עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקסד"א רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה. להלן החלטה בנושא דחיית התביעה על הסף: החלטה 1. בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, עפ"י תקנה 101 (א) (1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א"). 2. עסקינן בתביעה כספית על סך 2,157,149.5 ₪ לתשלום שכר טרחת עו"ד בגין שירותיו המקצועיים של התובע (להלן: "המשיב") כלפי הנתבעים (להלן: "המבקשים"). 2. המבקשים טוענים כי קיים מעשה בית דין בפסק הדין של כב' הרשם ברוך שמואל מיום 6.2.05 ובפסה"ד שניתן ע"י כב' הש' דניה קרת - מאיר בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במסגרת תיק פש"ר 1253/07 בו נקבע חד משמעית כי הכספים שהתקבלו לידיו של המשיב, כבעל תפקיד ובמסגרת תיק הפש"ר, אינם המחאה מוחלטת לטובת המבקשת ואין היא זכאית לכל סכומי הפיצוי להם זכאיות פריימן בע"מ ויורו לנד בע"מ. המבקשים טוענים כי פסקי הדין הפכו למעשה בית דין בין הצדדים לפסקי הדין, וגם כלפי הצדדים בבקשה זו, שכן המשיב בבקשה זו היה בעל עניין בתוצאה. בסעיף 44 לבקשה טוענים המבקשים כי: "חרף כל העובדות שפורטו לעיל ושבעטיין ברור כי לא היתה כל הפרה בפסק הדין מיום 06.02.05 וממילא לא צמח מכך כל פיצוי למבקשת, כי פסק הדין של כבוד השופטת מאיר - קרת מיום 02.10.07 קבע באופן חד משמעי כי כספי המחאת הזכות נועדו לסילוק החיובים ואין הם בבחינת פיצוי למבקשת, כי המשיב בעצמו מסביר במסמך ההבהרה שערך כי אם יחתם הסכם פשרה, הרי שזכאותו לשכר טירחה הינה בסך של 240,000 ₪ בלבד וכפי שהראנו לעיל, הסכם פשרה נחתם כבר ביום 31.10.07, כי הסכום של 240,000 ₪ נכתב והוצהר ע"י המשיב בכבודו ובעצמו - אם אלה הם פני הדברים, כיצד בדיוק "זכאי" המשיב לסכומים ההזויים אותם הוא טוען ?". 3. המשיב הגיב לבקשה וטען כי יש לדחותה. המשיב טען כי ההחלטות לגביהן נטען כי הן מהוות מעשה בית דין, חסרות רלוונטיות לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים וכי בשני המקרים שימש המשיב ב"כ של המבקשת ולא היה צד להליכים. עוד טוען המשיב כי הבקשה נסמכת על ערב רב של טענות עובדתיות, שבאמצעותן מנסים המבקשים לשכנע את ביהמ"ש כי פרשנותו של המשיב את הסכם שכר הטרחה אינה ראויה, תוך ערבוביה של בליל טענות בדבר מעשה בית דין וחוסר עילה לגופה של התביעה. 4. כשם שנטענו טענות עובדתיות בבקשה והן נתמכו בתצהיר, כך נטענו טענות עובדתיות בתגובה ואף הן נתמכו בתצהיר. גם בתשובת המבקשים לתגובת המשיב, נטענו טענות עובדתיות הטעונות בירור. 5. עפ"י תקנות 100 ו- 101 לתקסד"א רשאי בימ"ש לדחות תובענה על הסף או למחוק תובענה על הסף, אך הוא אינו חייב לעשות כן. כבר נקבע בפסיקה, כי תקנה 101 מיועדת "לאפשר לנתבע לעשות קפנדריה, כאשר מפני טענת חוק או אפילו טענה עובדתית קצרה ניתן לסיים את המשפט, בלא אשר ידון בית המשפט בכל השאלות השנויות במחלוקת". מחיקת תביעה ובוודאי דחיית תביעה על הסף, הם אמצעי חמור שיש לנקוט בו רק במקרים קיצוניים ודרסטיים ובית משפט מעדיף תמיד, הכרעה עניינית על פני פתרון דיוני. ראה לעניין זה: סילוקה על הסף של תובענה הוא צעד דראסטי. יש להשתמש בו רק כאשר כלו כל הקיצין וברור שהתובע לא יוכל לקבל את הסעד שביקש, אפילו הוכיח את כל העובדות הכלולות בכתב התביעה 6. במקרה דנן, על מנת להכריע בשאלות הרבות שמעלה שמעלים המבקשים בבקשה, יש צורך לערוך בירור עובדתי וקיימות שאלות עובדתיות שונות במחלוקת. בירור עובדתי ייערך יחד עם בירורן של יתר הטענות שנטענות ע"י הצדדים בתובענה, ואין מקום להכריע בטענות העובדתיות שהועלו בבקשה, בנפרד, עם הטענות הנוספות הקיימות לצדדים או למי מהם. 7. בנסיבות אלו, לא מצאתי לנכון להורות על דחיית התובענה על הסף. 8. המבקשים ישאו בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ.דחיה על הסף