בפש"ר 1594/04 בש"א 21258/04 (מחוזי תל אביב ) יוסף משה מהנדסים אדריכלים וקבלנים בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, דנה השופטת ורדה אלשייך בערעור על החלטת נאמן, אשר דחה תביעת חוב בשל איחור בהגשתה. באותה החלטה ציינה השופטת כי בבוא בית המשפט לשקול הארכת מועד להגשת תביעת חוב עליו לשים לב לנקודות הבאות: מהי מידת האיחור ביחס לאורך המועד שקצב בית המשפט להגשת תביעת חוב וכן המהירות בה הגיש הנושה את תביעת החוב לאחר שנודע לו אודות הקפאת ההליכים. מידת השפעתה של תביעת החוב החדשה על הסדר הנושים. עמידת החברה בדרישת התקנות בכל האמור לחשיפה מלאה ובתום לב של רשימת נושייה. להלן החלטה בנושא איחור בהגשת תביעת חוב: החלטה 1. בפני ערעור על החלטת הנאמן (להלן:"הנאמן") של חב' עמק פארם ע"מ (להלן:"החייבת") מיום 15/01/2007, אשר דחה את תביעת החוב שהגישה שירותי בריאות כללית (להלן:"המערערת") כנגד החייבת. ביום 09/04/2006 הגישה המערערת לנאמן 2 תביעות חוב, אחת על סך של 94,496 ₪ והשנייה על סך של 52,317 ₪, בטענה כי החייבת חבה לה סכום זה. תביעות חוב אלו נדחו על ידי הנאמן בהחלטתו מיום 15.1.2007, מן הנימוק כי על פי הסדר הנושים ועל פי החלטת בית המשפט, היה צריך להגיש את תביעות החוב עד יום 26/03/06, ואילו תביעות החוב מטעם המערערת הגיעו למשרדו ביום 16/04/2006. כמו כן כתב הנאמן, כי על פי הסדר הנושים רק בית המשפט מוסמך להאריך את המועד להגשת תביעות חוב. 2. לטענת המערערת, בתאריך 18/11/2004 שלח בא כוחה מכתב דרישה אל החייבת ובו דרישה לשלם את חובה בגין תרופות שסיפקה לה המערערת. לאחר שלא נענו פניותיה, פעלה המערערת ופתחה כנגד החייבת שני תיקי הוצל"פ בגין שיקים שחוללו. לשיטתה, בתאריך 13/12/2006 או בסמוך לכך נתקבל אצל בא כוחה פרוטוקול דיון אשר נערך ביום 03/12/2006, ללא כל הודעה על צורך ומועד להגשת תביעת החוב. כאשר בעקבות אותה פניה החלה המערערת בבירור, ממנו עלה, כי המשיב מונה כנאמן, וכי יש להפנות אליו תביעות חוב כנגד החברה. לטענתה עם הוודע לה הדבר, הגישה תביעת חוב לנאמן ששוגרה ביום 09/04/2006. זהו המקום לציין, כי מעיון בכתב הערעור עולה כי חלה טעות בכתיבת התאריכים וההתייחסות להחלטות וככל הנראה כוונת המערערת היתה לדיון שהתנהל ביום 13/02/2006 ובו נקבע כי "המבקשת תפרסם תוך 48 שעות, את דבר הגשת הבקשה, מתן צו הקפאת ההליכים, מינוי המנהל המיוחד ברבים והודעה המזמינה את הנושים להגיש תביעות חוב" וכי ההחלטה נתקבלה אצלה ביום 13/02/2006 או בסמוך לכך. כאמור, דחה הנאמן את תביעת המערערת שכן לטענתו הוגשה התביעה באיחור של 20 יום ועל כן הוגש ערעור זה. טענות המערערת: 3. לטענת המערערת, שגה הנאמן בהחלטתו לדחות את תביעתה להוכחת החוב. לשיטתה תביעת החוב, אשר הוגשה לנאמן, באה בסמוך לקבלת ההודעה על קיום הליכי הקפאת הליכים כנגד החברה, כאשר בצידה לא באה דרישה או מועד להגשת תביעת החוב. לטענתה, האיחור הינו פעוט ואינו צריך להוות את השיקול היחידי לדחיית תביעת החוב . 4. לדבריה, המערערת הינה ארגון מעין ציבורי, והכספים הנתבעים הינם בין היתר בגין אספקת תרופות אשר סופקו לחברה על חשבונה של המערערת. 5. המערערת מוסיפה, כי איחרה להגיש את תביעת החוב מאחר וכדי להגיש את תביעת החוב היה צורך באימות הפרטים וחתימת המצהיר ועל כן התעכבה במעט העברת תביעת החוב. טענות הנאמן - 6. לטענת הנאמן, דין בקשה זו להדחות על הסף וזאת לאור העובדה כי לשם כך נדרשים טעמים מיוחדים להארכת מועד, ואלה לא נטענו כלל ואף לא בתצהיר. משלא צורף תצהיר אין דרך לאשש ולהסביר את מקור המחדל בהגשת הוכחת החוב במועד. 7. לטענתו של הנאמן נראה, כי מי שערך את הבקשה, לא ביצע תיאום כרונולוגי של טיעוניו וזאת בהתייחס לסעיף 2 לערעורה של המבקשת, אשר טענה כי ביום ה-13/12/2006 נתקבל אצלה פרוטוקול דיון מיום 03/12/2006 ללא כל הודעה על צורך ומועד להגשת תביעת החוב, כאשר בפועל עוד קודם לכן הגישה תביעת חוב ביום 09/042006. 8. לשיטתו, חזקה על המערערת כי ידעה על הצורך להגיש תביעות חוב, שאם לא כן מדוע שלחה את תביעות החוב לנאמן ולא לכנ"ר. 9. מוסיף הנאמן וטוען, כי נעשו פרסומים בדבר המועד להגשת תביעות החוב ועל כן ישנה חזקה בדבר ידיעת הנושים על הצורך בהגשת תביעות חוב. 10. כמו כן תדפיסי תיק ההוצל"פ הוצאו על ידי מי מטעם המבקשת ביום 22/03/2006 ולכן לטענתו רק מטעמי רשלנות נחתמה הוכחת החוב ביום 06/04/2006 ונשלחה ביום 09/04/2006 או בסמוך לכך. דיון 11. בבואנו לדון בענייני הקפאת הליכים, מוצאים אנו, כי הדין מגביל את הליך הקפאת ההליכים לתשעה חודשים. כאשר, במקרים רבים, פרק הזמן לגיבוש תמונה ראשונית על מצבת תביעות החוב קצר יותר. מסיבה זו לרוב מקצה בית המשפט מועד קצר מן המועדים הקבועים למקרה של פירוק להגשת תביעות חוב. מאחר ומדובר במועד אשר נקבע על ידי בית המשפט, הרי שגם היכולת להאריכו גמישה יותר מהאפשרות לחרוג ממועד אשר נקבע בחיקוק וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הקובעת כלשונה: "מועד או זמן שקבע בית המשפט או הרשם לעשיית דבר שבסדר הדין או שבנוהג, רשאי הוא, לפי שיקול דעתו, ובאין הוראה אחרת בתקנות אלה, להאריכו מזמן לזמן, אף שנסתיים המועד או הזמן שנקבע מלכתחילה;נקבע המועד או הזמן בחיקוק, רשאי הוא להאריכם מטעמים מיוחדים שיירשמו". 12. בפש"ר 1594/04 בש"א 21258/04 (מחוזי תל אביב ) יוסף משה מהנדסים אדריכלים וקבלנים בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (טרם פורסם) דנה כבוד השופטת ורדה אלשייך בערעור על החלטת נאמן, אשר דחה תביעת חוב בשל איחור בהגשתה. באותה החלטה ציינה כבוד השופטת כי בבוא בית המשפט לשקול הארכת מועד להגשת תביעת חוב עליו לשים לב לנקודות הבאות: א. מהי מידת האיחור ביחס לאורך המועד שקצב בית המשפט להגשת תביעת חוב וכן המהירות בה הגיש הנושה את תביעת החוב לאחר שנודע לו אודות הקפאת ההליכים. ב. מידת השפעתה של תביעת החוב החדשה על הסדר הנושים. ג. עמידת החברה בדרישת התקנות בכל האמור לחשיפה מלאה ובתום לב של רשימת נושייה. בענייננו, המדובר באיחור של 20 יום, אשר לא מצאתי כי יש בו כדי להשפיע על הסדר הנושים, כפי שאפרט בהמשך . 13. לטעמי, כאשר המדובר בהארכות מועד במצב של הקפאת הליכים, הכללים גמישים יותר, מאשר ההלכה הקיימת בענייני פירוק ופשיטת רגל, ויש לגלות יתר התחשבות בנסיבות המקרה. זאת בעיקר כאשר המדובר בתביעת חוב ראשונית, אשר מטרתה רק איתור זכויות הצבעה באסיפות נושים, ועריכת מאזן גבי יכולתה של החברה להבריא עצמה או להגיע להסדר נושים. 14. תקנה 24 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002, להלן - "התקנות"] קובעת כדלקמן: "החלטת בעל התפקיד בענין תביעת חוב או תביעה לתיקון מרשם בעלי מניות וכן החלטת בית המשפט בהתאם לתקנת משנה (ב) נועדה אך ורק לשם קביעת זכאותו של בעל המניה או הנושה להצביע באסיפות ולא יהיה בה משום הכרעה בדבר החוב או הזכאות להירשם במרשם בעלי המניות." (הדגשה שלי ב.א) בענייננו, איחרה המערערת והגישה את תביעת החוב כ-20 יום לאחר המועד שנקבע להגשת תביעות החוב, יחד עם זאת, מבדיקת התיק עולה, כי עת הגישה המערערת את תביעת החוב לנאמן, טרם אושר הסדר נושים על ידי בית המשפט. הסדר הנושים אושר על ידי בית המשפט אך ביום 03/12/2006. על כן תביעת החוב אשר הוגשה על ידי המערערת הוגשה אך לשם מתן זכות הצבעה באסיפת הנושים כאשר אין לה כל נפקות לעניין הכרעה בדבר החוב . אף בספרם של ורדה אלשיך, גדעון אורבך, "הקפאת הליכים הלכה למעשה",502(2005) נאמר לעניין זה כי: "גמישות נוספת מושגת על ידי מצוות מחוקק המשנה, המפריד בין ההחלטה הראשונית בתביעות החוב, שמכריעה אך ורק בזכויות ההצבעה באסיפת הנושים, לבין ההכרעה המפורטת והסופית שנעשית בדרך כלל אך ורק לאחר ההסדר. דבר זה, בתורו, מקנה לבית המשפט אפשרות למצוא את שביל הזהב, ביתר חופשיות, בכל הנוגע להארכת מועדים". לטעמי, אין למנוע מנושה מלהגיש את תביעתו באיחור ולהשתתף בחלוקת דיבידנד שתיעשה לאחר הגשת תביעת החוב על ידו, כל עוד הדבר אינו פוגע ביתר הנושים. ביסוס לגישה זו ניתן למצוא בפסק דינו של ביהמ"ש העליון בע"א 187/67 לחם מאפיה קואופ בראשון לציון בע"מ(בפירוק) נ' י' פאר ואח' פד' כא(2) 298, 302 שם נקבע כי: " אין ללמוד מתקנה 11(ה) שכעבור חודש ימים נעול השער בפני הגשת תביעות נוספות על יסוד הוראת החוק הראשי, הוא סעיף 48(3)(ג) של פקודת האגודות השיתופיות. התוצאה של איחור בהגשת תביעה למפרקים אינה אלא זאת, שהתובע אינו יכול עוד להשתתף בחלוקת דיבידנדה שחולקה לפני כן. " אומנם, גישה זו נשמעה בעיקר בהקשרם של הליכי פירוק חברות ואגודות שיתופיות אך, עקב הגיונם הדומה של הליכי אישור תביעות חוב, ניתן ליישמה גם במסגרת הליכי הקפאת הליכים. יש להוסיף, כי לא מצאתי את החייבת כעומדת בדרישת התקנות בכל האמור לחשיפה מלאה ובתום לב של נושייה. בחינת הבקשה להקפאת הליכים מעלה, כי המערערת, על אף היותה נושה של החייבת, לא נכללה ברשימת הנושים. לטעמי, יש ליתן את מלוא הנפקות לדרישת התקנות, אשר מבוססת על הרציונאל של חשיפת מלוא המידע על החברה וחובותיה, עת מבקשת היא את עזרת בית המשפט. בענייננו ראוי להקפיד על עמידה בחובת הגילוי, זאת גם בשל החשש כי החברה ובעלי מניותיה ינצלו לרעה את המועדים הקצרים אשר עניין לנו בהם בהקפאת הליכים. לשיטתי, אין מקום לחסום נושה מאחר, מקום בו החברה עצמה לא טרחה לציין במסמכי הקפאת ההליכים שהגישה כי הוא נושה. סוף דבר 15. לנוכח הנימוקים השונים אשר פרטתי בהחלטה זו, אני מקבל את בקשת המערערת ומורה לנאמן לדון בתביעת החוב לגופה. הארכת מועדתביעת חובחוב