מהי הגדרת "סכום קצוב" בתביעה בסדר דין מקוצר ? חיוב יחשב "קצוב" אם הוא נקוב בסכום של כסף או לחילופין, אם ניתן לקצוב את שיעורו באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה בהבדל מפעולה המחייבת שומה או הערכה. ##דוגמא לכתב תביעה על סכום קצוב## ## סוג התביעה: ## ___ ## הסעד המבוקש: ## ___ ## אגרה:## שולמה ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובעת: עיריית _________ (להלן: "התובעת"), תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח פקודת העיריות [נוסח חדש] ודיני העזר הרלוונטיים, אשר כתובתה הרשמית היא _________, _________. התובעת הינה רשות מקומית המוסמכת לגבות אגרות והיטלים בגין שירותים מוניציפליים הניתנים לתושביה ובעלי נכסים בתחומה. 2. הנתבע: מר _________ _________, ת.ז. _________ (להלן: "הנתבע"), אשר כתובתו היא _________, _________. הנתבע הינו בעל נכס מקרקעין המצוי בתחום שיפוטה של התובעת, ועל כן חב בתשלום אגרות והיטלים שונים בהתאם לדין. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע לשלם לתובעת סך של _________ ש"ח, בגין אי תשלום אגרת תיעול, היטלי ביוב והיטלי כביש, אשר הצטברו על הנכס שבבעלותו. 4. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בתשלום הפרשי הצמדה וריבית חוקית על סכום החוב מיום היווצרות כל רכיב חוב ועד למועד התשלום המלא בפועל. 5. כמו כן, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבע בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ כחוק. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 6. הנתבע הינו הבעלים הרשום של נכס מקרקעין המצוי בתחום שיפוטה של התובעת, גוש _________ חלקה _________ (להלן: "הנכס"). 7. מכוח בעלותו בנכס, חב הנתבע בתשלום אגרות והיטלים שונים, לרבות אגרת תיעול, היטלי ביוב והיטלי כביש, בהתאם לחוקי העזר של התובעת ולפקודת העיריות [נוסח חדש]. 8. חוקי העזר הרלווננטיים קובעים את התעריפים בגין עבודות הפיתוח והשירותים המוניציפליים, וגובה התשלום מחושב באמצעות מכפלת התעריף בשטח הנכס, באופן המהווה סכום קצוב הניתן לחישוב אריתמטי פשוט. 9. למרות דרישות תשלום שנשלחו לנתבע, הוא לא שילם את חובותיו בגין האגרות וההיטלים הנ"ל, אשר הצטברו לסכום כולל של _________ ש"ח, נכון למועד הגשת תביעה זו. 10. עילת התביעה נולדה עם אי תשלום האגרות וההיטלים במועדם, והיא מתחדשת עם כל יום של איחור בתשלום, כאשר החובות התגבשו באופן סופי במועדים שונים בהתאם למועדי החיוב המקוריים. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. סמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה לדון בתביעה זו נובעת מסכום התביעה, אשר אינו עולה על הסכום הקבוע בחוק לסמכותו של בית משפט השלום. 12. סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה נובעת מכך שהנכס בגינו נצברו החובות מצוי בתחום שיפוטו של בית משפט זה, וכן מכך שמקום מגוריו של הנתבע מצוי אף הוא בתחום שיפוטו של בית משפט זה. 13. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר בהתאם לתקנה 202(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן מדובר בתביעה של רשות מקומית לתשלום סכום כסף קצוב המגיע לה בחזקת רשות מקומית על פי כל דין כארנונה, כהיטל, כאגרה או כדמי השתתפות. ## ה. פירוט הטענות ## ## הגדרת "סכום קצוב" בתביעה בסדר דין מקוצר ## 14. התובעת תטען כי החיובים הנתבעים בכתב תביעה זה עונים באופן מובהק על הגדרת "סכום קצוב", שכן הם נקובים בסכום כסף מוגדר וברור, או לחילופין, ניתנים לקיצוב באמצעות פעולה אריתמטית פשוטה, ללא צורך בשומה או הערכה. 15. התובעת תדגיש כי אגרות והיטלים מוטלים על בעלי נכסים מכוח חוקי עזר שחוקקה התובעת במסגרת סמכותה, כאשר התעריפים בגין עבודות אלו נקבעו מראש בחוקי העזר, וגובה התשלום מחושב באופן פשוט וחד משמעי. 16. התובעת תטען כי חישוב החוב מתבצע על ידי מכפלת התעריף הקבוע בחוק העזר בשטח הנכס הרלוונטי, פעולה שאינה דורשת שיקול דעת או הערכה, אלא יישום מתמטי פשוט של נתונים קיימים ומוגדרים. 17. התובעת תציין כי הפסיקה קבעה באופן עקבי כי חיובים מסוג זה, המבוססים על תעריפים קבועים ושטח נכס, נחשבים לסכומים קצובים, ועל כן התביעה הוגשה כדין בסדר דין מקוצר. 18. התובעת תדגיש כי טענת הנתבע לפיה התביעה הינה לסכום בלתי קצוב, אלא לסכום שיש לשום אותו, אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה והוראות הדין הרלוונטיות, ודינה להידחות. ## סמכות הרשות המקומית לגביית אגרות והיטלים ## 19. התובעת תטען כי היא פועלת מכוח סמכותה הסטטוטורית הקבועה בפקודת העיריות [נוסח חדש] ובחוקי העזר שחוקקה כדין, המקנים לה את הזכות והחובה לגבות אגרות והיטלים בגין שירותים ועבודות פיתוח. 20. התובעת תדגיש כי חוקי העזר נחקקו בהתאם להוראות הדין, פורסמו כדין, והם מחייבים את כלל בעלי הנכסים בתחומה, לרבות הנתבע, לשאת בתשלומים הקבועים בהם. 21. התובעת תציין כי האגרות וההיטלים נגבים עבור שירותים חיוניים ועבודות תשתית המבוצעות לטובת כלל תושבי העיר ובעלי הנכסים, וכי אי תשלומם פוגע ביכולתה של הרשות לספק שירותים אלו. 22. התובעת תטען כי הנתבע, כבעל נכס בתחומה, נהנה מהשירותים והתשתיות שהתובעת מספקת, ועל כן חלה עליו חובה חוקית לשאת בחלקו היחסי בעלויות אלו באמצעות תשלום האגרות וההיטלים. 23. התובעת תדגיש כי גביית אגרות והיטלים הינה כלי חיוני למימון פעילותה השוטפת ופיתוחה של הרשות המקומית, וכי כל ניסיון להתחמק מתשלום פוגע ביכולתה למלא את תפקידיה הציבוריים. ## חובת הנתבע בתשלום אגרות והיטלים ## 24. התובעת תטען כי הנתבע, בהיותו הבעלים הרשום של הנכס, חב באופן אישי בתשלום כל האגרות וההיטלים החלים על הנכס, וזאת מכוח הוראות הדין וחוקי העזר הרלוונטיים. 25. התובעת תדגיש כי חובת התשלום אינה תלויה בשאלה אם הנתבע נהנה בפועל מכל שירות בנפרד, אלא נובעת מעצם בעלותו בנכס המצוי בתחום השיפוט של התובעת. 26. התובעת תציין כי טענת הנתבע לפיה הבעלים הקודמים של הנכס שילם את כל הוצאות הפיתוח, אינה רלוונטית לחובותיו הנוכחיים, שכן חובות אלו נוצרו לאחר רכישת הנכס על ידו. 27. התובעת תטען כי גם אם הבעלים הקודמים שילם הוצאות פיתוח מסוימות, אין בכך כדי לפטור את הנתבע מחובותיו בגין אגרות והיטלים חדשים או חובות שהצטברו לאחר מועד הרכישה. 28. התובעת תדגיש כי על הנתבע היה לבדוק את מצב החובות החלים על הנכס טרם רכישתו, וכי אי ביצוע בדיקה כזו אינו יכול לשמש לו כהגנה מפני תשלום חובותיו לרשות המקומית. ## פירוט החוב בכתב התביעה המקורי ## 29. התובעת תטען כי כתב התביעה המקורי כלל את סכום החיוב הסופי של הנתבע, וכי סכום זה נגזר מחישובים ברורים ומוגדרים בהתאם לחוקי העזר הרלוונטיים. 30. התובעת תדגיש כי אף אם כתב התביעה לא כלל פירוט נפרד של העבודות השונות שבוצעו, שטח הנכס או עלות למ"ר, אין בכך כדי לשלול את היותו של הסכום קצוב וברור. 31. התובעת תציין כי הנתבע, כבעל נכס, יכול היה לפנות לתובעת ולקבל את כל הפירוט הנדרש לצורך הבנת החוב וחישובו, וכי אי עשייה כן אינה יכולה לשמש לו כהגנה. 32. התובעת תטען כי דרישות התשלום המפורטות, אשר נשלחו לנתבע בשלב מאוחר יותר, כללו את כל הנתונים הנדרשים לצורך פירוט החוב, לרבות העבודות, השטח והעלויות. 33. התובעת תדגיש כי גם אם הפירוט לא הוגש בפרוצדורה המקובלת לתיקון כתב תביעה, אין בכך כדי לשנות את מהות החוב כסכום קצוב, וכי הנתבע קיבל בפועל את המידע הנדרש. ## בקשת רשות להתגונן וטענות הגנה כלליות ## 34. התובעת תטען כי טענות ההגנה שהעלה הנתבע בתצהירו, לרבות הטענה כי לא ברור לו כיצד ועל פי איזה חישוב שוערכה התביעה, הינן טענות כלליות וסתמיות שאינן מפורטות די הצורך. 35. התובעת תדגיש כי על מבקש רשות להתגונן מוטלת חובה להיכבד ולהיכנס לפרטי הגנתו, לפרט את טענותיו באופן קונקרטי ולצרף אסמכתאות ככל הניתן. 36. התובעת תציין כי טענת הנתבע בדבר אי-קבלת פירוט מספק אינה עומדת במבחן המציאות, שכן הנתבע יכול היה לפנות לתובעת ולקבל את כל הנתונים הרלוונטיים. 37. התובעת תטען כי גם אם הנתונים הרלוונטיים לא היו ברשותו של הנתבע, היה עליו לפעול לקבלתם מהתובעת, וכי אי עשייה כן אינה יכולה להצדיק מתן רשות להתגונן גורפת. 38. התובעת תדגיש כי מתן רשות להתגונן גורפת במקרים בהם טענות ההגנה אינן מפורטות די הצורך, עלול לפגוע ביעילות הדיון המשפטי ולעודד הגשת בקשות סתמיות. ## אי-פירוט ריבית בכתב התביעה המקורי ## 39. התובעת תטען כי אי-פירוט שיעור הריבית שהצטברה על הקרן מאז התגבשות החוב בכתב התביעה המקורי, אינו פוגע במהות החוב כסכום קצוב, שכן הריבית ניתנת לחישוב אריתמטי פשוט בהתאם לדין. 40. התובעת תדגיש כי שיעור הריבית החוקית ידוע וקבוע, וכי חישוב הריבית אינו דורש שומה או הערכה, אלא יישום נוסחה מתמטית פשוטה על סכום הקרן ומשך הזמן. 41. התובעת תציין כי גם אם הנתבע לא קיבל פירוט מדויק של הריבית בכתב התביעה, הוא יכול היה לחשב אותה בעצמו או לפנות לתובעת לקבלת הנתונים הנדרשים. 42. התובעת תטען כי הפסיקה קבעה כי אי-פירוט מדויק של רכיב הריבית אינו שולל את האפשרות להגיש תביעה בסדר דין מקוצר, כל עוד סכום הקרן קצוב וניתן לחישוב. 43. התובעת תדגיש כי הריבית הינה רכיב נלווה לחוב העיקרי, וכי אי-פירוטה המלא בכתב התביעה אינו משנה את העובדה שהחוב העיקרי, בגין האגרות וההיטלים, הינו סכום קצוב. ## התנהלות התובעת והשפעתה על בקשת הרשות להתגונן ## 44. התובעת תטען כי אף אם בית המשפט סבר כי כתב התביעה הוגש באופן "סתמי" יחסית, אין בכך כדי להצדיק מתן רשות להתגונן גורפת, במיוחד כאשר הנתבע לא פירט את טענותיו כנדרש. 45. התובעת תדגיש כי ניסיונה לתקן את הפגם על ידי שליחת דרישות תשלום מפורטות, אף אם בשלב מאוחר יותר, מעיד על רצונה לפעול בשקיפות ולספק לנתבע את כל המידע הנדרש. 46. התובעת תציין כי העובדה שדרישות התשלום לא הוגשו בפרוצדורה המקובלת לתיקון כתב תביעה, אינה משנה את העובדה שהנתבע קיבל את הפירוט בפועל ויכול היה להתייחס אליו. 47. התובעת תטען כי יש לשקול את התנהגות התובעת במכלול, וכי ניסיונה לתקן את הפגם מעיד על תום לב, ואין להעניש אותה בחומרה יתרה על פגם פרוצדורלי שאינו מהותי. 48. התובעת תדגיש כי מתן רשות להתגונן גורפת במקרה זה, עלול ליצור תקדים לפיו רשויות מקומיות יתקשו לגבות חובות קצובים בסדר דין מקוצר, גם כאשר החוב ברור ומוכח. ## דחיית טענות הנתבע בדבר תשלום קודם ## 49. התובעת תטען כי טענת הנתבע לפיה הבעלים הקודמים של הנכס שילם את כל הוצאות הפיתוח, הינה טענה כללית ובלתי מפורטת, שאינה נתמכת באסמכתאות כלשהן. 50. התובעת תדגיש כי על הנתבע היה לפרט אילו הוצאות פיתוח שולמו, על ידי מי, מתי, ובאילו סכומים, ולצרף קבלות או אישורים רלוונטיים לתמיכה בטענתו. 51. התובעת תציין כי בהיעדר פירוט ואסמכתאות, אין ליתן כל משקל לטענה זו, וכי היא אינה יכולה לשמש כהגנה מפני תשלום החובות הנתבעים בכתב תביעה זה. 52. התובעת תטען כי גם אם שולמו הוצאות פיתוח מסוימות בעבר, אין בכך כדי לפטור את הנתבע מחובותיו בגין אגרות והיטלים חדשים שהוטלו לאחר רכישת הנכס על ידו. 53. התובעת תדגיש כי חובות אלו נוצרו בתקופת בעלותו של הנתבע בנכס, והם חלים עליו באופן אישי, ללא קשר לתשלומים שבוצעו על ידי בעלים קודמים. ## חובת הנתבע לפרט את הגנתו ## 54. התובעת תטען כי על הנתבע, כמבקש רשות להתגונן, מוטלת חובה לפרט את טענות הגנתו באופן קונקרטי, מפורט ומנומק, ולא להסתפק בטענות כלליות וסתמיות. 55. התובעת תדגיש כי אי-פירוט מספק של טענות ההגנה מונע מהתובעת להתמודד עמן כראוי, ומקשה על בית המשפט להכריע אם קיימת הגנה לכאורה. 56. התובעת תציין כי הנתבע לא צירף כל אסמכתא לתמיכה בטענותיו, כגון קבלות, אישורים או מסמכים אחרים, דבר המעיד על חולשת הגנתו. 57. התובעת תטען כי מתן רשות להתגונן גורפת במקרה זה, כאשר טענות ההגנה אינן מפורטות ואינן נתמכות באסמכתאות, עלול לפגוע בעקרון היעילות הדיונית. 58. התובעת תדגיש כי הנטל להוכיח קיומה של הגנה לכאורה מוטל על הנתבע, וכי הוא לא עמד בנטל זה במקרה דנן. ## השלכות מתן רשות להתגונן גורפת ## 59. התובעת תטען כי מתן רשות להתגונן גורפת במקרה זה, עלול להאריך שלא לצורך את ההליך המשפטי, ולגרום לבזבוז זמן שיפוטי יקר. 60. התובעת תדגיש כי מתן רשות להתגונן גורפת, כאשר החוב הינו סכום קצוב וברור, עלול לפגוע ביכולתן של רשויות מקומיות לגבות חובות ציבוריים ביעילות. 61. התובעת תציין כי החלטה כזו עלולה לעודד בעלי נכסים אחרים להתחמק מתשלום אגרות והיטלים, בידיעה שיוכלו לקבל רשות להתגונן בקלות יחסית. 62. התובעת תטען כי יש לאזן בין זכותו של הנתבע להליך הוגן לבין האינטרס הציבורי בגביית חובות לרשות המקומית, וכי במקרה זה, האינטרס הציבורי גובר. 63. התובעת תדגיש כי מתן רשות להתגונן גורפת, ללא פירוט מספק של טענות ההגנה, עלול להוביל לדיונים מיותרים ולהכביד על מערכת המשפט. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.כתב תביעהמסמכיםתביעה על סכום קצובהגדרות משפטיות