להלן החלטה בנושא דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה: החלטה בפני בקשת נתבעת 1 (להלן: "המבקשת") לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 28.3.07, בטענה, שהתיק היה קבוע לניסיון גישור במנ"ת, המבקשת ביקשה לדחות את מועד הליך הגישור בשל נסיעה בלתי צפויה של מנכ"ל המבקשת ושל יו"ר הדירקטוריון שלה, מקבלי ההחלטות בחברה, לחו"ל. בקשתם נדחתה בטענה כי אין אפשרות לדחות את מועד הליך הגישור וכי יהיה עליהם להופיע לדיון בבית המשפט שנקבע ליום 28.3.07. בקשת המבקשים לדחות את מועד הדיון לא נענתה, ייתכן, טוענים המבקשים מאחר ולא הגיעה ליעדה במועד וניתן פסק דין. לטענת המבקשת, החוב אותו מייחסת התובעת (להלן: "המשיבה"), אינו חוב בגין שיחות או שירותים אחרים אשר ספקה המשיבה כי אם חוב הנטען ליתרת תשלום בגין מכשירים. המבקשת פנתה עוד באוקטובר 2006 למשיבה בהצעת פשרה ואף הציעה למשיבה את המכשירים שבידה, פנייתה לא נענתה. לטענת המשיבה, בבקשת התובעת מיום 28.3.07 למתן פסק דין כנגד הנתבעים 1 ו- 5 צוין כי נתבע 4 נפטר וכי נתבעים 2 ו- 3 נמחקו מכתב התביעה בהסכמה. ביום 29.3.07 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד נתבעים 1 ו- 5. לטענת המשיבה, אין כל עילה לכך לא משיקולי חובת הצדק שכן הנתבעים 1 ו- 5 לא הגישו כתב הגנה, בנוסף הם היו מודעים לדיון הגישור שנקבע ביום 21.3.07 ולא משיקול דעת בית המשפט, בטענה כי לא צורף תצהיר לבקשה וכן לא הוגש כתב הגנה. לטענת המשיבה, הבקשה מתייחסת למיהות החוב, כאשר אין זה נכון ואין זה רלבנטי כי מדובר בחוב שאינו נובע משיחות. לטענתה, המבקשת מודה כי המכשירים מצויים בידה אך משום מה היא מאמינה שניתן להשיבם במצבם במקום לשלם את יתרת תמורתם כפי שהתחייבה לפני הפרת ההסכם על ידה. דיון הלכה היא כי כאשר פסק דין שניתן במעמד צד אחד פגום, והפגם נובע מהיעדר המצאה כדין למבקש, יבוטל פסק הדין בלי להתייחס כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההצלחה. הלכה זו נסמכת על ההשקפה, שלפיה בעל דין זכאי לקיומם התקין של ההליכים המקדמיים, עובר למתן פסק הדין. ביטול שכזה נעשה "מתוך חובת הצדק". "פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה…רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק ex debito justitiae. פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כך אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה". (ראה לעניין זה את ספרו של הנשיא אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, בעמ' 282 ר' גם פסק דינו של כב' השופט ארבל בבר"ע (ת"א ) 002411/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נגד מיכאלי (טרם פורסם). "כלל יסוד בהליך שיפוטי תקין קובע כי יש ליתן לבעל דין את "יומו בבית המשפט". מושג זה נושא עמו תוכן מהותי ולא טכני בלבד ועניינו בקביעה כי תינתן לצד למשפט הזדמנות מלאה להעלות את טענותיו ביחס לשאלות העומדות למחלוקת בהליך נתון. מכאן משתמעת התוצאה כי מקום שבעל דין נעדר מדיון עקב כך שלא הוזמן אליו, או שבשל תקלה אחרת הוא מוזמן לדיון בהליך מסוים, אליו הוא נערך, ומתברר כי עקב טעות שוררת הנחה שגויה בקרב מי מבעלי הדין ואולי אף בית המשפט כי מדובר בהליך אחר אשר אליו לא התכונן בעל הדין ואשר בהקשר אליו לא מיצה את ראיותיו וטיעוניו, כי אז נגוע אותו הליך בפגם דיוני שורשי המצדיק את ביטולו ואת פתיחתו מחדש לצורך ניהולו בצורה תקינה. מבחינה זו קימת אנלוגיה בין מצב בו בעל דין לא הוזמן כלל לדיון שנתקיים בהעדרו לבין מצב בו הוא הוזמן והופיע לדיון מתוך הנחה כנה ובתום לב כי מדובר בדיון שמסגרתו, טיבו ומטרתו הינם שונים מכפי שהובן על ידי הערכאה השיפוטית הדנה, ואולי אף על ידי בעל הדין האחר". (ברע"א 8864/99 - ליאת אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח , תק-על 2000 (ד), בעמ' 2133 אשר קבעה שם לאמור: בצד המשקל הרב הניתן לזכותו של בעל דין למיצוי יומו בבית המשפט, בבחינת זכות בעלת אופי חוקתי, מוטל על מבקש הביטול נטל השכנוע להראות כי לא החמיץ את זכות הגישה לבית המשפט וכי ישנה ממשות עניינית בבירור התביעה נגדו בהתייחס למשקל קו ההגנה שהוא עומד להעלות. (רע"א 8292/00 גבריאל יוספי נ' שמואל לוינסון ואח', תק-על,2001(1) בעמ' 1121). יוצא אפוא, כי מקום שימצא בית המשפט כי פסק הדין ניתן שלא כהלכה, היינו ההמצאה לא נעשתה כדין, יבוטל פסק הדין מחובת הצדק מבלי שיהא צורך להידרש לטיב ההגנה של המבקש ולסיכויי הצלחתו, שהרי המשמעות לכך שלא הייתה המצאה כדיו הינה כי פסק הדין "פגום". "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן. הפרוצדורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורת תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות. ב'עוול' מתכוון אני לעוול מהותי וממשי הפוגע בזכות מטריאלית או מקפח לגוף העניין, ולא רק לאי-נוחות נוהלית. אי-נוחות מסוג זה ניתנת בדרך כלל לתיקון בצורה נאותה בלי לקפח את ענינו של אף אחד מבעלי-הדין. כבר אמרנו הרבה פעמים שכמעט ואין לך דבר שבסדר דין שאינו ניתן לתיקון על-ידי האמצעי של פסיקת הוצאות. זו הדרך המתאימה שעל בית-המשפט לנקוט בה ובלבד, כאמור, שלא יהא בכך משום עשיית עוול לצד השני, כי אין מתקנים עוול בעוול." יש להקל איפוא עם בעל דין, שפגם בסדרי דין, אך זאת נזכור, שכנגד "הצהרת זכויות המתדיין" - כאמור בראש דבריו של השופט ברנזון - עומדות זכויות המתדיין- שכנגד, שכן "אין מתקנים עוול בעוול". כך אף בע"א 10/66 [5], בעמ' 228(מפי השופט זוסמן):נ"אין לעשות צדק בלא להביא בחשבון את צרכיהם של שני בעלי-הדין... הגיעה השעה בה זכאי הנתבע לדעת אם חייב הוא אם לאו". (דברי כב' השופט חשין, ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן נון, פ"ד מו (3) 738, 743). "גם בהעדר הוראה מפורשת בדין, מוסמך בית המשפט, ולפעמים אפילו חייב הוא, לבטל פסק דין שניתן על פי צד אחד והוא - על יסוד סמכותו הטבועה של בית המשפט. משהפכה כיום זכות הגישה למערכת השיפוטית לעניין חוקתי, יש לבחון את שיקול דעתו של בית המשפט בסוגיה שלפנינו גם מהבחינה הזו... מכאן, שאם לא ניתנה לבעל דין הזדמנות לנצל את הזכות, שומה על בית המשפט לבטל את הפסק בין אם ההזדמנות לא ניתנה לו בגלל העדר המצאה, ובין מחמת נימוקים אובייקטיביים או סובייקטיביים המצדיקים את ביטול הפסק...". (השופט לוין "תורת הפרוצדורה האזרחית" התשנ"ט 2003). ביום 19.3.07 נקבע דיון לגישור שעל הצדדים היה להתייצב, המבקשת הגישה בקשה לדחיית מועד הגישור ונענתה בשלילה, אך היה עליה להתייצב לדיון המקדמי שנקבע ליום 28.3.07. ביום 28.3.07, הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין כנגד נתבעת 1 ו- 5 בהיעדר הגנה. תמוהה בפני בקשת המבקשת לביטול פסק דין שכן אפילו לא טרחה להגיש כתב הגנה עד יום זה, מטעמה ובנוסף לא הראתה ואף פירטה בבקשתה כל סיכוי הגנה שיכולים לתמוך בבקשתה לביטול פסק דין. בנוסף, לא התקבלה בלשכה כל בקשה לדחיית מועד דיון וגם לו נתקבלה, אין המבקשת יכולה לעשות דין לעצמה ולהחליט כי אינה מגיעה לדיון כל עוד לא ניתנה החלטה. על כן ולאור המפורט בהחלטתי, אני דוחה את הבקשה לביטול פסק דין. המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך 750 ₪, בצירוף מע"מ.פסק דין בהעדר הגנהביטול פסק דין