדים. תקנה 367(ו) קובעת כי על דיון בבקשה לביטול יחולו ההוראות הנוגעות לדיון בבקשה לסעד הזמני. תקנה 365(א) קובעת כי דיון כזה יתנהל כאמור בסימן א' של פרק כ' ("בקשות בכתב") ובכפוף להוראות פרק כ"ח ("סעד זמני"), ותקנה 241(א) המצויה בסימן א' האמור, קובעת כי בקשה בכתב צריכה להיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות ביסודה. נקבע כי רואים את הדיון בבקשה לביטול כהמשך הדיון בבקשה המקורית למתן הצו. נאמר שם כי אם הבקשה לסעד זמני אינה נתמכת על-ידי תצהיר של המבקש-התובע, זכאי המשיב-הנתבע לביטול הצו מתוך חובת הצדק, בין אם עשה הוא תצהיר לאימות הגנתו בין אם לאו. ##(7) להלן החלטה בנושא בקשה לביטול צו עיקול זמני במעמד צד אחד:## החלטה 1. המבקשים נתבעו בבית משפט השלום בירושלים על-ידי המשיב. בגדרו של הליך זה הטיל בית משפט השלום, ביום 25.10.07, במעמד צד אחד, צו עיקול זמני על חשבונות בנק של המבקשים. המבקשים הגישו ביום 7.11.07 לבית משפט קמא בקשה לביטול העיקול הזמני שניתן במעמד צד אחד. ביום 12.11.07 ניתנה על ידי בית משפט השלום החלטה הדוחה את הבקשה הנ"ל, וזאת מבלי שהתקיים דיון בבקשה לביטול העיקול הזמני. בהחלטה האמורה נאמר, כי: "1. על פני הדברים ועוד בטרם החל בירורו המעמיק של תיק זה - איני רואה מקום לביטול העיקול הזמני. לא ניתן לומר כי לתביעה אין יסודות והחשש שמא לא יוכל התובע להיפרע בסופו של יום הוא חשש של ממש. 2. יחד עם זאת, אני מציעה לנתבעים לשקול להעמיד בטוחה אחרת כנגד ביטול העיקול. הבקשה לביטול העיקול נדחית". על החלטה זו מבקשים המבקשים כי תינתן להם רשות לערער. 2. עוד בטרם הוגשה בקשת רשות הערעור, פנו המבקשים שוב לבית משפט קמא וביקשו כי ישקול את החלטתו הנ"ל, ובכל מקרה, כי ייקבע בבקשתם דיון במעמד הצדדים. בית משפט השלום החליט ביום 22.11.07, כי הואיל והתיק העיקרי קבוע לדיון ליום 16.12.07, תידון גם בקשת המבקשים במסגרת הדיון האמור. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 29.11.07. המבקשים מציינים, כי המועד שנקבע לדיון בבקשתם אינו מתיישב עם הוראת תקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן - "התקנות"), "ועל מנת שלא לאחר את המועד להגשת בקשת רשות הערעור, מוגשת בקשה זו". בבקשה מתבקש בית משפט זה להורות לבית משפט קמא "לקבוע דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול העיקול ולשקול את כל השיקולים הרלוונטיים הקבועים בדין". 3. הבקשה הועברה לטיפולי ביום 20.1.08. ביום 23.1.08 הוריתי לבא כוח המבקשים לנמק מדוע יש צורך לקיים דיון בבקשה דנן, מאחר והבקשה לביטול העיקול הזמני עדיין תלויה ועומדת בבית משפט השלום, אשר קבע מועד לדון בה. בהודעה מיום 3.2.08 ציין בא כוח המבקשים, כי בדיון שהתקיים בבית משפט השלום ביום 16.12.07 לא החליט בית המשפט בבקשה לביטול העיקול ובקשה זו עדיין תלויה ועומדת, ולפיכך סבורים המבקשים כי יש טעם לדון בבקשת רשות הערעור. בהודעה זו מפרטים המבקשים את טענותיהם מדוע יש לבטל את העיקול הזמני שהוטל במעמד צד אחד (הבקשה למתן צו עיקול זמני לא נתמכה בתצהיר כדין; התצהיר שצורף לה אינו אלא עדות ראשית בתיק העיקרי וכלל אינו מתייחס לסוגיות הרלוונטיות לבקשת העיקול הזמני כגון הכבדה על ביצוע פסק הדין וכו'; טענות המשיב בדבר מאזן הנוחות או הכבדה על ביצוע פסק הדין נטענו באופן סתמי; נזקי המבקשים כתוצאה מהעיקול עולים בהרבה על הנזק שהיה יכול להיגרם למשיב אם לא היה ניתן צו עיקול). בא כוח המבקשים מוסיף ומציין, כי בדיון מיום 16.12.07 לא התייחס בית משפט קמא לטענותיו האמורות והתמקד בבירור סיכויי המשיב לזכות בתביעה העיקרית. 4. בהתחשב בסעד שביקשו המבקשים בבקשה דנן, דהיינו - להורות לבית משפט קמא לקבוע דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול העיקול; ובהתחשב בכך שדיון כאמור אכן נקבע, אינני רואה לנכון ליתן רשות ערעור ודין הבקשה להידחות, אף מבלי שיהיה צורך לקבל את תשובת המשיב. במועד שבו הוגשה הבקשה דנן, וכך גם כיום, הדיון בבקשה לביטול העיקול עדיין תלוי ועומד בבית משפט קמא ולא הסתיים. בית המשפט נענה, בסופו של דבר, לבקשת המבקשים, וקבע מועד לדיון בבקשתם לביטול העיקול. ככל שזו הייתה מטרת הבקשה לרשות ערעור, לא היה בה צורך, שכן המועד נקבע עוד לפני שבקשה זו הוגשה. ככל שמטרת בקשת רשות הערעור היא לדון בסוגיית העיקול הזמני לגופה, הרי שאין מקום שערכאת הערעור תתייחס לשאלות אלה בטרם הסתיים הדיון בהן בבית משפט השלום. מכאן, שלא ראיתי לנכון ליתן רשות ערעור ואני דוחה את הבקשה. 5. בשולי הדברים ראוי להזכיר, כי על-פי תקנה 367(ג) לתקנות, כאשר ניתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד ומתבקש ביטולו, על בית המשפט לקיים דיון "במעמד הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשתה". אכן, בית המשפט רשאי לקבוע מועד מאוחר יותר לדיון, אך זאת רק "מטעמים מיוחדים שיירשמו". נראה, כי בית משפט השלום לא נהג על-פי הוראת התקנה. הבקשה לביטול העיקול הזמני הוגשה ביום 7.11.07 ונדחתה מיד לאחר מכן מבלי שהתקיים דיון במעמד הצדדים, כפי שמתחייב מהוראת התקנה וכפי שנדרש לצורך קיום חקירה נגדית של המצהירים. לאחר מכן, כאשר המבקשים שבו וביקשו מבית המשפט התייחסות לבקשתם זו, נקבע דיון למועד רחוק יחסית, מבלי שניתנו טעמים מיוחדים לכך. זאת ועוד, בדיון מיום 16.12.07 לא ניתנה החלטה בבקשה לביטול העיקול הזמני ובסופו של אותו דיון הורה בית המשפט למבקשים להודיע עד ליום 15.1.08 אם ברצונם להמשיך בהליכים, אם לאו. כלומר, גם בסיומו של דיון זה לא נקבע מועד נוסף לבירור הבקשה לביטול העיקול. בית המשפט אמור להתייחס לבקשה לביטולו של סעד זמני שניתן במעמד צד אחד בדחיפות הראויה. ככלל, הליכים שעניינם סעדים זמניים, או ביטולם, אמורים להתקיים סמוך לאחר הגשת הבקשות, והחלטות בנדון אמורות להינתן תוך זמן סביר לאחר מכן. למותר לציין, כי סעד זמני שניתן במעמד צד אחד גורר אחריו, במרבית המקרים, פגיעה בזכויות יסוד של הנתבע (בענייננו, בזכות הקניין) ואף עלול לגרום לו נזק של ממש, והכל על-פי צד אחד, כך שקיימת חשיבות רבה לקיים בהקדם האפשרי דיון במעמד שני הצדדים. ועוד יוזכר, כי תקנה 367(ה) לתקנות קובעת, כי משנקבע דיון על-פי תקנה 367, עליו להסתיים תוך יום שיפוט אחד, ואם אין די ביום אחד, יש לקבוע ימי דיון נוספים "ככל הניתן ברציפות". בתום הדיון, ישמעו סיכומי הטענות בעל-פה. תקנה 373 לתקנות קובעת, כי החלטה בבקשה תינתן עם תום הדיון ולכל המאוחר 15 יום לאחריו. אכן, כפי שנפסק בבר"ע (מחוזי-ת"א) 2074/03 ט.א. מכונות מזון וקידוד בע"מ ואח' נ' גל יעד בע"מ: "מתקנות אלה ו'סמוכות להן' ניתן לראות את גישת המחוקק שבקשת עיקול, כמו כל סעד זמני אחר, תידון במהירות הן לגופו של ענין , והן לגופו של ביטול". יש לקוות שבית משפט השלום יפעל גם במקרה זה על-פי העקרונות האמורים לעיל. במעמד צד אחדעיקול זמניצוויםעיקול