ראשית ראיה למינוי מומחה

על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ד-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו, אלא על דרך בקשה למינוי מומחה או מומחים רפואיים ומשכך, דחיית בקשתו למינוי כזה חוסמת בפניו את הדרך להוכיח כי נותר מום או נזק כתוצאה מהתאונה או כל עניין רפואי אחר. מטעם זה נקבעה בפסיקה גישה ליברלית ודי ב"ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי. "אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים, כשקיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה... אין בדברי אלה לשלול את הצורך לבדוק בכל מקרה, אם מינוי כזה דרוש, ובית המשפט לא יהסס לדחות בקשה למינוי מומחה רפואי, אם אין לבקשה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפני בית-המשפט" (רע"א 1338/90 גבריאל שיק נ' מטלון רונית, פ"ד מד(2)). על המבקש מוטל אפוא להציג, ולו "ראשית ראיה", בדבר הצורך במינוי מומחה רפואי, ולשם כך עליו להציג לפני ביהמ"ש תיעוד רפואי אשר יהא בו כדי להוות אותה ראשית ראיה. בעניין דידן, התיעוד הרפואי שהוצג מעיד על נתק ברצף האירועים מיום קרות התאונה ועד להגשת הבקשה לבימ"ש קמא - משך זמן של שש שנים לערך, שבמהלכן לא נבדק המבקש ולא נשמעה מפיו, ולמצער לא נרשמה מפיו כל תלונה משמעותית במישור האורטופדי. ביהמ"ש העליון כבר הביע דעתו בנדון במקרים שכאלה, עת קבע כלהלן: "מצד אחד, יש לדחות בקשות סרק למינוי מומחים רבים בתחומים רבים שיבדקו את התובע לאחר תאונה קלה יחסית, על מנת לדוג במים עמוקים שמא מי מהמומחים ימצא פגיעה כזו או אחרת שתזכה את הנפגע בפיצויים. מצד שני, יש למנות את המומחים בתחומים בהם אכן נפגע הנפגע פגיעה של ממש" (רע"א 5638/95מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' כריסטיאן שמור, פ"ד מט(4) 865). להלן החלטה בנושא ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט תביעות בגין נזקי גוף עקב תאונת דרכים: החלטה 1. התובע הגיש תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים שארעה ביום 21/7/04. בבקשתו עתר התובע למינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, א.א.ג., נוירולוגיה ופסיכיאטר. במהלך הדיון ביום 11/10/07 צמצם התובע את בקשתו למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה וא.א.ג. הנתבעת מתנגדת לבקשתו. 2. על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ד-1986, אין עומדת לנפגע בתאונת דרכים האפשרות להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה על ידי הבאת ראיות מטעמו, אלא על דרך בקשה למינוי מומחה או מומחים רפואיים ומשכך, דחיית בקשתו למינוי כזה חוסמת בפניו את הדרך להוכיח כי נותר מום או נזק כתוצאה מהתאונה או כל עניין רפואי אחר. מטעם זה נקבעה בפסיקה גישה ליברלית ודי ב"ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי. (לעניין זה ראה, למשל: רע"א 1338/90, גבריאל שיק נ' רונית מטלון פ"ד מד(2) 216; רע"א 3497/98 חנן רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 136; בר"ע (חי) 821/06, מור נ' פני תק-מו 2006(4)9767; רע"א 6626/99, עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' גיא הררי תק-על 99 (4) 49); רע"א 9477/04, אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין עלא, תק-על 2004(4) 2063). 3. מן המסמכים אשר צורפו לבקשת התובע עולה, בין היתר, כי: 3.1 בסכום אשפוז, בית חולים הלל יפה מיום 21/7/04 נאמר כי התובע טען שהוא נחבל בקדמת החזה, ללא תלונה אחרת - ללא איבוד הכרה, ללא חבלת ראש, ללא קוצר נשימה. בבדיקה נמצא שבר ללא תזוזה בעצם החזה ולמעט רגישות קלה מעל הסטרנום, הבדיקה בגדר הנורמה. התובע שוחרר לביתו ביום 23/7/04 להמשך מעקב אצל רופא מטפל תוך הוריה על מנוחה בת 21 יום. 3.2 ביום 25/7/04 התלונן התובע אצל הרופא המטפל על כאבי ראש, צוואר וכאבי חזה (וראה גם ביקור מיום 23/2/05). 3.3 תרשומת מיום 12/8/04 לפיה: "נמצא במעקב פסיכיאטרי עקב DEPR. DISORDER" והומלץ על טיפול תרופתי; וכן מיום 16/11/04 לפיה מאובחן מצב כרוני של חרדה. 3.4 התובע עבר סידרה של 6 טיפולים פיזיוטרפיים בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2004. 3.5 מכתבים של ד"ר ברבר ירחמיאל, פסיכיאטר, מיום 29/3/05 ומיום 10/8/00 (תוקן ליום 10/8/04) לפיהם, לדברי התובע, מאז התאונה הוא סובל מטנטון, קשיי נשימה וקושי בריכוז והומלץ על טיפול תרופתי. יוער כי במכתבו של ד"ר ברבר ירחמיאל מיום 3/5/05 הורחבו תלונותיו של התובע: "מאז סובל מטנטון, מצבי רוח ירודים, חרדות, קשיי שינה, קושי להתרכז ולזכור דברים ועקב כך מתקשה ללמוד... בלילות מתעורר לפעמים בצעקות כנראה מחלומות רעים... מתפרץ ומתרגז מהר, אין לו סבלנות כבעבר". במועד זה, התובע מאובחן על ידו כסובל מאפקט חרדתי דכאוני, ללא מחשבות אובדן. 3.6 בדיקת שמיעה מיום 13/3/05. בהתאם לפענוח מיום 15/3/05 הבדיקה תקינה. הגם שמצוין כי לדברי התובע הוא נחבל גם בראש ומאז הוא סובל מטנטון בשתי האוזניים. 3.7 אישור רופא תעסוקתי מיום 9/6/05 בו נרשם מפי התובע כי הוא סובל מהפרעת שמיעה, טנטון, חרדה, הפרעות ריכוז, שינה, סיוטים והחל בטיפול תרופתי. 4. לטענת הנתבעת (בתמצית), בחדר המיון נאמר מפורשות "ללא חבלת ראש וללא חבלה אחרת". טענת הטנטון מופיעה מאוחר יותר ואין כל תיעוד על טיפולים שקיבל התובע מרופא א.א.ג אלא תלונות אלו בגין טנטון מופיעות דווקא בביקוריו אצל הפסיכיאטר. התובע אובחן על ידי ד"ר ברבר ירחמיאל כמצב של ADJ. DISORDER ו- DEPR. DISORDER" ולא כמצב פוסט טראומטי. גם ברישום מיום 16/11/04 דובר על הפרעת חרדה כרונית ללא מצב פוסט טראומטי. כאשר מצב חרדה כרוני לא יכול להיות מיוחס לאירוע שאירע כשלושה וחצי חודשים קודם לכן. מעבר לכך מציינים הנתבעים כי בסמוך לאירוע התאונה אירעו לתובע שתי תאונות קודמות בשנים 1999/2000 ובשנת 2001. (יוער כי בישיבה מיום 10/2/08 תוקן כתב התביעה על דרך הוספת תאונת דרכים נוספת שארעה לתובע ביום 25/1/04 אך ביחס אליה לא נטען לנכות). 5. במהלך הדיון ביום 11/10/07 הרחיבו הצדדים בטענותיהם - התובע טען עוד כי היות והטנטון הינו עניין סובייקטיבי יש מקום למינוי מומחה בעוד הנתבעת הדגישה כי המסמך הרפואי האחרון, הוא מחודש יוני 2005 - ולא צורף כל מסמך מעודכן מני אז. 6. לאחר שבחנתי את המסמכים שבפני ושקלתי את כל טענות הצדדים הגעתי למסקנות הבאות: 6.1 תחום א.א.ג. - התובע לא הביא ולו "ראשית ראייה" שיש בה כדי להעיד על הצורך במינוי מומחה בתחום זה. אכן, כטענת ב"כ הנתבעים, התלונה בדבר טנטון היתה בפני פסיכיאטר ולא במסגרת טיפול אצל רופא א.א.ג. התובע לא טופל אצל רופא א.א.ג. וחשוב מכך בדיקת שמיעה, נמצאה תקינה. יתירה מכך. אין בפני כל תיעוד מאז חודש יוני 2005 ועד היום בקשר לכך. לא זו אף זו - מתעודת חדר המיון עולה כי לא היתה חבלת ראש ולא היתה כל תלונה מעבר לשבר ללא תזוזה בבית החזה. לפיכך, בשלב זה, נדחיית בקשתו זו. 6.2 תחום הפסיכיאטריה - על פי המסמכים שבפני התובע טופל בטיפול תרופתי בגין דיכאון בסמוך לאחר התאונה, אך אין בפני כל רצף טיפולי מאז מאי 2005 ועד היום (חרף התקיימות שני דיונים 11/10/07 ו-10/2/08 - לא הובא בפני כל מסמך עדכני). יתירה מכך, לא נהיר כלל האם ניתן לייחס את תלונותיו של התובע בתחום זה לתאונה, בפרט לאור האמור במכתבי ד"ר ברבר ירחמיאל בדבר דכאון כרוני ובתרשומת מיום 6/11/04. הגם שזהו מקרה גבולי, לאור הגישה הליברלית, בפרט בתחום הנפשי לפיה גם בהעדר טיפול רפואי רצוף וריחוק מסויים של הטיפול ממועד התאונה ולעיתים אף די בהיות התובע בטיפול נפשי (לענין זה ראה: רע"א 911/03, סעאת נ' סעאת, תק-על 2003(1) 709; בר"ע (חיפה) 671/06, ק.נ. (קטינה) נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2006(4) 1549; רע"א 1728/00, סהר חברה לביטוח בע"מ נ' כהן) - לא אחסום את דרכו של התובע. כאמור בבר"ע (באר שבע) 651/02, עמר מרדכי נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, תק-מח 2003(1) 3630: "במקרה הגבולי מוטב למנות מומחה, מאשר לא למנותו, כאשר העול הכספי יוטל על הנבדק" (אושר ב-רע"א 1276/03, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' מרדכי עמר תק-על 2003(1) 190). האיזון הראוי בין האינטרסים השונים יבוא, אם כן, לידי ביטוי בחיוב התובע, בשלב זה, בנשיאה בשכר טרחת המומחה הרפואי. 7. לפיכך אני מורה על מינוי מומחה רפואי, בתחום הפסיכיאטרי, את פרופ' בנטל מרח' אלחנן 21, חיפה, טל' 837330-04 (להלן: "המומחה") אשר יבדוק את התובע ויחווה דעתו בדבר הנכות הרפואית אשר נותרה לתובעת בגין תאונת הדרכים מיום 21/7/04 והקשר הסיבתי של הממצאים לתאונה. 7.1 התובע ימציא למומחה וכן לב"כ הנתבעים טופס ויתור על סודיות רפואית לפי נוסח שבתוספת לתקנות הפיצויים תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ה-1975 (להלן: "התקנות") תוך 7 יום מהיום. 7.2 כל אחד מן הצדדים ימציא למומחה העתק של כל המסמכים הרפואיים שברשותו הנוגעים לענין שבמחלוקת והמותרים להמצאה על פי התקנות. התובע תוך 7 ימים מהיום והנתבעים תוך 7 יום מיום קבלת מסמכי התובע. העתק כל פניה אל המומחה יועבר במישרין לצד שכנגד. 7.3 התובע מתחייב לעמוד לבדיקות על ידי המומחה או כפי שיורה המומחה לצורך מתן חוות דעת. על ב"כ התובע לתאם בהקדם עם המומחה מועד לבדיקת התובע. 7.4 שכר טרחתו של המומחה יקבע על ידי המומחה וישולם, בשלב זה, על ידי התובע ישירות למומחה מיד עם הקבעו על ידי המומחה. 7.5 המומחה ימציא חוות דעתו, במידת האפשר, בתוך 45 יום מיום קבלת החומר. אם מכל סיבה שהיא אין ביכולתו של המומחה לעשות כן, יודיע על כך לבית המשפט, תוך 15 יום מהיום. 7.6 הצדדים יפנו במשותף ישירות למומחה.מומחהמינוי מומחה