דיני ערבות בנקאית

שניים הם עקרונות העל של דיני ערבות בנקאית: עקרון העצמאות עקרון ההתאמה המוחלטת. חוסנה של הערבות הבנקאית, נגזרת ממטרתה בחיי המסחר. היא נועדה להגביר יציבות וודאות בחיי המסחר. היא מבטיחה פרעונם של חובות במהירות ובפשטות, ללא צורך להידרש לעיסקת היסוד: רע"א 6435/04 רשות שדות התעופה בישראל נ' סולל בונה בע"מ, תק-על 2004(3) 3324. 1. עקרון העצמאות עקרון העצמאות משמעותו קיום הפרדה מלאה בין כתב הערבות לבין עיסקת היסוד אשר במסגרתה ובגדריה ניתן כתב זה. תוכנם של התנאים למימוש הערבות נקבע על פי נוסחו של כתב הערבות ולא על-פי ההסכם העיקרי בין הצדדים לעסקת היסוד, ומקום שקיימת סתירה בין השניים, יכריע תוכנו של כתב הערבות. במובן זה, כתב הערבות הוא "עיסקת יסוד" בפני עצמה. עם זאת, האוטונומיה היא יחסית, שכן היא נגזרת מן התנאים למימוש הערבות, כפי שהם נקובים בה. הערבות האוטונומית מאפשרת לנערב לקבל את הסכום המגיע לו, לטענתו, בלא שיהא צורך להכריע תחילה אם זכאי הוא לסכום על-פי תנאיה של עיסקת היסוד. במילים אחרות, המטרה היא לנתק בין התנאים שבעיסקת היסוד לבין אפשרות מימושה של הערבות. אם על הנערב להוכיח את זכותו לפי עיסקת היסוד כתנאי למימוש, נמצאנו אומרים שהתנאים הכלולים בעיסקת היסוד הפכו לחלק מן הערבות הבנקאית. ההלכה הפסוקה נוטה לדעה כי מקום שצדדים נזקקים לערבות בנקאית, הנחה היא כי הם מבקשים לשוות לה אופי עצמאי, אלא אם עולה בבירור מתוכנה כי התכוונו לראותה כערבות רגילה, שהחיוב על-פיה יקום או ייפול על-פי חיובי עסקת היסוד. גישה זו ניזונה מתפיסת התכלית הכלכלית-עסקית המונחת ביסוד ההיזקקות לערבות הבנקאית, שעיקרה השגת עצמאות במידה כלשהי מעסקת היסוד כדי להבטיח את עניינו של צד לעסקה מסחרית. על הכופר בהנחת מוצא זו להביא הוכחות לסתור. 2. עקרון ההתאמה המוחלטת אחת מאבני הפינה היסודיות עליה מושתתים דיני הערבויות הבנקאיות (והאשראים הדוקומנטריים), היא עקרון ההתאמה. עקרון זה משמיע כי הזכאי לתשלום חייב לקיים אחר הדרישות הנקובות בכתב הערבות (או במכתב האשראי) על מנת לזכות בתשלום על-פיו, במיוחד בנוגע למסמכים שהצגתם נדרשת בכתב הערבות לעומת המסמכים המוצגים בפועל. בה - במידה, נדרשת התאמה כאמור לא רק ביחס למסמכים, כי אם לגבי כל התנאים הנדרשים בערבות הבנקאית. בין תנאים אלה מצוייה אף זהותו של המוטב. אם, למשל, הערבות היא בת-הסבה, תידרש התאמה בין המוטב ששמו נקוב בכתב הערבות, לבין מי שהסב את הערבות. אם הערבות אינה ניתנת להסבה, תידרש התאמה בין המוטב לבין דורש התשלום, הוא מבקש המימוש. הפסיקה התחבטה בין שתי גישות: האם נדרשת התאמה מוחלטת, או שמא די בהתאמה מהותית? רובה של הפסיקה שדנה בערבויות בנקאיות ובמכתבי אשראי דוקומנטריים, פסעה בתלם (המקובל בעולם) התובע התאמה מוחלטת. פסיקת בית המשפט העליון מצביעה על כך שהעקרון מוחל בישראל בצורתו הדווקנית. החריגים לעקרון העצמאות עקרון העצמאות כפוף לחריגים אחדים: חריג המרמה; חריג הנסיבות המיוחדות; חריג אי החוקיות. להלן, אעמוד על מהותם של חריגים אלה. (א) חריג המרמה חריג זה חל הן על מרמה במסמכים, כלומר הגשתם של מסמכים מזוייפים או כוזבים בעליל והן על מרמה בעיסקת היסוד. נדרשת מירמה חמורה מצדו של דורש התשלום על-מנת שבית המשפט ימנע תשלום על-פי ערבות בנקאית. המירמה מאפשרת לנו "להרים את המסך" ולבחון את עיסקת היסוד. אם מסתבר שאכן אירעה תרמית חמורה במסגרתה, לא תוכל התרמית לשמש את המוטב לשם פרעון הערבות. למשל: צד שלא ביצע חיוב כלשהו מחיוביו במסגרת עיסקת היסוד, מבקש את פרעון הערבות הבנקאית כאילו ביצע את מלוא התחייבויותיו. לכך לא ייתן ביהמ"ש את ידו. "התרמית פורמת הכל" ובלשון אחרת fraud” unravels all”, הכלל הוא כי רמאי לא יפיק תועלת ממעשה הרמייה. דרגת המרמה הנדרשת צריכה להיות כזאת, אשר תגרום לכך שעיקרון העצמאות לא ישרת עוד שום מטרה לגיטימית ושהמרמה לא תאפשר למבצעה לנצל יתרון לא הוגן ולהימלט עם כספו של הצד השני לעיסקת היסוד. לעניין חריג המרמה ראו בין היתר את פרשת מליבו ופרשת שובל. (ב) חריג הנסיבות המיוחדות חריג זה מאפשר מניעתו של תשלום על פי כתב ערבות בנקאית, שעה שאין מדובר במרמה. לא בכדי מכונה החריג דנן בשם חריג הנסיבות המיוחדות. עמימות שמו מצביעה על עמימות תוכנו. לא ניתן להגדיר במדוייק את כל קשת המקרים היכולים להיכלל בחריג דנן. מקרים אלה הם פרי פיתוח עקב בצד אגודל של ההלכה הפסוקה. כך, למשל, ניתן למנות חוסר תום לב קיצוני; התנהגות חמורה במיוחד של המוטב, גם אם אינה מגיעה למרמה; התנהגות שרירותית מצד המוטב בבואו לחלט את הערבות; התנהגות המונעת בעליל משיקולים זרים; הפעלת לחץ או נקמנות, כגון מחמת ניתוק יחסים מסחריים בין הצדדים; אי הגינות בולטת בקיום החוזה, דוגמת דרישה למימוש ערבות ביצוע, בשעה שהמוטב אישר בכתב לצד האחר שביצוע העבודות נסתיים, או דרישה לממש ערבויות, כאשר חוסר תקפותה של עסקת היסוד אינו מוטל בספק. (ג) אי חוקיות חריג זה מורכב משלשה מצבים טיפוסיים: אי חוקיות הנובעת מעבירות על חוקי פיקוח על המטבע אי חוקיות הנובעת מדרישת הרשות המינהלית לקבל ערבות בנקאית 3. אי חוקיות הנובעת מכך שהוצאת הערבות ונסיון חילוטה אינם אלא מסווה להברחת כספי חברה למשל לבעליה או למקורביו ערבות בנקאיתבנקערבות