בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות למשיב, מר _________ ת.ז. _________, לגלות בתצהיר ערוך כדין את המסמכים המפורטים בבקשה זו, וכן לחשוף בפני המבקשים את הרשעותיו הקודמות. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים הינם יורשיו החוקיים של המנוח מר _________ ז"ל, אשר היה הבעלים הרשום של מקרקעין בגוש _________ חלקה _________ ביישוב _________, ואשר זכויותיהם בקרקע זו נפגעו לכאורה כתוצאה ממעשיו של המשיב. 2. המשיב, מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו הצד שכנגד בתביעה העיקרית, אשר רכש לכאורה את הקרקע מהמנוח באמצעות הסכם מכר שאת אמיתותו ויכולתו הכלכלית לבצעו המבקשים מבקשים לבחון. ## ב. מסכת העובדות ## 3. המבקשים הגישו תביעה עיקרית לבית המשפט הנכבד, במסגרתה טענו כי הסכם המכר שנחתם בין המנוח לבין המשיב, ואשר מכוחו הועברו זכויות במקרקעין, הינו הסכם מזויף, וכי חתימת אביהם המנוח על ההסכם אינה אמיתית. 4. במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה העיקרית, פנו המבקשים למשיב בבקשה מפורטת לקבלת מסמכים חיוניים, לרבות רשימה ארצית של תיקי הוצאה לפועל, בקשות לאיחוד תיקים או הכרזה כחייב מוגבל אמצעים, בקשות לפשיטת רגל, נסחי טאבו ואישורי מיסוי מקרקעין. 5. המשיב סירב להיעתר לבקשת המבקשים לגילוי המסמכים, בטענה כי חשיפת המידע המבוקש תפגע בפרטיותו, וכי המסמכים אינם רלוונטיים להכרעה במחלוקת העיקרית בדבר אמיתות חתימת המנוח. 6. המבקשים טוענים כי המסמכים המבוקשים, ובפרט אלו הנוגעים ליכולתו הכלכלית של המשיב, חיוניים להוכחת טענתם בדבר זיוף ההסכם, שכן חוסר יכולת כלכלית לרכוש את הקרקע עשויה להעיד על חוסר תום לב ועל מעורבות בזיוף. 7. בנוסף, המבקשים ביקשו לחשוף את עברו הפלילי של המשיב, בטענה כי הדבר רלוונטי לחקירה משטרתית מתנהלת (או שהתנהלה) בגין נישול המבקשים מאדמתם באמצעות מסמכים מזויפים, וכי יש בכך כדי לשפוך אור על אמינותו ומהימנותו של המשיב. 8. המשיב טען בתגובתו כי הבקשה הוגשה באיחור, כי המסמכים אינם רלוונטיים, וכי חשיפתם תפגע בפרטיותו, וכן טען כי תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר ראיות וכי טענת הזיוף הופרכה. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## חובת גילוי מסמכים רחבה ## 9. הפסיקה קבעה כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט, וזאת על מנת לאפשר לצדדים לנהל את הליך ההוכחות באופן יעיל והוגן, ולחשוף את מלוא התמונה העובדתית. 10. עקרון הגילוי הרחב נועד למנוע הפתעות במהלך המשפט, לאפשר לצדדים להיערך כראוי לחקירות ולטיעונים, ולקדם את חקר האמת, שהינו אחד מיעדיו המרכזיים של ההליך המשפטי האזרחי. 11. חובת הגילוי אינה מוגבלת רק למסמכים התומכים בטענות הצד המגלה, אלא חלה גם על מסמכים העשויים לתמוך בטענות הצד שכנגד או כאלה שיש בהם כדי להשפיע על תוצאות המשפט, וזאת מתוך תפיסה של שקיפות והגינות דיונית. 12. בתי המשפט מדגישים כי גילוי מסמכים מוקדם מאפשר לצדדים להעריך נכונה את סיכויי התביעה וההגנה, ובכך לתרום ליישוב סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, או לכל הפחות לייעול הדיון המשפטי. 13. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי יש לפרש את הוראות תקנות סדר הדין האזרחי העוסקות בגילוי מסמכים באופן ליברלי ומרחיב, על מנת להגשים את תכליתן של התקנות ולאפשר גילוי מרבי של ראיות. ## רלוונטיות המסמכים ליכולת כלכלית ## 14. המסמכים המבוקשים, הנוגעים ליכולתו הכלכלית של המשיב בעת רכישת הקרקע, רלוונטיים באופן ישיר ומהותי לטענת המבקשים בדבר זיוף הסכם המכר וחוסר תום ליבו של המשיב. 15. חוסר יכולת כלכלית מוכחת של המשיב לרכוש את הקרקע בסכום הנקוב בהסכם, עשויה להוות אינדיקציה משמעותית לכך שההסכם אינו אמיתי או שנחתם בנסיבות מחשידות, ובכך לתמוך בטענת הזיוף. 16. אף אם טענת חוסר היכולת הכלכלית לא הועלתה במפורש בכתבי הטענות הראשוניים, הרי שהיא מהווה נדבך ראייתי חשוב התומך בטענה המרכזית בדבר זיוף, ועל כן יש לאפשר את גילוי המסמכים הרלוונטיים. 17. הפסיקה הכירה בכך שגם מסמכים שאינם נוגעים ישירות לליבת המחלוקת, אך יש בהם כדי לשפוך אור על נסיבות העסקה או על אמינותו של צד, עשויים להיות רלוונטיים לצורך גילוי. 18. מניעת גילוי מסמכים אלו תפגע ביכולתם של המבקשים להוכיח את תביעתם במלואה, ותמנע מבית המשפט להגיע לחקר האמת המלא והשלם בנוגע לנסיבות חתימת הסכם המכר. ## איזון בין גילוי לפרטיות ## 19. המבקשים מכירים בחשיבות ההגנה על פרטיותו של המשיב, אך טוענים כי במקרה דנן, אינטרס חקר האמת וזכותם של המבקשים לניהול הוגן של ההליך גוברים על אינטרס הפרטיות של המשיב. 20. הפסיקה קבעה כי האינטרס של הגילוי אינו אינטרס על, אך יש לאזן בינו לבין אינטרסים אחרים, כגון הגנה על פרטיות, כאשר האיזון הראוי נגזר מנסיבותיו של כל מקרה לגופו. 21. במקרה זה, כאשר מדובר בטענות חמורות בדבר זיוף מסמכים ונישול יורשים מנכסיהם, משקלו של אינטרס חקר האמת עולה באופן משמעותי, ומצדיק פגיעה מסוימת בפרטיות המשיב. 22. המסמכים המבוקשים אינם חושפים מידע אינטימי או רגיש יתר על המידה, אלא מידע פיננסי הנוגע לעסקה ספציפית שהיא לב ליבה של המחלוקת המשפטית, ועל כן הפגיעה בפרטיות מידתית. 23. ניתן להורות על גילוי המסמכים תוך הטלת מגבלות על השימוש בהם, כגון שימוש לצורך ההליך המשפטי בלבד, ובכך למזער את הפגיעה בפרטיות המשיב, תוך שמירה על זכותם של המבקשים לראיות. ## רלוונטיות עבר פלילי ## 24. עברו הפלילי של המשיב, ובפרט אם הוא כולל עבירות מרמה, זיוף או עבירות כלכליות, רלוונטי באופן מהותי לאמינותו ולמהימנותו כעד, וכן לטענות המבקשים בדבר זיוף הסכם המכר. 25. העובדה כי התנהלה חקירה משטרתית (או מתנהלת) נגד המשיב בגין נישול המבקשים מאדמתם באמצעות מסמכים מזויפים, מחזקת את הרלוונטיות של עברו הפלילי, גם אם התיק נסגר מחוסר ראיות. 26. הפסיקה הכירה בכך שמידע על עבר פלילי, במקרים מסוימים, יכול להיות רלוונטי להערכת אמינותו של עד או צד להליך, במיוחד כאשר מדובר בעבירות שיש עמן קלון או עבירות מרמה. 27. טענת המשיב כי תיק החקירה נסגר מחוסר ראיות אינה שוללת את הרלוונטיות של המידע, שכן סגירת תיק אינה מהווה זיכוי, והמידע עדיין יכול לשמש כראיה נסיבתית או להשפיע על הערכת מהימנות. 28. גילוי עברו הפלילי של המשיב יאפשר למבקשים לבחון את מהימנותו ואת אמינות גרסתו, ויסייע לבית המשפט להגיע להכרעה צודקת ומבוססת על מלוא הנתונים הרלוונטיים. ## דחיית טענת "מסע דיג" ## 29. טענת המשיב כי הבקשה מהווה "מסע דיג" אינה עומדת במבחן המציאות, שכן המבקשים פירטו באופן ספציפי את המסמכים המבוקשים והסבירו את הרלוונטיות שלהם למחלוקת. 30. "מסע דיג" מתייחס לבקשות כלליות ובלתי ממוקדות, שמטרתן לחפש ראיות ללא בסיס עובדתי או משפטי מובהק, ואילו במקרה דנן, הבקשה ממוקדת ומנומקת היטב. 31. המבקשים הצביעו על קשר ברור בין המסמכים המבוקשים לבין טענותיהם המרכזיות בתביעה, ובכך עמדו בדרישת הרלוונטיות הנדרשת על פי הפסיקה. 32. מניעת גילוי מסמכים חיוניים בטענת "מסע דיג" גורפת, עלולה לפגוע בזכותו של בעל דין להוכיח את טענותיו ולמנוע מבית המשפט להגיע לחקר האמת. 33. בתי המשפט נוטים לאפשר גילוי מסמכים גם אם קיים חשש מסוים ל"מסע דיג", וזאת כאשר הרלוונטיות של המסמכים ברורה וקיימת חשיבות לגילויים לצורך ניהול ההליך. ## חובת גילוי מכוח תקנות סדר הדין האזרחי ## 34. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), ובפרט תקנות 113 ו-114, מטילות חובה רחבה על בעלי דין לגלות מסמכים הרלוונטיים למחלוקת. 35. תקנה 113 קובעת כי בעל דין חייב לגלות בתצהיר את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון והנמצאים ברשותו או בשליטתו, וזאת ללא קשר לשאלה אם המסמכים תומכים בטענותיו או בטענות הצד שכנגד. 36. תקנה 114 מעניקה לבעל דין את הזכות לעיין במסמכים שהוזכרו בכתבי טענותיו או בתצהירו של הצד שכנגד, ולקבל העתקים מהם, ובכך מבטיחה שקיפות דיונית. 37. סירוב המשיב לגלות את המסמכים המבוקשים מהווה הפרה של חובתו על פי התקנות, ופוגע בזכותם של המבקשים לנהל את הליך ההוכחות באופן הוגן ויעיל. 38. בית המשפט מוסמך להורות על גילוי מסמכים גם אם לא הוזכרו במפורש בכתבי הטענות, וזאת מכוח סמכותו הכללית לנהל את ההליך ולדאוג לחקר האמת. ## דחיית טענת האיחור בהגשת הבקשה ## 39. אף אם הבקשה הוגשה באיחור קל ביחס למועד שנקבע בהחלטת בית המשפט, הרי שאין בכך כדי להצדיק את דחייתה, במיוחד כאשר מדובר במסמכים חיוניים לחקר האמת. 40. הפסיקה נוטה להתייחס בסלחנות לאיחורים קלים בהגשת בקשות פרוצדורליות, במיוחד כאשר לא נגרם לצד שכנגד נזק ממשי כתוצאה מהאיחור, וכאשר האינטרס הציבורי בחקר האמת גובר. 41. המבקשים לא פעלו בחוסר תום לב או בזדון, וכל מטרתם היא להביא בפני בית המשפט את מלוא הראיות הרלוונטיות לצורך הכרעה צודקת במחלוקת. 42. דחיית הבקשה על בסיס טכני של איחור קל, כאשר מדובר במסמכים בעלי חשיבות מהותית, תפגע בזכותם של המבקשים ליומם בבית המשפט ותמנע מבית המשפט להגיע להכרעה נכונה. 43. בית המשפט מוסמך להאריך מועדים שנקבעו על ידו, וזאת כאשר קיימים טעמים מיוחדים לכך, או כאשר הדבר נדרש לצורך עשיית צדק, כפי שמתבקש במקרה דנן. ## חשיבות המסמכים להוכחת טענת הזיוף ## 44. המסמכים המבוקשים, ובפרט אלו הנוגעים ליכולתו הכלכלית של המשיב, מהווים ראיה נסיבתית חשובה התומכת בטענת המבקשים בדבר זיוף הסכם המכר. 45. חוסר יכולת כלכלית לרכוש נכס בסכום משמעותי, עשויה להצביע על כך שהעסקה לא הייתה אמיתית, או שהמשיב פעל בחוסר תום לב ובמטרה להונות את המנוח או את יורשיו. 46. הוכחת טענת זיוף היא מורכבת ודורשת הצגת מכלול ראיות, הן ישירות והן נסיבתיות, ועל כן יש לאפשר למבקשים להציג את כל הראיות הרלווננטיות שברשותם. 47. מניעת גילוי מסמכים אלו תפגע ביכולתם של המבקשים לבסס את טענת הזיוף באופן מלא, ותותיר את בית המשפט עם תמונה חלקית בלבד של העובדות. 48. הפסיקה הכירה בחשיבותן של ראיות נסיבתיות בהוכחת טענות מורכבות, ועל כן יש לאפשר את גילוי המסמכים שיש בהם כדי לחזק את הראיות הנסיבתיות של המבקשים. ## חלופת חקירת המשיב אינה מספקת ## 49. טענת המשיב כי פתוחה הדרך בפני המבקשים לחקור אותו אודות יכולתו הכלכלית בעת עדותו בבית המשפט, אינה מהווה חלופה מספקת לגילוי מסמכים מוקדם. 50. חקירה נגדית ללא גישה מוקדמת למסמכים רלוונטיים, מגבילה באופן משמעותי את יכולתם של המבקשים לבחון את גרסת המשיב ולאמת את דבריו. 51. גילוי מסמכים מוקדם מאפשר למבקשים להיערך לחקירה באופן מושכל, להצליב מידע, ולהציג למשיב מסמכים ספציפיים, ובכך להגיע לחקר האמת באופן יעיל יותר. 52. הפסיקה קבעה כי גילוי מסמכים מוקדם הוא כלי חיוני לניהול הליך הוגן, וכי חקירה נגדית אינה יכולה להחליף את הצורך בגילוי מסמכים, אלא משלימה אותו. 53. מניעת גילוי מסמכים והסתפקות בחקירה נגדית בלבד, עלולה להוביל למצב שבו המבקשים יתקשו להוכיח את טענותיהם, ובכך לפגוע בזכותם להליך הוגן. ## סמכות בית המשפט להורות על גילוי ## 54. לבית המשפט סמכות רחבה להורות על גילוי מסמכים, גם אם לא הוזכרו בכתבי הטענות, וזאת מכוח תקנה 117 לתקנות, המאפשרת הגשת בקשה לגילוי מסמכים בתצהיר. 55. אף אם לא צורף תצהיר לבקשה המקורית, הרי שבית המשפט מוסמך להורות על השלמת הפגם, או להתייחס לבקשה לגופה, במיוחד כאשר מדובר במסמכים חיוניים. 56. סמכות בית המשפט נובעת גם מהצורך לנהל את ההליך ביעילות, למנוע סחבת, ולקדם את חקר האמת, ועל כן יש לאפשר גילוי מסמכים כאשר הדבר נדרש. 57. בית המשפט אינו כבול לטענות טכניות בלבד, אלא עליו לבחון את מהות הבקשה ואת חשיבותה לניהול ההליך ולעשיית צדק בין הצדדים. 58. הפסיקה מדגישה את תפקידו האקטיבי של בית המשפט בניהול ההליך, ובכלל זה בסוגיות של גילוי מסמכים, על מנת להבטיח הליך הוגן ויעיל. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על גילוי המסמכים המפורטים בבקשה זו, לרבות המסמכים הנוגעים ליכולתו הכלכלית של המשיב ועברו הפלילי, וזאת בתצהיר ערוך כדין. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מסמכיםצו עיוןעיון במסמכיםצווים