להלן פסק דין בנושא חוב לרופא שיניים על טיפולים: מבוא וטענות הצדדים התובע, רופא שיניים במקצועו, תובע מהנתבע סכום של 25,000 ₪ בשל חוב נטען עבור טיפולי שיניים והשתלה שביצע לנתבע. לכתב התביעה צורפו: (1) שאלון רפואי מיום 5/01/07 עליו לטענת התובע חתום הנתבע (להלן: "השאלון מ- 2007"); (2) גיליון מעקב החל מיום 5/01/07 עד יום 18/07/07 (להלן: "גיליון 2007"); (3) תכנית טיפול מיום 22/03/07 (השנה ע"ג העותק שהוגש לביהמ"ש אינה ברורה, כנראה מדובר בשנת 2007) (להלן: "תכנית 2007"). הנתבע מנגד טוען כי אינו חייב מאומה לתובע. לטענתו, בשנת 2002 התחיל לקבל, ביחד עם אשתו, טיפול שיניים מהתובע (להלן: "טיפול 2002"). הטיפולים הסתיימו אחרי כשנתיים, הוא ביקש חשבוניות עבור התשלומים ששילם, אך לא קיבל. לאחר כשנה, כך לטענת הנתבע, הוא פנה אל התובע עקב ליקויים בטיפול 2002, וסיכם איתו שהטיפולים נשוא התביעה יהיו במסגרת האחריות עבור טיפול 2002. על כן, התובע אינו זכאי לשום תמורה עבורם. מוסיף הנתבע וטוען כי חתימתו על גבי מסמכים שצורפו לכתב התביעה מזויפת. הראיות התקיימו שני דיוני הוכחות. הצדדים העידו וכן העיד עד מטעם הנתבע - מר ויקטור כהן. עדות התובע: התובע העיד כי נתן האחריות לגבי טיפול 2002, אשר הסתיים ביום 16.07.02, הייתה למשך שנתיים עד שלוש. הנתבע הגיע לטיפול בשנת 2007, אחרי שחלפו יותר מ- 3 שנים ועל כן, לא חלה האחריות. בשנת 2007 הגיע הנתבע לשדרג את פיו, ולא במסגרת אחריות. התובע פירט באיזה שיניים ביצע טיפול בשנת 2002 ובשנת 2007. לטענתו רק הגשר התחתון שייך לטיפול 2002. התובע הוסיף והעיד כי הצדדים סיכומו שהנתבע יבצע עבורו עבודות שיפוץ במרפאה, בסכום של 15,500 ₪, והתובע יקבל החזר של הכספים מחברת הביטוח. חברת הביטוח לא אישרה את הצעתו של הנתבע ושלחה חברה אחרת לביצוע העבודות. הנתבע שילם לו מקדמה עבור טיפול 2007 בסך 1,500 ₪. במהלך הדיונים צירף התובע את המסמכים הבאים: התכנית הטיפולית ומעקב טיפול של טיפול 2002, על פיהם, לכאורה, הטיפול הסתיים במועד הנ"ל ("ת/1"); הצעת מחיר של הנתבע מיום 22.02.07 על סך 15,500 ₪ (ת/2). הבהרה מד"ר זיידמן כי הוא לא ביצע בדיקה של הנתבע וכי נ/1 מתייחס לשרידות הסטטיסטית של גשרים ("ת/4"); הבהרה ממר אברג'יל ישראל כי לא הבין את מהות המסמך שחתם עבור הנתבע ("ת/5"); מכתב מיום 22/03/07 בו מאשר הנתבע כי קיבל הסבר מהתובע לגבי הטיפול ("ת/6"); גיליון מעקב מיום 4/07/07 (המהווה חלק מגיליון 2007) בו רשום כי הנתבע יגיע לשלם את החוב תוך שבוע וכן רשום כי "יש הקלטה" ("ת/7"); מכתב מיום 07/06/07 שנשלח, לטענת התובע, לנתבע בדבר אי תשלום חוב וכן אישור משלוח דבר הדואר בדואר רשום ("ת/8"); חשבונית של חברת דנטלסופר מיום 30/06/06 על פיו הוזמנו חומרים לנתבע ("ת/9"). עדות הנתבע: הנתבע העיד כי טיפול 2002 הסתיים בשנת 2005 ובשנת 2006 הוא גילה ליקויים בטיפול. כל טיפול 2007 הוא תיקון של טיפול 2002 ובוצע במסגרת האחריות. חתימתו על השאלון 2007 מזויפת. התובע ביקש מלקוח אחר שלו, ויקטור כהן, שיגשר בין הצדדים. הנתבע צירף מכתב מדנטל סנטר מיום 28/12/10, חתום ע"י ד"ר זיידמן, על פיו גשרים מחזיקים בממוצע כ- 8 שנים ("נ/1");מכתב מד"ר נחום סמאט מיום 23/12/10 בו מפורטים טיפולים שיש לבצע בשיניו של הנתבע ("נ/2"); מכתב מלקוח נוסף של התובע, מר אברג'יל ישראל, שלכאורה אינו מרוצה מהטיפול ("נ/3"). הנתבע אישר את חתימתו על ת/6. לטענתו התובע תיקן לו את השיניים במסגרת האחריות והוא אישר שקיבל את העבודה. עדות העד - ויקטור כהן: העד העיד כי היה נוכח בשיחה בין התובע לנתבע. אמנם הוא העיד כי "בענייני כסף אני לא יודע כלום, לא יודע מה סיכמו ביניהם מבחינה כספית", אולם עמד על עדותו כי הצדדים סיכמו שהתובע יתקן את שיני הנתבע במסגרת האחריות. בחקירתו הנגדית של העד השמיע לו התובע קלטת שיחה ביניהם אשר הוקלטה על ידו. בקלטת מאשר העד כי הנתבע חתם לידו על איזה טופס וכי לא דיברו לידו על כסף. העד הסביר זאת במילים: "לא דיברו לידי על כסף. אמרו תקן אחריות". דיון בכתב התביעה טען התובע כי הנתבע נשאר חייב לו סכום של 25,000 ₪. לעומת זאת, בתכנית 2007 נרשם סכום של 16,960 ₪. בעדותו טען התובע כי סוכם שהנתבע יבצע עבורו עבודות בסכום של 15,500 ₪ ובנוסף שולמה מקדמה בסך 1,500 ₪ (כלומר, סכום כולל של 17,000 ₪, שהוא כסכום שנרשם בתכנית 2007). על כן, הסכום שטען התובע בכתב התביעה נסתר מעדותו ומהמסמכים שהציג מהם עולה כי, לכל היותר, יכול התובע לטעון לחוב בסך 15,500 ₪. הגעתי למסקנה כי, בניגוד לטענת התובע, עלות טיפול 2007 לא סוכמה בין הצדדים, מהסיבות הבאות: לטענת התובע, מחיר הטיפול שסוכם מופיע ע"ג תכנית 2007. התובע מאשר כי הנתבע אינו חתום על תכנית 2007, זאת בניגוד לתכנית 2002 (ת/1), עליה חתום הנתבע ובה מופיע המחיר. העובדה שהנתבע חתום על תכנית 2002 מוכיחה כי כאשר מסוכם המחיר, דואג התובע להחתים את הלקוח על העלות המוסכמת. בגיליון 2007 בתאריכים 4/07/07 וב- 18/07/07 (צורף כ- ת/7), רשם התובע כי "יש הקלטה" של שיחות עם הנתבע ובין השאר שיחה בה התחייב הנתבע לשלם את חובו תוך שבוע. התובע לא הציג את הקלטות בהן הוקלט הנתבע. כידוע "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מביהמ"ש ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהשג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היתה פועלת כנגדו" (ע"א 55/89 קופל נ' טלקאר (מד(4) 595) מכך אני מסיק כי לו היה התובע מציג את הקלטת, היא הייתה פועלת לרעתו, במובן זה שהנתבע מכחיש בה את חובו, או, למצער, טוען שהחוב נמוך מהחוב הנטען ע"י התובע. הנטל להוכיח את עלות הטיפול מוטל על כתפי התובע, נטל אותו הוא לא הרים. אני מקבל את טענת הנתבע כי טיפול 2007 נעשה בתוך תקופת האחריות עבור טיפול 2002 ודוחה את טענת התובע כי הנתבע הגיע לטיפול לאחר שהסתיימה האחריות על טיפול 2002, מהסיבות הבאות: עיון במסמכים אשר הגיש התובע מלמד כי טענת התובע בדבר משך האחריות אינה מדויקת. על גבי השאלון משנת 2002 (ת/1), אשר הוגש ע"י התובע, רשום: "האחריות על העבודה כולה לתקופת 5 שנים מיום העבודה בלבד". התובע טוען כי טיפול 2002 הסתיים בחודש יולי 2002. בהתאם לגיליון 2007, אשר הוגש ע"י התובע, התחיל הנתבע את טיפול 2007 בינואר 2007. דהיינו, גם אם כל המועדים הנכונים הם כפי טענת התובע (דבר שהוכחש ע"י הנתבע), טיפול 2007 החל בטרם הסתיימה האחריות על טיפול 2002. העד ויקטור כהן העיד כי טיפול 2007 בוצע במסגרת אחריות על טיפול 2002. אמנם, העד העיד שלא שמע את הצדדים משוחחים על כסף, אולם, העיד כי הצדדים סיכמו, בנוכחותו, כי הטיפול, או למצער חלק ממנו, היה במסגרת אחריות על טיפול 2002. התובע, המבקש להוציא מחברו, היה צריך להוכיח את הטיפולים שבוצעו שלא במסגרת האחריות לטיפול 2002, ואת עלותם. התובע לא הוכיח את המוטל עליו. קשה מאוד להשוות בין גיליון 2007 לגיליון 2002, אולם אין ספק כי לפחות חלק מטיפול 2007 היווה חידוש או תיקון של טיפול 2002 (כך, לדוגמה, ב- 12/02/07 רשום "חידוש ט"ש בשן 21" ו- "חידוש מבנה בשן 13" וכו'). התובע לא הציג פירוט של עבודות 2007 אשר לא היוו תיקון של עבודות שבוצעו במסגרת טיפול 2002. יותר מכך, חלק מטענות התובע בקשר לעבודות חדשות שבוצעו, הסתברו כלא מדויקות. כך, לדוגמה, התובע טען כי הנתבע היה מעוניין לעשות שתלים. אולם, עיון בגיליון 2007 אשר הוגש ע"י התובע, מראה כי ביום 22/03/07 נרשם כי הנתבע אינו מעוניין בשתלים. התרשמתי כי הנתבע האמין כי כל טיפול 2007 כלול במסגרת האחריות על טיפול 2002. חיזוק להתרשמותי זו מצאתי בכך שהנתבע שילם את מלוא עלות הטיפול עבור טיפול 2002 (ואף טיפול שקיבלה אשתו). גם אם לא כל טיפול 2007 כלול במסגרת האחריות על טיפול 2002, הימנעות התובע לפרט לנתבע את הטיפולים שבמסגרת האחריות ואלה שלא, והעובדה שלא דאג לפרט, מראש, את עלות הטיפולים ולהחתים את הנתבע על הסכמתו למחיר הטיפול, מונעת ממנו היום לתבוע מהנתבע שישלם עבור טיפול 2007, או חלקו. התנהלות התובע הייתה כושלת ואין לו אלא להלין על עצמו. מכל האמור לעיל הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. מאחר וככל הנראה, חלק מטיפול 2007 לא היה במסגרת האחריות על טיפול 2002, החלטתי לא לחייב את התובע בהוצאות הנתבע. סיכום התביעה נדחית. אין צו להוצאות. זכות לבקש רשות ערעור תוך 15 יום. רפואהחוב על טיפול רפואימרפאת שינייםשינייםחוב