בקשה לפיצול סעדים - דוגמא להורדה בחינם

##הקדמה## מהי בקשה לפיצול סעדים ? כאשר עילת התביעה אחת היא, אין לפצלה למספר תביעות ויש למצות את כל הסעדים בהליך אחד, לגבי על סעד וסעד הקשורים בו. נניח שנגרם לתובע נזק כספי, הנובע מעילה אחת, אין התובע יכול לתבוע חלק מהסכום כתביעה אחת ואת יתרת הנזק - בתביעה שניה, נוספת. לאור האיסור הקבוע בתקנה 44 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 הקובע שהתביעה תכלול את מלוא הסעדים שכן אחרת יחשב התובע כמי שויתר על תביעתו לחלק הנותר אין להגיש תביעה לפיצויים באופן שיוגשו תביעות נפרדות שבכל אחת מהן נתבע חלק מהפיצוי. כמו כן בית המשפט ציין כי פיצול סעדים יהיה כדי להרבות בדיונים, ניהול הליכים מיותרים ועידוד התדיינות שלא לצורך. ##דוגמא בקשה לפיצול סעדים## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: להורות לתובע, מר _________ ת.ז. _________, להשיב על השאלון שהוגש על ידי הנתבע, מר _________ ת.ז. _________, בתצהיר, בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה. ואלו נימוקי הבקשה: ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש הינו הנתבע בתיק העיקרי, מר _________ ת.ז. _________, אשר הגיש את השאלון נשוא הבקשה. 2. המשיב הינו התובע בתיק העיקרי, מר _________ ת.ז. _________, אשר נדרש להשיב על השאלון. ## ב. מסכת העובדות ## 3. התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע, בה טען כי עסק בדיג וכי נפגע מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו כתוצאה מהתנהלות הנתבע, אשר גרמה לאובדן יכולתו לעסוק בתחום הדיג והספנות. 4. הנתבע הכחיש בכתב הגנתו את טענות התובע, לרבות עיסוקו בתחום הדיג, את נזקיו הנטענים, ואת אחריותו לפגיעה הנטענת במקור פרנסתו של התובע. 5. המחלוקת בין הצדדים נוגעת, בין היתר, לשאלת עיסוקו של התובע בדיג או בספנות, מומחיותו בתחומים אלו, היקף נזקיו הנטענים בגין הפסקת פעילות זו, והקשר הסיבתי בין התנהלות הנתבע לבין נזקים אלו. 6. התובע טען כי ספינתו הותאמה לפעילות דיג בים סוף, וכי מעשי הנתבע, לרבות אי-תשלום משכורות לימאים, הם שגרמו לפגיעה ביכולתו לעסוק בדיג ובספנות באזור ים סוף. 7. הנתבע מצידו טען כי הספינה לא הותאמה כנדרש על ידי התובע, כי הייתה "טבועה" טרם הכשרתה, וכי התובע הסתיר עובדות אלו ממשרד התחבורה, מה שגרם לסירוב לחדש את רישיון השיט ולמנוע את הפלגתה לאריתריאה. 8. הנתבע טען כי הספינה "נתקעה" בשארם א-שייך עקב בעיות טכניות, וכי הימאים קיבלו את שכרם, וכי הטעיית התובע את משרד התחבורה ואת ממשלת אריתריאה היא שגרמה לגדיעת מקור פרנסתו. 9. התובע טען כי בשנת 1993 הצטרף אליו הנתבע בבעלות על הספינה, וכי הספינה הייתה בבעלות פרטית של השותפים ולא של חברת _________ בע"מ ח.פ. _________. 10. הנתבע טען כי ההשקעות בספינה היו של חברת _________ בע"מ ח.פ. _________ בדרך של הלוואת בעלים, וכי התובע לא עמד בהתחייבותו להשקיע בחברה לצורך הכשרת הספינה. 11. התובע טען כי כאשר נעצר במצרים, הנתבע והשותף השלישי, מר _________ ת.ז. _________, לא נקטו כל פעולה לשחרורו ולא הגיעו לסיני. 12. הנתבע הכחיש טענות אלו וטען כי הגיע לספינה עם צוות וציוד חדשים, המשיך את השיפוצים והביא שותף אחר, מר _________ ת.ז. _________, במקום התובע. 13. הנתבע טען כי הוא זכאי בלעדית לכספי פוליסת הביטוח, שכן הואשם בזיהום מי הים על ידי שלטונות מצרים, זיהום שנגרם, לטענתו, באופן בלעדי על ידי התובע ששפך נוזלים עם שמן. 14. התובע הכחיש בכתב תשובתו כי זיהום הים נגרם על ידו. 15. השאלון שהוגש על ידי הנתבע נועד לברר עובדות מהותיות אלו ואחרות, השנויות במחלוקת בין הצדדים, והכרחיות להכרעה בתובענה. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## רלוונטיות שאלות עיסוק התובע ונזקיו ## 16. הפסיקה קבעה כי שאלות הנוגעות לעיסוקו של תובע ולנזקיו הנטענים, כאשר אלו מהווים את ליבת התביעה ומוכחשים על ידי הנתבע, הן רלוונטיות באופן מובהק להליך המשפטי. 17. במקרה דנן, התובע טוען לאובדן פרנסה בתחום הדיג והספנות, והנתבע מכחיש הן את עיסוקו של התובע בתחומים אלו והן את היקף נזקיו, ולכן יש חשיבות עליונה לקבלת תשובות מפורטות בנושא. 18. מתן תשובות לשאלות אלו יאפשר לבית המשפט להבין את בסיס טענות התובע, לבחון את אמינותן, ולהעריך את היקף הנזק הנטען, ככל שיוכח, באופן מושכל ומבוסס. 19. אי-מענה על שאלות אלו יפגע ביכולתו של הנתבע להתגונן כראוי מפני התביעה, שכן הוא מנוע מלהציג ראיות סותרות או להפריך את טענות התובע ללא מידע מלא ומפורט. 20. חובת הגילוי המוטלת על בעלי דין מחייבת את התובע לחשוף את כל הפרטים הרלוונטיים לעיסוקו ולנזקיו, ובמיוחד כאשר אלו מהווים את עמוד השדרה של תביעתו. ## התאמת הספינה וסיבת עגינתה ## 21. הפסיקה מדגישה את חשיבות הגילוי המלא והכנה של עובדות מהותיות הנוגעות למצב נכס נשוא מחלוקת, ובמיוחד כאשר קיימות טענות סותרות לגבי התאמתו למטרה מסוימת. 22. טענות הנתבע בדבר אי-התאמת הספינה לפעילות דיג בים סוף, היותה "טבועה" בעבר, והסתרת מידע זה ממשרד התחבורה, הן עובדות קריטיות להבנת שרשרת האירועים שהובילה לנזקים הנטענים. 23. קבלת תשובות מפורטות מהתובע בנוגע למצב הספינה, היסטוריית ה"טביעה" הנטענת, והתקשורת עם משרד התחבורה, חיונית להכרעה בשאלת האחריות לנזקים. 24. אי-מענה על שאלות אלו יותיר עמימות רבה סביב נסיבות עגינת הספינה בשארם א-שייך, וימנע מבית המשפט להבין האם מדובר ב"תקיעה" טכנית או בתוצאה של הטעיה מכוונת. 25. הבהרת עובדות אלו תשפיע באופן ישיר על קביעת הקשר הסיבתי בין פעולות הצדדים לבין הנזקים הנטענים, ותסייע לבית המשפט להכריע מי מבין הצדדים אחראי לכישלון הפרויקט. ## השקעות בספינה ובעלות עליה ## 26. הפסיקה קובעת כי שאלות הנוגעות לבעלות על נכס, היקף ההשקעות בו, ומקורות המימון, הן שאלות מהותיות להכרעה במחלוקות כספיות וקנייניות בין שותפים. 27. המחלוקת בין הצדדים לגבי האם הספינה הייתה בבעלות פרטית או חלק מנכסי חברת _________ בע"מ ח.פ. _________, והאם התובע עמד בהתחייבויותיו להשקיע בה, היא ליבת המחלוקת הכספית. 28. קבלת תשובות מפורטות מהתובע בנוגע למקורות ההשקעה, משיכת כספים מהחברה למטרות פרטיות, והיקף השקעותיו בפועל, חיונית להבנת המצב הפיננסי האמיתי. 29. אי-מענה על שאלות אלו ימנע מבית המשפט להכריע האם אי-השקעות התובע, או הסטת כספי שיפוצים למטרות אחרות, הם שגרמו לאיבוד החוזה עם ממשלת אריתריאה ולנזקים הנטענים. 30. גילוי מלא של הפרטים הפיננסיים הקשורים לספינה ולחברה יאפשר לבית המשפט לבחון את טענות הנתבע בדבר אחריותו של התובע לנזקים, לרבות אי-עמידה בהתחייבויותיו. ## פעילות משותפת נוספת וידיעה על מו"מ ## 31. הפסיקה מכירה ברלוונטיות של פעילויות עסקיות משותפות נוספות בין צדדים, במיוחד כאשר הן נועדו לסתור טענות בדבר חוסר ידיעה או חוסר מעורבות של אחד הצדדים בעניינים מהותיים. 32. טענת הנתבע בדבר פעילות יזמות משותפת נוספת באפריקה עם התובע, נועדה לסתור את טענת התובע כי לא ידע על המשא ומתן עם חברת הביטוח ולא היה מעורב בו. 33. קבלת תשובות מהתובע בנוגע לפעילויות משותפות אלו תאפשר לבית המשפט להעריך את מידת מעורבותו וידיעתו של התובע בעניינים עסקיים הקשורים לנתבע ולספינה. 34. אי-מענה על שאלות אלו יותיר את טענת התובע בדבר חוסר ידיעה ללא בחינה מספקת, ויפגע ביכולתו של הנתבע להוכיח את מעורבותו של התובע בעניינים מהותיים. 35. הבהרת היקף הפעילות המשותפת תסייע לבית המשפט להבין את מערכת היחסים העסקית בין הצדדים, ואת מידת אחריותו של כל אחד מהם לאירועים שהובילו לתביעה. ## פעולות לשחרור התובע ממצרים ## 36. הפסיקה קובעת כי שאלות הנוגעות לפעולות שנקטו או לא נקטו צדדים במצבי חירום או מעצר, כאשר אלו מהוות חלק מטענות התביעה וההגנה, הן רלוונטיות להכרעה באחריות. 37. טענת התובע כי הנתבע והשותף השלישי, מר _________ ת.ז. _________, לא נקטו כל פעולה לשחרורו כאשר נעצר במצרים, היא טענה מהותית המשפיעה על היקף הנזקים הנטענים. 38. קבלת תשובות מפורטות מהתובע בנוגע לנסיבות מעצרו, ולפעולות שציפה מהנתבע לנקוט, חיונית להבנת האירועים ולהכרעה בשאלת אחריות הנתבע. 39. אי-מענה על שאלות אלו ימנע מבית המשפט לבחון את טענות הנתבע בדבר הגעתו לספינה עם צוות וציוד חדשים, והבאתו של שותף אחר, מר _________ ת.ז. _________, במקום התובע. 40. הבהרת העובדות סביב מעצרו של התובע והפעולות שננקטו (או לא ננקטו) על ידי הצדדים, תסייע לבית המשפט להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין מעשי הנתבע לנזקים הנטענים. ## זיהום מי הים ואחריות לזיהום ## 41. הפסיקה מכירה בחשיבות בירור עובדות הנוגעות לאחריות לזיהום סביבתי, במיוחד כאשר קיימת מחלוקת עובדתית מובהקת בין הצדדים לגבי הגורם לזיהום. 42. טענת הנתבע כי התובע הוא שגרם בלעדית לזיהום מי הים על ידי שפיכת נוזלים עם שמן, והכחשת התובע כי הזיהום הוא פרי ידיו, מהווה ליבת מחלוקת עובדתית מהותית. 43. קבלת תשובות מפורטות מהתובע בנוגע לנסיבות הזיהום, מעורבותו בו, וידיעתו על שפיכת החומרים, חיונית להכרעה בשאלת האחריות לזיהום ולקנסות שהוטלו. 44. אי-מענה על שאלות אלו יותיר את שאלת האחריות לזיהום ללא בירור מספק, ויפגע ביכולתו של הנתבע להוכיח את זכאותו הבלעדית לכספי פוליסת הביטוח. 45. הבהרת העובדות סביב אירוע הזיהום תסייע לבית המשפט להכריע בשאלת הקשר הסיבתי בין פעולות התובע לבין הקנסות שהוטלו על הנתבע, וכן בזכאות לפיצוי הביטוחי. ## זכאות לכספי פוליסת הביטוח ## 46. הפסיקה קובעת כי שאלות הנוגעות לזכאות לכספי פוליסת ביטוח, כאשר קיימת מחלוקת עובדתית ומשפטית בין הצדדים לגבי הזכאים, הן רלוונטיות באופן מובהק להליך. 47. המחלוקת בין הצדדים בדבר הזכאות על פי פוליסת הביטוח היא סוגיה מרכזית בתביעה, והכרעה בה דורשת בירור עובדתי מקיף. 48. קבלת תשובות מפורטות מהתובע בנוגע לידיעתו על הפוליסה, מעורבותו בה, וטענותיו לזכאות לכספיה, חיונית להבנת עמדתו וביסוס טענות הנתבע. 49. אי-מענה על שאלות אלו ימנע מבית המשפט להכריע באופן מושכל בשאלת הזכאות לכספי הביטוח, ויפגע ביכולתו של הנתבע להוכיח את זכויותיו. 50. הבהרת העובדות הקשורות לפוליסת הביטוח תאפשר לבית המשפט לבחון את טענות הצדדים ולהכריע מי מבין הצדדים זכאי לכספים, ועל בסיס אילו עובדות וטענות משפטיות. ## תפקוד התובע כרב חובל ## 51. הפסיקה מכירה ברלוונטיות של שאלות הנוגעות לתפקידו ותפקודו של אדם על כלי שיט, במיוחד כאשר קיימת מחלוקת לגבי זהות רב החובל והאחריות הנובעת מכך. 52. המחלוקת בדבר זהות רב החובל על הספינה היא שאלה רלוונטית ביותר, שכן הקנס הוטל על רב החובל, ויש לה השלכה ישירה על שאלת הזכות לפיצוי הביטוחי. 53. קבלת תשובות מפורטות מהתובע בנוגע לתפקידו על הספינה, סמכויותיו, וזהות רב החובל בפועל, חיונית להכרעה בשאלת האחריות לקנסות ולזכאות הביטוחית. 54. אי-מענה על שאלות אלו יותיר עמימות לגבי זהות האחראי על הספינה בעת האירועים הרלוונטיים, ויפגע ביכולתו של הנתבע להוכיח את טענותיו. 55. הבהרת תפקידו של התובע כרב חובל, או אי-תפקידו, תסייע לבית המשפט להכריע בשאלת האחריות לקנסות שהוטלו ובשאלת הזכאות לפיצוי הביטוחי, שהיא כאמור שנויה במחלוקת. ## זלזול התובע בבית המשפט ## 56. הפסיקה רואה בחומרה זלזול בהליכי בית המשפט, ומתן צווי גילוי מסמכים או תשובות לשאלון נועד, בין היתר, להבטיח התנהלות דיונית תקינה ויעילה. 57. התנהלות התובע בתיק זה, כפי שצוין בהחלטת בית המשפט מיום 03.01.06, לרבות אי-התייצבות לדיון, מעידה על זלזול בהליכים ובזמנו של בית המשפט. 58. חיוב התובע להשיב על השאלון בתצהיר, ובתוך פרק זמן קצוב, מהווה צעד הכרחי להבטחת התנהלות דיונית הוגנת ויעילה, ולמניעת עיכובים נוספים. 59. אי-מתן תשובות לשאלון, או מתן תשובות חלקיות ומתחמקות, יחריף את הזלזול בהליכים ויפגע ביכולתו של הנתבע לנהל את הגנתו כראוי. 60. בית המשפט מוסמך ונדרש להשתמש בסמכויותיו על מנת לאכוף את קיום ההליכים הדיוניים, ובכלל זה חיוב במתן תשובות לשאלון, על מנת להבטיח את עשיית הצדק. ## חובת גילוי מסמכים ומידע ## 61. הפסיקה קובעת כי חובת הגילוי המוטלת על בעלי דין היא חובה רחבה, שמטרתה להביא את כל העובדות הרלוונטיות בפני בית המשפט ולאפשר לצדדים להתכונן כראוי למשפט. 62. השאלות בשאלון נוגעות לעובדות מהותיות השנויות במחלוקת, ומתן תשובות עליהן חיוני לגילוי האמת ולהכרעה צודקת בתובענה. 63. אי-גילוי מידע רלוונטי, או מתן תשובות חלקיות, עלול להוביל לעיוות דין ולפגוע ביכולתו של הנתבע להוכיח את טענותיו ולהתגונן מפני התביעה. 64. חובת הגילוי חלה על כל בעל דין, ובמיוחד על התובע, אשר עליו מוטל הנטל להוכיח את תביעתו, ועל כן עליו לחשוף את כל המידע הרלוונטי שברשותו. 65. מתן תשובות מלאות ומפורטות לשאלון יקדם את יעילות הדיון, יצמצם את המחלוקות העובדתיות, ויסייע לבית המשפט להגיע להכרעה מהירה וצודקת. ## סמכות בית המשפט לחייב במתן תשובות ## 66. הפסיקה מכירה בסמכותו הרחבה של בית המשפט להורות על מתן תשובות לשאלון, כאשר השאלות רלוונטיות למחלוקת ונדרשות לצורך בירור האמת. 67. תקנות סדר הדין האזרחי מעניקות לבית המשפט סמכות מפורשת לחייב בעל דין להשיב על שאלון, וזאת כחלק מהכלים העומדים לרשותו לניהול יעיל של ההליך. 68. במקרה דנן, השאלות בשאלון נוגעות באופן ישיר לעובדות השנויות במחלוקת, והן רלוונטיות להכרעה בכל הסוגיות המרכזיות העולות מכתבי הטענות. 69. אי-היעתרות לבקשה תפגע ביכולתו של הנתבע לנהל את הגנתו כראוי, ותסכל את מטרת השאלון ככלי דיוני חיוני לגילוי האמת. 70. בית המשפט מתבקש להפעיל את סמכותו ולהורות על מתן תשובות לשאלון, על מנת להבטיח את קיומו של הליך הוגן ויעיל, ולמנוע עיוות דין. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על חיוב התובע, מר _________ ת.ז. _________, להשיב על השאלון שהוגש על ידי הנתבע, מר _________ ת.ז. _________, בתצהיר, בתוך 45 ימים ממועד מתן ההחלטה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##להלן החלטה בנושא בקשה לפיצול סעדים:## החלטה 1. לפני שתי בקשות: האחת לפיצול סעדים (בש"א 14385/07) באופן שיתאפשר למבקשים להגיש בעתיד תביעה כספית נפרדת נגד המשיבים. השניה (בש"א 12937/07) לתיקון כתב התביעה. 2. עניינה של התביעה נשוא הבקשה הינו פסק דין הצהרתי בדבר בטלות הסכם מכר מיום 14.12.97 (להלן: "ההסכם"). המבקשים היו בעלים של 2/3 מהזכויות בחנות ברמת השרון (להלן: "החנות") כאשר ה- 1/3 הנותר בבעלות המשיבה 1. בהתאם להסכם, מכרו המבקשים את זכויותיהם בחנות למשיב 3 או מי מטעמו. 3. לעמדת המבקשים, על בית המשפט להצהיר על בטלות ההסכם מטעמים שונים; במסגרת התובענה סעדים עותרים המבקשים להורות גם על ביטול הערת אזהרה על זכויותיהם בחנות, מחיקת המשכנתא לטובת המשיב 4, גילוי הסכמי השכירות של החנות ועוד. בתביעה נטען כי המבקשים זכאים לדמי שימוש ראויים עבור הנכס, כאשר למיטב ידיעתם, דמי השכירות ששולמו בשנים 1998-1999 היו כ- 1,000 דולר בצירוף מע"מ לחודש. בקשה לפיצול סעדים 4. המבקשים עותרים לבית המשפט כי יתיר להם לפצל את סעדיהם באופן שלאחר הכרעה בתובענה וקבלתה, לרבות חשבונות, יעלה בידם לערוך חישוב בדבר דמי השימוש המגיעים להם לתקופה בה היתה החנות ברשות המשיב. 5. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להדחות ואבהיר: אפנה לתקנות 44 ו-45 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 הקובעות: 44. (א) תובענה תחיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט. (ב) תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו לא יגיש אחרי כן תובעה בשל חלק זה. 45. מי שזכאי לסעדים אחרים בשל עילה אחת, רשאי לתבוע את כולם או מקצתם; אך אם לא תבע את כולם, לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו. 6. משמען של התקנות כמבואר בהלכה הינו כי כאשר עילת התביעה אחת היא, אין לפצלה למספר תביעות ויש "למצות את כל הסעדים בהליך אחד, לגבי על סעד וסעד הקשורים בו" (השופט גורן בספרו "סוגיות בסדר הדין האזרחי" (מהדורה שביעית) עמ' 100). מוסיף המחבר המלומד ומבאר כי אם "נניח שנגרם לתובע נזק כספי, הנובע מעילה אחת, אין התובע יכול לתבוע חלק מהסכום כתביעה אחת ואת יתרת הנזק - בתביעה שניה, נוספת" - לאור האיסור הקבוע בתקנה 44 הקובע שהתביעה תכלול את מלוא הסעדים שכן אחרת יחשב התובע כמי שויתר על תביעתו לחלק הנותר. אוסיף כי בית המשפט בענין ע"א 238/79 המגן נ' אלום בע"מ, פ"ד ל"ד(4) 449, קבע כי אין להגיש תביעה לפיצויים באופן שיוגשו תביעות נפרדות שבכל אחת מהן נתבע חלק מהפיצוי. 7. יישום ההלכה על המקרה מחייב מסקנה לפיה אין מניעה שהמבקשים יגישו כבר עתה את מלוא תביעותיהם נגד המשיבים ובאופן שאין מקום להתיר את פיצול הסעדים. המבקשים מצהירים כי גובה דמי השכירות ידוע להם, וגם אם לא, אין מניעה כי יצטיידו בחוות דעת של מומחה לענין. יש לזכור כי המבקשים אינם מסתפקים בדמי השכירות שקיבלו המשיבים שכן יתכן שאז ניתן היה להסתפק בסעד של מתן חשבונות ותשלום על פיהם, כאשר גם אז היה על המבקשים להעריך את סכום התביעה המשוער ולשלם אגרה כמתחייב. שעה שהמבקשים עומדים על תשלום דמי שכירות ראויים, אין הם זכאים לפיצול הסעדים. זאת ועוד, הפיצול במקרה שלפני אינו נמנה על אותם מקרים סבוכים בהם יש הצדקה להכריע קודם בשאלת זכות התובעים לבטלות ההסכם ולאחר מכן בחינת הסכום הכספי לו הם זכאים. מעל ומעבר, פיצול סעדים יהיה כדי להרבות בדיונים, ניהול הליכים מיותרים ועידוד התדיינות שלא לצורך (ראה ע"א 409/78 גולן נ' פרקש פ"ד ל"ד(1) 813). לפיכך הבקשה לפיצול סעדים נדחית. בקשה לתיקון התביעה 8. בבקשה זו מתבקש בית המשפט לאפשר למבקשים להוסיף נתבעים נוספים שהם רשם המקרקעין שאמור למחוק את הרישומים כמבוקש בתובענה, את רשות מיסוי המקרקעין באשר לגביה מתבקש בית המשפט לבטל את שומת מס השבח בגין ההסכם וכן להוסיף סעיף 32ד' לכתב התביעה שעניינו חיוב המשיבים בהצגת מסמכים בקשר עם החנות, לרבות פנקסי העסק, חוזי שכירות, חשבונות מס, תדפיסי חשבונות בנק החל משנת 1998 ואילך. 9. המשיבים 3-1 הודיעו שאינם מתנגדים לתיקון של הוספת הנתבעים אך מתנגדים להוספת סעיף 32ד' לכתב התביעה בנוסחו מחמת התיישנות. לטעמם לא ניתן אלא לחייבם לכל היותר בהמצאת המסמכים המבוקשים מיום 28.5.00 ואילך שהם שבע שנים קודם להגשת התביעה. 10. לא ירדתי לסוף דעתה של ב"כ המבקשים הטוענת כי אין התיישנות ביחס לקבלת מסמכים שהרי אם המבקשים אינם יכולים לתבוע תשלום ביחס לתקופה שהתיישנה, מה יועילו להם קבלות או דוחות כספיים ביחס לתקופה האמורה. זאת ועוד, שעה שדחיתי את הבקשה לפיצול סעדים, ממילא נשמטה הקרקע תחת בקשת המבקשים לקבלת מסמכים בנוגע להתחשבנות קודם לתקופת ההתיישנות. המבקשים גם לא טענו כי בקבלת המסמכים לתקופה שהתיישנה יהיה בכדי לסייע בידם להוכחת המגיע להם ביחס לתקופה שטרם התיישנה. 11. לפיכך אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומתיר את תיקונה ביחס לצרוף הנתבעים החדשים כאשר יובהר שאין בתיקון כדי להוות עמדה לנכונות הנטען ביחס לנתבעים החדשים וכי הגורם נכון שיש לצרפו הינו מדינת ישראל כממונה על שני הגורמים האמורים ובאמצעות הפרקליטות. תיקון סעיף 32ד' יוגבל לתקופה שעליה לא חלה התיישנות. 12. כתב התביעה המתוקן יומצא תוך 30 יום במסירה אישית על ידי המבקשת לכלל הנתבעים. כתב הגנה יוגש תוך 20 יום לאחריו. עם הגשת כתב ההגנה ימצו הצדדים את כל הליכי הביניים של גילוי ועיון המסמכים, שאלונים ותשובות להם ובאופן שאלו יושלמו תוך 90 יום מהגשת כתב ההגנה האחרון. 13. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים 3-1 בשתי הבקשות בסך 5,000 ₪ בצרוף מע"מ ללא קשר לתוצאות. פיצול סעדים