להלן פסק דין בנושא בקשה לפסול את חוות דעת מומחה: פסק דין 1. בפני בר"ע על החלטת כב' השופט יחזקאל הראל (בימ"ש שלום ת"א), מיום 30.1.07, בה נדחתה בקשת המבקשים לפסול את חוות דעתו של פרופ' אליעזר שטרסברג - המומחה הקרדיולוג שמונה מטעם ביהמ"ש, (להלן: "המומחה"). לאחר שמיעת הצדדים ניתנת רשות ערעור ואני דנה בערעור לגופו. בקשת הפסילה הוגשה לאחר שהתחוור למבקשים, הם הנתבעים, כי בפני המומחה היתה מונחת חוו"ד של פרופ' קפלינסקי, שנערכה מטעם המשיב לצורך התדיינות בפני המוסד לביטוח לאומי, חוו"ד אשר לא אמורה היתה להיות מועברת לעיונו. בימ"ש קמא דחה את הבקשה בציינו: "יש מקום לפסול מומחה רפואי, מקום בו נפגעו כללי הצדק הטבעי ונמצא פגם בשיקול דעתו של המומחה היורד לשורש העניין ופוגע בעבודתו ובאוביקטיביות המצופה ממנו, חוסר תום לב או משוא פנים… יוזכר כי המומחה הדגיש בחוות דעתו כי לא היה בחוות הדעת כדי להשפיע על מסקנותיו… מסקנתי הייתה שונה לו היה מתברר כי התובע פעל בחוסר תום לב בהמציאו למומחה את חוות הדעת הרפואיות, וזאת גם אם לא הייתה משתנה מסקנתי כי שיקול דעתו של המומחה לא הושפע ע"י חוות הדעת. 2. ב"כ המבקשים טוען כי החלטת ביהמ"ש קמא שגויה, שכן די בכך שהמומחה עיין בחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי, שהוא לטעמו מומחה בעל שיעור קומה בתחומו. לכן קשה להניח שהמומחה לא הושפע מקביעתו שיש קשר סיבתי בין התאונה לבין נכותו של המשיב. לטענתו, די בכך כדי לפסול את חוות דעתו של המומחה, אף כי המומחה ציין שהוא לא הושפע מחוות הדעת הללו, שכן המבחן הוא מבחן אוביקטיבי, ולא מדובר בשאלה של תום לב. 3. ב"כ המשיב טוען כי החלטת בימ"ש קמא בדין יסודה, וכי אין מקום לפסול את חוו"ד המומחה. מדובר במומחה מקצועי, שאין חשש שהושפע מחוות הדעת מטעם שני הצדדים שהיו מונחות בפניו, כאשר הן הועברו אליו בתום לב, והוא ציין במפורש כי התעלם מהן. דיון 4. לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים, חשוב לבחון את השתלשלות העניינים. ההחלטה על מינוי המומחה מטעם ביהמ"ש ניתנה ביום 27.09.06, ע"י כב' השופט הראל. הצדדים הגישו למומחה את כל המסמכים המותרים להגשה, אם כי בשלב מאוחר יותר, כאשר התקשר המומחה עם המשיב כדי לזמנו לבדיקה, ביקש ממנו להביא עימו את כל המסמכים הרפואיים אשר ברשותו. כך קרה שהמשיב הגיש למומחה, בתום לב, גם את חוות דעתו של פרופ' קפלינסקי, שהיה המומחה מטעמו בעת הגשת התובענה לביטוח לאומי, וגם את חוות דעתו של פרופ' כספי שהוגשה מטעם המבקשים. 5. ביום 19.11.06, בעקבות פנייתו של המומחה לב"כ המשיב לקבלת כל החומר שהיה מונח בפני פרופ' קפלינסקי, התברר לב"כ המשיב, לראשונה, כי חוות דעתו של פרופ' קפלינסקי הוגשה בטעות לעיונו של המומחה. מיד עם היוודע לו הדבר, ועוד באותו יום, פנה עו"ד גלעד למומחה במכתב, שהעתקו הועבר לב"כ המבקשים, וביקש ממנו להתעלם מחוות הדעת של פרופ' קפלינסקי. יש להדגיש שבשלב זה לא ידע עו"ד גלעד כי בפני המומחה הונחה בטעות גם חוות הדעת של פרופ' כספי, מטעם המבקשים. . 6. משנודע לבעל דין כי הועברו למומחה מטעם בית המשפט מסמכים שלא היו אמורים להיות מועברים לעיונו, והוא סבור כי יש חשש שמסמכים אלו יטו את דעתו של המומחה - יתכבד ויפעל בכל המהירות על מנת לבקש מביהמ"ש לפסול את המומחה. ראוי לעשות כן עוד בטרם נבדק התובע, ובטרם הוצאו הוצאות מיותרות, או למצער, אם כבר נבדק התובע, והדבר ידוע לבעל הדין - אל לו להמתין עד לקבלת חוות דעת המומחה, כדי לשקול, על פי תוצאות חוות הדעת, אם ברצונו לבקש את פסילת המומחה. יש להגיש בקשה לפסילת מומחה בהזדמנות הראשונה, ללא כל שיהוי. אומנם אני מקבלת את דברי ב"כ המבקשים, כי בקשתו לפסילת המומחה הוגשה לפני שקיבל לידיו את חוות הדעת, ואולם בכך אין די. 7. חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 14.12.06. בחוות הדעת קיבל המומחה את עמדת המשיב וקבע כי קיים קשר סיבתי בין נכותו של המשיב לבין התאונה. למעלה מחודש ימים חלף מיום שנודע לב"כ המבקשים שחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי היתה מונחת בפני המומחה, ועד ליום 19.12.06, בו פנה לראשונה בבקשה לפסילת המומחה. עצם העובדה שהמבקשים המתינו למעלה מחודש ימים עד שהגישו את בקשת הפסילה, מהווה שיהוי שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת (לעניין זה ראו: בר"ע (ת"א) 2359/03 הדר - חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי שרון). בענייננו לא היתה כל הצדקה לשיהוי כה רב בהגשת הבקשה. 8. הלכה פסוקה היא כי חזקה על מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש כי הוא מומחה מקצועי שיכול לחוות דעתו באופן עצמאי והגון, ולהתעלם ומחומר שלא היה אמור לעיין בו. קל וחומר במקרה זה כאשר שתי חוות הדעת המנוגדות היו בפניו. זאת ועוד, במקרה זה המומחה ציין במפורש כי: " עיינתי בחוות דעתם של פרופ' קפלינסקי ופרופ' כספי, וברצוני להדגיש כי חוות דעתי נכתבה ללא כל קשר להחלטתם." אומנם, ישנם מקרים בהם פוסל ביהמ"ש חוות דעת של מומחה אשר הונחו בפניו מסמכים מקצועיים שהוא לא אמור היה לעיין בהם, וזאת מחשש כי העיון במסמכים אלו יפגום בעצמאות שיקול הדעת שלו וישפיע על מסקנותיו (רע"א 8411/05 הדר - חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלונית). ואולם, ביהמ"ש אינו ממהר לעשות כן. אין די בכך שהומצא למומחה מסמך פסול כדי לפסול את חוות דעתו של המומחה, אלא כאשר השתכנע ביהמ"ש בקיומה של אפשרות ממשית להטיית חוות דעתו של המומחה בשל המצאת אותו מסמך. (ראה בר"ע (י-ם) 2376/06 קרנית נ' חוסאם בדראן; רע"א 2667/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ורדה בן יאיר). חזקה על המומחה כי יוכל לשמור על אוביקטיביות וליתן חוות דעת עניינית, כפי שציין כב' השופט ריבלין ברע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה (להלן- "פ"ד אלעזרה"): "אכן, לא בנקל יפסל מינוי של מומחה רפואי אף מקום בו עיין בחומר פסול, שהרי חזקה על המומחה שיעשה מלאכתו נאמנה ויתעלם מן החומר הבלתי ראוי." בפס"ד אלעזרה החליט אומנם ביהמ"ש לפסול בסופו של דבר את מינוי המומחה, אך הטעם היה התנהגות חסרת תום לב מצד המשיב, שהוסיף להעביר מסמכים מקצועיים לעיון המומחה גם לאחר שביהמ"ש אסר זאת עליו מפורשות . אין זה המצב בענייננו, שכן אין מחלוקת על העובדה כי המשיב בתיק זה העביר בטעות ובתום לב את חוות הדעת לעיונו של המומחה. 9. בענייננו לא השתכנעתי בקיומה של אפשרות ממשית שהמומחה הושפע מחוות הדעת שהוצגו בפניו, במיוחד לאחר שהמומחה מצא לנכון לציין במפורש בחוות דעתו כי חוות הדעת של פרופ' קפלינסקי ופרופ' כספי, שכוללות ממצאים סותרים, ואשר הובאו לעיונו - לא השפיעו על מסקנותיו. לאור האמור, הערעור נדחה - חוות דעתו של המומחה נותרת בעינה. המבקשים ישלמו את הוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.חוות דעת מומחהמומחהחוות דעת