גישת בית המשפט היא כי מוסך המבצע עבודה רשלנית ופועל בדרך שאינה מקובלת תוך ניצול תמימות האזרח יחויב בפיצוי כספי.

המוסך אחראי לתקן כלי רכב במיומנות ובמקצועיות "סבירה", עם זאת, בחלק גדול מהמקרים, לאחר תיקון רכב במוסך, התקלה לא חולפת ואף נוצרות תקלות חדשות שלא היו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא שישנם מוסכים בישראל שאין להם את ההכשרה או המקצועיות הנדרשת על מנת לבצע תיקונים מורכבים - בטרם פניה לעורך דין מומלץ לקרוא את המדריך המלא לתביעות רכב:

 

5 דברים שחשוב לדעת על תביעה נגד מוסך

##(1)## במסגרת תביעות נגד מוסכים, לרבות מוסך הסדר, התובע חייב להוכיח את הנזק שנגרם לו (ירידת ערך הרכב, הפסד ימי עבודה, עגמת נפש וכו') , במרבית המקרים הנזק מוכח באמצעות חוות דעת שמאי רכב. ##(2)## תביעה נגד מוסך בטענת רשלנות מקצועית מוגשת בדרך כלל גם כנגד חברת הביטוח של המוסך המבטחת את המוסך בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית. ##(3)## חלק גדול מהתביעות מוגשות במקרים של גניבת רכב ממוסך, בטענה לרשלנות של עובדי המוסך שלא דאגו לנעול את הרכב ולשים את המפתחות בכספת. ##(4)## בחלק מהמקרים הלקוח מסרב לשלם עבור התיקון והמוסך מחליט לעכב את הרכב אצלו עד להסדרת התשלום, במקרה כזה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי אצל עורך דין. ##(5)## תביעות נגד מוסכים ניתן להגיש בבית המשפט לתביעות קטנות או בבית משפט "רגיל", תלוי בגובה הנזק ובמורכבות המקרה.

 

דוגמא לכתב תביעה

## סוג התביעה: ## ## הסעד המבוקש: ## ## אגרה: ## ## האם קיים הליך נוסף בבית משפט או בבית דין, בקשר למסכת עובדתית דומה שהתובע הוא צד לו או היה צד לו? ## לא ## א. תיאור של בעלי הדין ## 1. התובע הוא מר _________ ת.ז. _________, תושב _________, _________. התובע הינו הבעלים של רכב מסוג "יונדאי טראק", מ.ר. _________ (להלן: "הרכב"). 2. הנתבעת 1 היא חברת "מוסך הדרך הבטוחה בע"מ" ח.פ. _________, מוסך הממוקם ב_________ (להלן: "המוסך" או "הנתבעת"). 3. הנתבעת 2 היא חברת הביטוח "ביטוח לכל בע"מ" ח.פ. _________, המבטחת את הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית (להלן: "חברת הביטוח"). ## ב. הסעד המבוקש (באופן מפורט) ## 4. כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 7,892 ₪ בגין תשלומים ששולמו לנתבעת עבור טיפולים כושלים ורשלניים. ב. סך של 2,480 ₪ בגין הפסד 4 ימי עבודה, לפי שווי של 620 ₪ ליום, עקב השבתת הרכב והצורך בטיפולים חוזרים. ג. סך של 500 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע עקב התנהלות הנתבעת, חוסר האמון שנוצר והטרחה הרבה. ד. סך של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בתוספת מע"מ כחוק. ה. בנוסף, כבוד בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעות בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בגין הליך זה, בתוספת ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 5. ביום 15.8.2010, עקב תקלה במנוע הרכב, הכניס התובע את רכבו לטיפול במוסך הנתבעת. במוסך נאמר לתובע כי ראש המנוע "הלך", וכי לאחר 3 ימי טיפול, התקלה תוקנה ובוצע שיפוץ מנוע. התובע שילם עבור טיפול זה סך של 5,916 ₪. 6. ימים ספורים לאחר התיקון הראשון, נשבר חלק במנוע. הרכב הוכנס שוב למוסך הנתבעת, ונאמר לתובע כי נשבר הציר המרכזי של "הפסנתר" בראש המנוע. לאחר מכן, נאמר לתובע שהרכב תוקן ואין בעיה, והתובע שילם עבור טיפול זה סך של 1,512 ₪. 7. שבוע לאחר התיקון השני, שוב נשבר חלק מהמנוע. הרכב הוכנס בפעם השלישית למוסך הנתבעת, ונמסר לתובע כי בוצע חיזוק ראש מנוע וכי מעתה הכל יהיה בסדר. על תיקון זה שילם התובע סך של 464 ₪. 8. שעות ספורות לאחר שהרכב תוקן והוצא מהמוסך בפעם השלישית, התחמם המנוע לדרגת חום גבוהה מהמותר. התובע הודיע על כך לנתבעת, אך איבד את אמונו במוסך והחליט שלא להחזיר את הרכב לתיקון נוסף באותו מוסך. 9. התובע פנה למוסך מורשה של יונדאי, מוסך "הגה וגלגל בע"מ" ב_________ (להלן: "המוסך המורשה"). המוסך המורשה בדק את הרכב וקבע כי ראש המנוע "הלך" עקב חיזוק ראש לקוי. מאחר שלא הייתה אפשרות לתקן תקלה זו, נאלץ התובע לתקן את המנוע ושילם עבור תיקון זה סך של 9,461 ₪. 10. עילת התביעה נולדה עם גילוי התקלות החוזרות ונשנות ברכב, אשר נבעו מרשלנותה המקצועית של הנתבעת, ועם הצורך בתיקון יסודי ויקר במוסך אחר, לאחר שהנתבעת לא הצליחה לתקן את התקלות באופן מקצועי וסביר. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 11. סכום התביעה מצוי בסמכותו העניינית של בית משפט נכבד זה. 12. מקום מושבה של הנתבעת, מקום ביצוע העבודות ומקום היווצרות הנזק, כולם מצויים בתחום סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## רשלנות מקצועית בביצוע תיקונים ## 13. הנתבעת התרשלה באופן חמור בביצוע עבודות התיקון ברכב התובע, כאשר לא איתרה את מכלול התקלות כבר בביקור הראשון, ולא ביצעה את התיקונים הנדרשים במיומנות ובמקצועיות סבירה, כפי שמצופה ממוסך מורשה. 14. הנתבעת לא פעלה בדרך מקובלת וסבירה, תוך ניצול תמימותו של התובע, אשר סמך על מומחיותה, ושילם סכומים ניכרים עבור תיקונים שלא פתרו את הבעיה ואף גרמו לתקלות נוספות וחמורות יותר ברכב. 15. התקלות החוזרות ונשנות ברכב, זמן קצר לאחר כל תיקון שבוצע על ידי הנתבעת, מהוות ראיה לכאורה לרשלנותה המקצועית, שכן מוסך סביר ומקצועי היה אמור לאבחן ולתקן את התקלה באופן יסודי ומונע את הישנותה. 16. קביעת המוסך המורשה, לפיה ראש המנוע "הלך" עקב חיזוק ראש לקוי שבוצע על ידי הנתבעת, מהווה אינדיקציה ברורה לרשלנותה של הנתבעת בביצוע העבודה, שכן חיזוק לקוי של ראש מנוע הוא כשל מקצועי חמור. 17. הנתבעת לא עמדה בחובתה לספק שירות מקצועי ואמין, ובכך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי לקוחותיה, וגרמה לתובע נזקים כספיים משמעותיים ועוגמת נפש רבה. ## הפרת חובת זהירות כלפי הלקוח ## 18. הנתבעת, כמוסך מקצועי, חבה חובת זהירות מוגברת כלפי התובע, הכוללת את החובה לבצע את התיקונים במיומנות, לבדוק את הרכב באופן יסודי, ולאתר את כל התקלות הרלוונטיות, חובה שהופרה במקרה דנן. 19. הנתבעת לא העמידה את התובע על מכלול הבעיות הקיימות ברכב, ולא נתנה לו את הברירה לתקן את כל התקלות שנתגלו, אלא התמקדה בראש המנוע בלבד, ובכך מנעה מהתובע לקבל החלטה מושכלת לגבי היקף התיקון הנדרש. 20. חובת הזהירות של הנתבעת כללה גם את החובה לוודא שהרכב יוצא מהמוסך במצב תקין ובטוח לנסיעה, וכי התיקונים שבוצעו יחזיקו מעמד לפרק זמן סביר, חובה שהופרה באופן בוטה. 21. התנהלות הנתבעת, אשר הובילה לכך שהתובע נאלץ לשוב למוסך מספר פעמים בגין אותה תקלה או תקלות נלוות, מהווה הפרה של חובת הזהירות לספק שירות יעיל ומונע טרחה מיותרת ללקוח. 22. הנתבעת לא פעלה בשקיפות מלאה מול התובע, ולא סיפקה לו הסברים מספקים לגבי מהות התקלות והתיקונים שבוצעו, ובכך פגעה בזכותו של התובע לדעת ולהבין את מצב רכבו. ## נזקים ישירים ועקיפים ## 23. כתוצאה מרשלנותה של הנתבעת, נגרמו לתובע נזקים ישירים בדמות תשלומים כפולים עבור תיקונים כושלים במוסך הנתבעת, ותשלום נוסף ומשמעותי עבור תיקון יסודי במוסך המורשה. 24. התובע נאלץ להפסיד ימי עבודה רבים, בסך 4 ימים, עקב השבתת הרכב והצורך להביאו שוב ושוב לתיקונים, דבר שגרם לו להפסד הכנסה ישיר בסך 2,480 ₪. 25. הנזקים העקיפים כוללים גם את הטרחה, עוגמת הנפש והזמן היקר שהתובע נאלץ להשקיע בטיפול בתקלות החוזרות ונשנות, ובחיפוש אחר פתרון מקצועי לבעיה. 26. התובע נאלץ לשאת בעלויות נוספות, כגון עלויות גרירה (אם היו), ועלויות נסיעה חלופיות, אשר נבעו ישירות מהשבתת הרכב ומהצורך בתיקונים חוזרים. 27. הנזק שנגרם לתובע הוא תוצאה ישירה וצפויה של התרשלות הנתבעת, ועל כן, הנתבעת חבה בפיצוי התובע בגין מלוא נזקיו. ## הפרת חוזה שירות ## 28. בין התובע לנתבעת נכרת חוזה שירות מכללא, לפיו הנתבעת התחייבה לתקן את הרכב במקצועיות וביעילות, ולהחזירו לתובע במצב תקין ובטוח לנסיעה, התחייבות שהופרה באופן יסודי. 29. הנתבעת הפרה את תנאי החוזה בכך שלא סיפקה שירות מקצועי, לא איתרה את התקלות באופן מלא, ולא ביצעה תיקונים יסודיים, דבר שהוביל לתקלות חוזרות ונשנות. 30. אי-פתרון התקלה בביקור הראשון, והצורך בביקורים חוזרים ונשנים, מהווה הפרה של ציפייתו הסבירה של התובע לקבל שירות יעיל וחד-פעמי, כפי שמקובל בענף המוסכים. 31. הנתבעת לא עמדה בהתחייבותה לספק אחריות על התיקונים שבוצעו, שכן התקלות חזרו על עצמן זמן קצר לאחר התיקון, ובכך הפרה את תנאי האחריות המשתמעים מחוזה השירות. 32. הפרת החוזה על ידי הנתבעת גרמה לתובע נזקים כספיים ישירים ועקיפים, ועל כן, התובע זכאי לפיצוי בגין הפרת חוזה זו. ## חוסר אמון ופגיעה במוניטין ## 33. התנהלות הנתבעת, אשר כללה תיקונים כושלים ותקלות חוזרות, גרמה לתובע לאבד את אמונו במוסך, ובכך פגעה ביכולתו לסמוך על שירותיה בעתיד. 34. חוסר האמון שנוצר הצדיק את החלטת התובע לפנות למוסך אחר, מוסך מורשה, על מנת לקבל שירות מקצועי ואמין, גם במחיר גבוה יותר. 35. פגיעה זו באמון הלקוח היא נזק בלתי ממוני משמעותי, המצדיק פיצוי בגין עגמת נפש, שכן לקוח מצפה לקבל שירות אמין ומקצועי ממוסך. 36. התנהלות הנתבעת עלולה לפגוע במוניטין שלה כמוסך, שכן לקוחות מצפים לקבל שירות איכותי ויעיל, ולא להיגרר לשרשרת של תיקונים כושלים. 37. הנתבעת לא פעלה לשיקום האמון של התובע, ולא הציעה פתרון הולם לתקלות החוזרות, ובכך העמיקה את הפגיעה באמון ובמוניטין. ## אחריות חברת הביטוח ## 38. הנתבעת 2, חברת הביטוח, מבטחת את הנתבעת 1 בפוליסת ביטוח אחריות מקצועית, ועל כן, היא חבה באחריות משותפת ומלאה לפיצוי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו. 39. פוליסת הביטוח נועדה לכסות נזקים מסוג זה, הנובעים מרשלנות מקצועית של המוסך, ועל כן, חברת הביטוח מחויבת לשפות את התובע בגין מלוא נזקיו. 40. צירוף חברת הביטוח כנתבעת נועד להבטיח את מימוש זכויותיו של התובע וקבלת הפיצוי המגיע לו, גם אם לנתבעת 1 לא יהיו האמצעים הנדרשים. 41. חברת הביטוח, כגוף מקצועי, הייתה צריכה לוודא שהמוסך המבוטח על ידה עומד בסטנדרטים מקצועיים נאותים, וכי הוא מספק שירות איכותי ללקוחותיו. 42. אחריותה של חברת הביטוח נובעת מהוראות פוליסת הביטוח ומהדין, והיא אינה יכולה להתנער מחובתה לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו. ## חוסר תום לב וניצול ## 43. הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כלפי התובע, כאשר גבתה ממנו תשלומים חוזרים ונשנים עבור תיקונים שלא פתרו את הבעיה, ובכך ניצלה את מצוקתו ואת חוסר ידיעתו המקצועית. 44. הנתבעת לא גילתה לתובע את מלוא המידע אודות מצב הרכב והתיקונים הנדרשים, ובכך מנעה ממנו לקבל החלטה מושכלת ולבחור בפתרון הטוב ביותר עבורו. 45. התנהלות הנתבעת, אשר כללה הבטחות חוזרות ונשנות לתיקון הבעיה, שלא מומשו בפועל, מהווה חוסר תום לב מובהק ופגיעה באמון הלקוח. 46. הנתבעת ניצלה את העובדה שהתובע היה תלוי בה לתיקון רכבו, וגרמה לו להוציא כספים מיותרים על תיקונים כושלים, במקום להפנותו לפתרון יסודי וחד-פעמי. 47. חוסר תום הלב של הנתבעת בא לידי ביטוי גם בסירובה להכיר באחריותה לתקלות החוזרות, ובהטלת האשמה על התובע, בניסיון להתנער מחובותיה. ## אי-עמידה בסטנדרטים מקצועיים ## 48. הנתבעת לא עמדה בסטנדרטים המקצועיים המקובלים בענף המוסכים, כאשר לא הצליחה לאבחן ולתקן את התקלה במנוע הרכב באופן יסודי, למרות מספר ניסיונות. 49. מוסך סביר ומקצועי היה אמור לזהות את הקשר בין התקלות השונות, ולבצע תיקון מקיף וכולל, במקום לבצע תיקונים חלקיים וכושלים. 50. העובדה שהמוסך המורשה הצליח לאבחן את הבעיה ולתקן אותה באופן יסודי, בניגוד לנתבעת, מעידה על חוסר מקצועיותה של הנתבעת ואי-עמידתה בסטנדרטים הנדרשים. 51. הנתבעת לא השתמשה בציוד מתאים או בידע מקצועי מספק על מנת לבצע את התיקונים המורכבים במנוע הרכב, ובכך גרמה להחמרת המצב. 52. אי-עמידה בסטנדרטים מקצועיים מהווה הפרה של חובת הזהירות ושל חובת המיומנות המוטלות על כל בעל מקצוע, ובפרט על מוסך. ## אחריות לליקויים נסתרים וגלויים ## 53. הנתבעת אחראית הן לליקויים הגלויים שהתגלו ברכב לאחר התיקונים, והן לליקויים הנסתרים שנגרמו כתוצאה מרשלנותה, כגון חיזוק ראש מנוע לקוי. 54. גם אם הנתבעת טוענת כי חלק מהתקלות נבעו מבלאי טבעי, הרי שהיה עליה לאבחן זאת מראש ולהודיע לתובע, ולא לבצע תיקונים חלקיים שאינם פותרים את הבעיה. 55. הנתבעת לא יכולה להתנער מאחריותה בטענה שהתובע לא הציג חוות דעת מומחה, שכן התקלות החוזרות ונשנות מדברות בעד עצמן ומעידות על רשלנותה. 56. אחריותה של הנתבעת חלה גם על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתחממות המנוע לאחר התיקון השלישי, שכן התחממות זו נבעה ישירות מחיזוק ראש מנוע לקוי שבוצע על ידה. 57. הנתבעת, כמוסך, נושאת באחריות מוחלטת לטיב העבודה שבוצעה ברכב, ואינה יכולה להטיל את האחריות על התובע בטענות שונות. ## עגמת נפש וטרחה ## 58. התובע נאלץ להתמודד עם עגמת נפש רבה, תסכול וחוסר אונים, עקב התקלות החוזרות ונשנות ברכבו והצורך להביאו שוב ושוב לתיקונים כושלים. 59. הטרחה הרבה שהייתה כרוכה בטיפול בתקלות, בתיאום ביקורים במוסך, בהמתנה לתיקונים ובהתמודדות עם חוסר מקצועיות, גרמה לתובע סבל רב. 60. התובע איבד את אמונו במוסך הנתבעת, ונאלץ לחפש פתרון חלופי, דבר שהוסיף לטרחה ולעגמת הנפש שנגרמו לו. 61. הפיצוי בגין עגמת נפש נועד לפצות את התובע על הסבל הנפשי והרגשי שנגרם לו כתוצאה מהתנהלות הנתבעת, ועל הפגיעה באיכות חייו. 62. התנהלות הנתבעת, אשר לא לקחה אחריות על מעשיה וניסתה להתנער מחובותיה, העצימה את עגמת הנפש של התובע. ## דחיית טענות הנתבעת ## 63. טענות הנתבעת בכתב הגנתה, לפיהן התקלות נבעו מבלאי טבעי או מחוסר זהירות של התובע, אינן עומדות במבחן המציאות ונועדו להתנער מאחריותה. 64. הנתבעת לא הוכיחה כי התובע התרשל בבדיקת מים ושמן מנוע, וגם אם כן, אין בכך כדי לפטור אותה מאחריותה לחיזוק ראש מנוע לקוי. 65. טענת הנתבעת כי התובע פנה למוסך אחר בניגוד למוסכם, אינה רלוונטית, שכן התובע איבד את אמונו במוסך הנתבעת והיה זכאי לחפש פתרון מקצועי במקום אחר. 66. הנתבעת לא הציגה כל ראיה או חוות דעת מומחה התומכת בטענותיה, ועל כן, יש לדחות את טענותיה מכל וכל. 67. הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התיקונים שבוצעו במוסך המורשה אינם קשורים לתיקונים שבוצעו על ידה, ועל כן, יש לראות בהם נזק ישיר של רשלנותה. ## הוצאות משפט ושכר טרחה ## 68. התובע נאלץ לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לצורך הגשת תביעה זו, ועל כן, הוא זכאי להחזר מלא של הוצאות אלו. 69. הוצאות אלו נגרמו לתובע כתוצאה ישירה מהתנהלות הנתבעת ומרשלנותה, ועל כן, הנתבעת חבה בפיצוי התובע בגינן. 70. כבוד בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ריאליים, המשקפים את הטרחה וההשקעה הנדרשת בניהול הליך זה. 71. פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחה תהווה גם מסר הרתעתי לנתבעת ולמוסכים אחרים, לפעול במקצועיות וביושר כלפי לקוחותיהם. 72. התובע זכאי להחזר הוצאותיו בגין אגרת בית משפט, שכן הוא נאלץ להגיש תביעה זו על מנת לממש את זכויותיו. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה.

 

להלן פסק דין בנושא תביעה נגד מוסך

1. א. התובע היה, במועד הרלוונטי, בעלים של מכונית מסוג "יונדאי טראק (להלן:"הרכב") וביום 15.8.10 עקב תקלה במנוע הכניס התובע את הרכב לטיפול במוסכו של הנתבע. מהמוסך נאמר לו שהלך ראש מנוע ולאחר 3 ימי טיפול, נאמר לתובע שהתקלה תוקנה ונעשה שיפוץ מנוע והתובע שילם בעד טיפול זה סך של 5,916 ₪. מכאן ואילך, מלין התובע על תקלות נוספות, אשר לדעתו אירעו לרכב כתוצאה מעבודה רשלנית של הנתבע ו/או חוסר טיפול נכון בתקלות ולכן מבקש התובע לחייב הנתבע לשלם לו הסך של 11,872 ₪, הכולל: הסכום של 7,892 ₪ אשר שולם לנתבע עבור טיפולים שלא צלחו, סך של 2,480 ₪ עבור הפסד 4 ימי עבודה לפי 620 ₪ ליום, סך של 500 ₪ עבור עוגמת נפש וסך של 1,000 ₪ הוצאות משפט - כל זאת בשל הנימוקים הבאים : א) כעבור ימים ספורים, נשבר חלק המנוע ושוב הוכנס הרכב למוסך הנתבע והפעם נאמר לו שנשבר הציר המרכזי של "הפסנתר" בראש המנוע ולאחר מכן, נאמר לתובע שהרכב תוקן ושאין בעיה והפעם שילם התובע בעד הטיפול סכום של 1,512 ₪. ב) שבוע לאחר תיקון הנ"ל, שוב נשבר חלק מהמנוע ושוב הוכנס הרכב למוסך הנתבע והפעם נמסר לתובע, שבוצע חיזוק ראש מנוע ושמעתה הכל יהיה בסדר ועל תיקון זה שילם 464 ₪. שעות ספורות לאחר שהרכב תוקן והוצא מהמוסך, התחמם המנוע לדרגת חום גבוהה מהמותר ועל כך הודיע התובע לנתבע, אך הפעם החליט שלא להחזיר הרכב לתיקון נוסף באותו מוסך, משום שלטענתו איבד את האמון במוסך הנתבע ופנה למוסך מורשה של יונדאי. מוסך זה בדק את הרכב וקבע, שהלך ראש מנוע עקב חיזוק ראש לקוי והיות ולא הייתה אפשרות לתקן תקלה זו, נאלץ התובע לתקן את המנוע ושילם עבור תיקון זה סך של 9,461 ₪. 2. הנתבע הגיש כתב הגנה בו מבוקש לדחות את תביעת התובע ולהצדקת בקשה זו, טוען הנתבע, בין היתר את הטענות הבאות: א. הנתבע מאשר, שלאחר בדיקת הרכב, התברר, שראש המנוע ניזוק עקב התחממות יתר ובהמשך לכך, פורק ראש המנוע ונשלח לבדיקה בבית מלאכה לשיפוץ ראשי מנוע על מנת לבדוק אפשרות ביצוע שיפוץ בראש המנוע ובעקבות כך אכן שופץ ראש המנוע. באותו מעמד הובהר לתובע, שהעבודה תימשך 3- 4 ימים ושקיימות ברכב מספר תקלות וחלקי בלאי המצריכות החלפה מיידית של אותם חלקים.. עוד הובהר והודגש בפני התובע, שיש לבדוק מים ושמן מנוע כל יום עד 500 ק"מ ולאחר מכן, לחזור למוסך לחיזוק ראש המנוע. הרכב נבדק לאחר סיום הטיפול ושוחרר במצב תקין וכשיר לנהיגה. ב. כעבור מספר ימים - ביום 23.8.10- שב התובע למוסך והתלונן על רעשים מוזרים והעדר סחיבה מספקת של הרכב. לאחר בדיקה התברר, שיש צורך בהחלפת חלקים בעקבות בלאי טבעי, אך תיקון והחלפת חלקים אלה אינם קשורים כלל להחלפת ראש המנוע, שכן מדובר בשני דברים שונים שאינם קשורים מכנית או קשר אחר לראש המנוע המשופץ. במהלך הטיפול גם תוקנו הברגות בחלק מסוים של הרכב בשל עייפות החומר. הנתבע חוזר וטוען, שחלקים אלה אינם משפיעים על פעילות ותפקוד המנוע וראש המנוע והדבר נעשה בשלבים על מנת למנוע עלויות גבוהות ומיידיות מהלקוח והכל נעשה לבקשת התובע. ג. א) ביום 31.8.10 שוב חזר התובע והלין על רעשים והסתבר שאין מנוס ויש גם להחליף את הבורג האחרון שנותר להחלפה באותו חלק בו תוקנו הברגות קודמות ובורג זה אכן הוחלף ללא תשלום נוסף מהתובע. באותו יום, לאחר שהתובע הוציא הרכב מהמוסך הודיע התובע טלפונית לנתבע, שהוא בדרכו לירושלים והמנוע התחמם לדרגת חום גבוהה מאד ומעבר למותר ובעקבות זאת הורה הנתבע לתובע חד משמעית, שעליו לגרור את הרכב למוסך הנתבע על מנת למנוע נזק לראש המנוע. בדיעבד התברר לנתבע, שחוסר הזהירות והרשלנות של התובע גרמו שוב לנזק בראש המנוע. ב) התובע פנה למוסך אחר בניגוד למוסכם ובמקום לפנות חזרה אל מוסך הנתבע ולממש את האחריות שניתנה לו. עוד נטען על ידי הנתבע, שחלק מהתיקונים - כפי שמופיעים בנספחים ג' ו-ה' אינם קשורים כלל לתיקון הראשוני שביצע הנתבע בראש המנוע ותיקונים אלה בוצעו כחודש לאחר החלפת ראש המנוע ואותם חלקים שהוחלפו עדיין נמצאים בשימוש התובע ומורכבים ברכבו. 3. א. עוד בטרם התקיים הדיון ביום שנקבע, העביר הנתבע בקשה לבית המשפט ובה ביקש להעביר העניין השנוי במחלוקת בתיק זה לבדיקה וקבלת חוות דעת מטעם איגוד המוסכים (להלן:"האיגוד"), אך התובע התנגד לבקשה זו בטענה, שאין מדובר בעניין של מומחיות אלא בעניין של התרשלות בוטה ובנוסף לכך, גם אין לתובע האמון והביטחון הנדרש באיגוד אלא בבית המשפט. בדיון עצמו, העלה שוב בית המשפט את בקשתו של הנתבע להעביר העניין לקבלת חוות דעת האיגוד, אך גם בבית המשפט חזר התובע ואמר, שאין מדובר בנושא שבמומחיות אלא בהתרשלות ולכן אין התובע רואה כל סיבה ללכת לאיגוד. ב. עם כל הכבוד לתובע, בהתנגדותו הנמרצת להעביר העניין לקבלת חוות דעת האיגוד נתפס הוא לכלל טעות. התובע, כנראה, יצא מתוך הנחה ברורה שהנתבע מודה, או כדבריו:" אני תובע אותו על רשלנות. הוא מודה בעובדות, מודה בהכל" ולכן אין צורך להעביר העניין לאיגוד (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 12). גם טענה זו לא נכונה, משני טעמים עיקריים: הטעם הראשון הוא, שגם אם התובע תובע את הנתבע בעניין רשלנות, אין זה אומר שדי בטענה בלבד על מנת לקבל את טענתו, שכן טענת רשלנות או התרשלות יש צורך עדיין להוכיח ולכן, עדיין תשאל השאלה האם הצליח התובע להוכיח במה התרשל הנתבע. הטעם השני הוא, שהנתבע בהחלט אינו מודה בהכל, כטענת התובע, שכן מעיון בכתב ההגנה עולה, שהנתבע לא רק שמכחיש את אחריותו לגרם הנזקים אלא שהוא אף מטיל את האחריות לגרם התקלות הנוספות על התובע. ג. מכל האמור לעיל, אני קובע, שטענותיו של התובע הן בהחלט עניין שבמומחיות והשאלה השנויה במחלוקת היא האם הוכיח התובע הקשר בין התקלות שאירעו לרכב לאחר תיקון הרכב על ידי הנתבע והאם הוכיח רשלנותו של הנתבע בביצוע העבודות שביצע ברכב או טיפול לא נכון בתקלה בכל אחת משלוש הפעמים בהם הרכב הוכנס למוסך הנתבע - כאמור בסעיף 5 לכתב התביעה. 4. א. אכן הוכח, שהתובע חזר פעמים מספר אל מוסך הנתבע על מנת לתקן תקלות שאירעו לאחר התיקון של ראש המנוע, אך - כפי שכבר ציינתי לעיל- השאלה היא האם תקלות נוספות אלו נבעו כתוצאה מעבודה רשלנית של הנתבע. לעניין הקשר בין טיב עבודתו של הנתבע ובין התקלות שאירעו לאחר תיקון ראש מנוע - לא הגיש התובע כל חוות דעת מקצועית או של מומחה, אלא שהתובע סמך רק על טענותיו ועל הטענה, שהמוסך האחר קבע לאחר בדיקה, שהלך ראש מנוע עקב חיזוק ראש לקוי ושלא הייתה אפשרות לתקן את המנוע וכתוצאה מכך נאלץ הוא להתקין ראש מנוע חדש. הנתבע העיד בבית המשפט על היעדר הקשר בין התיקון ובין ההתחממות של מערכת הקירור שכלל לא תוקנה במוסכו (עמ' 2 לפ', ש' 17- 23 וראה גם דברי הנתבע בעמ' 3 לפ',ש' 2- 3). הנתבע גם מצביע על כך, שאין חוות דעת המצביעה על התרשלות בעבודתו (עמ' 3 לפ',ש' 9). זו בדיוק השאלה שבמומחיות, שהיה על התובע להוכיח בבית המשפט ולמעט הטענה הנ"ל שנטענה על ידו בסעיף 4 לכתב התביעה, לא הוכיח התובע את השאלה העיקרית השנויה במחלוקת: "שלאחר בדיקה קבע (המוסך האחר - ג.ב.) כי הלך ראש מנוע עקב חיזוק ראש לקוי..." ב. בגוף החשבונית שצרף התובע לכתב התביעה - חשבונית מיום 2.9.10 שהוצאה על ידי מוסך "מרדכי אלימלך בע"מ - יונדאי רחובות" אכן נרשם: "פו"ה ראש מנוע לצורך שיפוץ עקב חזוק ראש מנוע לא נכון", ברם עם כל הכבוד לציון זה - אין בציון כזה כדי להוות חוות דעת כדין. האמור בפסקה זו גם סותר את המשך הרישומים, שכן לא מובן כיצד מחד גיסא מציין המוסך הנ"ל פירוק והרכבה " ראש מנוע לצורך שיפוץ" כאשר מאידך גיסא עולה מהמשך הדברים:" ראש מנוע חדש". אם שיפוץ נאמר, מדוע היה צורך להחליף לראש מנוע חדש? אגב, גם בפירוט החלפים המופיע באותה חשבונית צוין: "ערכת אטמים לשיפוץ מנוע". האם סבור התובע, שלא היה מקום שמישהו יבוא ויסביר את הרשום בחשבונית זו? התובע לא דאג להציג הסבר זה - לא באמצעות חוות דעת ולא באמצעות איש מקצוע ולפחות, את העובד במוסך אשר טיפל ברכבו של התובע. ג. נראה לי, עם כל הכבוד לתובע, כאשר תובע מבקש לתבוע בעילת רשלנות או טיפול לא נכון בתקלה - עליו נטל הראיה וכאשר עסקינן בעניין שבמומחיות, כמו העניין הנדון בתיק זה, היה על התובע להציג בפני בית המשפט חוות דעת מקצועית הקובעת את אותן טענות בדבר ריבוי התקלות עקב רשלנות מקצועית, אחרת מפורטים הטענות והממצאים, כך סתם, בכתב התביעה. 5. למרות הנימוקים שפורטו לעיל ולמרות היעדר חוות דעת, לא הייתי אומר, שתביעתו של התובע לא צריכה להתקבל בחלקה - וזאת מן הנימוקים הבאים: א. א) ביום 17.8.10 בוצע שיפוץ ראש מנוע בהתאם למפורט בחשבונית 8906 אשר צורפה לכתב התביעה ובגוף החשבונית נאמר לתובע, שיש לבדוק מים ושמן מנוע כל יום עד 500 ק"מ ואז לבוא לחיזוק ראש מנוע. ב) ביום 23.8.10 שוב הובא הרכב אל מוסך הנתבע והפעם בוצעו עבודות המפורטות בחשבונית 8925. חשבונית זו אשר צורפה על ידי התובע לכתב התביעה היא מטושטשת ולא ניתן ללמוד ממנה מה סוג העבודות שבוצעו ואם יש להן קשר כלשהו עם העבודות הקודמות שבוצעו ביום 17.8.10. ג) גם ביום 31.8.10 ביצע הנתבע עבודות ברכב התובע ועבורה שילם התובע סך של 464 ₪ ומהחשבאונית 8947 עולה, שאכן עבודות אלו היו קשורות או תוצאה של העבודות הקודמות מיום 23.8.10 ולכן, איני סבור שהתובע היה צריך לשלם עבור עבודות אלו, שהן קשורות לציר (שמופיע כבר בחשבונית מיום 23.8.10) והברגה - שהיא תוצאה והמשך עבודה קודמת. ב. א) מהאמור לעיל עולה, שעצם הביקורים הרבים שביקר התובע במוסכו של הנתבע ועצם העובדה שהבעיה לא נפתרה בביקור הראשון - עובדות אלו מצביעות על כך, שהנתבע לא מצא כבר עם הביקור הראשון את כל התקלות שיש לתקן ברכב ועוד ניתן לומר, שהיה על הנתבע - כאיש מקצוע- להעמיד את התובע על מכלול הבעיות שישנן ברכב וליתן לתובע הברירה אם לתקן את כל התקלות שנתגלו - אם לאו. עצם העובדה, שתוך זמן קצר מאז הוצאת הרכב מהמוסך עדיין התגלו תקלות ברכב - מצביע על כך, שהנתבע לא גילה במיידית את כל התקלות שאירעו בהמשך לרכב והתמקד בראש המנוע. אין בקביעה זו כדי לשפר את מצבו של התובע לגבי מכלול תביעתו, שכן עדיין יש לומר לתובע, שהוא לא הוכיח באמצעות חוות דעת מקצועית, שהיה קשר כלשהו בין תיקון ראש מנוע ובין התקלות שאירעו לרכב לאחר מכן - כפי שכבר נומק לעיל. ב) לקוח המכניס את רכבו למוסך, רשאי בהחלט לצפות שנותן השירות יתקן כך את הרכב, שלא יהיה צורך לשוב סמוך לאחר התיקון - מספר פעמים- לבזבז את זמנו בתיקונים חוזרים. חזרה זו למוסך, כאשר התקלות - לפחות בחלקת אלה בהן טיפל הנתבע- לא נפתרו יש בכך כדי להצדיק הענקת פיצוי לתובע. 6. סוף דבר, לאור הנימוקים שפורטו לעיל ומאחר ומחד גיסא לא הוכיח התובע במסמך מקצועי את הקשר בין עבודתו הראשונית של הנתבע עם התקלות שאירעו לאחר מכן, אך מאידך גיסא קבעתי, שעצם הכנסת הרכב מפעם בפעם בגין הליקויים הנטענים, יש בכל אלה כדי להצדיק הענקת פיצוי לתובע, שכן, אין להוציאו בחסרון כיס עבור שתי עבודות שבוצעו על ידי שני מוסכים שונים בהפרשי זמן לא ארוכים. בשל כל אלה ולאחר ששקלתי את הנסיבות הרלוונטיות ואת כל הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שכסכום פיצוי סביר יש לקבוע לתובע סך של 2,000 ₪ (הכולל גם את החזרת הסכום אשר שילם התובע ביום 31.8.10 - כאמור לעיל). על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך של 2,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. למעט הסך הנ"ל - אין צו להוצאות ויתרת סכום התביעה נדחית, מאותם נימוקים שפורטו לעיל. בשולי פסק הדין, עלי להוסיף, שהנתבע ביקש מהנתבע להשיב לו את אותם חלקים הנמצאים אצלו, אך אין מקום במסגרת פסק דין זה להחליט על כך, יען כי אין לדעת מה הם אותם חלקים ואם סבור הנתבע שעל התובע להשיבם- עליו לשקול מה צעדים עליו לנקוט על מנת לקבל החלקים.מוסך