בקשה לתיקון פרוטוקול

להלן החלטה בנושא בקשה לתיקון פרוטוקול בית משפט: החלטה בפני בקשה לתיקון פרוטוקול שהוגשה ע"י ב"כ התובע . ענינה של הבקשה פרוטוקול הדיון אשר התקיים ביום 5/9/07 בו העיד המומחה לבטיחות מטעם הנתבעים . נושא התיקון המבוקש בבקשה הנו בשני עניינים א- במהלך עדותו של המומחה ביקש ב"כ הנתבעים להגיש מסמך שהופק דרך האינטרנט לעניין תקן ישראלי 1099 , המסמך התקבל וסומן נ/4א' . בפרוטוקול הדיון לא נרשמה התנגדות של בא כוח התובע והמסמך כאמור התקבל וסומן . עתה טוען בא כוח התובע כי הוא הביעי התנגדות לקבלת המסמך כראיה על תוכנו , אך אינו מתנגד לקבלת המסמך כהוכחה לקיומו . ב- העניין השני לו מתייחסת הבקשה הוא דברים שאמר המומחה במהלך עדותו ף כאשר התייחס ל"איזור סכנה " אשר בו חייבת הזכוכית בחלונות להיות מסוג מסוים , וכדרך משל הוא הצביע על החלון באולם בית המשפט כאמצעי המחשה לדבריו . דברי המומחה בענין הזכוכית באולם בית המשפט , לא נרשמו , וב"כ התובע מבקש לתקן את הפרוטוקול כדי לרשמם . לבקשתו של בא כוח התובע לא צורף תצהיר ף והוא מבסס את הבקשה על "מיטב זכרונו " דיון החלטתי לדחות את הבקשה על שני חלקיה . תקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת 175. תיקון הפרוטוקול בית המשפט רשאי, לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין האחרים להשמיע דבריהם, לתקן רישום בפרוטוקול, בכל עת, גם לאחר מתן פסק דין, והוא הדין לענין תיקון הפרוטוקול בידי רשם, מקום שהפרוטוקול נערך בענין שלפניו. בית המשפט , רשאי, ואינו חייב לתקן פרוטוקול , והדבר נתון לשיקול דעתו המוחלט בהתאם לנסיבות , ובשים לב חשיבות של הדברים שמבקש התיקון מבקש להוסיף או למחוק מן הפרוטוקול . ישום התקנה 175 נדון לאחרונה בבר"ע (ירושלים) 2381/06 - ד"ר יוסף אלדור נ' אמיר לוינשטיין ואח' . תק-מח 2006(4), 3015 ,עמ' 3016.שם נקבע ג. והעיקר - אף לגופו של ענין דין הבקשה להידחות על פניה: תקנה 175 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית המשפט לתקן את רישום הפרוטוקול. מהפסיקה עולה, כי תיקון כאמור ייעשה במקרה בו נפלה טעות בפרוטוקול או השמטה של דברים החיוניים לניהול המשפט (ר' ע"א 33/75 איר טרמו בע"מ ואחרים נ' אתרים בחוף תל-אביב-יפו, פ"ד ל (1) 547, 556). במקרה דנן, בקשת התיקון עניינה היה למעשה, פסילת דברים שנאמרו בדיון, מטעמי קבילות. בקשה כזו אינה חוסה במסגרתה של תקנה 175 לעיל, ועל כן בדין היא נדחתה. כמו כן ראה לענין זה בש"א (תל-אביב-יפו) 6976/06 - פרוכון ביוטק בע"מ נ' שרון פריגן . תק-עב 2006(3), 6196. 5. פרוטוקול בית הדין ראוי שישקף כללית את שנאמר בדיון. לפיכך, במסגרת הבקשה לתיקון פרוטוקול יש לבדוק האם בהשמטות/התיקונים אליהם מתייחסת הבקשה יש כדי לשנות באופן מהותי את תוכן הדברים או את העדויות, והאם אין די בכך שהפרוטוקול משקף כללית את שנאמר בדיון, שכן מקום בו הפרוטוקול משקף נכונה את הדברים שנאמרו אין מקום לתקנו. (דב"ע שן/9-166, קרוול לישראל בע"מ נ' יורם אינדיק, עבודה ארצי כרך א'(1) 393) וכן רע"א 1497/06 - פלוני נ' פלוני, תק-על 2006(3), 4148 , 4150 (2006). אשר לבקשה לתיקון הפרוטוקול; לפרוטוקול הדיון נודעת מטבע הדברים חשיבות רבה, שכן הוא אמור לשקף את עיקרי הדברים שהתרחשו בבית המשפט - עדויות, טיעונים והתרחשויות (ע"א 33,435/77 איר טרמו בע"מ ואח' נ' אתרים בחוף תל אביב יפו בע"מ פ"ד ל(1) 547, 551 (השופט ברנזון), 556 (השופט - כתארו אז - שמגר)). יחד עם זאת נאמר, כי "מובן מאליו שאין חובה על שופט, המנהל את פרוטוקול הדיון, לרשום מילה במילה ... מספיק אם הרישום משקף בצורה מרוכזת ותמציתית את עיקרי הדברים שנאמרו" (ע"א 33,435/77 הנזכר, בעמ' 551; ראו גם א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 8 - 2005) 289). עוד נאמר, כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות לעניין תיקון הפרוטוקול (ע"א 834/87 מידאס מערכות ומחשבים בע"מ ואח' נ' טרנס גדרות בטחון בע"מ (לא פורסם) (השופט מלץ); רע"א 3802/03 יבולי גליל בע"מ נ' פרי מבח"ר חברה לאריזה וקירור בע"מ ואח' (לא פורסם) (השופט ריבלין); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7 - 1995) 514). בענייננו ציין בית המשפט המחוזי, כי "הפרוטוקול שנרשם בישיבת אתמול משקף את עמדות הצדדים כפי שהוצגו על ידי באי כוחם ... יצוין, שבדיון בערעור נשמעים רק טענות תמציתיות של עורכי הדין בעל פה ... ולא נשמעות עדויות. במצב דברים זה, אין גם צורך ברישום מדויק ומלא של כל הערה הנשמעת באולם הדיונים" (הדגשה הוספה- א"ר). בתי המשפט ככלל גם אינם נוהגים מקדמת דנא לרשום בפרוטוקול הערות בית המשפט בתוך שיג ושיח שבמהלך הדיון (כפי שנוהגים למשל בתי הדין הרבניים), למעט כשהמדובר בפרוטוקול מוקלט; ובמיוחד כך - בערכאת ערעור. נוכח האמור וחרף טענות המבקשים, לא שוכנעתי, כי עניינו של התיקון המבוקש הוא בשאלה בעלת חשיבות לבירור המחלוקת, ועל כן איני סבור כי יש להיעתר לו. כאמור, התיק נסב על השאלות העובדתיות הקשורות בטענות בדבר הנזק שנגרם למבקש, ובית משפט השלום קבע דעתו על סמך הראיות שהובאו לפניו. ובר"ע (ירושלים) 2381/06 - ד"ר יוסף אלדור נ' אמיר לוינשטיין ואח' , הנ"ל אף נקבע א. ככלל, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות בעניין תיקון פרוטוקול (ר' רע"א 3802/03 יבולי גליל בע"מ נ' פרי מבח"ר חברה לאריזה וקירור ואח', תק-על 2003(3) 1294). הטעם לכך נעוץ ביתרון הקיים לערכאה הדיונית שהיתה עדה לדברים שתועדו בפרוטוקול, יתרון שאינו מצוי ברשותה של ערכאת הערעור. ולעניננו לא נרשמה התנגדות של בא כוח התובע לקבלת המסמך , לא לתוכנו ולא לעצם קיומו כי לא הובעה התנגדות כזו. בהעדר תצהיר , אין לומר כי מדובר בהשמטה של רישום דברים שנאמרו , ואין לבנות על , "מיטב זכרונו " של בא כוח התובע , עם כל הכבוד הראוי . מדובר בתיקון מהותי וחשוב של הדבירם , אשר כל עוד לא הראה בא כוח המבקש כי אכן הוא התנגד להגשת המסמך והדבר לא נרשם, לא יטה בית המשפט לעשות את התיקון על סמך הבקשה בלבד, מה גם שבא כוח התובע עצמו , מאשר שהוא לא התנגד לקבלת המסמך כראיה על קיומו . באשר לדוגמה אותה הביא המומחה במהלך עדותו לענין החלון באולם בית המשפט , אכן הדבר זכור לי , אך אין הוא בעל חשיבות לנושא הדיון שבפני , ואין חלה עליו הגדרת " עיקרי הדברים " שהתרחשו באולם כמצוין ב ע"א 1497/06 שצוטטו לעיל . זאת ועוד , אין בא כוח התובע מציע לבית המשפט נוסח כלשהוא שיתווסף לפרוטוקול בעניין בו הוא מבקש את התיקון , ובית המשפטי לא יכול לשוב ולנסח את דברי המומחה בעניין בו מבוקש התיקון מיוזמתו , שכן הדברים המדויקים שנאמרו ע"י המומחה , אינם זכורים לו . כללו של דבר , לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשתו של בא כוח התובע פרוטוקול דיוןתיקון פרוטוקול דיוןמסמכיםפרוטוקול