##דוגמא לבקשה## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת: לפסול את חוות דעתו של פרופ' _________ - המומחה הקרדיולוג שמונה מטעם בית המשפט, ולהורות על מינוי מומחה אחר תחתיו. ## ואלו נימוקי הבקשה: ## ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים: מר _________ ת.ז. _________ וגב' _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחם, עורך דין _________. 2. המשיב: מר _________ ת.ז. _________, באמצעות בא כוחו, עורך דין _________. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום 27.09.2006, ניתנה החלטה על מינוי מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' _________ (להלן: "המומחה"), בתחום הקרדיולוגיה, לצורך מתן חוות דעת רפואית בתיק דנן. 4. לאחר מינוי המומחה, פנה המומחה למשיב וביקש ממנו להמציא לידיו את כל המסמכים הרפואיים שברשותו, וזאת בניגוד להוראות בית המשפט בדבר אופן הגשת המסמכים למומחה. 5. בעקבות בקשה זו, המציא המשיב למומחה, בתום לב לכאורה, גם את חוות דעתו של פרופ' _________, אשר נערכה מטעמו לצורך התדיינות בפני המוסד לביטוח לאומי, וכן את חוות דעתו של פרופ' _________ שהוגשה מטעם המבקשים, מסמכים אשר לא היו אמורים להיות מועברים לעיונו של המומחה. 6. ביום 19.11.2006, בעקבות פניית המומחה לבא כוח המשיב לקבלת חומר נוסף, התברר לבא כוח המשיב כי חוות דעתו של פרופ' _________ הוגשה בטעות לעיונו של המומחה. 7. באותו יום, פנה בא כוח המשיב למומחה במכתב, שהעתקו הועבר לבא כוח המבקשים, וביקש ממנו להתעלם מחוות הדעת של פרופ' _________. 8. ביום 14.12.2006, ניתנה חוות דעתו של המומחה, ובה קיבל המומחה את עמדת המשיב וקבע כי קיים קשר סיבתי בין נכותו של המשיב לבין התאונה נשוא התובענה. 9. ביום 19.12.2006, פנו המבקשים לראשונה בבקשה לפסילת המומחה, לאחר שנודע להם כי חוות דעת חיצוניות הוגשו לעיונו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ## 10. העיקרון הבסיסי של הצדק הטבעי מחייב כי מומחה שמונה על ידי בית המשפט יפעל באובייקטיביות מוחלטת, ללא כל השפעה חיצונית או הטיה, וכי כל חומר שאינו מותר להגשה לא יגיע לעיונו, שכן עצם העיון עלול לפגוע באמון הציבור בהליך המשפטי. 11. העובדה כי המומחה עיין בחוות דעת של מומחים אחרים, ובפרט בחוות דעת של פרופ' _________ שהייתה מטעם המשיב, יוצרת חשש ממשי לפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, שכן קשה להפריד בין המידע המקצועי לבין ההשפעה הפסיכולוגית של קביעות מומחה בעל שיעור קומה. 12. גם אם המומחה הצהיר כי לא הושפע מחוות הדעת, הרי שהמבחן לפסילת מומחה אינו סובייקטיבי, אלא אובייקטיבי, ודי בחשש סביר להטיה כדי להצדיק פסילה, שכן מטרת ההליך היא להבטיח הליך הוגן ונטול פניות. 13. הפסיקה קבעה כי יש מקום לפסול מומחה רפואי מקום בו נפגעו כללי הצדק הטבעי ונמצא פגם בשיקול דעתו של המומחה היורד לשורש העניין ופוגע בעבודתו ובאובייקטיביות המצופה ממנו, וזאת גם ללא הוכחת חוסר תום לב. 14. עצם העיון בחומר אסור, ובמיוחד כאשר מדובר בחוות דעת מקצועית התומכת בעמדת אחד הצדדים, עלול ליצור רושם של חוסר אובייקטיביות, גם אם בפועל לא הייתה השפעה מכוונת, ודי בכך כדי לפגוע באמון הציבור במומחה ובמערכת המשפט. ## חשש להטיית שיקול הדעת של המומחה ## 15. קיומה של חוות דעת של פרופ' _________, מומחה בעל שם בתחומו, בפני המומחה שמונה מטעם בית המשפט, יוצרת חשש ממשי להטיית שיקול דעתו, שכן קשה להתעלם מקביעותיו של קולגה בכיר, גם אם המומחה מצהיר על כך. 16. המבחן לקיומה של הטיה אינו דורש הוכחה חד-משמעית שהמומחה אכן הושפע, אלא די בקיומה של אפשרות ממשית להטיה, שכן מניעת מראית עין של הטיה חשובה לא פחות ממניעת הטיה בפועל לשמירה על טוהר ההליך. 17. העובדה שהמומחה מצא לנכון לציין במפורש בחוות דעתו כי לא הושפע מחוות הדעת האחרות, דווקא מחזקת את החשש כי הוא היה מודע להשפעה הפוטנציאלית שלהן, וכי נדרש מאמץ מיוחד מצידו להתעלם מהן, מה שמעיד על קיומה של השפעה ראשונית. 18. הפסיקה הכירה בכך שגם אם מומחה מצהיר כי לא הושפע מחומר אסור, עדיין ייתכנו מקרים בהם בית המשפט יפסול את חוות דעתו מחשש לפגיעה בעצמאות שיקול הדעת, במיוחד כאשר מדובר בחומר מקצועי בעל משקל רב. 19. במקרה דנן, כאשר חוות דעתו של פרופ' _________ תמכה בעמדת המשיב, והמומחה קיבל בסופו של דבר את עמדת המשיב, נוצר קשר נסיבתי מחשיד המעלה חשש כבד להשפעה, גם אם לא מכוונת, על מסקנותיו. ## חשיבות האובייקטיביות והעצמאות של מומחה בית המשפט ## 20. מומחה בית המשפט משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט, ותפקידו לסייע לבית המשפט בהכרעה בסוגיות מקצועיות, ולכן חיוני כי יהיה אובייקטיבי, בלתי תלוי ונטול פניות לחלוטין, על מנת שחוות דעתו תהווה בסיס אמין להכרעה שיפוטית. 21. סטייה מעקרונות האובייקטיביות והעצמאות, ולו במראית עין, פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט וביכולתה להגיע לחקר האמת, ולכן יש להקפיד הקפדה יתרה על שמירת עקרונות אלו בכל שלבי ההליך. 22. העובדה כי המומחה עיין בחוות דעת של צדדים, אשר נועדו להציג עמדה מגמתית, פוגעת בעצמאותו ובמעמדו כמומחה אובייקטיבי, שכן הוא נחשף לטיעונים ולמסקנות שהיו אמורים להיחשף בפניו רק לאחר הגשת חוות דעתו. 23. תפקידו של מומחה בית המשפט הוא לבחון את העובדות הרפואיות באופן עצמאי, ללא השפעה מוקדמת של עמדות צדדים, וכל חשיפה מוקדמת לחוות דעת מגמתיות עלולה לפגום ביכולתו לבצע הערכה בלתי תלויה. 24. שמירה על טוהר ההליך המשפטי מחייבת כי מומחה בית המשפט יקבל את החומר הרלוונטי אך ורק בדרך שנקבעה על ידי בית המשפט, וכל סטייה מכך, גם אם בתום לב, עלולה לפגוע באובייקטיביות הנדרשת. ## השפעת חוות דעת מנוגדות ## 25. אף שהמומחה ציין כי עיין גם בחוות דעתו של פרופ' _________ מטעם המבקשים, אין בכך כדי לאיין את החשש להטיה, שכן עצם החשיפה לשתי חוות דעת מנוגדות, שכל אחת מהן מציגה עמדה מגמתית, עלולה לבלבל את המומחה ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות שלו. 26. חשיפה לחוות דעת מנוגדות, במקום לבחון את העובדות באופן עצמאי, עלולה לגרום למומחה לנסות "לפשר" בין העמדות, או לאמץ חלקים מכל אחת מהן, במקום לגבש דעה מקצועית בלתי תלויה המבוססת על הנתונים הרפואיים בלבד. 27. גם אם המומחה ניסה להתעלם מחוות הדעת, הרי שהן יצרו בפניו תמונה מוקדמת של המחלוקת, והציגו בפניו טיעונים ומסקנות שהיו אמורים להיחשף בפניו רק בשלב מאוחר יותר, לאחר גיבוש דעתו העצמאית. 28. הפסיקה קבעה כי גם במקרים בהם הונחו בפני המומחה חוות דעת מנוגדות, עדיין קיים חשש להטיה, שכן עצם החשיפה לטיעונים המגמתיים של הצדדים עלולה לפגוע ביכולתו של המומחה לגבש דעה אובייקטיבית לחלוטין. 29. במקרה דנן, העובדה שהמומחה קיבל את עמדת המשיב, אשר נתמכה בחוות דעתו של פרופ' _________, מחזקת את החשש כי חוות דעת זו, על אף קיומה של חוות דעת נגדית, השפיעה על מסקנותיו הסופיות. ## שיהוי בהגשת הבקשה לפסילה ## 30. המבקשים מודעים לכך שבית המשפט קמא קבע כי הייתה שיהוי בהגשת הבקשה לפסילה, אך טוענים כי יש לבחון את נסיבות המקרה באופן פרטני, וכי השיהוי אינו צריך להוות מחסום מוחלט בפני בירור מהותי של הפגיעה באובייקטיביות המומחה. 31. יש לזכור כי המבקשים לא היו הצד שהעביר את חוות הדעת האסורות למומחה, וכי הם פעלו מיד עם היוודע להם על העניין, וכי השיהוי, אם בכלל, נבע מניסיון להבין את מלוא ההשלכות של חשיפת המומחה לחומר האסור. 32. הפסיקה קבעה כי שיהוי בהגשת בקשה לפסילת מומחה אינו תמיד עילה לדחיית הבקשה, במיוחד כאשר מדובר בפגיעה מהותית בעקרונות הצדק הטבעי ובאובייקטיביות המומחה, וכי יש לאזן בין אינטרס היעילות לבין אינטרס הצדק. 33. במקרה דנן, הפגיעה באובייקטיביות המומחה היא כה מהותית, עד כי יש להעדיף את עקרון הצדק על פני שיקולי יעילות, וליתן למבקשים את יומם בבית המשפט, גם אם הייתה השתהות מסוימת בהגשת הבקשה. 34. יש לזכור כי המבקשים הגישו את בקשת הפסילה לפני שקיבלו לידיהם את חוות הדעת הסופית של המומחה, מה שמעיד על כך שהחשש להטיה היה קיים אצלם עוד בטרם נודעו להם מסקנותיו, ולא נבע מתוצאות חוות הדעת. ## חוסר תום לב של המשיב ## 35. אף שבית המשפט קמא קבע כי המשיב פעל בתום לב בהעברת חוות הדעת למומחה, הרי שגם פעולה בתום לב יכולה להוביל לתוצאה בלתי רצויה של פגיעה באובייקטיביות המומחה, וכי אין בכך כדי לאיין את הצורך בפסילת חוות הדעת. 36. גם אם המשיב לא התכוון להטעות או להשפיע על המומחה, הרי שהתוצאה בפועל היא חשיפת המומחה לחומר אסור, ועל כן יש לבחון את התוצאה ולא רק את הכוונה, שכן הפגיעה באובייקטיביות היא עובדה קיימת. 37. הפסיקה קבעה כי גם במקרים בהם לא הוכח חוסר תום לב מצד הצד שהעביר את החומר האסור, עדיין ייתכן שבית המשפט יפסול את חוות הדעת, אם השתכנע בקיומה של אפשרות ממשית להטיית חוות הדעת. 38. במקרה דנן, העובדה שהמשיב העביר את חוות הדעת של פרופ' _________ למומחה, גם אם בתום לב, יצרה מצב בלתי הפיך של חשיפה לחומר אסור, ועל כן יש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לתקן את הפגיעה. 39. יש להדגיש כי המבקשים אינם טוענים לחוסר תום לב מצד המשיב, אלא מתמקדים בפגיעה האובייקטיבית באובייקטיביות המומחה, אשר נגרמה כתוצאה מהעברת החומר האסור, ללא קשר לכוונות המשיב. ## מראית עין של משוא פנים ## 40. גם אם בפועל לא היה משוא פנים מצד המומחה, הרי שעצם העיון בחוות דעת של צד, ובמיוחד כאשר המומחה מגיע למסקנות התואמות את אותה חוות דעת, יוצר מראית עין של משוא פנים, הפוגעת באמון הציבור בהליך. 41. הפסיקה קבעה כי מראית עין של משוא פנים מספיקה לעיתים כדי לפסול מומחה, שכן חשוב לשמור לא רק על צדק בפועל, אלא גם על מראית עין של צדק, על מנת להבטיח את אמון הציבור במערכת המשפט. 42. במקרה דנן, כאשר המומחה קיבל את עמדת המשיב, לאחר שעיון בחוות דעת התומכת בעמדה זו, נוצר רושם כי חוות הדעת החיצונית השפיעה על מסקנותיו, וכי לא פעל באובייקטיביות מוחלטת. 43. יש לזכור כי מטרת מינוי מומחה מטעם בית המשפט היא להביא בפני בית המשפט חוות דעת אובייקטיבית ובלתי תלויה, וכל פגיעה במראית עין זו, ולו הקלה ביותר, עלולה לערער את יסודות האמון בחוות הדעת. 44. על בית המשפט להקפיד הקפדה יתרה על שמירת מראית העין של אובייקטיביות, שכן פגיעה במראית עין זו עלולה להוביל לפגיעה באמון הציבור במערכת המשפט כולה, וביכולתה להגיע להכרעות צודקות. ## חשיבות ההליך התקין ## 45. הליך מינוי מומחה מטעם בית המשפט מוסדר בחוק ובתקנות, וקובע כללים ברורים לגבי אופן העברת המסמכים למומחה, וכל סטייה מכללים אלו, גם אם בתום לב, פוגעת בהליך התקין ובטוהר ההליך המשפטי. 46. שמירה על הליך תקין היא חיונית להבטחת הוגנות ההליך המשפטי, וכל פגיעה בהליך התקין, ולו קלה, עלולה לערער את יסודות האמון במערכת המשפט וביכולתה להגיע להכרעות צודקות. 47. העובדה כי המומחה ביקש מהמשיב להביא עימו את כל המסמכים הרפואיים שברשותו, בניגוד להוראות בית המשפט, מהווה פגיעה בהליך התקין, ועלולה להוביל לתוצאות בלתי רצויות של חשיפה לחומר אסור. 48. יש להקפיד על כך שמומחה בית המשפט יקבל את החומר הרלוונטי אך ורק בדרך שנקבעה על ידי בית המשפט, וכל סטייה מכך, גם אם בתום לב, עלולה לפגוע באובייקטיביות הנדרשת ובטוהר ההליך. 49. בית המשפט, כמי שאחראי על שמירת הליך תקין, נדרש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי לתקן כל פגיעה בהליך, וזאת גם אם הפגיעה נגרמה בתום לב, ועל כן יש לפסול את חוות הדעת ולהורות על מינוי מומחה אחר. ## תקדים והרתעה ## 50. קבלת הבקשה לפסילת המומחה תשלח מסר ברור לצדדים ולמומחים כי יש להקפיד על הכללים הנוגעים להגשת מסמכים למומחה, וכי כל סטייה מהם, גם אם בתום לב, עלולה להוביל לפסילת חוות הדעת. 51. פסילת חוות הדעת במקרה דנן תהווה תקדים חשוב, אשר יחזק את עקרונות האובייקטיביות והעצמאות של מומחי בית המשפט, ויבטיח כי הליכים עתידיים יתנהלו באופן תקין ונטול פניות. 52. יש חשיבות רבה להרתעה, וכי אי-פסילת חוות הדעת במקרה זה, עלולה ליצור תקדים שלילי, אשר יעודד צדדים להעביר חומר אסור למומחים, מתוך ידיעה כי גם אם יתגלה הדבר, לא תהיה לכך השלכה מהותית. 53. בית המשפט נדרש להגן על טוהר ההליך המשפטי, ועל כן יש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי למנוע כל פגיעה באובייקטיביות המומחים, וזאת גם אם הדבר כרוך בהוצאות נוספות או בעיכוב ההליך. 54. קבלת הבקשה תבטיח כי מומחים יפעלו בזהירות יתרה, וכי צדדים יקפידו על הכללים הנוגעים להגשת מסמכים, ובכך תתרום לשמירה על אמון הציבור במערכת המשפט וביכולתה להגיע להכרעות צודקות. ## זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון ## 55. זכות הגישה לערכאות וזכות הטיעון הן זכויות יסוד חוקתיות, וכי פגיעה באובייקטיביות המומחה עלולה לפגוע בזכויות אלו, שכן היא מונעת מהצדדים לזכות בהליך הוגן וצודק. 56. כאשר חוות דעת המומחה מוטה, ולו במראית עין, נפגעת זכותם של הצדדים להציג את טענותיהם בפני בית המשפט באופן שווה והוגן, ועל כן יש לתקן את הפגיעה על ידי פסילת חוות הדעת. 57. יש להבטיח כי כל צד יקבל הזדמנות שווה להציג את עמדתו בפני בית המשפט, וכי חוות דעת המומחה תהווה בסיס אובייקטיבי להכרעה, ללא כל השפעה חיצונית או הטיה. 58. פגיעה באובייקטיביות המומחה עלולה להוביל לתוצאה בלתי צודקת, ועל כן יש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי למנוע פגיעה זו, וזאת על מנת להבטיח כי הצדדים יזכו להליך הוגן וצודק. 59. בית המשפט, כמי שאחראי על שמירת זכויות היסוד של הצדדים, נדרש לנקוט בצעדים הנדרשים כדי להבטיח כי הליך מינוי המומחה יתנהל באופן תקין ונטול פניות, וכי חוות דעתו תהווה בסיס אובייקטיבי להכרעה. ## ד. סיכום הסעד: ## לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על פסילת חוות דעתו של פרופ' _________ - המומחה הקרדיולוג שמונה מטעם בית המשפט, ולהורות על מינוי מומחה אחר תחתיו, אשר יבחן את העובדות הרפואיות באופן עצמאי ואובייקטיבי, ללא כל חשיפה מוקדמת לחוות דעת צדדים. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה. ##להלן פסק דין בנושא בקשה לפסול את חוות דעת מומחה:## פסק דין 1. בפני בר"ע על החלטת כב' השופט יחזקאל הראל (בימ"ש שלום ת"א), מיום 30.1.07, בה נדחתה בקשת המבקשים לפסול את חוות דעתו של פרופ' אליעזר שטרסברג - המומחה הקרדיולוג שמונה מטעם ביהמ"ש, (להלן: "המומחה"). לאחר שמיעת הצדדים ניתנת רשות ערעור ואני דנה בערעור לגופו. בקשת הפסילה הוגשה לאחר שהתחוור למבקשים, הם הנתבעים, כי בפני המומחה היתה מונחת חוו"ד של פרופ' קפלינסקי, שנערכה מטעם המשיב לצורך התדיינות בפני המוסד לביטוח לאומי, חוו"ד אשר לא אמורה היתה להיות מועברת לעיונו. בימ"ש קמא דחה את הבקשה בציינו: "יש מקום לפסול מומחה רפואי, מקום בו נפגעו כללי הצדק הטבעי ונמצא פגם בשיקול דעתו של המומחה היורד לשורש העניין ופוגע בעבודתו ובאוביקטיביות המצופה ממנו, חוסר תום לב או משוא פנים… יוזכר כי המומחה הדגיש בחוות דעתו כי לא היה בחוות הדעת כדי להשפיע על מסקנותיו… מסקנתי הייתה שונה לו היה מתברר כי התובע פעל בחוסר תום לב בהמציאו למומחה את חוות הדעת הרפואיות, וזאת גם אם לא הייתה משתנה מסקנתי כי שיקול דעתו של המומחה לא הושפע ע"י חוות הדעת. 2. ב"כ המבקשים טוען כי החלטת ביהמ"ש קמא שגויה, שכן די בכך שהמומחה עיין בחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי, שהוא לטעמו מומחה בעל שיעור קומה בתחומו. לכן קשה להניח שהמומחה לא הושפע מקביעתו שיש קשר סיבתי בין התאונה לבין נכותו של המשיב. לטענתו, די בכך כדי לפסול את חוות דעתו של המומחה, אף כי המומחה ציין שהוא לא הושפע מחוות הדעת הללו, שכן המבחן הוא מבחן אוביקטיבי, ולא מדובר בשאלה של תום לב. 3. ב"כ המשיב טוען כי החלטת בימ"ש קמא בדין יסודה, וכי אין מקום לפסול את חוו"ד המומחה. מדובר במומחה מקצועי, שאין חשש שהושפע מחוות הדעת מטעם שני הצדדים שהיו מונחות בפניו, כאשר הן הועברו אליו בתום לב, והוא ציין במפורש כי התעלם מהן. דיון 4. לצורך הכרעה במחלוקת בין הצדדים, חשוב לבחון את השתלשלות העניינים. ההחלטה על מינוי המומחה מטעם ביהמ"ש ניתנה ביום 27.09.06, ע"י כב' השופט הראל. הצדדים הגישו למומחה את כל המסמכים המותרים להגשה, אם כי בשלב מאוחר יותר, כאשר התקשר המומחה עם המשיב כדי לזמנו לבדיקה, ביקש ממנו להביא עימו את כל המסמכים הרפואיים אשר ברשותו. כך קרה שהמשיב הגיש למומחה, בתום לב, גם את חוות דעתו של פרופ' קפלינסקי, שהיה המומחה מטעמו בעת הגשת התובענה לביטוח לאומי, וגם את חוות דעתו של פרופ' כספי שהוגשה מטעם המבקשים. 5. ביום 19.11.06, בעקבות פנייתו של המומחה לב"כ המשיב לקבלת כל החומר שהיה מונח בפני פרופ' קפלינסקי, התברר לב"כ המשיב, לראשונה, כי חוות דעתו של פרופ' קפלינסקי הוגשה בטעות לעיונו של המומחה. מיד עם היוודע לו הדבר, ועוד באותו יום, פנה עו"ד גלעד למומחה במכתב, שהעתקו הועבר לב"כ המבקשים, וביקש ממנו להתעלם מחוות הדעת של פרופ' קפלינסקי. יש להדגיש שבשלב זה לא ידע עו"ד גלעד כי בפני המומחה הונחה בטעות גם חוות הדעת של פרופ' כספי, מטעם המבקשים. . 6. משנודע לבעל דין כי הועברו למומחה מטעם בית המשפט מסמכים שלא היו אמורים להיות מועברים לעיונו, והוא סבור כי יש חשש שמסמכים אלו יטו את דעתו של המומחה - יתכבד ויפעל בכל המהירות על מנת לבקש מביהמ"ש לפסול את המומחה. ראוי לעשות כן עוד בטרם נבדק התובע, ובטרם הוצאו הוצאות מיותרות, או למצער, אם כבר נבדק התובע, והדבר ידוע לבעל הדין - אל לו להמתין עד לקבלת חוות דעת המומחה, כדי לשקול, על פי תוצאות חוות הדעת, אם ברצונו לבקש את פסילת המומחה. יש להגיש בקשה לפסילת מומחה בהזדמנות הראשונה, ללא כל שיהוי. אומנם אני מקבלת את דברי ב"כ המבקשים, כי בקשתו לפסילת המומחה הוגשה לפני שקיבל לידיו את חוות הדעת, ואולם בכך אין די. 7. חוות דעתו של המומחה ניתנה ביום 14.12.06. בחוות הדעת קיבל המומחה את עמדת המשיב וקבע כי קיים קשר סיבתי בין נכותו של המשיב לבין התאונה. למעלה מחודש ימים חלף מיום שנודע לב"כ המבקשים שחוות דעתו של פרופ' קפלינסקי היתה מונחת בפני המומחה, ועד ליום 19.12.06, בו פנה לראשונה בבקשה לפסילת המומחה. עצם העובדה שהמבקשים המתינו למעלה מחודש ימים עד שהגישו את בקשת הפסילה, מהווה שיהוי שלא ניתן לו הסבר מניח את הדעת (לעניין זה ראו: בר"ע (ת"א) 2359/03 הדר - חברה לביטוח בע"מ נ' אזולאי שרון). בענייננו לא היתה כל הצדקה לשיהוי כה רב בהגשת הבקשה. 8. הלכה פסוקה היא כי חזקה על מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש כי הוא מומחה מקצועי שיכול לחוות דעתו באופן עצמאי והגון, ולהתעלם ומחומר שלא היה אמור לעיין בו. קל וחומר במקרה זה כאשר שתי חוות הדעת המנוגדות היו בפניו. זאת ועוד, במקרה זה המומחה ציין במפורש כי: " עיינתי בחוות דעתם של פרופ' קפלינסקי ופרופ' כספי, וברצוני להדגיש כי חוות דעתי נכתבה ללא כל קשר להחלטתם." אומנם, ישנם מקרים בהם פוסל ביהמ"ש חוות דעת של מומחה אשר הונחו בפניו מסמכים מקצועיים שהוא לא אמור היה לעיין בהם, וזאת מחשש כי העיון במסמכים אלו יפגום בעצמאות שיקול הדעת שלו וישפיע על מסקנותיו (רע"א 8411/05 הדר - חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' פלונית). ואולם, ביהמ"ש אינו ממהר לעשות כן. אין די בכך שהומצא למומחה מסמך פסול כדי לפסול את חוות דעתו של המומחה, אלא כאשר השתכנע ביהמ"ש בקיומה של אפשרות ממשית להטיית חוות דעתו של המומחה בשל המצאת אותו מסמך. (ראה בר"ע (י-ם) 2376/06 קרנית נ' חוסאם בדראן; רע"א 2667/01 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' ורדה בן יאיר). חזקה על המומחה כי יוכל לשמור על אוביקטיביות וליתן חוות דעת עניינית, כפי שציין כב' השופט ריבלין ברע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה (להלן- "פ"ד אלעזרה"): "אכן, לא בנקל יפסל מינוי של מומחה רפואי אף מקום בו עיין בחומר פסול, שהרי חזקה על המומחה שיעשה מלאכתו נאמנה ויתעלם מן החומר הבלתי ראוי." בפס"ד אלעזרה החליט אומנם ביהמ"ש לפסול בסופו של דבר את מינוי המומחה, אך הטעם היה התנהגות חסרת תום לב מצד המשיב, שהוסיף להעביר מסמכים מקצועיים לעיון המומחה גם לאחר שביהמ"ש אסר זאת עליו מפורשות . אין זה המצב בענייננו, שכן אין מחלוקת על העובדה כי המשיב בתיק זה העביר בטעות ובתום לב את חוות הדעת לעיונו של המומחה. 9. בענייננו לא השתכנעתי בקיומה של אפשרות ממשית שהמומחה הושפע מחוות הדעת שהוצגו בפניו, במיוחד לאחר שהמומחה מצא לנכון לציין במפורש בחוות דעתו כי חוות הדעת של פרופ' קפלינסקי ופרופ' כספי, שכוללות ממצאים סותרים, ואשר הובאו לעיונו - לא השפיעו על מסקנותיו. לאור האמור, הערעור נדחה - חוות דעתו של המומחה נותרת בעינה. המבקשים ישלמו את הוצאות המשיב בסך 5,000 ₪.מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת